##מה הדין בסוגיית תביעת נזיקין נגד המשטרה ?## האם ראוי מבחינת שיקולי מדיניות כלליים (חובת זהירות), להטיל אחריות בנזיקין על המשטרה בגין פעולות רשלניות (היוצרות עוולות נזיקיות), גם אם נעשו על ידה בתום לב ושלא בזדון ? על שאלה זו, כבר השיב בית המשפט העליון מפי כבוד השופטת ד' דורנר בחיוב כשקבע כדלקמן: "חובת הזהירות של המשטרה כלפי תושבי המדינה אינה שונה בהקשר זה. אכן, המשטרה היא גוף ביצועי שמלאכתו רבה ומשאביו מוגבלים, וממילא, עליו לקבוע, לעיתים במצבי דחק קשים, סדרי עדיפויות וקדימויות בביצוע משימותיו. בהחלטות אלה נתון למשטרה מתחם רחב של שיקול-דעת. אך מתחם זה אינו בלתי מוגבל. המשטרה אמונה על שמירת בטחונם הגופני והרכושי של תושבי המדינה. עליה לאכוף את שלטון החוק. המשטרה אינה זכאית לחסינות בגין נזקים שגורמים פעולות או מחדלים רשלניים שלה: 'מה שנדרש מאנשי המשטרה, כמו מיתר הנמנים עם מנגנון המדינה, הוא להפעיל את הסמכויות בתבונה ולהשתמש בכוחות הנתונים להם באותה מיומנות וסבירות ולנקוט אותם אמצעי זהירות, המתחייבים בנסיבות המקרה, כפי שאדם סביר וכשיר לאותו עניין היה נוקט, והכול מתוך המגמה שלא לגרום נזק מעבר לנדרש לביצוע אותה משימה". ע"א 337/81 בוסקילה נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(3)337, 346. עוד נאמר, בעניין זה, בע"א 1678/01 מדינת ישראל נ' וייס, פ"ד נח(5) 167, 181-182: "אומנם, קביעת המדיניות המשפטית הרצויה בעיצוב חובת הזהירות הקונקרטית המוטלת על המשטרה מחייבת הישמרות מפני הרתעת יתר, שתפגע בפעילותה השוטפת של המשטרה. יש להישמר מפני חיוב המשטרה בחובת זהירות נוקשה מדי, שתביא להססנות ולסרבול באופן קבלת ההחלטות של הדרגים המבצעיים. כן יש להישמר מפני "הצפה" של המערכת המשפטית בתביעות אזרחיות כלפי המשטרה, שיביאו לדלדול נוסף של משאביה המצומצמים. תביעות אלה אף עלולות להביא לעיוות שיקול-הדעת המשטרתי, כך שיינתנו משקל רב מדי לאחריות הנזיקית, שבה על המשטרה לשאת, ומשקל מועט מדי לתועלת החברתית של פעילותיה. ... אלא ששיקולים אלה אינם שוללים את חובת הזהירות של המשטרה. הם מעצבים אותה. שכן, מנגד עומדות מטרותיהם המקובלות של דיני הנזיקין כמרתיעות מפני פעילויות רשלניות וכמגשימות צדק. העילות הנזיקיות באות כתמריץ נוסף לעובדי ציבור להתנהג באופן נורמטיבי וסביר, ולעמוד על המשמר מפני התנהגות רשלנית". ##אחריות המשטרה בנזיקין:## אחריות בנזיקין הוטלה על המשטרה, הן לגבי ביצוע רשלני אקטיבי של חובותיה והן בהקשר של מחדל רשלני מלבצען ( ור' עניין וייס; ע"א ( ת"א) 24482-01-10 דמליך נ' מדינת ישראל- המשרד לביטחון פנים). לעניין אחריות המשטרה בנזיקין, כותבת פרופ' גדרון במאמרה, כי המשטרה אחראית למגוון פעילויות במסגרת העשייה הציבורית שלה. בין היתר, אחראית על השמירה השוטפת על הסדר הציבורי, פעילות שאינה מחייבת שיקול דעת רחב היקף מעבר למקצועיות הרגילה שכל בעל מקצוע חייב בו. לדבריה, פסיקת בית המשפט בשנים האחרונות מלמדת כי אחריות המדינה בגין נזק שגרמה המשטרה, עובדיה או שלוחיה נשללת רק במקרים בהם נשלל קיומו של יסוד ההתרשלות, נשלל קיומו של קשר סיבתי משפטי או עובדתי, או שנשללים שני אלו (פרופ' תמר גדרון "אחריות המדינה גופים ציבוריים וממלאי תפקידים ציבוריים לנזק שנגרם ברשלנות - מדרון חלקלק?" הפרקליט נא 10 (תשע"א) בעמ' 42-43). בצד חובתה של המשטרה להגשים את משימותיה למען האינטרס הציבורי, היא נדרשת לנקוט זהירות רבה בהפעלת סמכויותיה בהליך הפלילי, כדי למנוע פגיעה לא ראויה בזכויות היסוד של הפרט לחירות לכבוד ולאוטונומיה אישית. נדרש איזון מורכב ועדין בין האינטרס הציבורי החיוני במלחמה בפשיעה, לבין ההגנה על זכויות היסוד של הפרט, מושא ההליך הפלילי ( ור' עניין ע"א 3580/06 עזבון המנוח חגי יוסף ז"ל נ' מדינת ישראל). גם המשטרה, כשאר רשויות השלטון, כפופה לחוקי היסוד וחובתה להגן על זכויות היסוד של הפרט המעוגנות בהם. זאת, במיוחד נוכח אופי סמכויותיה של המשטרה והיקפן, אשר שימוש לא נאות בהן טומן בחובו פוטנציאל לפגיעה חריפה בזכויות חוקתיות מוגנות של הפרט. ור' עוד בעניין חגי יוסף עמ' 33 לפסק הדין. סמכות שברשות (וחלק מסמכויות המשטרה הינן סמכויות שברשות ולאו דווקא סמכויות שבחובה), יכול שיהא בה כדי להטיל חובה לפעול ויכול שמחדל לפעול, לפי אותה סמכות, יעלה כדי התרשלות. ראו דברי כבוד השופט ברק (כתוארו אז) ב-ע"א 862/80 עיריית חדרה נ' זוהר). "הסמכות או החובה השלטונית לחוד וחובת הזהירות לחוד. קיומה של האחת אינו מקים את האחרת, ושלילתה של האחת אינה שוללת את האחרת. על-כן, אפילו אין מוטלת על רשות שלטונית כל חובה, וסמכותה היא רשות בלבד, עשויה אותה רשות לחוב חובת זהירות ברשלנות בשל אי-הפעלה רשלנית של סמכותה או בשל הפעלתה הרשלנית... אכן, הסמכות הסטטוטורית והכוח הסטטוטורי מהווים נתונים עובדתיים בעלי חשיבות רבה בגיבושה של חובת הזהירות. הם משפיעים - בצד שיקולים נוספים - על השאלה אם בעל הסמכות צריך היה לצפות, כי התרשלות מצדו תגרום נזק. הם משפיעים על ציפיותיהם של הניזוק ושאר בני הציבור. מערך הסמכויות הסטטוטוריות יוצר מציאות עובדתית של תפקוד, הסתמכות וציפיות, אשר משפיעה על הכרעה בשאלה המשפטית, אם מוטלת חובת זהירות אם לאו." משטרהנזיקין