פיטורי התייעלות בעירייה


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורי התייעלות בעירייה / פיטורי התייעלות ברשות המקומית:

רקע תמציתי
1. השאלה העומדת במרכזו של הסכסוך שבפנינו הינה – האם זכאי התובע, גמלאי הנתבעת החל מיום 31.8.08, לשוב לעבודתו כמנהל מחלקת פיקוח בניה או לתפקיד אחר בנתבעת, אם לאו.

2. הנתבעת הינה רשות מקומית (להלן: "הנתבעת" או "העירייה"). התובע הועסק בנתבעת החל מיום 1.7.1989 ועד ליום 31.8.2008. התפקיד האחרון אותו מילא היה מנהל מחלקת פיקוח בניה באגף ההנדסה העירוני, תפקיד לו מונה על-פי מכרז.

בהתאם לתנאי המכרז הנ"ל נדרש התובע כמנהל מחלקת הפיקוח לבצע שורה של תפקידים, כדלקמן:


ניהול מחלקת הפיקוח על הבניה בתחום שיפוט העיר לוד.
סיורים יומיים ברחבי העיר.
פיקוח על כל עבודות הבניה הנעשות בתחומי העיר.
בדיקת היתרי בניה בעת הגשת בקשה להיתר בניה, בזמן הביצוע ועם הגשת הבקשה לקבלת תעודת גמר.
הגשת התראות, צווי הפסקת עבודה והכנת צווי הריסה מינהליים/שיפוטיים.
הופעה כעד בבתי המשפט בנושא צווי הריסה מינהלים/שיפוטיים.
תפקוד כחבר סגל בוועדה המקומית לתכנון ובניה.


כמועמד במכרז נדרש התובע לענות אף על תנאי ההשכלה שצוינו בו: השכלה של הנדסאי בנין או טכנאי בנין וכן השתתפות בהשתלמות בקורס למפקחי בניה המאושר על ידי משרד הפנים.

3. התובע פוטר מעבודתו בנתבעת ביום 31.8.08 במסגרת פיטורי התייעלות ונוכח מצבה הכלכלי של הנתבעת.

4. בחודש 9/09 פרסמה הנתבעת מכרז לתפקיד מנהל מחלקת הפיקוח על הבניה, תחזוקת מבנים ופיקוח על מבנים מסוכנים (להלן: "התפקיד" או: "המכרז הראשון").

5. ביום 3.11.09 הגיש התובע את התביעה שבפנינו, במסגרתה עתר להשיבו לעבודה בנתבעת ולשבצו בתפקיד מושא המכרז הראשון כמנהל מחלקת הפיקוח על הבניה, תחזוקת מבנים ופיקוח על מבנים מסוכנים. תפקיד אשר, לטעמו, היה חופף כמעט במלואו לתפקיד אותו מילא בפועל בנתבעת בעבר.
במסגרת תביעתו טען התובע כי פיטוריו מהנתבעת היו שלא כדין וכי עומדת לו הזכות לחזור לעבודתו בעקבות פרסום המכרז הראשון, הן לאור נסיבות פיטוריו עליהן למד, בין היתר, מפרסום המכרז הראשון, והן לאור ההסכם הקיבוצי החל על הנתבעת המקנה לו זכות קדימה לאיוש התפקיד.

6. לפיכך במסגרת כתב התביעה עתר התובע לקבלת הסעדים, כדלקמן:

א. מתן פס"ד הצהרתי הקובע כי הוא פוטר שלא כדין וכי יש להחזירו לתפקידו על-אתר וזאת מכח סעיף 30 להסכם הקיבוצי המיוחד שבין הנתבעת לבין הסתדרות המעו"ף מיום 22.5.03 (להלן: "ההסכם הקיבוצי").

ב. מתן פס"ד הצהרתי הקובע כי המכרז הראשון אינו נדרש, שכן התפקיד מושא המכרז זהה לתפקיד שמילא ולמכרז על פיו הועסק בעבר.

הרקע לתביעה - בהרחבה
7. מהראיות עולה כי הרקע לפיטוריו של התובע היה קשור במשבר כלכלי קשה שפקד את הנתבעת, במהלכו נקלעה לחובות כספיים ולקשיים בתזרים המזומנים, באופן שהוביל לאי תשלום שכר לעובדים ולנותני שירותים משך תקופות ממושכות.
לצורך תיקון המצב ובמהלך שנת 2004, יושמה בנתבעת תוכנית הבראה והתייעלות בשיתוף ממשלת ישראל ובליווי חשב מלווה שהתמנה. תוכנית זו כללה, בין היתר, צמצום ניכר במצבת כח האדם בנתבעת בהיקף של 150 משרות (ראה – סע' 6 לתצהיר מר אבי בוטראשווילי מנהל אגף משאבי אנוש בנתבעת (להלן: "מר בוטראשווילי")).

דע עקא, שבתוכנית ההבראה הנ"ל לא היה די כדי להביא לייצוב מצבה הכלכלי של הנתבעת. משכך ובמהלך שנת 2007 פוזרה מועצת העירייה והעומד בראשה הועבר מתפקידו ע"י שר הפנים, כאשר תחת אלו מינה השר, מכח סמכותו לפי סעיף 143 לפקודת העיריות [נוסח חדש], ועדה קרואה ברשותו של מר אילן הררי (להלן: "מר הררי") (ראה – סע' 7-8 לתצהיר מר בוטראשווילי).

8. לאחר הדברים הללו יזם מר הררי, בשיתוף עם מנכ"ל העירייה, גזברה ומנהל אגף משאבי אנוש שלה, תוכנית הבראה והתייעלות נוספת הכוללת צמצום נוסף במצבת כח האדם, כאשר בסופו של דבר, בעקבות מו"מ עם ארגון העובדים, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר ביטול 61 משרות נוספות.
תוכנית ההבראה הנ"ל עוררה חילוקי דעות בין הנתבעת לבין ארגון העובדים בכל הנוגע להליך יישומה והיא אף הובאה לפתחו של בית דין זה במסגרת סק 99/08, 98 (להלן: "ההליך הקיבוצי").

9. התובע היה אחד העובדים שנכללו ברשימת העובדים המיועדים לפיטורים מושא תוכנית ההבראה ומושא ההליך הקיבוצי. תוכנית אשר כללה, בין היתר, את ביטול משרתו.

לאור האמור וביום 25.5.08 נשלחה לתובע הזמנה לשימוע בפני ועדת פיטורים, במסגרתה הודע לו כי נוכח הליכי ההתייעלות נאלצת הנתבעת להקטין את מצבת כח האדם ולצמצם את מנגנונה ולפיכך, נבחנת האפשרות לוותר על משרתו (של התובע) ולגרוע אותה ממצבת המשרות העירוניות (ראה – נספח ג' לכתב התביעה).
בהתאם לאמור, נערך לתובע שימוע ביום 29.5.08, במסגרתו שטח את טענותיו ביחס לנחיצות תפקידו.

