תנאי סף במכרז

מהם "תנאי סף" במכרז ?

עקרון שוויון ההזדמנויות בדיני המכרזים הציבוריים בא לא אחת לידי ביטוי באופן שבו קיימת הקפדה על כך שכל המציעים יעמדו בתנאי הסף של המכרז, וכבר נקבע כי "עמידה בתנאי סף במכרז כמוה כיציאה מקו הזינוק המשותף למתחרים בתחרות". וראה לעניין זה: עע"ם 5085/02 רמט נ' ועדת המכרזים של עיריית תל אביב יפו פ"ד נו (5) 941, 946 וכן עע"מ 5949/07 אמישראגז ג טבעי בע"מ נ' פז גז.

תקנה 6 לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג – 1993 קובעת:
"(א) השתתפות במכרז תהיה מותנית בתנאים הבאים:
(1) רישום בכל מירשם המתנהל על פי דין הצריך לענין נושא ההתקשרות וכן קיומם של הרשיונות הנדרשים על פי דין;
(2) אם קיים לענין נושא ההתקשרות תקן ישראלי רשמי כמשמעותו בחוק התקנים, תשי"ג-1953 - עמידה בדרישות התקן;
(3) המצאת כל האישורים הנדרשים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים, תשל"ו- 1976;
(4( מכרז לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח אדם – המצאת תצהיר בכתב של המציע ושל בעלי השליטה בו, בדבר קיום חובותיו של המציע בעניין שמירת זכויות עובדים, לפי דיני העבודה, צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים החלים על המציע כמעסיק לצורך אספקת העבודה או השירותים; לענין זה "תצהיר בכתב" – כמשמעותו בסימן א' לפרק ב' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א- 1971.
(ב) ניתן להתנות את ההשתתפות במכרז בתנאים עניניים נוספים, לרבות תנאים בדבר נסיונו של המעונין להשתתף במכרז, כישוריו, היקף פעילותו, עמידה בדרישות תקן ישראלי לא רשמי, חשיבות המקום שבו מתנהלים עסקיו, וקיומן של המלצות אודותיו".

התקנה לא משתמשת בביטוי "תנאי סף" אלא ב"תנאים עניניים נוספים להשתתפות במכרז".

מסמכי המכרז קובעים תנאי סף.

ד"ר עומר דקל בספרו "מכרזים", כרך ראשון, בעמ' 275 מגדיר "תנאי סף" – "כל תנאי המצוין במכרזי המכרז כתנאי שהצעה שאינה עומדת בו דינה פסילה".
אם מדובר בתנאי מוקדם להשתתפות במכרז, תתבצע הפסילה על הסף מבלי לשקול כלל את ההצעה מול יתר ההצעות שהוגשו במכרז. ואם מדובר בתנאי שמחייב, הצריך להתקיים במציע בשלב מאוחר יותר למועד הגשת ההצעות, כמו במקרה שבו בוחנים את ההצעה האיכותית, אזי פסילת ההצעה תיעשה בשלב מאוחר יותר בהליך המכרז, אך התוצאה תהיה זהה.

ד"ר דקל, שם, מוסיף ומציין:
"עבור כל תנאי שמעצב המכרז הגדיר כתנאי סף, עליו לשאול את עצמו האם זהו אכן תנאי בלעדיו אין, האם באמת אין הוא מעוניין במציע שאינו עומד בתנאי זה – אפילו אם יתר המרכיבים בהצעתו עונים על דרישות המכרז במלואן, אם התשובה לשאלה זו חיובית אזי תנאי הסף במקומו, ואם היא שלילית, ראוי שתנאי זה לא יוגדר כתנאי סף אלא כאמת – מידה".


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תנאי סף במכרז:

1. העותרת הגישה בחודש פברואר 2012 עתירה מנהלית שבמסגרתה ביקשה:


להורות על ביטול תוצאות המכרז הרשום אצל המשיבה 1 (להלן: "רש"ת") כמכרז מספר 2010/070/150/00 והעוסק באספקת רכבי כיבוי תעופתיים (להלן: "המכרז").




