שכר טרחת כונס נכסים בהליך הוצאה לפועל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על שכר טרחת כונס נכסים: בפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחיפה (מר עיסא סעיד), שניתנה בתיק הוצל"פ 2-94-12510-02, ביום 8.4.92, לפיה חייב ראש ההוצאה לפועל את המבקש לשלם לב"כ המשיב שכ"ט כונס נכסים בסך של 000, 15ש"ח ודחה את הטענה ששולם על ידי המבקש במזומן סך 000, 6ש"ח. כמו כן חייב את המבקש בתשלום הוצאות בסך של 000, 2ש"ח (להלן: "ההחלטה"). העובדות הצריכות לענין: .1ביום 93.12.7 הגיש המבקש בקשה לביטול צו פינוי ועיכוב הליכי מכירה שהוצאו בלשכת ההוצל"פ לבקשת ב"כ המשיב, לאור העובדה כי המבקש הגיע להסדר פריסת תשלומים עם המשיב ביום .18.6.97 .2ביום 11.12.97התקבלה תגובת ב"כ המשיב, לפיה ביקש המשיב מראש ההוצאה לפועל לחייב את המשיב בשכ"ט כונס נכסים בשיעור %.10 ראש ההוצל"פ החליט ביום 25.12.97לחייב את המבקש בתשלום שכ"ט כונס בשיעור %.5 .3ביום 28.12.97הגיש המבקש בקשה נוספת לסגירת תיק ולביטול הפינוי, ובה הוא טען שאין בסיס לחיובו בשכ"ט אשר לדעתו כלול בחוב שנפרס. כמו כן טען המבקש כי הסכום שנפסק שולם בשני תשלומים של 000, 3ש"ח כ"א במזומן, בגין התשלום הראשון נשלחה חשבונית בדואר ואילו בגין השתלום השני לא נשלחה כל חשבונית. .4ביום 92.4.8התקיים דיון בבקשה הנ"ל וזאת לאחר קבלת תגובת המשיב ביום 8.1.95, באותו מעמד הוזמן פקיד הבנק המשיב מר נבון אשר בחקירתו הנגדית אישר כי שכ"ט שנפסק בפסק הדין אינו נכלל בפריסת התשלומים שעושה הבנק, לכן הם פונים לחייב ומבקשים ממנו להסדיר את ענייניו עם עורך הדין. באותו יום ניתנה ההחלטה שעומדת בבסיס בקשת רשות הערעור שבפני. טיעוני הצדדים: ב"כ המבקש טען כי החלטת ראש ההוצאה לפועל מוטעית מהטעמים הבאים: א. ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו מיום 17.10.94קבע כי: "שכ"ט שיפסק בתיק זה יהא בשל הכינוס בלבד. לא אאשר שכ"ט הן בשל הכינוס והן כב"כ הזוכה." ב. ראש ההוצאה לפועל החליט ביום 25.12.97כי: "אני מאשר שכר כינוס בשיעור % 5מסכום החוב ומע"מ כחוק." ב"כ המבקש טען עוד, כי החלטת ראש ההוצאה לפועל מוטעית היות והיא מסתמכת ומאמצת הסכם שנחתם ונכרת בכפיה, שכן אין ראש ההוצאה לפועל מוסמך להכשיר את ההסכם ולעשותו בסיס לחיוב המבקש כתשלום שכ"ט עו"ד. עוד טען ב"כ המבקש, כי אין בית המשפט מעניק לבעל דין סעד שלא נתבקש על ידו או סעד העולה על זה שהוא תובע. ב"כ המבקש טען כי בשורה 17להחלטת ראש ההוצאה לפועל נקבע: "בשלב עוד יותר מאוחר, ביום 99.4.7הגיעו הצדדים לידי הסכם חתום לפיו הוסכם כי שכ"ט עו"ד יעמוד על סך 000, 15ש"ח.....". קביעה זו הינה מוטעית, שכן ההחלטה שקבעה שכ"ט כונס ניתנה ביום 25.12.97 וזאת חרף קיומו של ההסכם מיום .7.4.99 במיוחד מדגיש ב"כ המבקש, כי המבקש שילם סך של 000, 6ש"ח במזומן וכי הוא קיבל חשבונית בגין התשלום הראשון בסך 000, 3ש"ח בלבד. ב"כ המשיב טען כי החלטת ראש ההוצאה לפועל ניתנה לאחר דיון וחקירת פקיד הבנק, אשר חיזקה את עמדת המשיב, לכן הוא ביקש לאמץ את החלטת ראש ההוצאה לפועל ככתבה וכלשונה בהתאם לתקנה 460ב' לתקנות סדר הדין האזרחי. ב"כ המשיב טען עוד כי אין בימ"ש זה מוסמך לדון בתוקפו של ההסכם שנכרת בין המשיב לבין המבקש. עוד טען ב"כ המשיב, כי הצ'ק הוחזר על ידי הבנק ביום 18.6.97בסמוך ליום הוצאת החשבונית, יום 12.6.97, ולא ביום 20.7.97, כפי שטען המבקש. במיוחד מדגיש ב"כ המשיב, כי טענת המשיב כי הוא שילם 000, 6ש"ח במזומן במקום הצ'ק אינה הגיונית על פניה והיא משוללת כל בסיס. דיון החלטתי לתת רשות ערעור כמבוקש, ולדון בבקשה כבערעור לגופו. ביום 25.12.97החליט ראש ההוצאה לפועל לפסוק לב"כ המשיב שכר טירחה כונס נכסים בסך % 5מהחוב. על החלטה זו הוגשה הבקשה שעיקרה היה כי הסכם פריסת החוב עם הבנק המשיב כולל את שכ"ט עו"ד, וכי חיוב המשיב בתשלום שכ"ט כונס, יוצר חיוב