10. אין חולק כי במהלך התקופה בה נשקלה הפסקת עבודתו של התובע כתב מהנדס העירייה (דאז), מר גינזבורג, מכתב למנכ"ל הנתבעת במסגרתו הלין על כוונת הנתבעת לפטר את שלושת עובדי מחלקת הפיקוח: התובע וכן שני פקחים נוספים.
במכתבו האמור כתב מהנדס העירייה כי למרות ה"ביקורת הקשה" שיש לו (למהנדס העירייה) על תיפקוד המחלקה – בראשה עמד כאמור התובע – הרי שפיטורי העובדים הללו ישתקו את תיפקודה וכי הוא (מהנדס העירייה) מודאג מההשלכות העתידיות של פיטורים אלה (ראה – נספח ד' לכתב התביעה).
במסגרת ההליכים שבפנינו הסתמך התובע על מכתב זה, כפי שיפורט בהמשך.

11. בתחילת חודש 9/09 (כשנה לאחר פיטורי התובע) הנתבעת פרסמה כאמור את המכרז הראשון לתפקיד מנהל מחלקת הפיקוח על הבניה, תחזוקת מבנים ופיקוח על מבנים מסוכנים. לטענת הנתבעת, תפקיד זה הוגדר כחלק מרה-ארגון אותו יזמה באגף ההנדסה במטרה לשפר את תיפקודו. הנתבעת הטעימה כי אין מדובר בתפקיד החופף את התפקיד שביצע בזמנו התובע כמנהל מחלקת הפיקוח, אלא בתפקיד רחב היקף בהרבה.
המועד האחרון להגשת ההצעות למכרז נקבע ליום 17.9.09 (ראה – סע' 14-22 לתצהיר מר בוטראשווילי).

עיון בתנאי המכרז כפי שצורפו לכתב ההגנה מלמד על תאור התפקיד ועל הגדרתו, כאשר מפאת חשיבות הדברים להכרעה מוצאים אנו לפרטם בלשון המכרז לאמור:
"תאור התפקיד: מנהל מחלקת הפיקוח על הבניה, תחזוקת מבנים ופיקוח על מבנים מסוכנים.
כפיפות: למהנדס העיר.
היקף המשרה: 100%.
הגדרות התפקיד:


ניהול מחלקת הפיקוח על הבניה בתחום שיפוט העיר לוד.
סיורים יומיים ברחבי העיר, פיקוח על כל עבודת בניה הנעשית בתחומיה.
אחריות לריכוז דרישות תחזוקת מבני חינוך וציבור אחת לשנה, להכנת תוכנית עבודה ותקציב ולהגשתה לאישור הגורמים המתאימים.
אחריות לניהול עבודת תחזוקת שבר של מבנים ומתקנים ברשות המקומית ופיקוח עליה.
אחריות ותחזוקה מתוכננת של מבנים ומתקנים ברשות המקומית, בהתאם לתוכנית עבודה מאושרת.
ניהול כרטסת מעקב לכל מוסד/מבנה/מתקן ברשות המקומית, לצורך איתור ליקויים, הכנת דו"ח נזקים אחת לחודש ודיווח אחת לתקופה על ארועי שבר במוסדות החינוך.
בדיקת היתרי בניה, בעת הבקשה להיתר, בזמן הביצוע ועם הבקשה לקבלת תעודת גמר.
הגשת התראות, צווי הפסקת עבודה והכנת צווי הריסה מינהליים/שיפוטיים - הכל בהתאם לנדרש.
הופעה כעד בבתי משפט בנושא צווי הריסה מנהליים ושיפוטיים.
חבר סגל ועדה מקומית לתכנון ובניה.


השכלה:


מהנדס בנין (תעודת גמר ממוסד לימודי מוכר).
השתלמות בקורס מפקחי בניה המאושר על ידי משרד הפנים.
כושר ביטוי בכתב ובעל-פה.
רשיון נהיגה.

..."

(ראה – נספח ה' לתצהיר מר בוטראשווילי).

12. אין חולק כי התובע אינו מהנדס כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"א – 1958 וכי עקב כך הוא אינו עונה על דרישות הסף שהגדיר המכרז הראשון.
יצוין בהקשר זה, כי חוק עזר לדוגמא לעיריות (הריסת מבנים מסוכנים), התשל"ב – 1972, החל על הנתבעת, מטיל עליה חובות בדיקה של מבנים מסוכנים, כאשר לצורך ביצוע חובות אלה נקבע בסעיף 2(ג) הימנו כי על ראש העירייה להורות למהנדס או לרופא בהתאם לענין, לערוך מזמן לזמן ובמקרה שקיבל הודעה על מבנה מסוכן, מיד לאחר קבלתה, סקר על בניינים העלולים להיות סכנה למחזיקים או לציבור עפ"י הוראות החוק הנ"ל. המהנדס שעורך את הבדיקה נדרש להגיש דין וחשבון לראש העירייה תוך 24 שעות לאחר עריכתה. כמו כן, מקנה החוק סמכות לראש העירייה למהנדס או לרופא להכנס בכל עת לכל בנין כדי לברר את מצב הבנין וכדי לבצע עבודות בהתאם להוראות חוק העזר (ראה – סע' 6 לחוק).
אכן, מהנדס לפי חוק זה הינו גם "מי שהמהנדס העביר אליו בכתב את סמכויותיו לפי חוק עזר זה, כולן או מקצתן". יחד עם זאת נראה כי הגדרת התפקיד כפי שנעשתה היתה במטרה לאחד פונקציות בעלות זיקה האחת לרעותה, באופן שהאחראי להן יהא אדם אחד ובאופן שישיא את היעילות התפקודית. זאת, על פי לקחי העבר ובשים לב לפונקציות ולתכליות חיוניות הנדרשות לעירייה והתואמות את צרכיה ועל פי קובץ ניתוחי העיסוקים של משרד הפנים (ראה – סע' 22-24 לתצהיר מר בוטראשווילי וכן עמ' 12 לפרוטוקול ש' 14).

13. בד בבד עם פרסום המכרז הראשון, פרסמה הנתבעת מכרז נוסף לתפקיד פקח בניה, משרה אשר לטענתה תאמה את כישוריו והכשרתו של התובע. לטענת הנתבעת, לתובע הוצע לאייש משרה זו, אולם הוא (התובע) לא היה מעוניין בכך.
התובע מצידו, טען אמנם כי לא הוצע לו לאייש משרה זו, אולם במהלך ההליכים שבפנינו לא עתר בבקשה לאייש אותה ולא הביע בה כל ענין.

14. חרף פרסום המכרז הראשון (בפעם השלישית) לא נמצאו מועמדים מתאימים לאיוש המשרה מושא מכרז זה ומשכך, התפקיד לא אוייש - נכון למועד שמיעת העדויות בהליך מושא פסק דין זה.

