רכב רפואי לנכי צה''ל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רכב רפואי לנכי צה"ל - מימון ע"י המדינה: פתח דבר: עניינה של העתירה דנן בנוהל חדש שפורסם (להלן: "הנוהל החדש") על ידי המשיב בחודש מרץ 2010 והעוסק בין היתר, באופן בו מבוצעת החלפה של הרכב הרפואי לו זכאי העותר, שהנו נכה צה"ל, וזאת מכוח הוראות אגף השיקום מס' 56.02 (להלן: "הוראות אגף השיקום"). העותר עותר נגד סירובו של המשיב להעניק לו סיוע כספי כפי שהוענק לו בעבר לצורך רכישת כלי רכב רפואי. העתירה היא להורות על ביטול הנוהל החדש, ועל השבת הכספים שמגיעים לעותר לטענתו על פי דין בגין החלפת הרכב בשנת 2007 סך של 40,000 ₪ ועבור החלפת הרכב הרפואי בשנת 2010 סך של 96,000 ₪. וכן על תשלום הוצאות משפט בסך 20,000 ₪. טיעוני העותר: 1. לטענת העותר, הנוהל החדש פוגע באופן מהותי בזכויותיו כמו גם בזכויותיהם של נכי צה"ל אחרים זאת ועוד הנוהל החדש התקבל בניגוד לנהלים ועומד בסתירה להוראות אגף השיקום. 2. הלכה למעשה, לטענתו, בעקבות הנוהל החדש המשיב הפלה קבוצה גדולה של נכים, לרבות העותר, ושלל את זכויותיהם באופן חד צדדי, ללא הודעה מוקדמת או הסבר למשמעות הנוהל החדש. זאת ועוד, הנוהל החדש מרוקן מתוכן את הוראות האגף בכל הנוגע לרכב רפואי ולאופן מתן הסיוע לרכישתו ו/או החלפתו תוך פגיעה קשה בקניינו של העותר, שכן משמעות הנוהל החדש היא הפחתה משמעותית בשוויין של הזכויות וההטבות הכספיות הנוגעות לרכישת רכב רפואי ופגיעה בחופש הבחירה שהוענק במסגרת הוראות האגף. 3. עוד טען העותר, כי השינוי בנהלים והחלת הנוהל החדש נעשו ללא הודעה מראש וללא הסכמה של ארגון נכי צה"ל, הארגון היציג, וזאת על אף המחויבות המפורשת לכך בהסכמים בין הצדדים. 4. לעניין הפגיעה הממשית בעותר, לדבריו, המשיב הציג בפניו מצג שווא לפיו, סכום זכאותו לרכב רפואי הינו בסך של כ-353,000 ₪, בעוד שבדיעבד התברר לו כי זכאותו בגין רכב רפואי הינה בסך של 257,000 ₪ בלבד. דהיינו- לעותר נגרם חיסרון כיס בסך של כ-100,000 ₪. עוד לטענתו, המשיב נהג כלפיו בחוסר תום לב ובמכוון על מנת להימנע מתשלום כספים המגיעים לו על-פי דין. 5. לדברי העותר, טענות המשיב לפיהן הנוהל החדש מיטיב עם הנכים בכך שהוא חוסך מהם הגעה פיזית למשרדי המכס, כי התקבל כדין ובשיתוף עם ארגון נכי צה"ל, בידיעתו של הארגון ובהסכמתו. וכן כי המצגים שהוצגו לעותר לעניין זכאותו נערכו בשוגג והוא לא היה זכאי להסתמך עליהם, שכן אין לכבול רשות בטעותה, משוללים כל יסוד. 6. אחת מטענותיו העיקריות של המשיב, הינה כאמור, כי המכתב שקיבל העותר מיום 27.10.10, אשר במסגרתו מפורט סכום ההחזר הכספי לו הוא זכאי נשלח אליו בשוגג. אולם לדברי העותר, המשיב לא הוכיח היכן וכיצד נפלה השגגה. זאת ועוד, בהעדר המכתב, היה על העותר להתבסס על הוראות האגף ועל מחירון היבואן המפורסם לציבור הרחב, לפי סעיף 44 להוראות האגף. נכון לחודש אוקטובר שנת 2010 מחירון היבואן לרכב רפואי מסוג וולוו היה 353,000 ₪. אשר על כן, ובהעדר הוראה ברורה מהמשיב בעניין זכאות העותר להחזר נמוך מסכום זה, מחיר היבואן הוא הבסיס לכל תחשיב שיש לערוך באשר למחירו של הרכב הרפואי. יודגש כי על ציבור הנכים להקדים ולהזמין את הרכב הרפואי עובר לקבלת המענק, משכך, ואף מטעם זה הסתמך העותר על מחירון היבואן של הרכב הרפואי. 7. לטענת העותר, ניסיון המשיב להיתלות בהודעה שנשלחה על-ידו לכלל נכי צה"ל ואשר מכונה "דף מידע- שינוי אופן החלפת הרכב". אין בה דבר וחצי דבר לעניין ההחזר הכספי. אלא מדובר על שינוי הנוהל לפיו התייתרה הדרישה להגעה למשרדי המכס. 8. עוד טוען העותר, כי הנוהל החדש לא הוסכם בין ארגון נכי צה"ל לבין המשיב והצגת פנייתו של ראש תחום רכב רפואי, מר אלי סבן אל מר אבנר גולן - מנהל אגף זכויות ורווחה בארגון נכי צה"ל, מיום 09.02.10, נועדה להטעות בלבד. שכן לטענתו, אין עסקינן בהודעת חברה לכלל הציבור לעניין מחירי שוק המהווים את הבסיס להטבה כי אם בהסדר נקודתי וחשאי בין המשיב וחברת מאיר (ראה: נספח 1 לתגובת המשיב, מכתב מיום 09.02.10 שכותרתו "הנדון: עדכון מחיר רכב רפואי יציג מסוג וולבו S80"). 9. זאת ועוד, לטענת העותר, חרף פרסומו של הנוהל החדש, הוראות האגף לא בוטלו והן עודן בתוקף. אף ממכתב התשובה שהגיש המשיב עולה כי הנוהל החדש איננו מהווה שינוי בהוראות האגף אלא שינוי בפרוצדורה בלבד (לעניין ביטול ההגעה למכס). 10. לנוכח האמור, עולה בבירור, כי המשיב לא עמד בחובה המוטלת עליו כרשות מנהלית בהתאם להוראות כל דין (וכמו גם בהתאם להוראות האגף) ושינה את הוראות האגף באופן חד צדדי, החיל את השינוי בדיעבד, והכול מבלי ליידע מאן דהוא אודות משמעות פעולותיו. 11. בהתאם להוראות האגף מחיר הרכב היציג הוא המחיר אשר מפורסם על ידי היבואן לכלל הציבור בישראל כמחיר הרכישה הרשמי לדגם הסטנדרטי של הרכב. הקביעה האמורה באה לידי ביטוי במסגרת תכתובות שונות מטעם המשיב, כמפורט, בין היתר במכתבו של ד"ר דולפין מטעם המשיב, מיום 29.06.05, שם צוין באופן ברור, כי מחיר הרכב היציג הוא המחיר המופיע במחירון החברה ובהתעלם מההנחות שניתנו על-ידי היבואן, ככל שניתנו, למשיב. 