טענת המבקש לצו ירושה אבי אביהם ואפוטרופסם של הקטינים הבנים הציע לבית המשפט לשלול את זכות הירושה מאת אלמנת המנוח מחמת שהיא הואשמה ברצח המנוח. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שלילת זכות ירושה בגלל חשד לביצוע רצח: .1התנגדות למתן צו ירושה מן הטענה שהמתנגדת אלמנתו של המנוח ז"ל (להלן: "המנוח"), צריכה להחשב בין יורשיו של המנוח. בבקשה למתן צו ירושה שהוגשה בתיק ע.ז. 3345/97, נתבקש בית המשפט לקבוע שיורשיו של המנוח הם שני בניו הקטינים. טענת המבקש לצו ירושה אבי אביהם ואפוטרופסם של הקטינים הבנים הציע לבית המשפט לשלול את זכות הירושה מאת אלמנת המנוח מחמת שהיא הואשמה ברצח המנוח. .2העובדות הרלוונטיות אינן שנויות במחלוקת. המתנגדת הורשעה בעבירות שונות ובינהן עבירה של סיוע להריגת המנוח לפי סעיף 298+ 32לחוק העונשין תשל"ז - 1977(להלן: "חוק העונשין"). ההרשעה הנ"ל היתה לאחר הסדר טיעון בין הצדדים שבמסגרתו הודתה המתנגדת בכתב האישום המתוקן שצורף לכתב התנגדותה בין השאר הודתה המתנגדת כי בתאריך 15.2.96בשעה 00:15, או בסמוך לכך, הסכימה המתנגדת עם הנאשם העיקרי (להלן: "הנאשם") כי היא תשאיר בלילה את דלת הבית לא נעולה כדי לאפשר לנאשם להכנס לחדר השינה במגמה שזה ימית את המנוח. בעקבות הנ"ל, אכן חדר הנאשם לחדר השינה של המנוח, כשברשותו סכין ודקר את המנוח בסכין כשהוא פוצע את המנוח בצוואר, בבית החזה ובגב של המנוח. לאחר הדקירות כמפורט לעיל, עזב הנאשם את המקום והמתנגדת נמנעה מלהזעיק עזרה במשך כשעתיים וחצי. מותו של המנוח נגרם מאיבוד דם פנימי וחיצוני כתוצאה מפצעי הדקירה הנזכרים לעיל. .3בעקבות הודיית המתנגדת כאמור, היא הורשעה, בעבירה של סיוע להריגה (סע' 298+ 32) לחוק העונשין וכן בעבירה של קשירת קשר של ביצוע פשע לחבלה בכוונה מחמירה ביחד עם סע' 329לחוק העונשין. טענת המתנגדת היא כי למרות הרשעתה כאמור, עדיין זכאית היא לרשת את המנוח בהיותה אלמנתו. סע' 5(א)(1) לחוק הירושה קובע לאמור: "5א. אלה פסולים מלרשת את המוריש: .1מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו." כפי שהראינו לעיל, המתנגדת לא הורשעה בעבירת רצח או בסיוע לעבירת רצח. השאלה היא: האם הרשעת המתנגדת בעבירה של סיוע להריגה ובנסיבות הרשעתה, היא פסולה לרשת את המנוח מכח סעיף 5(א)(1) הנ"ל (שמואל שילה, פירוש לחוק הירושה תשכ"א - 1965חלק א' עמ' 59). .4דעתי היא, שכוונת המחוקק והתכלית החקיקתית היתה לכלול בסעיף הפוסל את מי שהמית את המנוח לזכות בירושה המנוח, גם את מי שסייע להמתתו במתכוון (כבנדוננו), אף כי אין מדובר בעבירה הפורמלית של רצח. יודגש שהמחוקק גם אינו משתמש בביטוי רצח אלא בביטוי של גרימת מוות במתכוון. נראה לי שזו גם דעתו של חברי, כב' השופט בר-אופיר, בפס"ד תיק עזבונות 5179/92(ת"א) שלטצר (קטינים) ע"י אפוטרופסם נ' שלטצר ואח’, פ"מ תשנ"ד(3) עמ' 309, 313-.312 "נראה לי שהמחוקק התכוון למנוע מאדם לזכות בירושת המנוח אם הורשע בגרימת מותו במתכוון, ויהא הלבוש המשפטי של העבירה אשר יהא. עיקר הדברים הוא שניתן יהיה להסיק מהמערכת העובדתית שהעבירה מושתת עליה, כי גרימת המוות נעשתה במתכוון." יצויין כי המחוקק השתמש בביטוי "במתכוון" ולא בביטוי "בכוונה תחילה" שנמנה עם יסודותיה של עבירה רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין. לדעתי, גם מי שסייע במתכוון להמתה של המנוח, והורשע בעבירה זו, לעניין זכותו לרשת את המנוח, יש לראותו, כמי שהמית במתכוון את המנוח ויש להחיל עליו את סעיף 5(א)(1) הנ"ל. .5סעיף 61(ב) לחוק החוזים, (חלק כללי) תשל"ג - 1973, (להלן: "חוק החוזים"), קובע שהוראות חוק זה, יחולו ככל שהדבר מתאים לעניין ובשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה. בהתאם לסעיף 30לחוק החוזים: "חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים, או סותרים את תקנת הציבור בטל." כשקוראים יחד את סעיף 61(ב) ואת סעיף 30לחוק החוזים, עולה שיש למנוע אפשרות של הורשה, כאשר התוצאה תהיה בלתי מוסרית או נוגדת תקנת הציבור. במילים אחרות, גם בלי סעיף 5(א)(1) לחוק הירושה, מן הדין שתשלל זכות הירושה מן המתנגדת שסייעה להמתת המוריש במתכוון (השווה תע"ז (ח"י) 2224/86ב"ז (ח"י) 824/86עז' המנוחה בולדו ז"ל ואח' נ' אייל ודניאל הראל, פסקים תש"ן (חלק א') עמ' 116). .6גם בהנחה שחוק הישראלי לא מסדיר במפורש את הסוגיה של פסלות לרשת בנסיבות העניין הנדון, ניתן לדעתי, לינוק מהמשפט העברי לפי חוק יסודות המשפט תש"ם - .1980 כמחאת הכתוב (מלכים א' כ"א 19): "ודברת אליו (אל אחאב מלך ישראל) לאמר 'כה אמר השם הרצחת וגם ירשת?'...". בעקבות הנ"ל, אכן ישנה המלצה של גדול הפוסקים במאה ה- 19החתם סופר כי בנסיבות כאלה מן הראוי לקנוס את הרוצח על ידי פסילתו מלרשת את הנרצח (שו"ת חת"ס אבן העזר חלק ב', קנ"ח). .7לפיכך ולאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התנגדות המתנגדת, כפי שפורט לעיל, מחמת שהמתנגדת פסולה לרשת את המנוח, כי היא סייעה במתכוון להמתתו. יורשיו של המנוח יהיו בניו הקטינים (המבקשים) המשיבים להתנגדות בלבד כמפורט בבקשה וכמפורט בבקשה בתיק ע.ז. .3345/97 המתנגדת תשלם את הוצאות הבקשה בתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 000, 5ש"ח בצירוף מע"מ כחוק. כב' השופט הרשם ינפיק צו ירושה על פי פסק דין זה. ירושה