15. לאחר שמיעת עדותו של התובע בבית הדין ביום 18.10.10 וסמוך לפני מועד ההוכחות הנוסף שהתקיים בהליך ביום 27.6.11 – במהלכו נשמעה עדותו של מנהל אגף משאבי אנוש בנתבעת, מר בוטראשווילי - הגישה הנתבעת לבית הדין בקשה להגשת תצהיר משלים שנערך אף הוא ע"י מר בוטראשווילי (להלן: "התצהיר המשלים").

במסגרת התצהיר המשלים העיד מר בוטראשווילי כי לאחר הגשת תצהירו הראשון בהליך זה חלו שינויים בנתבעת, במסגרתם מונה לתפקיד מהנדס העירייה אדריכל בשם משה לוברבוים שהחליף את קודמו בתפקיד – המהנדס ליאוניד גינזבורג וכן מונה יו"ר חדש לוועדה הקרואה, מר יאיר ניצן, אשר החליף את קודמו, מר הררי.

הוסיף מר בוטראשווילי והעיד כי בעקבות השינויים הללו החליט מהנדס העירייה החדש לבצע שינוי ארגוני נוסף במחלקת ההנדסה שכלל הצעה לאיחוד פונקציות וחלוקת אחריות שונה מבעבר בין עובדי האגף, ובכלל זאת הורה על איחוד מחלקת הרישוי, העוסקת בבדיקת בקשות להיתרי בניה עם מחלקת הפיקוח, שתפקידה לאתר חריגות בניה ולטפל באכיפת החוק.
משכך, העביר לו (למר בוטראשווילי) מהנדס העירייה החדש בקשה לעריכת מכרז חדש לקליטת מנהל מחלקת רישוי ופיקוח שיהיה אדריכל ו/או מהנדס אזרחי בהכשרתו (להלן: "המכרז השני").

16. לתצהיר כאמור צורף נוסח המכרז השני שהועבר לאישור סופי של הגורמים המוסמכים בנתבעת, כאשר לדברי מר בוטראשווילי מכרז זה צפוי היה להתפרסם תקופה קצרה לאחר הגשת התצהיר המשלים ולאחר מועד ההוכחות האחרון שהתקיים בתיק זה.

יוער, כי עיון בנוסח המכרז השני מלמד - כי אכן מדובר בתפקיד של מנהל רישוי ופיקוח על הבניה בכפיפות למהנדס העירייה בהיקף משרה של 100%, כאשר הגדרת התפקיד כוללת:


ניהול יחידת הרישוי והפיקוח על הבניה וקבלת אחריות בנושאים אלה.
טיפול כולל והוצאת היתרי בניה לכל המבנים ברשות המקומית, תוך מתן שרות לציבור הפונים בנושא זה.
טיפול כולל בנושאי מעקב ופיקוח על הבניה, צווי הפסקת עבודה, צווי הריסה וטפסי 4.
תיאום בנושאים אלה עם גורמי עירייה וגורמי חוץ שונים לשם קידום הנושאים שבטיפול.
אכיפת חוק התכנון והבניה ויכולת להתמודד עם מפרי החוק.
ניהול צוות ויכולת עבודה בצוות.
יכולת עבודה בשיתוף פעולה גורמי חוץ מוסדיים (ועדה מחוזית, משטרה, ממ"י, משרדי ממשלה שונים וכד') וכן עם גורמי חוץ פרטיים (קבלנים, שמאים, מודדים, מתכננים וכד').
בקורת באתרי בניה ומתריע על חריגות בניה.
עריכת ביקורת גמר בניה בהתאם להיתרים.


בדרישות ההשכלה לתפקיד מושא המכרז השני נכתב כי על המועמד להיות אדריכל או מהנדס אזרחי, בעל שליטה מלאה בקריאת תוכניות רישוי, תב"ע, תצ"א ובחוק התכנון והבניה, וכן בעל היכרות עם תוכנות עבודה במחשב ותוכנות לניהול ועדה מקומית (ראה – נספח א' לתצהיר המשלים).

הכרעה
נקדים אחרית לראשית ונציין כבר כאן כי לטעמנו יש לדחות את התביעה וזאת מהטעמים שיפורטו ולאחר שנתיחס תחילה ביתר פירוט לגרסת התובע וטענותיו בכתב התביעה, כדלקמן:

17. במסגרת כתב התביעה טען התובע כי הוא מילא בפועל לא רק את התפקיד בו זכה במכרז של מנהל מחלקת פיקוח, אלא גם תפקיד של מנהל מחלקת הרישוי, וזאת החל משנת 1999 עת החליף עובד אחר בשם מר יוסף משולם, אשר עזב את תפקידו כמנהל מחלקת הרישוי בשל מצבו הבריאותי.
משמע – תובע לא הכחיש את העובדה כי הוא מונה עפ"י מכרז במהלך שנת 2001 אך ורק לתפקיד מנהל מחלקת פיקוח ואילו בתפקיד הנוסף של מנהל מחלקת הרישוי הוא שימש לטענתו, כממלא מקום מאז שנת 1999 ועד לפיטוריו בשנת 2008.

עוד טען התובע כי במסגרת תפקידו במחלקת הפיקוח והרישוי הוא היה אחראי על הוצאת צווי הריסה של מבנים בלתי חוקיים, פיקוח וביקורת בניה בעיר, ביצוע סיורים, איתור מבנים שלא ניבנו כדין, רישום דו"חות על בניה חריגה, בדיקת היתרי בניה, הגשת התראות, צווי הפסקת עבודה והופעה כעד בבתי משפט בנושא צווי הריסה.
התובע הטעים את החשיבות הרבה שבביצוע תפקידו לאור ריבוי הבניה הבלתי חוקית בעיר לוד (ראה – סע' 1-3 לכתב התביעה).

18. הוסיף התובע וטען כי עם קבלת ההזמנה לשימוע – ועובר לפיטוריו - הוא התיצב בפני ועדת השימוע וביקש להבהיר לחבריה את החשיבות הרבה של פעילות מחלקתו, ובמיוחד נוכח אופייה של העיר וריבוי הבניה הבלתי חוקית המתבצעת בה. כראיה לנכונות דבריו, צירף את מכתבו של מהנדס העירייה הנזכר לעיל (ראה – נספח ד' לכתב התביעה).
הוסיף התובע וציין, כי למרות מכתבו של מהנדס העירייה וחרף טענותיו במעמד השימוע – נמסר לו ביום 23.6.08 מכתב המודיע לו על סיום עבודתו ועל פרישתו לגמלאות בנימוק כי פיטורים אלה הינם פועל יוצא של "תוכנית ההבראה של העירייה". מועד הפסקת העבודה והיציאה לגמלאות נכנס לתוקף, כאמור, בתום חודש 8/08 (ראה – סע' 11-14 לתצהיר התובע).