12. יתירה מכך, העותר, כמו גם יתר ציבור נכי צה"ל קטועי הרגליים, לא רק שנפגעו מההפחתה החד צדדית שהתקבלה בגובה של עד כ-100,000 ₪, אלא אף נפגעו מכך שפטור המס שניתן בוטל והונהג הסדר אחר, אשר חושב ביחס למחיר הרכב לאחר הנחה, כפי שהוסכם במסגרת ההסכם עם חברת וולוו. תוצאתם של דברים, ראשית, הפסד בסך של כ-100,000 לכל נכה הרוכש רכב שאינו הרכב היציג. שנית, הנוהל החדש פוגע בנכה הואיל והוא מבטל את הפטור המלא ממכס. שלישית, הנוהל מפלה בין נכים המצויים במעמד זהה. ויוצר העדפה ברורה לאלה הבוחרים ברכב היציג על פני אלה המבקשים לממש את זכותם ולרכוש רכב אחר. טענות ב"כ המשיב: 13. העותר מבקש כי ישולם לו מענק כספי כפי שהובטח לו לכאורה, בטעות ובשגגה על ידי המשיב כמפורט במכתב מיום 27.10.10. עמדת המשיב הינה כי העותר ידע גם ידע על השינוי הפרוצדוראלי בתהליך החלפת הרכב הרפואי. בניגוד להצהרותיו באולם בית המשפט, בסיכומיו מודה בידיעתו זו בפה מלא, ומאשר טענת המשיב כי המידע בענין זה הופץ לכלל נכי צה"ל לרבות לעותר. 14. עוד לטענת המשיב, העותר הזמין ביודעין כלי רכב היקר ממחיר הרכב הרפואי היציג לו הוא זכאי, ולראיה גם בהחלפות של רכב רפואי שביצע העותר בעבר, הוא קיבל סיוע בהתאם למחיר רכב רפואי יציג לו היה זכאי, והשלים את ההפרש בין מחיר הרכב הרפואי היציג לבין מחיר הרכב הרפואי אותו רכש בפועל, מכיסו. יתר על כן כפי שיפורט, העותר הזמין את הרכב הרפואי למעלה משבועיים בטרם קיבל את מכתב המשיב מיום 27.10.10, ולפיכך לא היה במסמך זה כדי ליצור כל הסתמכות או ציפייה מצד העותר ולהשפיע על בחירת הרכב הרפואי אותו הוא מעוניין לרכוש. 15. לדברי ב"כ המשיב, טענת העותר לפיה הוא לא ידע אודות השינוי בפרוצדורת החלפת הרכב הינה טענה משוללת כל יסוד וכוזבת. כאמור, המשיב העביר לכלל נכי צה"ל, ואף לעותר עצמו הודעה בדבר השינוי בתהליך החלפת הרכב הרפואי. העותר אף צרף (נספח 2 לעתירה ונספח 4 לסיכומי העותר) נוסח המכתב אשר נשלח אליו. זאת ועוד, העותר בתצהירו מיום 16.1.11 (במסגרת ה"פ 27307-01-11 בבימ"ש השלום בת"א, בפני כב' הש' דליה אבי-גיא) מודה בסעיפים 3-4 באופן מפורש כי קיבל לידיו את הטופס ופעל לפיו. לאור זאת, אין ספק כי העותר ידע גם ידע אודות השינוי בתנאי החלפת הרכב. 16. ביום 10.10.10 חתם העותר על הסכם למכירת רכב, במסגרתו התקשר עם יבואן חברת לקסוס על מנת לרכוש רכב מסוג זה, בתמורה למכירת רכבו הרפואי דאז, בסך 166,000 ₪. ביום 15.10.10 במסגרת ההסכם עם היבואן, שילם העותר מקדמה בסך 10,000 ₪ לצורך הזמנת רכב רפואי חדש מסוג לקסוס. לטענת המשיב, במסמך מיום 27.10.10 העומד בבסיס העתירה נכתב על- ידי המשיב באופן מפורש כי מחיר הרכב היציג לו זכאי העותר הינו 257,000 ₪. דהיינו, העותר ידע כבר ביום 27.10.10 מהו מחיר הרכב היציג לו הוא זכאי, וכי אם מוכר הוא את רכבו הקודם בסכום של 166,000 ₪, היתרה שעל המשיב להשלים למחיר הרכב היציג הינה 91,000 ₪ בלבד, שהוא הסכום המקסימלי שניתן להעניק לו. 17. ב"כ המשיב הוסיף, כי בהתאם להוראות, מחיר המכירה של הרכב הרפואי הקודם נקבע על פי מחירון משרד הביטחון ובעניינו של העותר נקבע ל-170,361 ₪, כך שהסיוע לו היה זכאי ואותו קיבל בפועל הסתכם ב-86,639 ₪. העותר אשר החליף מספר פעמים את רכביו באמצעות המשיב, ידע היטב כי לעולם לא יוכל לקבל מעבר לסכום מחיר הרכב היציג שהינו 257,000 ₪ לכן אין ממש בטענתו כי הוטעה או שהדברים לא נאמרו לו. 18. מבחינה פרוצדוראלית כאשר נכה מבקש להחליף את רכבו הוא מגיע לאחת מלשכות המשיב, שם נאמר לו מהו סכום זכאותו. לטענת ב"כ המשיב, במקרה דנן כך נעשה. לעותר נאמר כי הינו זכאי לרכב רפואי יציג, שהינו רכב מסוג וולבו S80שמחירו 257,000 ₪. על כך מלין העותר, לשיטתו על המשיב להעניק סיוע להחלפת הרכב הרפואי בהתאם למחיר המחירון של היבואן לרכב מסוג וולוו S80, דהיינו, סיוע בסך של 353,000 ₪. ולא כך הדבר. יובהר, כי מחיר הרכב היציג שנקבע הינו מחיר הנמוך ממחיר המחירון, וזאת מאחר ומשרד הביטחון קיבל הנחה מיבואן הוולבו. 19. לדברי המשיב, לנכה מוענק סיוע כספי לרכישת רכב רפואי ולהחלפתו. המשיב קבע מהו הרכב הרפואי היציג, שהוא הרכב המתאים לדעתו למגבלות הנכים בקטגוריות השונות. לכל נכה צה"ל עומדת האפשרות לרכוש בסיוע המשיב את הרכב הרפואי היציג בקטגוריה אליה הוא שייך ללא כל תוספת תשלום. לפנים משורת הדין, המשיב מאפשר לנכה לרכוש רכב אחר, ככל העולה על דעתו (ובלבד שהוא מתאים לנכותו). והמדינה נושאת עבורו בהוצאה זהה לזו שהיא מוציאה לצורך רכישת הרכב היציג. אולם לא ניתן לדרוש מהמדינה להוציא הוצאה גדולה יותר, מהטעם שהמחיר לצרכן של הרכב הרפואי היציג גבוה יותר. 20. אמנם, בהסכם שנערך עם ארגון נכי צה"ל מיום 16.6.11, הסכים המשיב, כי מכאן ולהבא, יעניק לנכי צה"ל המבקשים לרכוש רכב רפואי השונה מהרכב היציג סיוע בהתאם למחירים לצרכן של כלי הרכב היציגים. אך זאת, רק כנגד הסכמה שיקבע רכב רפואי יציג חדש שמחירו לצרכן יעמוד על 250,000 ₪ בלבד. המשיב מעולם לא שילם לנכים תשלומים בסכום המבוקש על ידי העותר 353,000 ₪. 21. ב"כ המשיב טוען, כי לעותר לא נגרם הפסד כספי נוכח פרוצדורת החלפת הרכב החדשה. לטענתו, העותר נמנע ביודעין ממתן התייחסות עניינית להודעת המשיב 13.12.11 (בקשה מס' 20) אליה צורף תחשיב המראה באופן מובהק כי לא קיים כל שוני בין הסיוע הכספי שהיה ניתן לו בתהליך החלפת רכב רפואי בעבר לבין הסיוע אותו קיבל לאחר שהשלים את הפרוצדורה הננקטת כיום. 22. עוד לטענתו גם לשיטת העותר, הרי שהסכום לו הוא זכאי הוא הפרש בין סכום החזר המס (113,128 ₪) לבין המענק אותו קיבל (ועל כך אין מחלוקת) בשיעור 86,639 ₪ (כלומר, 26,000 ₪ לערך). אכן, סכום מס זה בעבר לא ניגבה על ידי המשיב מציבור נכי צה"ל עת החליפו את רכביהם וכיום בזכות הפרוצדורה החדשה עליה הודע לכלל ציבור הנכים לרבות העותר הוא נגבה. (ראה: מכתב ראש תחום רכב רפואי, מר אלי סבן מיום 4.2.10). 