קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים בזמן תיקון פנצ'ר: 1. התובע נפגע ברגלו, תוך שהוא סובל משבר בעטיו גובסה הרגל. לטענת התובע, נגרמה הפגיעה כתוצאה מנפילת מכוניתו על הרגל בשעת תיקון תקר בגלגל. אין ספק, כי אם גרסתו נכונה, מהווה המאורע משום תאונת דרכים, כמשמעו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות-דרכים, התשל"ה-1975.   הנתבעות טוענות כי התובע נפגע בנסיבות אחרות. כראייה לכך, מצביעות הנתבעות על סתירות רבות ומגוונות, אשר נפלו בגרסת התביעה ואשר יש בהן כדי לקעקע את הגרסה כולה.   2. לטענת התובע, אירעה התאונה כדלקמן:   ”הנני מצהיר כי, ביום 15/3/97 נפגעתי בתאונת דרכים, התאונה אירעה כאשר עצרתי את רכבי בשכונת אלמחאג'נה - שיכון לאחר שאירע פנצ'ר באחד הגלגלים של הרכב, ואינני זוכר באיזה גלגל היה הפנצ'ר, ולאחר שהרמתי את הרכב בג'ק וכאשר הוצאתי את הגלגל, הרכב בחליק ונפל על רגלי." (סעיף 2 לתצהיר - הדגשה שלי - ב.א.).   כבר בחקירתו שכנגד השתנתה גרסה זו. וכך נשמעה גרסתו:   ”ת. הייתי בנסיעה לכיוון הבית של אחותי המתגוררת בשכונת שיכון שם, ושם לפתע היה לי פנצ'ר בגלגל, אז ירדתי להחליפו, הג'ק החליק ונפל לי על הרגל. היה יום גשום, והיתה מן ירידה, הרמתי את הג'ק ומה שאני זוכר, האוטו היה ממש בירידה, כאשר הגלגלים הקדמיים זה בכיוון הירידה, אז איני זוכר איזה גלגל הרמתי, חושבני הימני, שהתחלתי להחליף ואז כאשר ניסיתי לפתוח שם - את הברגים של הגלגל. החליק הג'ק. ניסיתי לפתוח את הברגים של הגלגל, כאשר הג'ק למעלה." (עמ 9 שורות 3-8 - הדגשה שלי - ב.א.).   התובע הוסיף ואמר, כי האירוע התרחש שעה שהוא הרים את המכונית על גבי המגבה (ג'ק), לאחר ששיחרר את הגלגלים למטה "ואז הרמתי וניסיתי לפותחם עד הסוף ואז החליק הג'ק" (שם, שורה 13).   כאשר עומת התובע עם גרסתו השונה, המופיעה בתצהיר, לפיה כבר הוציא את הגלגל ממקומו, שינה את דבריו ואמר: "הוצאתי, נכון, במהלך שאני מוציא את הזה התחלק לי" (שם, שורה 16).   וכאשר הקשתה באת-כח הנתבעות וביקשה להבין, האם הדבר נעשה במהלך שחרור רגיל או לאחר הוצאת הגלגל, ענה התובע: "הוצאתי הגלגל ואז התחלק לי הג'ק ונפל לי על הרגל. התחלק לי הג'ק" (שם, שורה 18).   אין ספק, כי אכן יש מקום לתמיהות. אם בתחילת עדותו נשמע התובע נחוש בדעתו, כי נפילת המכונית היתה אגב נסיון לפתיחת הברגים, הרי משעומת עם תצהירו, החלה גרסתו הראשונית, אט אט, להתפוגג.   3. יש לזכור, כי אף גרסתו הראשונית של התובע לוקה בחוסר רב. התובע לא הצליח לזכור מהו הגלגל, אשר היה טעון החלפה. אף התובע לא זכר, האם מדובר בצד ימין או צד שמאל של כלי הרכב.   