19. לטענת התובע, כשנה לאחר מועד פיטוריו הובא לידיעתו כי "בניגוד מוחלט להצהרות הנתבעת" ולעילה לפיטוריו פורסם המכרז הראשון לתפקיד מנהל מחלקת פיקוח על הבניה, תחזוקת מבנים ופיקוח על מבנים מסוכנים. תפקיד אשר הינו לטענתו, "זהה באופן כמעט מוחלט" לתפקיד ממנו פוטר.
בכך היה לדעת התובע להעיד על כך שפיטוריו היו שלא כדין, בניגוד להצהרות הנתבעת כי אין עוד צורך בתפקידו ומשכך יש להצהיר על בטלות הפיטורים ולהורות על חזרתו לתפקידו, לרבות תשלום פיצוי בגין החודשים בהם לא עבד מאז פיטוריו.

הוסיף התובע וטען כי הנתבעת פעלה בניגוד להסכם הקיבוצי מיום 22.5.03, המחייב בנסיבות שנוצרו ובשל הצורך באיוש התפקיד מושא המכרז הראשון להחזירו לאלתר לתפקידו. כן, טען כי ההגיון היחיד שניתן להעלות על הדעת בפרסום המכרז הראשון טמון בשיקולים זרים שמטרתם ל"התפטר" ממועמדותו ולבחור אדם אחר תחתיו.

הוסיף התובע וטען כי מסופו של המעשה; קרי - מפרסום המכרז הראשון, ניתן להסיק על ראשיתו, קרי – על כך שלא היה נימוק ענייני לפיטוריו וכי שיקוליה של הנתבעת היו בלתי סבירים ו/או בלתי מידתיים.
התובע אף הלין על כך שהשימוע שנערך לו היה "מן השפה אל החוץ" וכי מאזן הנוחות מטה את הכף לעבר קבלת התביעה. זאת, הן בשים לב לכך שלא היתה עילה לפטרו והן בשים לב לנזק שנגרם לו לאור גילו המתקדם, המקשה עליו למצוא תעסוקה חלופית.

האם פיטורי התובע היו כדין, אם לאו?
20. כפי שעולה ממכתב ההזמנה לשימוע, ממכתב הפיטורים, מכתב ההגנה ואף מפסה"ד שניתן על-ידי בית דין זה בהליך הקיבוצי הנוגע לפיטורי ההתייעלות - במסגרתם פוטר כזכור אף התובע - פיטורים אלה לא נבעו מהעדר צורך של הנתבעת בפונקציות אותן מילא בשעתו התובע, אלא נוכח צורך כלכלי בוער.

זאת ועוד, כידוע, במסגרת פיטורי התייעלות וצמצום רשאי המעביד לשקול, בין היתר, גם שיקולים הקשורים לאיכות התפקוד של העובד. זאת, שעה שבמקרה דנן מן המסמך עליו השליך התובע יהבו (מכתבו של מהנדס העירייה דאז) עולה - כי למהנדס העירייה היו בשעתו טענות קשות כנגד מחלקת הפיקוח, אשר התובע הוא שעמד בראשה.
על הכשלים בתיפקודו של התובע ניתן ללמוד גם מעדותה של עדת התובע, היועצת המשפטית של הנתבעת – עו"ד רחל אלבז, אשר העידה על הטענות שהיו לה בזמן אמת באשר לתפקוד התובע. זאת, חרף מה שהיא (הגב' אלבז) הגדירה כ"חברותה הטובה" עם התובע:
כך למשל, העידה עו"ד אלבז כי התובע היה "שובת" לעיתים "שביתות איטלקיות", לא משיב למזכרים, נעדר לעיתים מהעבודה, כי היה קושי לשכנעו ליתן עדות בבית המשפט וכי גם שעה שמסר עדותו כאמור, הוא לא עשה כן באופן ראוי (ראה – עמ' 8 לפרוטוקול עדותה של הגב' אלבז ש' 1-11).

עו"ד אלבז אף העידה כי היותו של התובע חסר השכלה הנדסית הסבה לנתבעת קשיים בבואה להגן על עמדתה בבתי המשפט בתביעות שבתחום הפיקוח על הבניה:
כך למשל, העידה עו"ד אלבז כי חלק נכבד מהשאלות שהופנו לתובע בחקירות הנגדיות התיחסו להשכלתו החסרה בתחום ההנדסי - היות והתובע לא היה מהנדס ואף לא הנדסאי - וכן העידה כי כפועל יוצא מהשכלה חסרה זו לא הובאו ראיות כנדרש לתמיכת עמדתה של הנתבעת במסגרת ההליכים המשפטיים שניהלה בתחום הפיקוח על הבניה (ראה – עמ' 7 לפרוטוקול ש' 16-26).

21. זאת ואף זאת, התובע לא הצביע על שיקולים זרים שהניעו או היו יכולים להניע את הנתבעת לבצע את הליך הרה-ארגון שהוביל לעריכת המכרז הראשון והצבת תנאי סף הנוגע להשכלה של מהנדס וטענותיו ביחס לשיקולים מעין אלה - בהם תלה כזכור את בטלות פיטוריו - נותרו בגדר טענות בעלמא.
מכאן – שלא נסתרה "חזקת התקינות המינהלית" העומדת לנתבעת אשר החליטה על הרה-ארגון ועל עריכת המכרז הראשון לתפקיד שהיה על פניו, שונה באופן מהותי מהתפקיד שמילא התובע ורחב ממנו בהיקפו בהרבה, כפי שיפורט מייד:

עיון בתנאי המכרז הראשון מלמד - כי התפקיד מושא מכרז זה התיחס לתחומי פעילות שונים בהם התובע לא עסק ושלגביהם לא היתה לו את ההשכלה הנדרשת:
כך למשל, צוין במסגרת המכרז הראשון כי התפקיד מושא המכרז כלל אחריות לא רק לתחום הפיקוח על הבניה, אלא גם לתחזוקת מבנים ציבוריים ולפיקוח על מבנים המסוכנים – נושאים בהם התובע לא טיפל במסגרת עבודתו בנתבעת.

במסגרת תצהירו הבהיר מר בוטראשווילי כי התפקיד מושא המכרז הראשון התייחס גם לאחזקת מבני ציבור וחינוך, ותחזוקתם השוטפת ופיקוח על צוות עובדים וקבלנים העוסקים באחזקת מבנים, טיפול בעריכת התקשרויות בנושא וביקורות במבנים וגיבוש מדיניות כוללת באשר לתחזוקת מבנים.
כמו כן, העיד מר בוטראשווילי – והדבר לא נסתר – כי בתחום המבנים המסוכנים הוטל על ממלא התפקיד לטפל במבנים הרוסים או פגומים המצויים בסכנת התמוטטות או גרימת נזק לציבור ובמקרים קיצוניים לצוות על הריסתם, וכן כי לצורך כך על ממלא התפקיד לערוך חוות דעת באשר למסוכנות המבנה, תוך ניצול הסמכות המוקנית לו בחוק העזר העירוני.