להוציא צו שייקבע, כי העותרת היא הזוכה במכרז וליתן כל סעד אחר או נוסף אשר יראה צודק או ראוי בנסיבות העניין.


המשיבה 2 היא זו אשר זכתה במכרז נושא העתירה.

2. במסגרת דיון שהתקיים ביום 25/3/12 בבקשה למתן צו מניעה זמני, הצהירו ב"כ המשיבים כי הליכי המכרז יישארו מוקפאים עד למתן פסק דין בעתירה ולאור הצהרה זו ניתן צו מניעה אשר אסר על רש"ת להתקשר בחוזה עם משיבה 2 לאספקת רכבי כיבוי תעופתיים ולהימנע מלהמשיך את הליכי ההתקשרות ביניהם למימוש המכרז.

3. העותרת היא יצרנית בינלאומית של רכבי כבאות וחירום הפועלת שנים רבות ממקום מושבה ומפעליה בארה"ב ופועלת בישראל באמצעות נציגה בלעדית.


המשיבה 1, רש"ת, היא גוף ממשלתי שהוקם לפי חוק רשות שדות התעופה תשל"ז – 1977 והיא מופקדת על אחזקה, הפעלה, פיתוח וניהול של שדות התעופה המפורטים בחוק וחלים עליה דיני המכרזים לפי הוראות סעיף 2 (א) לחוק חובת המכרזים תשנ"ב – 1992 ופרק ה' לתקנות חובת המכרזים תשנ"ג – 1993.
המשיבה 2 (להלן: "אושקוש") היא יצרנית שמשרדיה ומפעלה בארה"ב ועוסקת אף היא בייצור מכוניות כיבוי וחירום ומיוצגת בישראל על ידי חברה מקומית.

4. במסגרת המכרז ביקשה רש"ת הצעות לרכישת שני סוגים של רכבי כיבוי תעופתיים:
מסוג 6,000 ליטר ו- 12,000 ליטר, חבילת חלקי חילוף לרכבים לחמש שנים הנרכשת כמכלול על פי רשימה שצורפה למסמכי המכרז ושירותי הדרכה ואחזקה בכלי הרכב.
כמו כן ביקשה רש"ת אופציה לרכישת רכבים נוספים במחיר ההצעה.
המכרז הוא מכרז דו שלבי. המציעים התבקשו להגיש הצעתם בשתי מעטפות נפרדות:
מעטפה ובה הצעה טכנית הכוללת את פרטי הרכב המוצע ומעטפה ובה הצעה כספית.
תחילה נבחנה ונוקדה ההצעה הטכנית. רק הצעות שצברו ניקוד מנימלי עברו לשלב בדיקת הצעה הכספית.
ההצעה הזוכה היא ההצעה שצברה את הניקוד המשוקלל הגבוה ביותר.
אושקוש נבחרה כזוכה במכרז.
ההצעה הכספית של העותרת היא הזולה ביותר. (ראה נספח א' לעיקרי הטיעון מטעם העותרת).

5. לעותרת טענות רבות ביחס לתוצאות המכרז, וביניהן:
א) אי עמידה בתנאי סף:
העותרת טוענת כי אושקוש לא עמדה בתנאי הסף של המכרז ולא מלאה את הטבלה בנספח A להצעתה בשלמותה ועל כל פרטיה, כנדרש כחלק בלתי נפרד מתנאי הסף של המכרז והחסירה מהצעתה הכספית במתכוון מחירים של למעלה מ- 40 פריטים אותם נדרשה למלא ככל מציע אחר.

ב) הצעת אושקוש תכסיסנית:
ההצעה היא בלתי סבירה לחלוטין וההצעה כפי שפורטה בנספח A להצעה היא תכסיסנית וזאת לאור הרכב הצעת המחיר הכוללת שנתבקשה אשר יש בה כדי להטעות את הועדה וליצור יתרון בלתי הוגן ביחס למציעים אחרים.