23. כאמור לעיל, ביום 27.10.10 קיבל העותר תחשיב ראשוני מטעם המשיב ובו פירוט המענק הכספי אותו אמור לקבל במסגרת הליך החלפת הרכב הרפואי. מסמך זה עומד בבסיס העתירה, ובהסתמך עליו העותר טוען כי הרשות הבטיחה לו סיוע במענק עד לסך של 135,600 ₪ והלוואה עד לסך של 26,400 ₪. לטענת המשיב, טעות עומדת בבסיס תחשיב זה, ועל העותר היה לדעת זאת ולא להסתמך עליו שכן בגוף המסמך מצוין במפורש כי: "כל הסכומים הרשומים לעיל נכונים לתאריך מכתב זה. במידה ובמועד החלפת הרכב יהיה בהם שינוי יערך תחשיב סופי של סכום הסיוע". 24. בהתייחס לטעות הנ"ל, ב"כ המשיב טען כי הדין הוא שאין הרשות כבולה בטעותה, ואם עשתה טעות, רשאית היא לתקנה. כלל ידוע הוא שהרשות המנהלית אינה כבולה להחלטות של עצמה, ועליה להפעיל שיקול דעת כל אימת שהיא נדרשת להפעיל את סמכותה. זאת ועוד, על רשות מנהלית חלה חובה מתמדת ומתמשכת לשקול את הצורך בהפעלת סמכותה ואסור להחליט מראש מה תהיה עמדתה. לפיכך, לא יכולה להיות מחלוקת כי על הרשות לעמוד על גביית מלוא הכספים המגיעים על -פי דין, דהיינו, על גביית יתרת החזר המס אשר בעבר נותרה בידי ציבור הנכים. 25. הנה כי כן, גם אם תתקבל טענת העותר כי הוטעה לחשוב במועד הגשת בקשתו כי זכאי הוא לחלק מן הכספים וכי מי מגורמי המשיבים נכשלו בהבהרת תנאי קבלת כספים אלו, הרי שאין העותר יכול להיבנות מטעות נטענת זו, שעה שמעולם לא היה זכאי לכספים אלו. כל קביעה אחרת סותרת את פסיקתו המחייבת של ביהמ"ש העליון. 26. לטענת ב"כ המשיב, במקרה דנן אין עסקינן בהבטחה שלטונית והעותר איננו יכול להיבנות על כך. כמו כן, אין זה סביר כי העותר הוטעה לחשוב כי הסכום לו הוא זכאי לצורך החלפת הרכב הרפואי הינו מחיר היבואן ולא מחיר הרכב היציג כפי שנקבע על ידי המשיב. חישוב מעין זה מעולם לא נערך לאף נכה ואף לא לעותר אשר החליף אי אלו פעמים בחייו את כלי הרכב הרפואיים שרכש בעבר בסיוע המשיב. 27. ב"כ המשיב ציין כי חרף טענות העותר, דף ההסבר אינו מהווה שינוי מהוראת אגף מספר 56.02 . זכאותם של הנכים לסיוע ברכישת רכב רפואי כמפורט בהוראת הרכב - לא השתנתה כתוצאה מדף ההסבר, כפי שפורט בהרחבה לעיל, מדובר בשינוי טכני בלבד, של אופן מימוש הזכאות. שינוי טכני זה הוסבר בדף מידע שנשלח לציבור הנכים ובכללו העותר. בוודאי שלא נגרם כל הפסד כספי כתוצאה מדף ההסבר או משינוי התהליך המפורט בו. דף ההסבר נוצר כדי להקל על ציבור הנכים והעותר בכללותם. לא חל כל שינוי בגובה הסכומים הניתנים לנכים או באופן חישובם. בכל חישוב נכה צה"ל יזכה להשלמת סכום כספי עד לגובה מחיר הרכב היציג. 28. לאור האמור לעיל, ב"כ המשיב טען כי דין העתירה להדחות. המשיב הפעיל סמכותו באופן ראוי וסביר, תוך שקילת מכלול העובדות והנתונים ומכל מקום, החלטת המשיב איננה בלתי סבירה באופן המצדיק התערבותו של בית משפט נכבד זה. דיון והכרעה: 29. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו על ידם ובסיכומיהם הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להתקבל, והכל כפי שיפורט להלן. 30. כאמור, עניינה של העתירה דנא בנוהל חדש שפורסם על ידי המשיב בחודש מרץ 2010 והנוגע לאופן בו מבוצעת רכישה ראשונה של הרכב הרפואי לו זכאים חלק מנכי צה"ל (כל נכה בהתאם לזכאותו, הנגזרת מדרגת נכותו) והחלפתו וזאת מכוח הוראות אגף השיקום מספר 56.02 אשר מגדיר רכב רפואי כרכב "...המשמש את הנכה לצורך ניידותו. אגף השיקום מסייע ברכישתו, אחזקתו והחלפתו" (ראה סעיף 7 להוראות אגף השיקום). 31. מאז פרסום הוראות אגף השיקום שימשו אלה כבסיס לקביעת זכאותם של הנכים לרכב רפואי וכבסיס המנחה להוצאת הליך הזכאות מן הכוח אל הפועל. חשוב להדגיש בהקשר זה, כי אף לשיטת המשיב, וחרף פרסומו של הנוהל החדש, הוראות האגף בענין זה לא בוטלו והן עודן בתוקף. הדברים עולים אף מכתב התשובה שהוגש מטעם המשיב שם ציין, בסעיפים 65 ואילך, כי הנוהל החדש איננו מהווה שינוי בהוראות האגף אלא שינוי בפרוצדורה בלבד המיטיבה עם הנכים. ובלשונו "דף ההסבר אינו מהווה שינוי מהוראת אגף מספר 56.02". דהיינו- הוראות אגף השיקום תקפות גם לאחר שפורסם הנוהל החדש. 32. נוכח האמור, יש לבחון תחילה את הוראות אגף השיקום הצריכות לענייננו, כדלקמן: בסעיף 44 להוראות האגף נקבע, כי "נכה זכאי לרכוש רכב רפואי מכל סוג ודגם על פי בחירתו", דהיינו כל רכב מכל סוג, דגם ומחיר שיחפוץ בו, אלא שההטבה הכספית הגלומה בזכות המוענקת לנכה, אינה בלתי מוגבלת, אלא נקבע לה סף עליון והוא מחירו של הרכב היציג לו זכאי הנכה. מעבר לסף עליון זה נדרש הנכה, המבקש לרכוש רכב שאינו הרכב היציג ואשר הינו יקר יותר לרכישה, לממן מכיסו את ההפרש בין מחיר הרכב היציג ועלות הרכב אותו רכש הנכה בפועל. "רכב יציג" מוגדר בסעיף 9 להוראות אגף השיקום, כדלקמן: "דגם רכב אשר מחירו כשהוא חדש וערכו לאחר שימוש מהווים אמת מידה כספית למתן סיוע לרכישת רכב רפואי או החלפתו. הרכב היציג נקבע לדגם הסטנדרטי (לפי הגדלת היבואן) המצויד באביזרים שאין לגביהם תוספת תשלום מיוחדת...". כפי שעולה מן האמור, כמו גם מיתר הוראות אגף השיקום, מחיר הרכב היציג הוא המחיר אשר מפורסם על ידי היבואן כמחיר הרכישה הרשמי (דהיינו, המחירון הרשמי של היבואן) לדגם הסטנדרטי של הרכב. הפרשנות האמורה באה לידי ביטוי במסגרת תכתובות שונות מטעם המשיב, כמפורט, בין היתר, במכתבו של ד"ר דולפין מטעם המשיב (ראה: נספח 6 לסיכומי העותר) שם צוין באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי מחיר הרכב היציג הוא המחיר המופיע במחירון החברה, בהתעלם מההנחות שניתנו על ידי היבואן למשיב, ככל שניתנו. 