22. בנסיבות אלה לאור הגדרת התפקיד החדש, בשים לב לצרכיה הייחודיים של הנתבעת המתמודדת, בין היתר, עם בניה בלתי חוקית מרובה ובשים לב להתנסותה המאכזבת עם איוש תפקידים של מנהלי יחידות בתחום הנדסה על ידי מי שאינם מהנדסים - אין לומר כי קביעת תנאי סף במסגרת המכרז הראשון של השכלה הנדסית – היתה תנאי מלאכותי ובלתי ענייני שנועד למדר את התובע מהגשת מועמדות לתפקיד.
מכל מקום, לא שוכנענו בטענתו של התובע כי השוני שבין התפקיד מושא המכרז לבין התפקיד שמילא בזמנו בפועל – וזאת אף אם נקבל את טענותיו באשר להיותו ממלא מקום מנהל מחלקת הרישוי – הינו שוני "קוסמטי" בלבד שנועד למנוע את חזרתו לתפקיד שמילא בפועל ולהצדיק בדיעבד את פיטוריו.

לשון אחרת, לא שוכנענו כי השימוש שעשתה הנתבעת בפררוגטיבה הניהולית שלה ובמיוחד בעיתות משבר כלכלי, לאגד מספר פונקציות בידיו של בעל תפקיד אחד, אשר נדרש בהתאם לכך להיות בעל השכלה גבוהה מזו של התובע – נעשה משיקולים זרים ובמטרה למנוע את חזרתו של התובע לתפקידו ולהכשיר בדיעבד את פיטוריו. סבירה יותר בעינינו המסקנה – כי החלטה זו נבעה מטעמים כלכליים ובעיקר מטעמים הקשורים בניהול יעיל של מחלקת ההנדסה והשאת איכות השרות לציבור.

23. לאור האמור יש לדחות אפוא את טענתו של התובע כי פיטוריו היו שלא כדין וכי המכרז הראשון תומך בטענה בדבר השיקולים הזרים שהביאו לפיטוריו.

זכאות התובע ל"שוב" לעבודתו בנתבעת מכח חוקת העבודה וההסכם הקיבוצי
24. כפי האמור, ביני לביני ונכון לעת הזו בוטל המכרז הראשון, וזאת בעקבות חילופין של בעלי תפקידים בנתבעת: הן חילופין של ראש הוועדה הקרואה והן חילופין של מהנדס העירייה.
בנסיבות אלה, החליטה הנתבעת לקיים מכרז חדש לתפקיד חדש המאגד בחובו אחריות הן על מחלקת הפיקוח והן על מחלקת הרישוי. משכך, הכוונה הייתה להציג במסגרת המכרז השני תנאי, לפיו על ממלא התפקיד להיות גם כן בעל השכלה של מהנדס.
ביטול המכרז הראשון ופרסום המכרז השני טרף למעשה את קלפיה של התביעה המקורית בשים לב לסעדים שהתבקשו במסגרתה. עם זאת, ומשהצדדים בחרו להמשיך בהליך, משנשמעו ראיות החורגות מתחומה של התביעה המקורית ועל מנת לשים קץ לסכסוך במלואו, מוצאים אנו להתיחס אף לשאלת זכאותו של התובע לאכיפת יחסי העבודה ושיבוצו בנתבעת בנסיבות החדשות שנוצרו, לרבות האפשרות לשבצו בתפקיד מושא המכרז השני.

25. כפי שציינו לעיל, ההחלטה על שינוי ארגוני בתוך מחלקת ההנדסה ויצירת תפקיד שיאחד פונקציות שמילאו בעבר עובדים שונים, תוך הוספת תיפקודים נוספים ותחומי אחריות חדשים וכפועל יוצא מכך אף העלאת רמת ההשכלה הנדרשת – הינה חלק מן הפררוגטיבה הנתונה לנתבעת כמעביד. פררוגטיבה אותה היא נדרשת ליישם על-פי כללי המשפט המינהלי בסבירות, על יסוד שיקולים עניינים ובתום לב.
יאמר כבר כאן כי גם בהקשר זה של ההחלטה הארגונית מושא המכרז השני, לא נסתרה חזקת התקינות המינהלית ולא הוכח כי מאחרי החלטה זו, הנוגעת לפרסום מכרז זה, לא עמדו שיקולים עניניים שהובילו לצורך בשינוי ארגוני. במיוחד על רקע הנסיבות הקשות של העיר לוד, מצבה הכלכלי הקשה, מצבה הירוד של מחלקת ההנדסה וריבוי הבניה הבלתי חוקית בעיר.

26. במאמר מוסגר יאמר – כי שלא כטענת התובע, הרי שאנו לא שוכנענו כי הוא אכן מילא בעבר את כל הפונקציות שנידרש למלא מנהל מחלקת הרישוי והפיקוח על הבניה על-פי המכרז השני וכפי שפורטו לעיל. תפקיד שכלל כאמור, טיפול כולל בהוצאת היתרי בניה, תאום עם גורמי העיריה וגורמי חוץ, יכולת ניהול צוות, עבודה בשיתוף פעולה עם גורמי חוץ מוסדיים ועם גורמים פרטיים ובהתאם לכך גם שליטה מלאה בתוכניות רישוי ותב"ע.
זאת, בין היתר, בשים לב לעדותה של עדת התובע, הגב' אלבז אשר העידה כי התובע לא הטיב לקרוא תוכניות מסוג זה (ראה – עמ' 6 לפרוטוקול ש' 20-22) וכן, בשים לב לעדותו של מר בוטראשווילי, אשר העיד כי בעקבות הפסקת עבודתו של מנהל מחלקת הרישוי והפיקוח, מר משולם בסוף שנות ה-90, מילא את מקומו כמפקח רישוי עובד אחר בשם מר ינאי ולא התובע (ראה – עמ' 8 לפרוטוקול ש' 19-27, עמ' 9 ש' 1-5).

27. מכל מקום, יהא התפקיד אשר מילא התובע בפועל אשר יהא, אין חולק על כך שהתובע לא מונה כחוק ועל-פי מכרז לתפקיד מנהל מחלקת רישוי, אלא אך ורק לתפקיד מנהל מחלקת הפיקוח.
משכך, אף אם נקבל את גרסתו, לפיה – הוא שימש בפועל כממלא מקום מנהל מחלקת הרישוי מאז סוף שנות ה-90 ובנוסף לתפקיד מנהל מחלקת הפיקוח, הרי שעדיין אין בכך לזכותו בסעדים המבוקשים.
שכן, טענתו של התובע לפיה - הוא זכאי "לשוב" לתפקיד של מנהל מחלקת הפיקוח והרישוי - טומנת בחובה כפירה בסמכותה של הנתבעת לערוך שינוי ארגוני כפי שמתבקש ממצבה הכלכלי ומהרצון לטייב את תפקוד מחלקת ההנדסה, וכן דרישה לעקיפת חובת המכרז. זאת, בשים לב לכך שהתובע לא מונה במכרז לתפקיד מפקח מחלקת הרישוי.
בנסיבות הללו גם אין בהוראות ההסכם הקיבוצי עליהן משליך התובע יהבו כדי להביא תקומה לתביעתו כפי שיוסבר מייד להלן:

28. סעיף 72 לחוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות מעגן זכויות קדימה לחזרה לעבודה של עובדים שפוטרו והוא קובע לאמור:
"זכות קדימה למפוטר – עובד שפוטר בגלל צמצום בעבודה, תהיה לו במשך שנתיים מיום פיטוריו זכות קדימה לכל מועמד אחר בקבלת משרתו שנתחדשה או בקבלת משרה שנתפנתה, או בקבלתה של משרה חדשה שתיווצר והוא מתאים לה."