ג) פגמים מהותיים אשר פוסלים הן את הצעת המשיבה 2 והן את החלטות ועדות המכרזים:
(1) תיקון הצעה שלא כדין בדרך של הבהרה. (כעולה מסעיף 3 לפרוטוקול הועדה מיום 16/1/12).

(2) אי עמידה בדרישות הטכניות של רכבי הכיבוי. הצעת המשיבה 2 לא ענתה על הדרישות הטכניות אשר היו חלק מתנאי הסף וזאת לפחות בנתונים הבאים:
היה צורך להציג עבור כל אחד מדגמי רכבי הכיבוי המוצעים, ניסיון תפעולי ממשי בשדה תעופה למשך תקופה מנימלית של שנתיים המתחילה שנתיים לפני מועד הגשת ההצעה וביום הגשת ההצעה צריך להיות דגם הרכב מצוי בשירות פעיל.
ואילו במקרה דנן, הדבר לא נעשה.
כמו כן, בטבלאות השקלול הטכני של ועדת המשנה נפלו פגמים ביניהם בטבלה 7 "כמויות שנמכרו" (המהווה חלק מנספח ז') וניתנו 3 נקודות ערך נוספות על הצגת מכירות מעבר למינימום הנדרש למכרז, כאשר באף לא אחד מכלי הרכב המפורטים, פורט הדגם עם המנוע המוצע.
תוספת הנקודות מתמיהה שכן לא היה צורך בפירוט שכזה במכרז ולא צוין כי יינתן ניקוד נוסף עבור רכבים נוספים. ולו היה מצוין דבר, גם העותרת היתה מצרפת רשימה ארוכה של רכבי כיבוי אשר נמכרו על ידה.

(3) זאת ועוד, הצעת המשיבה 2 כללה הסתייגויות מתנאי המכרז ומתנאי ההתקשרות אשר היו אסורות על פי תנאי המכרז ועקב פנייתה הפסולה של ועדת המשנה של רש"ת הסירה מאושקוש את ההסתייגויות ממכרזי המכרז וההתקשרות, זאת שעה שהיה צריך לפסול את ההצעה על הסף לאור ההסתייגויות.

6. תמצית טענות רש"ת – המשיבה 1:
א) לא נפל כל פגם בהצעת אושקוש ובהחלטות ועדת המכרזים ובוודאי שלא נפל פגם מהותי המחייב פסילת ההצעה ומתן הסעד המבוקש.


ניקוד כל ההצעות נעשה בדיוק לפי הוראות המכרז ועל פי אמות המידה שהופקדו בתיבת המכרזים לפני הגשת ההצעות.
אמות המידה גובשו בהתאם לשיקול הדעת המקצועית של רש"ת שהסתייעה במומחה חיצוני לצורך קביעת אמות המידה ולצורך ניקוד ההצעות על פיהן.

ב) תנאי המכרז אכן קבעו שעל המציעים למלא את כל הפריטים בטבלה אך לא מדובר בתנאי סף שאי עמידה בו מחייב פסילה.
מדובר בתנאי שאי מילויו מהווה לכל היותר פגם טכני.
במקרה דנן היה ברור מהצעת אושקוש שלגבי פריטים בהם היא לא נקבה במחירם בטבלה, כוונתה היתה לכך שמחיר הפריטים יהיה "0" ועל כן לא מדובר בפגם מהותי אלא לכל היותר פגם טכני שלא מצדיק פסילת הצעה.
אי ציון מחיר בחלק מפרטי חבילת החלפים לא הופכת את ההצעה לשונה מכפי שהיא נחזית.
רש"ת רוכשת את כל הפריטים הנכללים בטבלה במחיר כולל לכל רשימת החלפים והניקוד מתבסס על המחיר הכולל ולא על מחיר של כל פריט בודד.
מה עוד, שחבילת החלפים מהווה חלק זניח במכרז.

