קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לתשלום משכורת על 3 חודשים: .1התובע הגיש כתב תביעה ובו טען כי הנתבעים נותרו חייבים לו שכר עבודה עבור עבודתו בחודשים אוגוסט - אוקטובר 92כולל. .2כתוצאה מכך, ניתן ביום 17.6.93פסק דין בהעדר הגנה והופעה, נגד דוד חופי ועוזי חופי מרח' בזל 28באר שבע, אשר באותה עת נחשבו כנתבעים הנכונים. .3הנתבע מס' 2הגיש בקשה לביטול פסק הדין, בטענות חוסר יריבות. .4הבקשה, נדונה בתיק נד/151- 12של בית דין זה, כאילו לא ניתן פסק דין ובה נשמעו כל ראיות הצדדים. .5בסופו של הדיון בבקשה, ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה והקובעת כי פסק הדין נשאר בתוקפו, תוך תיקון שמות הנתבעים שבפסק הדין, כך שהנתבעים הינם אלה המופיעים בכותרת פרוטוקול זה והחיובים שבפסק הדין הינם נגד שלושת הנתבעים ביחד ולחוד. .6על החלטה זו הגיש התובע מס' 2ערעור. בערעור זכה התובע מס' 2ונקבע כי פסק הדין אשר ניתן בתיק זה ביום 17.6.93, לרבות התיקון שתוקן לגבי שמות הנתבעים בהחלטה מיום 3.7.95- בטל. .7כתוצאה מכך, התקיימה ישיבת הוכחות, על סמך האמור בסעיף 7לפסק הדין שבערעור. .8עתה מתברר כי התובע לא הצליח להוכיח את אשר נדרש ממנו על ידי ערכאת הערעור. .9ההחלטה בבקשה לביטול פסק הדין, ניתנה על סמך קביעות עובדתיות מסוימות המפורטות בה. לעומת זאת, בפסק הדין בערעור נקבע כי אין די בקביעות אלה כדי לראות בנתבע מס' 2את המעביד של התובע ואיפשר לתובע להביא ראיותיו פעם נוספת, כדי להוסיף על אשר הביא בשלב הדיון בהחלטה, כדי לעבור את הסף הראייתי אשר לדעת בית הדין בערעור, נדרש לצורך הוכחת הטענה שהנתבע מס' 2היה המעביד של התובע. .10כל שעשה התובע בישיבת ההוכחות, היה להעיד בעצמו. עדות זו אינה יכולה להוות תוספת של ממש לראיות שכבר הביא התובע בזמנו בעת הדיון בבקשה לביטול פסק הדין. למעשה, התובע חזר על עדותו, תוך הדגשת נקודות אשר עתה, לאחר שקיבל יעוץ משפטי, נראו לו חשובות לצורך תמיכה בגירסתו, נקודות שלא הודגשו בעדותו הראשונה ולכן נראות כתוספת מלאכותית שנוספה רק לאחר ישיבת ההוכחות. .11כך הדבר לגבי הטענה שהנתבע מס' 2התחייב בפני התובע באופן אישי לשלם את המשכורות של התובע, לגבי ההדגשה של הקשר עם התובע בנושאי מתן הוראות עבודה ועריכת ביקורות, לגבי הביטוי "הוא אמר לי שאני אשמור אצלו", לגבי ביצוע התשלומים של אותו חלק מהשכר אשר שולם, ולגבי מתן הוראות. .12נראה כי עדותו של התובע, היתה מגמתית ביותר ונועדה כדי לעבור את אותו סף ראייתי שנדרש על ידי ערכאת הערעור כדי להוכיח שהנתבע מס' 2היה המעביד. לכן ובעיקר בהעדר ראיות חיצוניות פרט לעדותו של התובע שהיא כבר עדות שניה באותו ענין עצמו, הרי שהתובע נשאר למעשה באותו מקום, מבחינת משקל הראיות שהביא ולא הוסיף על אשר הביא בזמנו ואשר שיכנע אותי כי הנתבע מס' 2היה המעביד, אך לא שיכנע את ערכאת הערעור. מכאן, שהתובע לא עמד בדרישת סעיף 6ג. (1) לפסק הדין שבערעור ולא הוכיח את זהות המעביד, כנדרש. .13התובע גם לא הוסיף כל ראיה לגבי הקשר שבין הנתבע מס' 2לנתבעת מס' 1, כנדרש