סעיף 30 להסכם הקיבוצי שבין הנתבעת לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה שכותרתו: "חזרה לעבודה" קובע לאמור:
"במקרה בו התחדשה משרה או נוצרה משרה חדשה או התפנה מקום (מבלי לגרוע בהוראות הסכם זה) תעמוד לעובד הזכות לחזור למשרתו או למשרה שהתפנתה לפי הסכמתו, בהתאם לזכות קדימה לחזרה לעבודה על-פי חוקת העבודה וזאת לגבי כלל העובדים שפרשו או פוטרו מאז 1.1.07.
בנוסף, במקרה בו לא אושרו תנאי פרישתו של העובד ו/או לא שולמו לו במלואם מכל סיבה שהיא, תהא הרשות חייבת להחזירו לעבודה בתפקידו לאלתר, ככל שהעובד ידרוש זאת, בכפוף להחזר מלוא הכספים ששולמו לעובד בעת סיום עבודתו, לרבות חודשי הסתגלות והודעה מוקדמת וכד' בערכם הריאלי ביום ביצוע ההשבה."

עולה אפוא מהדברים, כי ההסכם הקיבוצי חזר ועיגן למעשה את זכות הקדימה המפורטת בחוקת העבודה ובנוסף הקנה לעובד זכות לחזור לעבודתו בתפקידו ככל שלא אושרו/שולמו לעובד במלואם תנאי הפרישה. זאת, בכפוף להחזר מלא של הסכומים ששולמו לעובד.
משכך, השאלה הנשאלת היא – מהו היחס שבין חובת המכרז המעוגנת בדין לבין הוראות ההסכם הקיבוצי.

29. אנו סבורים כי את הוראות ההסכם הקיבוצי כאמור יש לפרש וליישם דרך הפריזמה של עקרונות תום הלב; דהיינו – על המעביד להמנע מיצירת מכשולים מלאכותיים בכל הנוגע להגדרת המשרה/התפקיד באופן המונע את מימוש זכות הקדימה ע"י עובד שפוטר, אך מאידך ובה בעת – אין בהוראות הסעיפים העוסקים בחזרה לעבודה כדי למנוע מן המעביד לערוך שינויים ארגוניים שיביאו לאיחוד פונקציות, ביטול המשרה או יצירת משרה חדשה "הבולעת" לתוכה משרה שהיתה קיימת בעבר. זאת, בכפוף לכך ששינויים אלה נעשים מטעמים עניניים ובתום לב.
כפי שקבענו לעיל, במקרה דנן לא נסתרה חזקת התקינות המינהלית. לא הוכח כי השינויים הארגוניים שהובילו ליצירת המשרה החדשה מושא המכרז השני, שכלל גם דרישות השכלה גבוהות משל התובע – נבעו משיקולים זרים.
ההיפך הוא הנכון. הראיות שהוצגו בפנינו מלמדות על הליקויים בתפקודה של מחלקת ההנדסה, לרבות מחלקתו של התובע, ומתקבל מהן הרושם כי שינוי ארגוני כאמור וטיוב ההשכלה של מבצעי התפקידים הרלבנטיים במחלקת הפיקוח, היה שיקול ענייני ואולי אף נחוץ.
לא למותר לציין, כי לצד השיקולים הנוגעים ליחסי העבודה שבין התובע לבין הנתבעת יש ליתן משקל גם לעובדה שבסופו של יום, מחלקת ההנדסה נועדה לשרת את הציבור ומכאן שיכול והצבת רף השכלה וניסיון רחב משל התובע לצד תפקיד המטיל על הנושא בו סמכויות רחבות יותר מאלו שמילא התובע בעבר יטיב עם הציבור בכללותו. זאת כמובן בלא לפגוע בתרומה שקרוב לוודאי תרם התובע לעירייה ולציבור אזרחיה של העיר לוד במהלך שנות שירותו.
יוצא אפוא, כי שעה שלא נמצא פגם בהחלטת הנתבעת בדבר השינוי הארגוני שהביא ליצירת משרה חדשה מושא המכרז השני – הרי שאין לראות בדבר הפרה של הוראות סעיף 30 להסכם הקיבוצי או סעיף 72 לחוקת העבודה. שכן, משרתו של התובע אינה קיימת עוד ולתובע אין את הכישורים הנדרשים למלא את המשרה המוצעת.

30. בנסיבות אלה ומשמדובר במשרה שונה, הרי שלצורך איושה נדרשת הנתבעת על-פי דין לפרסם מכרז כדין כמפורט להלן:
סעיף 170 לפקודת העיריות [נוסח חדש] מעגן את חובת המכרז בקובעו, כדלקמן:
"170. (א) ראש העיריה רשאי למנות לעיריה עובדים שלא הוזכרו בסעיף 167 למשרות שיש עליהן הקצבה בתקציב המאושר.
(ב) לא יתמנה אדם לעובד עיריה, לרבות למשרות המנויות בתוספת החמישית, למעט המנהל הכללי, אלא לאחר שראש העיריה או מי שהוא הסמיך לכך הכריז על המשרה בפומבי על פי כללים לפי סעיף קטן (ג).
(ב1) ...
(ג) השר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים בדבר דרכי מכרז ופרטיו, אם בדרך כלל ואם לסוגי משרות, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע משרות וסוגי משרות שעליהן לא תחול, בתנאים שיקבע, חובת מכרז.
..."

על יסוד סעיפים אלה הותקנו תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים), התש"ם-1979 (להלן: "התקנות"), כאשר סעיף 2(א) לתקנות קובע לאמור:
"התפנתה בעיריה משרה בדרגה 7 ומעלה של הדירוג המינהלי שיש עליה הקצבה בתקציב המאושר, או בדרגה 37 ומעלה של דירוג ההנדסאים והטכנאים, או בדרגה כלשהי של הדירוגים המקצועיים האחרים, ולא נתמלאה בדרך אחרת - יפורסם עליה מכרז פומבי."

סעיף 2(ב) לתקנות קובע את סוג המשרות לגביהן לא תחול חובת מכרז, כאשר התפקידים מושא המחלוקת – מנהל מחלקת רישוי או מנהל מחלקת רישוי ופיקוח – אינם באים בגדר התפקידים הפטורים מחובת מכרז.