ג) הצעת אושקוש אינה תכסיסנית. לכל היותר מדובר בטעות של מציע שנעשתה בתום לב וניתנת לתיקון מבלי לפגוע בשיויון בין המשתתפים.
אין פסול בכך שועדת המכרזים הבהירה לאושקוש כי הצעתה הובנה וחושבה באופן שבו בשורות בהן לא מולא המחיר, יש לערוך חישוב על פי מחיר "0".
העותרת מושתקת מלהעלות טענה שכזו כיוון שועדת המכרזים נהגה עימה באופן דומה כאשר פנתה אליה כדי לקבל הבהרות לגבי פגמים לכאוריים בהצעתה, שנחזו להיות פגמים קשים יותר מהפגם הטכני הנטען בהצעת אושקוש כדוגמת הסתייגות לכאורית מתנאי המכרז בנושא האחריות.

7. תמצית טענות אושקוש:
א) אין מקום לפסול את הצעת אושקוש אשר זכתה במכרז. הבסיס לקביעת זוכה במכרז היה של 40% איכות ו- 60% מחיר כאשר ההצעות שתעמודנה בציון הסף למעבר בדיקת האיכות, תיבחנה לעניין גובה המחיר, באופן שכל הצעה תשוקלל על פי אמות מידה של איכות ומחיר לכדי ציון משוקלל אחד.

ב) המחיר המבוקש בהצעה היה הסכום הכולל של מכפלות מספר היחידות הנדרשות בכל פריט – במחיר שהוצע ליחידה, לרבות פריטים שהמחיר שנדרש לגביהם הוא 0.

ג) תנאי המכרז הותירו בידי המציעים חופש פעולה נרחב בדבר אופן תמחור ההצעות.
לא נפל כל פגם המצדיק פסילה בהצעתה של העותרת ואף אין פסול בכך שהועדה הבהירה לאושקוש כי מקום בו לא ציינה מחיר בהצעתה אלא N/A רואה בכך רש"ת כאספקת חלפים ללא תמורה.
משאישרה אושקוש לרש"ת כי זו היתה כוונתה, לא ניתן לייחס לאושקוש כוונה אחרת ואושקוש ממילא לא יכלה לנצל "מרווח תמרון" שממילא לא היה לה.

8. לאחר עיון בטיעוני הצדדים, ושמיעת השלמת הטיעונים בעל פה, הגעתי למסקנה ולפיה דין העתירה להידחות מהנימוקים כדלקמן:

9. האם הצעת אושקוש לא עמדה בתנאי הסף של המכרז?
א) העותרת מרחיב טיעוניו בדבר העקרונות הנורמטיבים שבבסיס דיני המכרזים. עקרונות שב"כ המשיבות לא חולקים עליהם.
מהות קיומו של המכרז הינו שמירה על עקרון השיוויון בין המציעים ומתן יחס שווה וסיכוי זהה לכל אדם מהציבור לזכות במכרז על פי תנאיו. וראה לעניין זה: בג"ץ 6176/93 אליקים נ' ממ"י פ"ד מח (2) 158.

ב) בפסיקה נקבע, לא אחת, כי עקרון שוויון ההזדמנויות בדיני המכרזים הציבוריים בא לא אחת לידי ביטוי באופן שבו קיימת הקפדה על כך שכל המציעים יעמדו בתנאי הסף של המכרז, וכבר נקבע כי "עמידה בתנאי סף במכרז כמוה כיציאה מקו הזינוק המשותף למתחרים בתחרות". וראה לעניין זה: עע"ם 5085/02 רמט נ' ועדת המכרזים של עיריית תל אביב יפו פ"ד נו (5) 941, 946 וכן עע"מ 5949/07 אמישראגז ג טבעי בע"מ נ' פז גז.