33. על- פי הנוהל הישן ו/או על-פי עקרונות הוראות אגף השיקום אופן החישוב לרכישה/החלפה של רכב רפואי היה כמפורט בסעיפים 45-50 להוראות אגף השיקום: "45. נכה הרוכש רפואי ראשון זכאי למענק בגובה שני שלישים, והלוואה של שליש ממחיר הרכב היציג ללא מס. זאת בנוסף להשתתפות המשרד בתשלום המס (הלוואה עומדת). סך הסיוע במענק ובהלוואה עומדת הינו כ- 85% מערך הרכב. 46. מענק לרכישת הרכב- גובה המענק הינו 2/3 ממחיר הרכב ללא מס אותו רוכש הנכה ועד לתקרה של 2/3 ממחיר הרכב היציג ללא מס. 47. הלוואה לרכישת רכב- א. גובה ההלוואה הינו 1/3 ממחיר הרכב ללא מס אותו רוכש הנכה ועד לתקרה של 1/3 ממחיר הרכב היציג ללא מס. ... 48. השתתפות המשרד בתשלום המס- א. המשרד ישלם את המס לגבי הרכב אשר הנכה רוכש במסגרת זכאותו לפי הסמ"ק. ב. השתתפות המשרד בתשלום המס לגבי רכב רפואי מתייחסת אך ורק למס החל על המכונית עצמה ללא תוספות. ... 50. מימון החלפת הרכב הרפואי החדש א. הפחת בעת החלפת הרכב נכה המחליף רכב רפואי חייב להחזיר מס עבור הרכב המוחלף. בעת החזר המס מקבל הנכה הנחה, הנקרא "פחת". מתן "הפחת" בעת החזר המס, מטרתו ליצור מצב לפיו לאחר מכירת הרכב והחזר המס, יוותר בידי הנכה סכום כסף המספיק לרכישת רכב יציג לו הוא זכאי בהתאם לסוג פגימתו ודרגת נכותו. ב. הנכה זכאי לקבל שני סוגי פחתים. 1) פחת שימוש - הניתן לפי משך הזמן בו החזיק הנכה ברכב. עבור השנה הראשונה 20%, ועבור כל שנה נוספת עד השנה הרביעית 10%, מכאן שאחרי 3.5 שנים פחת השימוש הינו 45%. 2) פחת נוסף - פחת זה נקבע בהתאם למצב שוק כלי הרכב החדשים והמשומשים, ומטרתו לסייע לנכה בהנחה נוספת בעת החלפת הרכב, על מנת שיוכל להגיע לרכישת הרכב היציג בהתאם לזכאותו. 3) הבהרה: קביעת אחוז ההנחה הנוספת אינו נעשה לכל רכב בנפרד, אלא נקבע בהתאם לכלי הרכב היצוגיים. הנכה מקבל בעת החזר המס במכס, את אחוז ההנחה בהתאם לרכב היציג לו הוא זכאי - כאשר אחוז הנחה זה מחושב לגבי הרכב בו מחזיק הנכה בפועל. ג. לצורך קביעת גובה החזר המס קובע המכס את סה"כ המיסים החלים על הרכב המוחלף - כשהוא חדש לגמרי, ומסכום זה מפחית את שני סוגי הפחתים. סיוע להחלפת רכב רפואי עקב ירידת ערך הרכב א. סיוע נוסף בעת החלפת רכב יינתן לנכה אשר ערך רכבו הרפואי נמוך מהמחיר הנקוב במחירון משהב"ט לרכב רפואי. ב. לכל פניה של נכה המבקש סיוע נוסף עקב ירידת ערך יצרף הנכה את כל מסמכי חברת הביטוח בכל הקשור לתאונה/נות שעבר הרכב. ג. קביעת ערכו של הרכב המשומש תעשה על ידי הממונה על הרכב הרפואי. בכל מקרה בו יתעורר צורך יפנה הממונה על הרכב הרפואי לשמאי לקבלת חוות דעת על ערכו של הרכב הרפואי המשומש. ד. הנכה יהיה זכאי לסיוע בהלוואה ורק אם הסכום יהיה חסר לו בחלקו או במלואו לרכישת רכב רפואי חדש. הסיוע יינתן אך ורק אם הסכום שבידי הנכה (ממכירת הרכב במחיר שקבע שמאי הרכב והמענק) נמוך ממחיר הרכב החדש אותו הוא רוכש ועד למחיר הרכב היציג לו זכאי הנכה. ה. הסיוע יינתן בהלוואה הנכה יהיה זכאי לסיוע הנוסף בהלוואה רק אם ההפרש בין מחיר הרכב הרפואי שבבעלותו למחיר הרכב במחירון משהב"ט לרכב רפואי עולה על 1% ממחיר רכב רפואי יציג חדש. סיוע מיוחד עקב ירידת ערך הרכב בגובה של עד 20% ממחיר הרכב היציג יאושר על ידי הכב רפואי. סיוע מיוחד עקב ירידת ערך מעל 20% ממחיר הרכב היציג יאושר על ידי ועדת חריגים. 34. הנה כי כן, ההטבה לה זכאי הנכה מחולקת לשלושה רכיבים: הרכיב הראשון, סכום המתייחס לשיעור המס ממנו הנכה מקבל פטור מתשלום. הרכיב השני, סכום אותו הנכה מקבל כמענק. הרכיב השלישי, סכום נוסף אותו הנכה מקבל כהלוואה. אופן החישוב הוא כדלקמן: ממחירו של הרכב היציג (מחיר המחירון של היבואן לצרכן לאותו רכב שנקבע כרכב היציג) נגזר סכום המס המושת על הרכב ובסכום זה נושא המשיב (סכום זה מוגדר כ"הלוואה עומדת") ממחירו של הרכב היציג מופחת סכום המס כאמור והיתרה מחולקת כך ש-2/3 ניתנים כמענק ו- 1/3 ניתן כהלוואה אם הנכה החליט לרכוש רכב שאיננו הרכב היציג ויקר יותר הרי שלזכותו עומדים הסכומים הנזכרים ועליו להשלים את היתרה מכיסו. כאן המקום לציין כי ככל שנעשה שינוי במחיר הרכב היציג ביחס למחיר המחירון של היבואן, אזי הנכה הרוכש רכב אחר נפגע בכל אחד משלושת הרכיבים הנזכרים (שווי הטבת המס, סכום המענק וסכום ההלוואה). במקרה דנן, זו אכן הייתה בין היתר מהותה של הפגיעה בעותר, כפי שיפורט להלן. 35. בגלל המענקים וההלוואה שניתנים לנכה, רושם משרד הביטחון שעבוד על הרכב הרפואי. בעת החלפת רכב ישן בחדש, בהתאם לזכאות הנכה המפורטת בהוראות אגף השיקום, הנכה מוכר את רכבו בשוק החופשי ולאחר מכן מגיע למשרדי המכס באזור הרלוונטי, שם נערך לו חישוב הפחת. אם לאחר התחשיב עולה, כי על הנכה לשלם מס אזי הוא מתבקש לשלמו מכיסו וכנגד התשלום כאמור מוסר השעבוד אשר נרשם על זכויותיו ברכב לטובת משרד הביטחון ובאפשרות הנכה להעביר את זכויותיו על שם הקונה. בד בבד, הנכה מתקשר עם יבואן בעסקת רכישה של רכב חדש אותו בחר, ועל מנת לחשב את סכום זכאותו לצורך קניית הרכב החדש שרכש, מבוצע התחשיב הבא: נקבע שווי הרכב הישן לאחר תחשיב פחת ובהתחשב במצבו בפועל (על פי מחירון ואמות מידה של המשיב, ללא קשר לסכום שהנכה קיבל בפועל). משוויו של הרכב הרפואי החדש מופחת סכום המס, בהתיחס לרכב רפואי יציג חדש (להבדיל מהרכב בו בחר הנכה בפועל). מהסכום שמתקבל מההפחתה האמורה מפחיתים את שווי הרכב הישן לאחר תחשיב הפחת (ללא קשר לתשלום שהשתלם לידי הנכה בפועל על ידי רוכש הרכב הישן). היתרה שנותרת, ככל שנותרת, ממומנת על ידי המשיב ומועברת לנכה. סכום זה אמור להינתן לנכה בין אם רכש כרכב רפואי חדש את הרכב היציג באותה עת, ובין אם רכש רכב אחר שמחירו עולה על מחיר המחירון של הרכב היציג. 36. במסגרת מימוש זכאותו לרכב רפואי נדרש היה הנכה לערוך מעין "טופס טיולים", בין הגופים הבאים: משרדי היבואן הרלוונטי אשר נבחר על ידו, אגף הרכב אצל המשיב, משרדי המכס ביפו ומשרדי הרישוי בחולון (בין היתר, לצורך העברת הבעלות ומחיקת ההגבלות ברישיון הרכב). במסגרת האמור נערכים חישובים שונים, אשר מטרתם לאמוד את שוויו של הרכב לאחר שימוש, סכום המכס שעל הנכה לשאת בו ובהתאמה וכפועל יוצא מן האמור, נקבעת זכאותו של הנכה למענק/הלוואה לצורך רכישת רכבו הרפואי החדש (ראה: לעניין זה סעיפים 45-51 לעיל). הנוהל החדש 37. בהתאם להוראות הנוהל החדש בוצעו מספר שינויים בהוראות אגף השיקום כאשר העיקרי שביניהם, בהתאם להודעה שנשלחה לארגון הנכים ולנכים בדבר עיקרי הנוהל החדש, הוא השינוי לפיו נחסך מן הנכה הצורך להגיע למשרדי המכס לצורך ביצוע תחשיב ותשלום במידת הצורך. קרי, הנכה לא יידרש יותר להגיע למשרדי המכס וחלף האמור הוא יפנה למשיב וזה יערוך את ההתחשבנות במישרין מול המכס. לאחר ביצוע ההתחשבנות הפנימית בין המשיב למכס ימסור המשיב לנכה טפסים ואישורים למשרד התחבורה/ליבואן. 38. ב"כ המשיב טען כאמור כי עסקינן בשינוי מבורך, בשיפור משמעותי, ייעול ההליך, הקלה על הנכה, חסכון בזמן ומאמץ. דא עקא, שהלכה למעשה מדובר בשינוי מהותי בהוראות האגף כטענת העותר ולא פרוצדורלי, כפי שחזר וטען ב"כ המשיב, אשר גרם להפסד כספי לעותר, אשר לא היה יכול לצפות, אף אם קיבל את "דף מידע- שינוי אופן החלפת הרכב" עובר להזמנת רכב הלקסוס שלו, את הפגיעה הכספית הצפויה לו מעצם העובדה שהטיפול בעניני המס הוצא מידיו והועבר למשיב, שעתה הוא זה שמשחרר את הרכב מהמכס והוא זה שמתחשבן עמו. 39. אכן כפי שהתחוור לעותר בדיעבד, שינוי ההוראות והחלת הנוהל החדש גרמו לעותר להפסד כספי. זאת ועוד, לטענת העותר המשיב העניק פרשנות מוטעית ופסולה למחיר של הרכב היציג וקבע לצורך עריכת התחשיב, בניגוד למצגים מפורשים של המשיב עצמו, כי מחיר הרכב הרפואי היציג יהא נמוך בכ- 100,000 ₪ ממחירון היבואן, זאת נוכח הנחה שקיבל מהיבואן, אשר לא הובאה כלל לידיעת העותר והכל בסטייה מהנוהל אשר קיבל ביטוי חד משמעי במכתבו של ד"ר דולפין נציג מוסמך של המשיב. ד"ר דולפין קבע כי גם אם ניתנה הנחה על ידי היבואן של הרכב היציג, התחשיב שיערך לנכה המממש את זכותו לרכוש רכב רפואי שאינו הרכב היציג, יתבסס על מחיר המחירון ללא ההנחה (ראה נספח 6 לסיכומי העותר). 40. יש ממש בטענת העותר לפיה המשמעות האופרטיבית של פרשנותו של המשיב כמפורט לעיל, הינה פגיעה בפועל בכל אחד משלושת רכיבי ההטבות הכספיות שהנכה זכאי להן מהמשיב. על מנת להמחיש את הדברים, יש להשוות בין מצבו של נכה הרוכש רכב שאינו הרכב היציג לפני החלת הנוהל החדש ולאחריו. ואכן שני הצדדים צרפו תחשיבים מטעמם. כאשר התחשיב שצורף ע"י ב"כ המשיב מבוסס על מחיר הרכב היציג לאחר קיזוז ההנחה שהמשיב קיבל מהיבואן ותחשיבו של העותר מבוסס על מחיר המחירון של היבואן. (ראה: התחשיב נספח 8 לסיכומי העותר). הפרמטר הסכום לפני הנוהל החדש הסכום לאחר הנוהל החדש שווי רכב מבוקש, חדש, שאינו הרכב היציג, כולל מס 400,000 ₪ 400,000 ₪ שווי רכב יציג (חדש), מדגם וולבו (הרכב שאושר לנכים דוגמת המשיב 2), כולל מס 353,000 ₪ 257,000 ₪ (לאור הנחת היבואן לאגף השיקום). רכיב המיסוי מתוך הרכב היציג (כ- 45%) 159,230 ₪ 115,650 ₪ שווי הרכב הישן לאחר פחת 170,000 ₪ 170,000 ₪ היתרה מהפחתת הסכום הנזכרים בסעיפים 3 ו-4 מסעיף 2, היינו היתרה אותה נדרש המשיב להשלים לנכה על מנת שיוכל לרכוש את רכבו הרפואי החדש (על פי מחיר המחירון הרכב היציג) 23,770 ₪ 28,650 ₪ - שווי הטבת המס שנזקפת לטובת הרכב אותו מבקש הנכה לרכוש (הזהה לזווי ההטבה לה זכאי בהתחשב במחיר הרכב היציג) 159,230 ₪ 115,650 ₪ הסכום שהנכה נדרש להשלים מכיסו, היינו - הפחתת סעיפים 4, 5, 6 (הסכומים העומדים לרשות הנכה לרכישת הרכב הרפואי החדש) מסעיף 1 (שהוא מחיר הרכב החדש שמבקש הנכה לרכוש). 47,000 ₪ 143,000 ₪ 41. מהטבלה דנן, אנו למדים כי מדובר בפגיעה משמעותית, אשר כתוצאה ממנה נגרם לעותר הפסד כספי של כ- 100,000 ₪. קיימת אפשרות כי לו השינוי בנוהלים היה מובא לידיעתו של העותר בזמן אמת ואכן היה מבין את המשמעות המעשית של השינוי דנן היה מכלכל את צעדיו באופן שונה, היה בוחר לרכוש רכב זול יותר, או מקבל את הרכב הרפואי היציג. ככלל, ההנחה היא שהעותר יבחר ברכב שעלותו שוות ערך פחות או יותר למחיר היבואן של הרכב הרפואי היציג בהנחה כי עיקר עלותו של הרכב ממומנת על ידי המשיב. רק בדיעבד, לאחר שהעותר התקשר בהסכם מחייב עם היבואן של הרכב החדש, הוברר לו כי לא כך הדבר. 42. יודגש כי גם בדיון בבית המשפט מיום 20.02.12 וגם בסיכומיו אישר ב"כ המשיב כי קיימת פרוצדורה חדשה לקנייה ו/או להחלפת רכב רפואי. עם זאת, כאמור ב"כ המשיב טען כי מדובר בשינוי פרוצדורלי בלבד. אולם לא כך הם פני הדברים. במקרה שלפנינו השינוי הפרוצדורלי לכאורה, הוביל לשינוי מהותי שגרם הפסד כספי לעותר. על כן על העותר היה לדעת ולהבין את הפרוצדורה החדשה לאשורה ועל המשיב היתה מוטלת החובה לדאוג לכך על ידי מתן הסברים ברורים וחד משמעיים ולא להציג את השינוי רק כהקלה עבור הנכה בתהליכי קבלת הרכב. והוא לא עמד במשימה זו. ב"כ המשיב הצהיר בדיון הנ"ל כי בעבר המשיב לא הצליח לדקדק עם ציבור הנכים, ולא עלה בידו לגבות מהם החזר מיסים מלא כפי הנדרש בעת החלפת הרכב. כך שנוצר מצב בו בין היתר גם העותר נהנה כספית מהתנהלות זו של המשיב. הפרוצדורה החדשה להחלפת רכב באה לדברי ב"כ המשיב על מנת למנוע מצב מעין זה לפיו המשיב אינו מצליח לגבות מהנכים סכומי עתק בגין החזרי מיסים אותם יש להחזיר לקופת המדינה. על כן, לפי ההליך החדש, המשיב מעביר ליבואן הרכב ישירות מענק בגובה ההפרש שבין מחיר מכירת הרכב הרפואי הקודם על -פי מחירון משרד הבטחון לבין מחיר רכב רפואי יציג חדש לו זכאי הנכה, במקום לתת לעותר את האישור של פטור במס ולהתיר לו להתחשבן בעצמו מול רשויות המכס אשר נוהגות לחשב את המס לפי מחיר היבואן. ובלשונו: "בעבר השיטה היתה הפטור ממס מה שהיה יוצא, היה מקבל אישור. מה שהיה יוצא זה איזה שהוא רווח לנכה שאותו היה אמור להחזיר למשרד הבטחון. אני מדבר על הרווח של 26,402 ₪ שזה התחשיב השמאלי התחתון. נודה שמשרד הבטחון לא היה רודף אחרי נכה צה"ל ולוקח את ההחזר. והיום הוא לא נותן את האישור הזה, אין החזר הוא פשוט משלים לעוגן שהוא מחיר הרכב היציג. וזה כל הסיפור. יכול להיות שהעותר, היום המדינה לא מאפשרת לו שלא להחזיר את ההפרש הזה...". בתגובה לדבריו, הגיש העותר לבית המשפט את מסמך א' המלמד כי בשנת 2007 קיבל העותר אשור מהמשיב אל הנהלת המכס ולפיו מגיעה לו הלוואה בגובה של 100% מסכום המיסים החלים על הרכב שרכש: "מגיש לבית המשפט את הפטור שהיינו מקבלים ממשרד הבטחון, והדף השני זו הבקשה של המכס לאשר שאני לא חייב שום דבר, אלא ניירות שאנו כבר לא מקבלים. כתוב בדף השני כתוב שאני לא חייב דבר, יש לי פטור של 100% במיסים. המסמכים שאני מגיש עתה מסומנים א' ע"י בית המשפט הם המסמכים שהיינו מקבלים ממשרד הביטחון למעט בזמן החלפת הרכב האחרונה שלי". הנה כי כן, בשנת 2007, בעת ביצוע החלפת הרכב הרפואי הקודם של העותר, הוא קיבל מהמשיב אישור פטור ממס למכס. עתה בעקבות השינוי הפרוצדורלי לכאורה, כשהמשיב הוא זה שמשחרר את הרכב מהמכס סרב המשיב ליתן לעותר את האישור לפטור ממס, וההתחשבנות נערכה ע"י המשיב בהתאם למחירו של הרכב היציג בקיזוז סכום ההנחה שקיבל המשיב, ולא לפי מחיר היבואן. (וזאת כאמור בניגוד להוראותיו של ד"ר דולפין בזמנו). 43. למען הסר ספק יובהר, כי למשיב אכן יש סמכות לשנות את הנהלים מעת לעת. יחד עם זאת, בדומה לגופים ממשלתיים או רשויות ציבוריות, עמם נמנה אגף השיקום, כל שינוי כפוף לעקרונות המקובלים, פרוצדוראליים ומהותיים, החלים על רשות מנהלית לרבות העקרונות המפורטים להלן: א. השינוי צריך להיעשות בהגינות ובפומבי בהתאם להוראות הדין וההלכה הפסוקה, בין אם עסקינן בהבטחה שלטונית, תקנה או חוק, הרי שכל שינוי המבוצע על ידי הרשות, יש לבצעו בהתאם לפרוצדורה שנקבעה וליתן לו פומבי. כל זאת, על מנת שהציבור, ובמקרה דנן, נכי צה"ל יוכלו לכלכל צעדיהם, להבין את פשר השינוי ולהיערך בהתאם. במקרה שלפנינו העותר אכן קיבל לכאורה הודעה על הנוהל החדש, אולם ההודעה הייתה לאקונית ולא ניתן להבין מניסוחה מהו השינוי דה-פקטו ומהם השלכותיו הכלכליות. צויין בהודעה כי לפי הנוהל החדש העותר לא יצטרך להגיע למשרדי המכס. לא צויין מה דינו של נכה צה"ל שירצה להמשיך ולשחרר את רכבו בעצמו האם יקבל אישור לפטור ממס. זאת ועוד העותר, ככל הנראה לא ידע מהו בסיס החישוב, העובדה היא שבעבר לנכה לא נמסר כל מידע בדבר התחשיב שבוצע, וההתחשבנות מול המכס נעשתה באמצעות שובר פטור ממס שנמסר לנכה על ידי המשיב והועבר למכס על ידי הנכה. למותר להניח, כי העותר סבר כי מלוא סכום המכס העומד לזכותו שולם כנדרש. רק כאשר נמנעה זכותו של העותר להגיע למכס לצורך שחרור הרכב והודע לו הסכום הגלובלי שיקבל מהמשיב על חשבון כלל ההטבות המגיעות לו, התברר לו לראשונה כי הוא נדרש לשלם עבור הרכב הרפואי סכום גבוה משמעותית מזה ששילם בעבר עת רכש רכב רפואי השונה מהרכב היציג. כאמור רק בדיעבד גילה העותר כי הסכום שעליו לשלם מכיסו גבוה ממה שהעריך ומה ששילם בעבר כאשר החליף רכב. יודגש כי כאשר נכה רוכש רכב רפואי שהינו הרכב היציג. הוא מקבל את הרכב ללא תוספת עלות כלשהי. והשאלה מהו סכום ההטבה שהעניק לו המשיב בפועל - האם 353,000 ₪ או 257,000 ₪ אינה רלוונטית בעניינו. אולם המצב שונה עת עסקינן בנכה המבקש לרכוש רכב היקר ממחיר הרכב היציג. כאמור במקרים הללו כתוצאה מקביעתו של המשיב לפיה כל ההטבות שזכאי להם הנכה לרבות סכום המס ששילם עבורו יגזרו מסכום הרכב היציג שנקבע על ידי המשיב ל-257,000 ₪ ולא ממחירון היבואן לפיו מחיר הרכב היציג הוא 353,000 ₪ כפי שפורט בטבלה שהגיש העותר הרי שהוא קיבל בפועל כ-100,000 ₪ פחות מבעבר. ב. שקיפות ושיתוף הגורמים הרלוונטיים - מבלי להיכנס לעובי הקורה של סוגיה זו לגביה צויין כי בניגוד להוראות אגף השיקום, לפיהן יש לערוך שינויים בההנחיות, ההוראות ו/או הנהלים של האגף תוך שיתוף נציגות הנכים (ארגון נכי צה"ל) הרי שבמקרה דנן, המשיב הסתפק בהודעה לאקונית אודות הנוהל החדש לאחר שהוחל בהפעלתו. לא זו אף זו, כאמור המשיב שלח לנכים הזכאים לרכב רפואי מכתב המפרט את ההטבה שניתנה להם לכאורה במסגרת הנוהל החדש כאשר הדגש הושם על כך שמדובר בההקלה פרוצדורלית עבור הנכים תוך התעלמות מהמשמעויות הכספיות שנובעות משינוי הנהלים והחלת הנוהל החדש. לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט מודריק בעת"מ (ת"א) 2591/07 יעקב זכאי עו"ד נ' משרד הביטחון (ניתן ביום 21.10.2010) הנוגעים אף הם לסוגיית הרכב הרפואי : "נוהלי אגף השיקום מראים כי סוגיית הרכב הרפואי מוסדרת בהוראה מהוראות האגף. גם דרכי השינוי של הוראה זו מוסדרים הן בנוהל שינוי ועדכון הוראות והן בנספח להוראת הרכב הרפואי. שאלת תקינות ההחלטה מן ההיבט הפרוצדוראלי מורכבת משניים. ראשית, האם שינוי הוראת נוהל פנימי כפופה למגבלות פרוצדוראליות כלשהן או שמא הוראה שכזאת כיוון שאינה נובעת מדין ניתנת לשינוי בכל דרך על ידי כל בעל סמכות בגדרה של הרשות המנהלית. שנית, בהינתן שגם שינוי הוראת נוהל פנימית צריך לעמוד במבחן דרכי שינויי נוהל המוגדרים על ידי הרשות המנהלית, תבחן השאלה האם שינויה של הוראת הנוהל הקונקרטית עולה בקנה אחד עם הדרך המותווית לכך בנהלי אגף השיקום...נטען ובדין נטען שההטבות בעניין רכב רפואי מושתתות על נהלים פנימיים של אגף השיקום ואין הן נדרשות על פי הדין. בעניין זה היפנה ב"כ אגף השיקום לפסק דין מפי הנשיא שמגר לאמור: רשות ציבורית המתווה לעצמה קווי פעולה או כללים בעניין אופן הפעלת סמכויותיה איננה יכולה לסתות מהקווים והכללים שגיבשה וקבעה לעצמה אלא אם כן קיימים טעמים סבירים לכך העומדים במבחן הביקורת האובייקטיבית. שהרי גם בכך אחד הביטויים של השוויון בפני החוק (בג"צ 47/91 נוימן נ' פרקליטות המדינה פ"ד מה[2] 872, 876). אגף השיקום קבע לעצמו כללים בהקשר לדרכי שינוי נוהל בכלל ושינוי כללי רכב רפואי בפרט. האגף אינו רשאי לסטות מנהלי השינוי בהעדר טעם סביר לכך...". יוער כי בעעמ 8531/10 יעקב זכאי נ' משרד הביטחון (מיום 28.11.11) חזר בית המשפט העליון על קביעת בית המשפט קמא לפיה ההסדר שנקבע לא התקבל לפי הנוהל המסודר לשינוי הוראות של אגף השיקום ולכן יש להשלים את הליך קבלת ההחלטה בנוגע לשינוי הרכב היציג, בהתאם לנהלים שקבע משרד הביטחון. ג. איסור שהנוהל יהיה מפלה - הנוהל החדש במתכונותו הנ"ל מפלה לכאורה בין נכים המצויים בדרגת נכות זהה. הנדרשים לרכוש רכב רפואי כאשר האחד מבקש לרכוש את הרכב היציג והשני מבקש לרכוש רכב שונה מהרכב היציג, לעיתים יקר יותר, בשל מגבלותיו הרפואיות ו/או האישיות. הנכה הראשון, הרוכש את הרכב היציג, מקבל הטבה ששווי השוק שלה הוא 353,000 ₪ (מחיר המחירון של הרכב היציג), בעוד הנכה השני מקבל לידיו הטבה כספית של 257,000 ₪ בלבד (מחיר המחירון בניכוי ההנחה שקיבל המשיב מיבואן רכבי וולוו). אכן יש ממש בטענת העותר, התנהלות המשיב בעניין זה מובילה לאפליה פסולה בין נכים בעלי דרגת נכות זהה. כידוע תכליתה של כל פעולה או החלטה שלטונית הנוגעת לציבור מסוים, היא להביא לכך שאותו ציבור יהנה מהמשאבים ומהזכויות המוקנים לו באופן שוויוני ולמצער כי יהא בידיו מלוא המידע הדרוש על מנת למצות את זכויותיו. בענייננו, לא זו בלבד שנפגע עקרון השוויון, אלא שהמשיב לא נתן לעותר מידע והסבר נאות ומפורט שהיה מאפשר לו להבין את זכויותיו, את טיב השינוי ולבצע בחירה חופשית ומודעת כאמור, על ידי כך נמנע מהעותר לשקול את האפשרות שמא עדיף לו לרכוש רכב זול יותר, או אף לקבל את הרכב הרפואי היציג. 44. לעניין מתן ההנחה מיבואן וולבו למשיב, אין מחלוקת כי המשיב רשאי לקבל הנחה מהיבואן ואף לקבוע את מחיר הרכב היציג בהתאם לכך. יחד עם זאת, היה על המשיב להביא את הדברים הללו לידיעת ציבור נכי הצה"ל, לרבות העותר ולהסביר להם את ההשלכות הכספיות שתהיינה לשינוי דנן על מנת שהללו יוכלו לשקול את כל השיקולים הרלבנטיים בטרם ירכשו/יחליפו רכב רפואי. כאמור המשיב זכה להנחה של כ-100,000 ₪ ממחיר המחירון של חברת וולוו ובהסתמך על כך קבע את מחיר הרכב היציג. יודגש, כי אין זו הפעם הראשונה בה המשיב מגיע להסדר עם יבואן רכב זה או אחר, אלא שבפעמים קודמות הדבר לא נכלל במחירו של הרכב היציג לצורך עריכת התחשבנות עם נכה אשר החליט לרכוש רכב אחר. לדוגמא, בשנת 2005 הגיע המשיב להסדר עם חברת סוברו, במסגרתה הוענקה למשיב הנחה בשיעור של - 5% בגין רכב מסוג סוברו פורסטר. למרות ההנחה דנן התייחסות היתה אך ורק למחירון היבואן. בהקשר זה ציין ד"ר דולפין האחראי מטעם המשיב על הנושא במכתב ששלח לשלמה חזות, ראש תחום הרכב הרפואי, לנעמי ענתבי, ראש היחידה לכלכלה ולתקציבים ולפזית ענבל, ראש היחידה לחשבונות שיקום, כי "לנכה הרוכש רכב אחר - תחשיב הסיוע יתייחס למחירו של רכב זה במחירון החברה ללא הנחה". (ראה: העתק מכתבו של ד"ר דולפין מיום 29.6.2005 מצורף כנספח 6 לסיכומי העותר). 45. כאמור בענייננו, חל שינוי משמעותי בעמדת המשיב, לפיו מחיר הרכב הרפואי היציג בקיזוז ההנחה הניתנת למשיב על ידי היבואן הוא המחיר הקובע ולא המחיר שנקבע על ידי היבואן. לאמור: זה מחיר הרכב היציג בין אם הנכה בוחר ברכב היציג ובין אם ברכב רפואי אחר. על עמדת המשיב ניתן ללמוד גם מסיכומיו וגם מכתב התשובה (ראה: סעיפים 16 ואילך לכתב התשובה), מהם עולה בבירור, כי המשיב שינה את מדיניותו באופן חד צדדי, כאשר העותר ויתר הנכים במעמדו, הסתמכו באופן לגיטימי על מצגים שהוצגו להם בעבר במהלך השנים על ידי המשיב, לרבות נסיונם בהחלפת רכב רפואי בעבר, על פיהם זכויותיהם נגזרות ממחיר המחירון של הרכב היציג, ללא קיזוז של ההנחה שניתנה בפועל למשיב על ידי היבואן. לא שוכנעתי במקרה זה, כי אכן הוסבר לעותר ע"י המשיב מהות השינוי בנהלים והשלכותיו של השינוי דנן עליו, בטרם רכש את הרכב הרפואי. ב"כ המשיב הודה בסיכומיו (עמ' 4) כי הפרוצדורה החדשה באה לעולם על מנת למנוע מצב לפיו המשיב איננו מצליח לגבות סכומי עתק מהנכים בגין החזרי מיסים וכי בעבר ההחזרים הללו לא נגבו. אולם במכתבו לנכים לא ציין המשיב דבר וחצי דבר בענין זה. אלא כאמור, הציג השינוי כמיטיב עם הנכים ומונע מהם בירוקרטיה קשה. 46. כידוע, המגמה הרווחת בפסיקת בית המשפט העליון ובבתי המשפט לעניינים מינהליים היא, כי חובה על הרשויות לפעול בתום לב מוגבר, בשקיפות ובהגינות, מעבר לחובתו להביא שינויים לתשומת לב הציבור עובר לביצועם. עיקרון תום הלב הינו עיקרון יסוד במשפט הישראלי, החולש גם על המשפט המינהלי והוא נוגע לא רק להתקשרויות חוזיות שבין הרשות לבין הפרט אלא ככלל להתנהלותה. כאמור נפסק לא אחת, כי על הרשות המנהלית מוטלת חובה מוגברת בהשוואה לנהוג ביושר הגינות וסבירות וכאשר הרשות נוהגת שלא בתום לב, יתערב בית המשפט במעשיה שעה שהוא נדרש לכך על ידי מי שנפגע מכך. (לעניין זה ראה עא 9784/05 עיריית תל אביב יפו נ' ידידיה גורן, עו"ד (מיום 12.08.09): "במקרה שלפנינו ובהינתן העובדה שהלקוח בו עסקינן הוא רשות ציבורית, חלה על יחסי הצדדים ועל ההתקשרות ביניהם בנוסף לדיני החוזים גם מערכת כללים ועקרונות מן המשפט המנהלי (גבריאלה שלו חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית 13, 44-42 (1999) (להלן: שלו, חוזים ומכרזים)). מערכת כללים ועקרונות זו משמיעה לנו חובה מוגברת המוטלת על הרשות לנהוג ביושר, בהגינות ובסבירות בכל הליכותיה (ראו: עע"ם 8582/05 מועצה מקומית סאגור נ' המרכז לטניס בישראל, פסקה ו(2) (טרם פורסם, 13.12.2006); בג"ץ 164/97 קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר, פ"ד נב(1) 289, 321-315, 347-345 (1998); אהרון ברק שיקול דעת שיפוטי 491-478 (1987); מנחם מאוטנר "תום לב ותנאים מכללא" דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ג 313, 341 (2003)). ". ראה גם בג"צ 4422/92 שלמה עפרן נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד מז( 3) 853,: "הפרת חובת ההגינות: חובתה של הרשות המינהלית לנהוג בתום-לב בהתקשרויותיה החוזיות נגזרת הן מן המשפט האזרחי, המטיל חובת תום-לב על כל מתקשר, והן מן מהמשפט הציבורי, המחייב רשות ציבורית לנהוג בהגינות וביושר כלפי אזרחיה בכל מגעיה עמם. ואולם חובת ההגינות המינהלית - שיסודה במעמדה של הרשות כנאמנה כלפי הציבור - מחמירה יותר מחובת תום הלב הנדרשת מן הפרט. המידה המחמירה חלה בין אם פועלת הרשות בתחום המשפט האזרחי ובין אם פועלת היא בתחום המשפט הציבורי (בג"צ 262/62 פרץ ואח' נ' המועצה המקומית כפר שמריהו [10], בעמ' 2155; בג"צ 294/75 בן חיים נ' מינהל מקרקעי ישראל [11], בעמ' 415; בג"צ 135/75, 321סאי טקס בע"מ ואח' נ' שר המסחר והתעשיה [12], בעמ' 676; בג"צ 840/79, המ' 830/79, 860[3], בעמ' 747; בג"צ 376/81 [2], בעמ' 456, 470וראה גם ג' שלו, דיני חוזים (דין, תש"ן) 660-661 ". וכן, עת"מ 1021/08 ישיר איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נגד עיריית פתח תקווה (מיום 08.06.09), שם קבעה כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון: "התחייבות הרשות - הדרישה הצורנית אל מול עקרון תום הלב לאחרונה אנו עדים למגמה בפסיקה לפיה יש לעמוד על כך שהרשויות יפעלו בתום לב, וירידה מסוימת בדרישות הצורניות הדווקניות. בפתח הדברים אעמוד על ההתפתחות שחלה בפסיקת בית המשפט העליון בנושא התחייבות הרשות בעניין הדרישה הצורנית אל מול עקרון תום הלב. אחד הכללים החשובים והבסיסיים החלים על רשויות המנהל, הוא החובה להפעיל את סמכויותיהן בתום לב (בג"צ 135/75 סאי-טקס קורפוריישן בע"מ נ' שר המסחר והתעשייה, פ"ד ל(1) 673). במשפט המנהלי, חוסר תום לב אף מהווה עילת התערבות כשלעצמה. כפי שצוין בספרם של אליעד שרגא ורועי שחר, המשפט המנהלי, כרך 3, עילות ההתערבות, התשס"ח-2008 (להלן: "המשפט המנהלי"): "הפרת חובתה של הרשות לנהוג בחוסר תום-לב - היינו, חוסר תום-לב של הרשות המנהלית - היא פגם בהתנהלותה. ככזה, היא גם עשויה להביא את בית המשפט להתערב במעשיה.. יציקת תוכן למסגרת הכללית של חובת תום הלב, היא בעיקר מלאכה המוטלת על בתי המשפט. כך הדבר בתחום האזרחי וכך הדבר גם בתחום המנהלי. "תום הלב, הוא מושג רחב, שיש לצקת לו תוכן ממשי התלוי בהקשר, בזמן, בנסיבות, ובזהות הגוף הכפוף לחובה זו...ככלל, תום הלב הנדרש מן הרשות המנהלית הוא תום לב מוגבר" )עמ' 176, 178-179, שם)." 47. אי לכך ולאור האמור לעיל, אני מקבלת את העתירה ככל שהיא נוגעת לעותר. ושוב יודגש, כי למשיב אכן נתונה הסמכות לשנות את נוהליו אולם עליו לעשות זאת בתום לב בהגינות ובסבירות תוך מתן הודעה והסברים נאותים, בעוד מועד על השינוי דנן לאותם שעלולים להפגע ממנו, על מנת שיוכלו לשקול את צעדיהם. אשר על כן, אין מקום להיעתר לעתירה לביטול הנוהל החדש. אולם בנסיבות הספציפיות נשוא הדיון אין להחיל הפעם על העותר את הנוהל החדש, לרבות חישוב מחיר הרכב הרפואי היציג בקיזוז ההנחה. לצורך חישוב הטבותיו של העותר יש להתחשב במחירון היבואן של הרכב היציג ללא ההנחות שניתנו למשיב כמפורט בהתאם למכתבו של ד"ר דולפין (נספח 6). באשר לבקשת העותר להחזר סכום כסף שמגיע לו לטענתו משנת 2007, הרי שחל שיהוי רב על חלק זה של העתירה. הדיון בעתירה דנן נוגע להחלפת רכבו הרפואי של העותר בשנת 2010 בלבד. המשיב ישלם לעותר את הוצאותיו בסך כולל של 5,000 ₪. הסכום דנן יוצמד למדד יוקר המחיה וישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלומו בפועל. רכבצבארפואהנכי צה"לרכב רפואיצה"ל