31. יוער - כי הביטוי המופיע בסעיף 2(א) לתקנות "ולא נתמלאה בדרך אחרת" מתיחס לפי הפסיקה לדרכים אחרות לפיהן רשאית העיריה לקבל עובדים, כגון מינוי (סעיף 167 לפקודה), חוזה מיוחד, עובד ארעי (סעיף 173 לפקודה) (ראה – דב"ע מז/3-134 ד"ר אחמד משעל נ' עירית ירושלים ואח', פד"ע כ' 35 (להלן: "פרשת משעל")).

32. זאת ועוד אחרת, למעלה מן הדרוש רואים אנו לציין כי אף לו קיבלנו את הטענה כי המשרה מושא המכרז השני היתה למעשה חופפת ואולי אף זהה למשרה אותה מילא בשעתו התובע בפועל – וכאמור אין זו דעתנו - הרי שלא היה בכך להועיל לתובע שעה שפוטר בשעתו כדין. זאת, בהתאם להלכה שנפסקה בפרשת משעל שם נקבע כי בהעדר תקנה המסמיכה את הצדדים להסכם הקיבוצי להעדיף החזרת עובד שפוטר על פני קיום מכרז, יש להעדיף קיומו של מכרז. שכן, מטרת החוק והתקנות היתה להבטיח כי המשרות של עובדי העיריות יאויישו בצורה תקינה והוגנת; קרי – בהליך של מכרז.
לכן, נפסק כי אין לקבוע סייגים לחובת המכרז מבלי שתהיה על כך הוראה מפורשת בחיקוק, כאשר החוק והתקנות אינם מאפשרים לצדדים להסכם הקיבוצי להגביל את חובת המכרז בהסכם קיבוצי.

הוסיף בית-הדין באותו ענין וקבע לאמור:
"הוראות הסכם קיבוצי אינן גוברות על הוראות החוק והתקנות. יתכן שהנימוק לכך הוא, שלעיתים גם לארגון היציג יש עניין במינוי עובדים תוך עקיפת חובת המכרז. כך עשוי הארגון היציג לדרוש עדיפות באיוש משרה לעובד שכבר מממלא התפקיד באופן זמני או ארעי, או לחבר הארגון היציג;
נפסק כי כאשר קיימת סתירה בין הוראת חוק לבין הוראת הסכם קיבוצי גוברת הוראת החוק. בדב"ע מה/4-20, מדינת ישראל - ההסתדרות הרפואית (לא פורסם), נקבע כי הוראה שנקבעה בחוק התקציב לגבי מספר התקנים גוברת על הוראה כזאת בהסכם קיבוצי. בדב"ע שם/22- 4בעמ' 248 קבע בית-הדין הארצי: 'לא הוקנה להסכם קיבוצי מעמד עדיף על פני חוק'. יתר על כן, מאחר שהוראת הסכם קיבוצי מאוחר גוברת על הוראה שנקבעה בהסכם קיבוצי קודם אף אם ההוראה המאוחרת היא לרעת העובדים, ברור שניתן לשנות תנאי עבודה גם באמצעות תקנות (ראה גם: 'הסכמים קיבוציים: תחולה ותיאום', מאת השופט ס. אדלר, ב'ספר בר-ניב', בעמ' 40-41). אף בתובענה דנן, גוברות הוראות החוק והתקנות על הוראה שנקבעה בהסכם קיבוצי;
ההוראה שבהסכם הקיבוצי אינה משוללת כל בסיס. היא תקפה ומחייבת במה שנוגע לעובדים שלגביהם לא קיימת חובת מכרז, כגון עובדים בדרגה הנמוכה יותר מדרגת ט"ז בדירוג האחיד או המקבילות לה בדירוגים המקצועיים;
מכל האמור לעיל הגענו למסקנה כי פסקה 30 של סעיף 0902, 24איננה מחייבת את המעביד להחזיר את המערער לעבודתו."

33. עולה אפוא מהדברים, כי בית הדין הארצי לעבודה הגביל למעשה בפרשת משעל את תחולתה של הוראה בדבר זכות הקדימה וקבע כי זכות זו תקפה ומחייבת אך ורק בנוגע לתפקידים לגביהם אין קיימת חובת מכרז, כגון עובדים בדרגות הנמוכות ביותר בדירוג האחיד או בדרגות נמוכות מקבילות לדירוגים המקצועיים.

34. כסרח עודף יאמר כי גם לו אמצנו את טענותיו העובדתיות של התובע וכן את טענותיו המשפטיות ביחס לפרשנות חוקת העבודה והוראות סעיף 30 להסכם הקיבוצי ואף לו קבענו כי בהתאם לכך הנתבעת הפרה את הוראות ההסכם הקיבוצי – הרי שספק אם היה מקום להשיב את התובע לעבודתו בנתבעת, וזאת שעה שאף על-פי הראיות שהציג התובע לבית הדין ובכלל זאת - מכתב מהנדס העיריה, עדות הגב' אמזלג וכן דוח הביקורת לבדיקת תפקוד עירית לוד שהתיחס למחלקת ההנדסה ולתקופת עבודתו של התובע בשנים 2003-2006 – נראה כי תפקודה של מחלקת הפיקוח בניהולו של התובע היה טעון שיפור.

35. בשולי הדברים יוער, כי אכן עולה מדו"ח הביקורת כאמור וממכלול הראיות כי יש טעם לפגם בכך שעד למועד שמיעת ההוכחות בהליך זה לא אויש התפקיד מושא המכרז הראשון או התפקיד מושא המכרז השני באופן אשר פגע קרוב לוודאי בתפקוד מחלקת ההנדסה.
עם זאת, המסקנה המתבקשת מכך איננה כי יש לאכוף את יחסי העבודה ולהחזיר את התובע לעבודתו.

סוף דבר
36. לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

37. בשים לב לנסיבותיו האישיות של התובע, לעובדה שמדובר בגמלאי וכן לכך שהתובע העלה מחלוקת ממשית הראויה לדיון – הרי שאין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פיטורי מנכ''ל