ככלל, במהלך עדותו של התובע נשמעו יותר מדי פעמים האמירות "איני זוכר". למעשה, כל אימת שהתובע עומת עם סתירה או תמיהה, הוא חזר על האמירות "איני זוכר". אמירות אלה אף חזרו כאשר היה מדובר באירועים קרובים יותר, כגון פגיעות שנפגע בגופו במהלך השנים האחרונות, אותם לא זכר התובע, משום מה, אלא רק לאחר שהדבר הוזכר לו על-ידי ב"כ הנתבעות (ראה עמ' 8 למטה, עמ' 9 למעלה). כך גם , כאשר לחצה באת-כח הנתבעות את התובע באשר לגרסאותיו השונות, הנוגעות לשלב בו פורק הגלגל, חזר העד על אימרתו החוזרת "איני זוכר" כדלקמן:   ”ת. אני לא זוכר, ואני מפנה אותך לעדותי אצל עורך דיני. חלפו 7 שנים, בתקופה הזו, אימי נפטרה, אחי נפטר, הדוד, הדודה, איבדתי ה כל. מה כל הזמן אני צריך להתרכז מה היה לי בתאונה מלפני 7 שנים." (עמ' 10 שורות 1-3).   אמירתו זו, יש בה כדי להטיל צל על אמינותו.   4. באת-כח הנתבעות הפנתה את תשומת הלב לאימרות שמסר התובע בקשר לתאונה בהזדמנויות אחרות. כך למשל, בתעודת חדר המיון נאמר, כי התובע "אתמול נפל ונחבל ברגל שמאל" (ר' נספח ג' לתצהירו). מאידך, במשטרה מסר התובע "הלכתי לכיוון הרכב שלי ואז גיליתי שיש פנצ'ר בגלגל, התכופפתי לתקן את הפנצ'ר ואז לאחר שהרמתי את הרכב על ג'ק נפל הרכב והגלגל פגע בי ברגל" (נ/3). יש לזכור, כי בגרסתו בעל-פה מסר, כי גילה את הנקר אגב נסיעה. על-כן, לא ברור הכיצד זה הלך לכיוון הרכב וגילה את הפנצ'ר. בגרסתו במשטרה מסר, כי נחבל מהגלגל. בעדותו בפניי, כאמור, לא ניתן היה לדעת, האם כבר הסיר את הגלגל כפי שהעיד בראש עמ' 9, או לאחר שהגלגל כבר היה מוסר, כפי שהעיד בהמשך. כאמור, בעדות במשטרה הטענה היתה כי נחבל מהגלגל. בעדותו בפניי הסביר, כי המונח גלגל הינו:   ” ת. מהגלגל. מהגלגל זה שהורדתי. הגלגל הוצאתי, ממה שאני זוכר, החליק שם, ומה שפגע זה ה"דראם" וזה נפל לי על גב הרגל (מצביע). (עמ' 10 שורות 5-6).   על-כן, לא אוכל לומר כי לפחות גבי הפגיעה מהגלגל, סתר התובע עצמו ביחס לעדותו במשטרה, שכן גם ה"דראם" הינו, למעשה, "גלגל", כפי שהסביר.   5. גרסה נוספת נמסרה על-ידי העד לחוקר פרטי, מר אחמד אגבאריה. על פי גרסה זו, החלקת הרכב היתה בעת שחיזק את הברגים, לאחר שהרכיב את הגלגל החדש (ראה סעיף 3 לתצהיר עדותו של מר אגבאריה). גרסה זו, מצאה ביטוי בתמליל השיחה שנערכה בין השניים (ראה עמ' 11 למטה ו- 12 למעלה).   ביחס לעדותו של מר אגבאריה אציין, כי לא מצאתי מקום לתמיהותיו של ב"כ התובע, באשר לדרך עריכת התצהיר. העד העיד, בצורה ברורה, כי התצהיר נכתב בהתאם לאשר זכר, בהתאם לתזכיר שערך לעצמו ולהקלטה. העד אף ציין, כי משבא לישיבה הקודמת, וראה כי התצהיר, שהוגש לחתימתו, לא נערך במדויק, בהתאם לגרסה אשר ביקש להעיד עליה, ביקש לתקנו על אתר, ויעיד על כך המוצג נ/9 שהינו תצהיר קודם, אשר תוקן בכתב יד.   6. בעדותו בעל-פה אמר התובע כי הוא זוכר שהיה בדרכו לאחותו. לטענת באת-כח הנתבעות, סתר התובע עצמו באשר לשאלה, האם הלך לאחותו לפני הפגיעה אם לאו. בעדותו בפניי ציין, בבהירות רבה, כי היה בדרכו לאחותו, וזאת הוא זוכר היטב (עמ' 11, שורה 18). מאידך, לפני החוקר אמר, כי ביקר אצל אחותו, ולאחר שהיה אצלה רצה לחזור ואז אירע האירוע (עמ' 12 לתמליל).   7. בעדותו של העד הנוסף, מר עדאווי מחאג'נה, אין כדי לסייע לגרסתו של התובע. העד לא ראה את התאונה. העד לא ידע למי שייכת המכונית המצויה במקום. כל שידע העד להעיד עליו, היה כי ראה את התובע כשהוא אוחז ברגלו הכואבת ותו לא. לתצהירו של העד הוסף סעיף, לפיו לא זכר מה היה מצבו של גלגל הרכב. כאשר נחקר העד לגבי סעיף זה בתצהיר, הוא לא ידע להסביר לצורך מה הוכנס הסעיף (ראה עמ' 13 למטה). יש לציין, כי עד זה אפילו לא ידע באיזו שעה אירע האירוע, לא ידע מה צבע המכונית או סוגה, כל שאמר, אני בסך הכל ראיתי אותו, דיברתי איתו אם הוא צריך עזרה אם לאו" (שם).   לנוכח כל האמור, אין בגרסתו של עד זה, כדי לסייע לתובע.   8. התובע אף גילה מידה מופלגת, עד מופלגת מאוד, של שיכחה בכל הנוגע לעבודתו בסמוך לאירוע, בין קודם לאירוע, ובין לאחר תקופת אי-הכושר. בחקירתו הנגדית, לא מסוגל היה התובע למסור כל פרטים שהם לגבי עבודתו בתקופות האמורות (ראה עמ' 7, 8 לפרוטוקול). חרף שכחה מופלגת זו, הרי בתצהיר תשובותיו לשאלון, ידע לציין, משום מה, כי נעדר מעבודתו למשך התקופה שמיום 16.3.97 ועד ליום 30.4.97, אך לא זכר לאיזה מקום עבודה חזר. כאמור, בחקירתו הנגדית הסתבר, כי הוא לא חזר לשום מקום עבודה משך חודשים רבים לאחר תום תקופת אי-הכושר.   9. צודקת באת-כוחן המלומדת של הנתבעות בטענתה, כי המדובר בעדות יחידה של בעל דין. בכגון דא, יש לילך בהתאם להוראת סעיף 54(2) לפקודת הראיות (נוסח-חדש), ולנמק, מדוע זה אקבל את גרסת התובע בהסתמך על עדות יחידה זו.   לנוכח הסתירות הרבות בעדותו של התובע, בשאלת השאלות השנויה במחלוקת במשפט זה, ולנוכח העובדה, כי זכרונו של התובע לוקה בחסך סלקטיבי, לא אוכל לנמק, מדוע זה אבסס גרסה בהסתמך על עדותו היחידה.   10. קיבוצם של הדברים הוא, כי התביעה נדחית.   התובע יישא בהוצאות הנתבעות וכן בשכר טרחת עורך-דינן בסך של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ, ועליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק. תאונת דרכיםתאונת דרכים (תיקון דרך)