תביעה לתשלום יתרת הלנת שכר

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לתשלום יתרת הלנת שכר: .1זאת תביעה לתשלום יתרת שכר מולן בגין עבודת התובע אצל הנתבעת בחודשים מרץ - יוני 96כולל. .2במהלך ישיבת ההוכחות התברר כי לתובע אין עוד טענות לגבי תשלום שכרו עבור החודשים מרץ ויוני .96 .3לגבי חודש אפריל 96, הדברים ברורים. בתלוש השכר של חודש זה, אשר הנתבעת עצמה הפיקה וגם צירפה לכתב ההגנה, נקבע כי השכר נטו צריך להיות 3938.45ש"ח והדבר עולה מחיבור שלושת הסכומים המופיעים בטור הקרוי "גילום" שבאותו תלוש, סכום המשכורת, סכום הכלכלה והסכום עבור החג. למרות זאת, בוצע חישוב הגילום לגבי כל רכיב בנפרד ולכן בסופו של דבר שכר הנטו היה 3000ש"ח במקום 3938.45ש"ח. אין מחלוקת על כך שהתובע קיבל את אותם 3000ש"ח. לפיכך, נותרה הנתבעת חייבת לתובע סכום של 938.45ש"ח, יתרת נטו של שכר חודש אפריל .96 .4כאשר אנו באים לבדוק את נתוני חודש מאי 96, עולה שאלת גובה השכר החודשי עליו הוסכם בין הצדדים. התובע טוען כי הוסכם שהשכר החודשי יהיה בסך 4000ש"ח נטו ואילו הנתבעת טוענת כי השכר המוסכם הוא 3000ש"ח נטו לחודש. .5מתלושי השכר של החודשים מרץ ואפריל עולה כי הנתבעת התכוונה לשלם לתובע סכום של 4000ש"ח נטו, או סכום קרוב לו, כמפורט בסעיף 3לעיל, אולם זאת בחלוקה ל- 3000ש"ח נטו שכר יסוד, הקרוי בתלוש השכר "משכורת" ולכ- 1000ש"ח נוספים נטו, כתוספות כמו למשל אלה שנדונו בסעיף 3לעיל. לגבי חודש מרץ 96, אותו סכום של 1000ש"ח נטו כונה "בונוס" בתלוש השכר של אותו חודש. .6לא ניתן לדעת היום, האם זכאי התובע לתוספות אלה או אחרות עבור חודש מאי 96וכלל לא הוברר מהו הבסיס למתן תוספת זו או אחרת. אולם, הנתבעת נתפסת על כך שבתלושי השכר לחודשים אפריל ומאי 96היא מחשבת שכרו של יום חג כ- 146.15ש"ח נטו לגילום. ברור שמדובר ביום חג שבו התובע לא עבד בפועל. .7אם כך, לא יתכן ששכר יום עבודה בפועל יהיה פחות מסכום זה ויש לראות את הנתבעת כמי שקבעה סכום זה כשכר היומי נטו של התובע גם עבור יום עבודה בפועל. מכיוון שחישוב השכר החודשי על פי בסיס זה מביא לתוצאה של 3653.75ש"ח לחודש כשכר נטו, נראה כי יש כאן הודאה של הנתבעת בכך שלפחות חלק מהתוספות הנדונות לעיל, הינן תוספות קבועות ודינן כדין השכר עצמו. .8כל שנותר הוא לבדוק מהו מספר ימי העבודה שהתובע עבד אצל הנתבעת בחודש מאי .96 הנתבעת, כמעבידה, חייבת בניהול רישום נוכחות מדויק, אולם היא לא המציאה לבית הדין כל רישום כזה. מאידך, התובע המציא רישום משלו, אולם יש להתיחס בזהירות מה לרישום חד צדדי זה, זאת לאחר שמתברר כי ברישום של התובע לחודש יוני, נכללים גם ימים שלאחר סיום יחסי עובד-מעביד, שהיה ב- 5.6.96לכל המאוחר, מבלי שהתובע יסביר זאת. .9מתברר כי בסוף חודש מאי 96היה התובע מחוץ למסגרת העבודה וזאת מכיוון שאירח את חברתו שהגיעה לביקור מחו"ל. כתוצאה מכך רישומים ברישומיו שלושה ימי עבודה במושב, בשעה שאין לנתבעת כל צורך בעבודה במושב ולגבי יום אחר רשום במפורש כי התובע לא עבד בו. נראה כי לאחר יום 23.5.96ועד סופו של חודש מאי 96, שוב לא היה התובע במסגרת העבודה. לעומת זאת, לגבי כל יתר ימי העבודה המופיעים ברישום של התובע לגבי חודש מאי 