בסעיף 6ג. (2) לפסק הדין שבערעור. על פי תמצית הרישום אצל רשם החברות של הנתבעת מס' 1, כפי שהנתבע מס' 2המציא לערכאת הערעור, אין כל קשר בין הנתבע מס' 2לבין הנתבעת מס' .1 התובע ביקש ארכה להביא ראיות נוספות מטעמו בענין זה, ממסמכי רשם החברות וניתנה לו ביום 31.10.96ארכה של 45ימים כדי להמציא מסמכים אלה. עד היום לא הומצאו מסמכים אלה וגם לא הוגשה בקשה להארכת המועד. .14התובע לא הוסיף כל ראיה לגבי הענין הנדון בסעיף 6ג. (3) לפסק הדין שבערעור שענינו חיוב הנתבע מס' 2כערב או כחליף לחובות הנתבעת מס' .1 .15העובדה שהנתבע מס' 2המציא לערכאת הערעור את תמצית הרישום של הנתבעת מס' 1אצל רשם החברות ובתמצית זו לא נרשם שמו בשום מקום, לא ברשימת בעלי המניות ולא ברשימת המנהלים, גרמה לכך שבנוסף לאמור בסעיף 6ג. לפסק הדין שבערעור, גדל הנטל שעל התובע כדי להוכיח שאכן יש לחייב את הנתבע מס' 2בחובות המעביד. התובע לא הצליח לשאת בנטל מוגבר זה ולמעשה, מכיוון שכל שעשה בשלב השני, החוזר, של הבאת הראיות, הוא להעיד בעצמו, גם לא יכול היה לשאת בנטל מוגבר זה, שהרי ערכאת הערעור ראתה בעדותו הראשונה, מסכת ראייתית בלתי מספקת, למרות שאז עוד הצטרפה אליה עדותו של העד נאסר אל אעסה. כאמור, עדותו השניה, כבר היתה מגמתית ולא ניתן לראות בה תוספת של ממש לעדות הראשונה, גם מטעם זה. .16אין ספק שהנתבע מס' 2קשור לענין. אולם, לאחר שערכאת הערעור לא ראתה בעובדות שהוכחו בפני במהלך הדיון בבקשה לביטול פסק הדין, עובדות המוכיחות שהקשר הזה הוא דוקא קשר של יחסי עובד-מעביד, נותר כך המצב גם עתה והתובע לא הצליח להוכיח, על פי הקריטריונים של ערכאת הערעור, כי אכן זהו קשר של יחסי עובד-מעביד. .17לפיכך, למרות הקשר האמור ולמרות שרק הנתבע מס' 2יודע בדיוק מה הוא עשה בסתיו 92באתר הבניה עליו שמר התובע ואין ספק שהנתבע מס' 2אכן היה נוכח שם והפעיל את התובע, לא נותרה ברירה, אלא לקבוע שהתובע לא הוכיח שהנתבע מס' 2 היה המעביד ומכאן שיש לדחות את התביעה כנגד הנתבע מס' .2 .18מכיוון שפסק הדין ניתן בזמנו נגד שלושת הנתבעים, רק מכיוון שהנתבע מס' 2, שנחשב אז כאורגן של הנתבעת מס' 1וכמי שיכול לחייב את הנתבע מס' 3, קיבל את ההזמנות לדיונים, הרי עתה, כאשר מתברר שאין קשר כזה בין הנתבע מס' 2לבין יתר הנתבעים, ממילא לא ניתן לראותם כמי שקיבלו את מסמכי בית הדין ולכן גם לא ניתן לחייבם. לפיכך, נקבע בזה שפסק הדין נגד הנתבעים 1ו- 3, אשר ניתן ביום 17.6.93, לרבות על פי תיקונו שנקבע בסעיף 22להחלטה מיום 3.7.95בתיק בקשות נד/151- 12- מבוטל בזה. התובענה נגד שני נתבעים אלה נמחקת. מכאן שהתובע רשאי, תוך תקופת ההתישנות, להגיש תביעה חדשה נגד שני אלה ובענין זה הוא יוכל להעזר בתדפיס רישום הנתבעת מס' 1אצל רשם החברות, אשר הוגש לתיק הערעור על ידי הנתבע מס' .2 .19כאמור, תביעת התובע נגד הנתבע מס' 2נדחית בזה. תביעת התובע נגד הנתבעים מס' 1ו- 3, נמחקת בזה. .20בנסיבות הענין, אין צו להוצאות. .21על פסק דין זה, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15ימים ממועד קבלתו.משכורת