  2. פיטורי צמצום

  3. פיטורי זבנית

  4. פגמים בפיטורים

  5. פיטורים של רוקח

  6. פיטורים פדגוגיים

  7. פיטורי אימאם

  8. פיטורים בגלל גיל

  9. פיטורי עובד נמל

  10. פיטורים מחמת גיל

  11. פיטורי עובד ארעי

  12. פיטורי עובד בזק

  13. פיטורים של מטפלת

  14. פיטורי עוזרת בית

  15. פגם בפיטורי צמצום

  16. פיטורי עובד מועצה

  17. פיטורים לא חוקיים

  18. פיטורי רופא ילדים

  19. עורך דין פיצויי פיטורין

  20. פיטורים בזמן חירום

  21. פיטורים לפני תאונה

  22. פיטורי עובד פלסטיני

  23. פיטורים לפני קביעות

  24. פיטורי עובדת בטלפון

  25. ביטול הודעת פיטורים

  26. תביעה לביטול פיטורים

  27. בקשה להשהיית פיטורים

  28. פיטורי מזכירה מבוגרת

  29. פיטורים בהסכמה הדדית

  30. פיטורי עובדת בפעוטון

  31. דחיית פיטורים בחודש

  32. פיטורים של עובד זמני

  33. פיטורים בתקופת מחלה

  34. פיטורים פיטורי צמצום

  35. תוקף של מכתב פיטורים

  36. פיטורים עקב היעדרויות

  37. פיטורי עובדת סוציאלית

  38. פיטורי עובדת בגלל גיל

  39. התבטאויות על כוונה לפטר

  40. פיטורים אחרי חצי שנה

  41. פיטורים טכנאית מעבדה

  42. פיטורים ממועצה מקומית

  43. פיטורי צמצום בעירייה

  44. פיטורי עובדים רפא''ל

  45. ביטול פיטורים מהעירייה

  46. צו זמני לאיסור פיטורים

  47. פיטורי רופא קופת חולים

  48. פיטורים בגלל משבר אמון

  49. ביטול פיטורים מחמת גיל

  50. פיטורים של ספרית שכירה

  51. פיטורים עקב הבראת חברה

  52. פיטורים לא חד משמעיים

  53. פיטורים בגלל גניבת דלק

  54. פיטורים של עובד מהבורסה

  55. פיטורים בגלל חשד לגניבה

  56. ביטול פיטורים מטעמי גיל

  57. פיטורי עובד חברה קדישא

  58. פיטורי מנהלת פיתוח עסקי

  59. פיטורי עובדת מההסתדרות

  60. ביטול פיטורים שרירותיים

  61. פיטורי עובד אחרי 30 שנה

  62. פיטורים בגלל הפרת הוראות

  63. פיטורי התייעלות בעירייה

  64. הקפאת פיטורים של נהג אגד

  65. פגיעה נפשית בגלל פיטורים

  66. פיטורי סוהר עקב היעדרות

  67. ביטול פיטורי עובד עירייה

  68. פיטורים מסיבות בריאותיות

  69. פיטורים בתעשייה האווירית

  70. פיטורי עובדים - רה ארגון

  71. פיטורי עובד במושב אמירים

  72. פיטורי עובד שקילל את הבוס

  73. פיטורים במסגרת הסכם הבראה

  74. פיטורים אחרי תקופת ניסיון

  75. פיטורים מחברת פיתוח תוכנה

  76. פיטורים בגלל עבירות משמעת

  77. פיטורים ללא אישור המועצה

  78. עיכוב תשלום פיצויי פיטורין

  79. פיטורים של נהג אוטובוס אגד

  80. פיטורי עובדת בטיפולי הפריה

  81. ביטול פיטורי מנהל בית ספר

  82. החזרה לעבודה לאחר פיטורין

  83. פיצויי פיטורין אחרי 3 שנים

  84. צו זמני למניעת פיטורי עובד

  85. פיטורים בניגוד לחוקת העבודה

  86. תוקף משפטי של מכתב פיטורים

  87. פיטורים ממשרד העבודה והרווחה

  88. האם אפשר לבטל פיטורי צמצום ?

  89. פיטורי מזכירה במועצה מקומית

  90. רציפות בעבודה פיצויי פיטורין

  91. פיטורי עובד בשל מעילה בכספים

  92. פיטורים עקב התנכלות פוליטית

  93. פיטורי ראש צוות פיתוח תוכנה

  94. פיטורי עובד לאחר חזרה מחופשה

  95. פיטורים בגלל תלונה על המנכ''ל

  96. פיטורים משיקולים לא ענייניים

  97. טענת פיטורים בשל חשיפת שחיתות

  98. פיטורי עובדת בת 65 בגלל גיל ?

  99. פיטורים לאחר תלונות עם הממונה

  100. פיטורים בתדיראן בגין צמצומים

  101. פיצויים בגין פיטורים שלא כדין

  102. פיטורים בגלל יחסי אנוש גרועים

  103. פיטורים מיידיים עקב חשד לגניבה

  104. פיטורים של עובדת זמנית בעירייה

  105. סירוב לקבל עבודה לאחר פיטורים

  106. פיטורים מהמשטרה בגלל אי התאמה

  107. פיטורים בגלל הערכות חדשות בעסק

  108. פיטורים בגלל סירוב לעשות עבודה

  109. פיטורים בגלל שאין למעסיק עבודה

  110. מניעת פיטורים עד להכרעה בתביעה

  111. פיטורים של עובד שנתפס גונב אוכל

  112. פיטורים בגלל גניבה בלי פיצויים

  113. עיכוב פיטורים עד להכרעה בערעור

  114. פיטורי עובד עקב סירוב לבצע מטלות

  115. ביטול פיטורים בגלל טיפולי פוריות

  116. בקשה למתן צו זמני לביטול פיטורים

  117. פיטורי עובד עקב גרימת נזק למכונה

  118. פיטורי עובד עקב אי ציות להוראות

  119. פיטורים כתוצאה מהגשת תלונה נגד המעביד

  120. פיטורים בגלל סירוב לחתום על מכתב

  121. היתר פיטורים עובדת בטיפולי פוריות

  122. פיטורים בגלל בקשה לעבוד בחצי משרה

  123. פיטורי עובד בשל גרימת נזק במתכוון

  124. פיטורי עובד עירייה לפי חוזה מיוחד

  125. פיטורים בגלל הגשת תביעה נגד המעביד

  126. פיטורי חבר מועצה עקב חובות למועצה

  127. ביטול פיטורים בניגוד לחוקת העבודה

  128. פיטורי מנכ''ל לאחר מספר חודשים בלבד

  129. נדחתה בקשה למתן צו ארעי למניעת פיטורים

  130. פיטורי עובד הוראה באמצע שנת הלימודים

  131. פיטורי עובד בן 65 בטענת "הפרת נהלים"

  132. פיטורים עקב היעדרות מהעבודה בשל אזכרה

  133. ערעור מצד המעביד על פיטורים שלא כדין

  134. טענת פגמים בהליך פיטורי קלדנית בית משפט

  135. חזרה לעבודה אחרי פיטורים בגלל צמצומים

  136. תביעה לביטול פיטורים בחברת נמל אשדוד בע"מ

  137. התייעצות עם נציגות העובדים לפני פיטורים

  138. ערעור על פיטורי עובד במסגרת תוכנית הבראה

  139. פיטורי עובד סמוך לסיום שנת עבודתו הראשונה

  140. לשיחה לפני הפיטורים זומן המשיב בעל פה ולא בכתב

  141. ערעור על פיטורי עובד שחשף התנהלות בלתי תקינה

  142. טען כי פיטוריו אינם כדין שכן נעשו על רקע פוליטי

  143. פיטורים בגלל אי קבלת סמכות של הממונים על העובד

  144. חובת המעביד לשקול העברה למחלקה אחרת לפני פיטורים

  145. האם האמרה "תלך ואל תחזור לפה יותר" מהווה פיטורים ?

  146. האם יש לראות בהגשת בקשה לפטור על פי פקודת הפיטורין כ"השגה" ?

  147. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון