המחלוקת בין הצדדים הינה עובדתית, באם ידעו התובעים ביום חתימת ההסכם או לאחר מכן, כי שטח הממכר של 108 ממ"ר המצוין בהסכם הינו שטח ברוטו, כטענת הנתבעים, או נטו, כטענת התובעים. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שטח ברוטו של נכס: תובענה זו, עניינה רכישת מחצית אולם הנמצא בקומת קרקע, ברח' סחרוב 10 בראשון -לציון [להלן: הממכר]. ביום 19.6.89, נחתם בין הצדדים הסכם למכירת הממכר לתובעים. בהסכם צוין כי שטח הממכר הינו 108 ממ"ר. הנכס נמסר לתובעים ובוצעו בו שינויים שונים והתמורה שולמה בהתאם. לפני הגשת התביעה, טענו התובעים כי לאור המדידה אשר ביצעו מצאו כי שטח הממכר בפועל הינו 88.96 ממ"ר בלבד, נטו, ולטענתם שטח הממכר כפי שצוין בחוזה צריך להיות 108 ממ"ר נטו ולא ברוטו, כך שחסר להם 19 ממ"ר ולאחר ניכויי סטיה מותרת של 2% עדיין חסרים 17 ממ"ר, ועל הנתבעים לפצותם בגין הפרש השטח. לטענת הנתבעים, שטח הממכר המצוין בהסכם הינו שטח ברוטו כפי המקובל בענף הבניה במכירת דירות ואולמות בבתים העתידים להירשם בפנקס הבתים המשותפים, ושטח הנטו בד"כ קטן משטח הברוטו, שכן יש להוסיף קירות חיצוניים, חדרי מדרגות ושטחים לשימוש משותף של הדיירים כגון חלק יחסי במעלית. לטענת הנתבעים, התובעים ידעו היטב כי השטח אשר צוין בחוזה הינו שטח ברוטו וזאת לפי התשריט שצורף לחוזה, תשלום מיסי העיריה והמדידה שעשו לאחר קבלת הממכר לצורך שינויים שביצעו בו. המחלוקת בין הצדדים הינה עובדתית, באם ידעו התובעים ביום חתימת ההסכם או לאחר מכן, כי שטח הממכר של 108 ממ"ר המצוין בהסכם הינו שטח ברוטו, כטענת הנתבעים, או נטו, כטענת התובעים. מטעם התובעים, העיד התובע 1 והגיש תצהיר עדות ראשית, ת/1, אשר עליו נחקר ע"י ב"כ הנתבעים. כמו כן, העידו בפני שני עדים נוספים והוגשו 4 מוצגים. מטעם הנתבעים, העיד הנתבע 1 והגיש תצהיר עדות ראשית, נ/5, וכמוכ' העידו שני עדים נוספים והוגשו 8 מוצגים. עפ"י עדותו התובע 1, היה ברור לו עם חתימת ההסכם כי שטח הממכר המצוין בהסכם, שטח של 108 ממ"ר, הינו שטח נטו ולא ברוטו ורק מאוחר יותר, כאשר הכינו הנתבעים תשריט לרישום הבית כבית משותף נוכח לדעת כי שטח הממכר בפועל הינו 88.96 ממ"ר בלבד ולא 108 ממ"ר. התובע מכחיש כי צורף להסכם תשריט הממכר, כטענת הנתבעים, אשר עותק הימנו צורף לתצהירו של הנתבע 1 [נ/5], כנספח א', כפי שסומן ע"י ביהמ"ש. עפ"י עדות הנתבע 1 ותצהירו, נ/5, ההסכם בין התובעים לבין הנתבעים נערך במשרד עורך דין אלישיב וטיפל בעריכת ההסכם עו"ד יוסי שפטניצקי וכמוכ' טיפל בכל חוזה המכר של הבנין. להסכם צורף תשריט, בו מצויינים שטחי האולם בשלמותו, כאשר התובעים רכשו מחצית ממנו. מידותיו של האולם ברוטו, הינם 217.18 ממ"ר ומחציתו הינה 108.59 ממ"ר, ברוטו כפי שצוין בהסכם ולא היה כל ספק כי המדובר הוא בשטח ברוטו והתובע מס' 1 ידע זאת היטב, הן בעת חתימת ההסכם והן לאחר חתימתו. בהתאם לתשריט אשר צורף להסכם [סומן באות א' למוצג נ/5], שטח האולם הינו 187.507 ממ"ר [13.13 X 13.90] ולתובעים מגיע מחצית, דהיינו, 91.259 ממ"ר, נטו, ובניכוי רוחב קיר פנימי שטח הנטו הינו 89.86 ממ"ר ולא 108 ממ"ר, כטענת התובעים. העיד בפני עורך דין יוסף שפטיניצקי והגיש תצהיר עדות ראשית, אשר סומן נ/7, עליו נחקר על ידי ב"כ התובעים. עפ"י עדותו, טיפל בעצמו בעריכת חוזה המכירה של הבנין, לרבות ההסכם עם התובעים. עפ"י עדותו של שפטיניצקי, היה ברור לתובע 1 לחלוטין, הן במהלך המו"מ והן בעת חתימת ההסכם, כי שטח הממכר הינו 108 ממ"ר ברוטו, וזאת עפ"י התשריט אשר הוצג לפניו וצורף לחוזה. לפי עדותו של העד העוסק במקרקעין, הוא מעולם לא ערך חוזה מכירה עבור קבלן ו/או עבור יזם בו נמכרו שטחי מסחר או דירות לפי שטח נטו; המכירות בוצעו ומבוצעות לפי שטח ברוטו. לחוזה המכר צורף תשריט אשר סומן באות א' למוצג נ/5, ובטעות נרשם בחוזה שצורף תשריט ג', כאשר הכוונה לג' 3, אותו ראה התובע, ובו מידות 13.13 X 13.90 = 187.50 ממ"ר. התשריט ג/1 סומן באות ב' למוצג נ/5, ובו רשום כי שטח האולם הינו 217.18 ממ"ר והתובעים רכשו מחצית. אני מעדיף ללא היסוס את עדות הנתבע 1 על פני עדות התובע 1, זאת מהנימוקים הבאים: הנתבע 1 עשה עלי רושם מהימן והתרשמתי מעדותו בחיוב, בניגוד לעדות התובע 1. התובע מס' 1, לאחר וקיבל לחזקתו את האולם, הגיש תוכניות לעירייה וביצע תיקונים ומדידות פנים וידע היטב כי המדובר בשטח של 89 ממ"ר נטו ולא בשטח של 108 ממ"ר, כפי גירסתו. התובע 1, היה נוכח בעת מדידת האולם וחלוקתו לשניים וידע כי המדובר בשטח של כ - 90 ממ"ר ובהתאם לכך הגיש בקשה לעירייה, לשינויים [נספח ד'], בה ציין מפורשות כי שטח המרפאה הינו 90.35 ממ"ר, לפי מדידה אשר ביצע מודד מטעמו. בהתאם לתוכנית השינויים שהגיש התובע לעירייה [נספח ג' ל - נ/5], שטח הממכר הינו כ - 90 ממ"ר בלבד. התובע, לאחר קבלת הממכר והרבה שנים לאחר מכן, לא טען כי הוטעה על ידי הנתבעים וכי שטח הממכר אשר רכש קטן מהשטח המצוין בחוזה - דבר אשר מצביע על כך כי ידע היטב שהשטח המצוין בחוזה הינו שטח ברוטו ובהתאם לכך שילם מיסי עירייה ותשלומי ועד-בית. להסכם צורף תשריט [נספח א' ל נ/5], ולפי מידותיו, 13.13 X 13.90, שטח האולם הינו 187.50 אשר מחציתו 91.259 ממ"ר ובניכוי רוחב הקיר הפנימי המפריד, ידע התובע כי המדובר בשטח של 89 ממ"ר נטו ולא ב 108 ממ"ר. בנוסף לעדות הנתבע 1, אני מקבל בלא היסוס את עדות עו"ד יוסף שפטיניצקי, אשר תומכת בגירסת הנתבע 1, לפיה ידע התובע 1 כי קונה את מחצית האולם בשטח של 108 ממ"ר ברוטו ולא נטו, הן לפני עריכת ההסכם והן בעת חתימתו עליו. עו"ד שפטיניצקי עשה עלי רושם של עד אמין העוסק בשטח הנדל"ן, ולפי גירסתו, בכל חוזה המכירה עבור קבלנים, השטחים המצוינים בהסכמים הינם שטחים ברוטו ולא נטו, שכן יש להוסיף לשטח הנטו את החלק היחסי מהרכוש המשותף של הבנין, כגון: חדר מדרגות ומעלית. התובעים לא הצליחו לעמוד בנטל הראיה ולהוכיח כי אכן מחצית האולם שרכשו מאת הנתבעים הינו בשטח של 108 ממ"ר, נטו, לפי גירסתם, ולא שטח של 108 ממ"ר ברוטו, לפי גירסת הנתבעים, כמצוין בהסכם המכר. המחלוקת בין הצדדים הינה עובדתית, כך שלא אתייחס לפסקי הדין אשר צוטטו ע"י ב"כ התובעים - שעניינם במחלוקת משפטית. לאור האמור לעיל, אני מחליט לדחות את התביעה ולחייב את התובעים-הדדית, לשלם לנתבעים סך של 8000 ₪, הוצאות כוללות, סכום אשר ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל.שטח ברוטו / נטו