96, כלומר בתקופה שבין 1.5.96ל- 23.5.96כולל, אין מקום שלא לקבל כנכון את אותו רישום מטעם התובע ואין כל סיבה לכך. קטע זה של הרישום, קובע כי התובע עבד במקומות הנקובים שם, שהם אכן מקומות שלנתבעת יש עבודה לבצע בהם. בקטע זה של הרישום, מופיעים 20ימי עבודה ולכן, זכאי התובע לשכר עבור 20 ימים אלה, כאשר עבור כל יום עבודה הוא זכאי לשכר של 146.15ש"ח נטו. .10הכפלת 20ימי עבודה בשכר של 146.15ש"ח ליום מביאה לתוצאה של 2923 ש"ח. מסכום זה יש להפחית את אשר התובע קיבל על חשבון משכורת חודש מאי 96, כמוסכם על שני הצדדים, סכום של 1467.3ש"ח, כך שנותרת לזכות התובע יתרה של 1455.7ש"ח. .11חיבור היתרה לזכות התובע מחודש אפריל 96בסך 938.45ש"ח אל היתרה לזכות התובע מחודש מאי 96בסך 1455.7ש"ח, מביאה לתוצאה של 2394.15ש"ח וזו היתרה שהנתבעת חייבת לתובע. .12אשר לטענת הנתבעת כי יש לקזז משכרו של התובע את ערכה של משאית חול אשר הנתבעת סיפקה לתובע לפי דרישתו, הרי מדובר בטענת הגנה בלתי רלוונטית. התובע טוען כי משאית החול לא סופקה לו ולכן, על פי הוראת סעיף 25(א) לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958, אין לנכות משכרו של התובע את הסכום שהנתבעת טוענת כי הוא ערכה של משאית החול, כולל ההובלה. .13המחוקק קבע רשימה סגורה של ניכויים אפשריים משכר עבודתו של העובד. ניתן לנכות משכר העובד, על פי הוראת סעיף 25(א) לחוק הגנת השכר, חוב שהעובד חייב למעביד על פי התחייבות בכתב. במקרה הנדון כאן, אין כל התחייבות בכתב של התובע כלפי הנתבעת בגין אותה משאית חול ואין גם "חוב", מכיוון שהתובע טוען שהמשאית לא סופקה לו, למרות שבזמנו הוא היה מעונין כי תסופק לו משאית חול, אלא שאצל הנתבעת לא נמצא החול מהסוג הדרוש לצרכיו. .14מכאן, שענינה של טענה זו איננו בתביעה זו, אלא אך ורק בתביעה אחרת, אשר הנתבעת רשאית להגיש נגד התובע ובה עליה יהיה להוכיח את אספקת משאית החול ואת ערכה של משאית החול כולל ההובלה ואת חבותו של התובע לשלם עבור אלה. .15לפיכך, טענת הגנה זו של הנתבעת, נופלת, בהיותה בלתי רלוונטית לתובענה זו וכאמור, הנתבעת רשאית להגיש נגד התובע תביעה בגין אותה אספקה נטענת של משאית חול. .16סופם של דברים הוא כי הנתבעת נותרה חייבת לתובע סכום כולל של 2394.15ש"ח. מובהר בזה כי זהו סכום נטו ועל הנתבעת מוטלת החובה להכין תלושי שכר מתוקנים לחודשים אפריל ומאי 96, על פי האמור בפסק דין זה, תוך חישוב מחדש של השכר על פי הנתונים הקבועים כאן וכן חישוב מחדש של ניכויי ותשלומי החובה למס-הכנסה, למס-בריאות ולמוסד לביטוח לאומי והעברת כל ההפרשים שיווצרו, ליעדים אלה. הנתבעת תמציא לתובע עותק של תלושי השכר המתוקנים. .17לאור כל האמור לעיל, מחוייבת בזה הנתבעת לשלם לתובע את הסך 2394.15 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.6.96ועד מועד התשלום בפועל. בנוסף, מחוייבת בזה הנתבעת לבצע את האמור בסעיף 16לעיל. .18כמו כן, מחוייבת בזה הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 350ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל. .19על פסק דין זה, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15ימים ממועד קבלתו.ניתן היום במעמד הנוכחים.הלנת שכר