כפול. כמו כן לחלופין, טען המבקש כי הוא שילם את הסך של % 5מהחוב, שכן הוא שילם סך של 000, 6ש"ח במזומן לב"כ המשיב. בתגובתו מיום 8.1.95, מדגיש ב"כ המשיב כי הפריסה של חוב המבקש אינה כוללת שכ"ט עו"ד. כמו כן טען ב"כ המשיב, כי חשבונית המס אותה מציג המבקש הוצאה מייד עם הפקדת הצ'ק, פרטי הצ'ק המופיעים הם פרטי הצ'ק המבוטל. במפורש ביקש המשיב בתגובתו מיום 8.1.95בזו הלשון: "לאשר לח"מ כי זכותו לגבות את שכה"ט בתיק מאחר וזה היה התנאי לפריסה שהחייב השיג במירמה. שכה"ט - לרבות שכה"ט הכונס שכב' פסק." ביום 8.4.92ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל, לפיה הוא החליט לחייב את המבקש לשלם לב"כ המשיב סך של 000, 15ש"ח כשכ"ט כונס נכסים וזאת לפי ההסכם שנכרת בין הצדדים, וכן דחה את הטענה ששולם על ידי המבקש במזומן סך 000, 6ש"ח, וחייב את המבקש בתשלום הוצאות בסך של 000, 2ש"ח. ייאמר מייד, כי ראש ההוצאה לפועל לא נתן סעד שלא נתבקש על ידי ב"כ המשיב, שכן כפי שצויין לעיל, בתגובתו מיום 95.1.8מבקש המשיב שכ"ט עו"ד לפי ההסכם לרבות שכ"ט כונס נכסים. המחלוקת בין הצדדים כפי שהובאה לעיל הינה האם טעה ראש ההוצאה לפועל בחייבו את המבקש לשלם סך 000, 15ש"ח כשכ"ט כונס נכסים בהסתמכו על ההסכם מיום .7.4.99 במקרה בו עסקינן, נחה דעתי, כי החלטתו של ראש ההוצאה לפועל לחייב את המבקש לשלם לב"כ המשיב סך של 000, 15ש"ח בטעות יסודה שכן, החלטה זו הינה מנוגדת וסותרת את החלטתו מיום 17.10.94לפיה "שכ"ט שיפסק בתיק זה יהא בשל הכינוס בלבד". כמו כן סותרת את החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 25.12.97, לפיה הוא אישר שכ"ט כונס נכסים בסך % 5מסכום החוב בתוספת מע"מ. יודגש כי ההסכם בין ב"כ המשיב לבין המבקש לא היה צריך להוות בסיס להחלטתו של ראש ההוצאה לפועל, שכן הסכם זה מדבר על שכ"ט עו"ד ולא על שכ"ט כונס נכסים וזאת בניגוד להחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 17.10.94, מהטעם הזה ולא מהטעם שההסכם בין ב"כ המשיב לבין המבקש נחתם בכפיה אני מקבל את טענת המבקש. סעיף 59(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967הוא המקור הסטטוטורי לקביעת שכר טרחה של כונסי נכסים אשר לפיו: "ראש ההוצל"פ רשאי לקבוע שכרו של כונס - נכסים ודרכי תשלומו; שכרו והוצאותיו של כונס - הנכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף .9" ההלכה היא כי כונס הנכסים המתמנה בתיק הוצאה לפועל שכרו ייקבע בשיעור -% 10% 6מערך הרכוש, כאשר בית המשפט יתחשב בכל מקרה בתקופת פעילותו של הכונס ובמאמץ שהושקע. לענין זה ראה ע"א 403/70 מרגוליס נ' בנק ארץ ישראל בריטניה, פ"ד כה(1) .273 ראה גם בהקשר זה את דבריו של כב' השופט בר אופיר בספרו "הוצאה לפועל הליכים והלכות" עמ' 401: "הבסיס הסטטוטורי לקביעת שכר טרחה של כונס נכסים נמצא בסעיף 59(א) לחוק ההוצאה לפועל, לפי ההלכה הפסוקה מקובל לקבוע שכר בשיעור % 6עד % 10מגובה החוב. השכר נקבע מתוך התחשבות בהיקף הפעילות, המאמץ המושקע ואורך הזמן שבו כונס הנכסים מתחיל ומסיים את עבודתו...". שאלה נוספת המצריכה את הכרעת בית המשפט הינה האם טעה ראש ההוצאה לפועל בדחותו את טענת המבקש, לפיה הוא שילם את הסך 000, 6ש"ח במזומן לב"כ המשיב. במחלוקת דנן נראה לי, כי צדק ראש ההוצאה לפועל בדחותו טענה זו, שכן עינינו הרואות, כי החשבונית שהוצאה על ידי ב"כ המשיב מתייחסת לשיק שבוטל ותו לאו. כמו כן אין בידי המבקש כל ראיה שתוכיח את טענתו כי הוא שילם את הסכום הנ"ל, דבר השולל את טענתו מכל בסיס. אשר על כן, אני מחליט לקבל את הערעור ולבטל את החלטת ראש ההוצאה לפועל נשוא הערעור. שכר הטרחה של ב"כ המשיב יעמוד על % 6מהחוב הפסוק בתוספת מע"מ. בנסיבות הענין, רואה אני לנכון לבטל את חיובו של המבקש בסך 000, 2ש"ח על ידי ראש ההוצאה לפועל כהוצאות משפט. לאור האמור לעיל, אין צו להוצאות.שכר טרחהכינוס נכסיםהוצאה לפועל