ג) תקנה 6 לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג – 1993 קובעת:
"(א) השתתפות במכרז תהיה מותנית בתנאים הבאים:
(1) רישום בכל מירשם המתנהל על פי דין הצריך לענין נושא ההתקשרות וכן קיומם של הרשיונות הנדרשים על פי דין;
(2) אם קיים לענין נושא ההתקשרות תקן ישראלי רשמי כמשמעותו בחוק התקנים, תשי"ג-1953 - עמידה בדרישות התקן;


(3) המצאת כל האישורים הנדרשים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים, תשל"ו- 1976;
(4( מכרז לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח אדם – המצאת תצהיר בכתב של המציע ושל בעלי השליטה בו, בדבר קיום חובותיו של המציע בעניין שמירת זכויות עובדים, לפי דיני העבודה, צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים החלים על המציע כמעסיק לצורך אספקת העבודה או השירותים; לענין זה "תצהיר בכתב" – כמשמעותו בסימן א' לפרק ב' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א- 1971.
(ב) ניתן להתנות את ההשתתפות במכרז בתנאים עניניים נוספים, לרבות תנאים בדבר נסיונו של המעונין להשתתף במכרז, כישוריו, היקף פעילותו, עמידה בדרישות תקן ישראלי לא רשמי, חשיבות המקום שבו מתנהלים עסקיו, וקיומן של המלצות אודותיו".

התקנה לא משתמשת בביטוי "תנאי סף" אלא ב"תנאים עניניים נוספים להשתתפות במכרז".

מסמכי המכרז קובעים תנאי סף.
ד"ר עומר דקל בספרו "מכרזים", כרך ראשון, בעמ' 275 מגדיר "תנאי סף" – "כל תנאי המצוין במכרזי המכרז כתנאי שהצעה שאינה עומדת בו דינה פסילה".
אם מדובר בתנאי מוקדם להשתתפות במכרז, תתבצע הפסילה על הסף מבלי לשקול כלל את ההצעה מול יתר ההצעות שהוגשו במכרז. ואם מדובר בתנאי שמחייב, הצריך להתקיים במציע בשלב מאוחר יותר למועד הגשת ההצעות, כמו במקרה שבו בוחנים את ההצעה האיכותית, אזי פסילת ההצעה תיעשה בשלב מאוחר יותר בהליך המכרז, אך התוצאה תהיה זהה.
ד"ר דקל, שם, מוסיף ומציין:
"עבור כל תנאי שמעצב המכרז הגדיר כתנאי סף, עליו לשאול את עצמו האם זהו אכן תנאי בלעדיו אין, האם באמת אין הוא מעוניין במציע שאינו עומד בתנאי זה – אפילו אם יתר המרכיבים בהצעתו עונים על דרישות המכרז במלואן, אם התשובה לשאלה זו חיובית אזי תנאי הסף במקומו, ואם היא שלילית, ראוי שתנאי זה לא יוגדר כתנאי סף אלא כאמת – מידה".







ד) ולענייננו:
אין מחלוקת עובדתית על כך שאושקוש לא מילאה בטבלה מחיר לגבי חלק מהפריטים, ולאחר שפנתה אליה ועדת המכרזים על מנת לוודא, שכוונתה היתה לכך שמחיר אותו פריט שלא מולא יהיה "0" (אפס), אישרה אושקוש שזו כוונתה וכי המחיר לפריט שכזה הוא "0".

העותרת מפנה לסעיפים 3 ו-4 לתנאי המכרז:
"Tender No. 2010/070/0150/00 for the acquisition and supply of Aircraft) Rescue & Fire Fighting Vehicle" ), שם צוין כי המציע צריך לפרט ולמלא את הטבלה בנספח A – הצעת המחיר בשלימותה ועל כל פרטיה.
העותרת טוענת, כי דרישה זו היא חלק מתנאי הסף של המכרז..

כך למשל כתוב בסעיף 3.2:
"… For the removal of doubt, it is clarified, that Bidders must propose prices for all the spare parts specified in the 12 k Table and in the 6 k Table...".

רש"ת ואושקוש טוענות מנגד, כי אין מדובר כלל בתנאי סף, אלא נכתב במפורש בתנאי המכרז, כי במקרים שבהם הטבלה לא ממולאת כדבעי, אזי לרש"ת שיקול דעת כיצד לנהוג עם הצעה שכזו ובמכרז לא נקבע, שאי עמידה בתנאי זה מחייב פסילת ההצעה.

בהזמנה להציע הצעות (נספח 1 לתגובת רש"ת), נכתב, מי יוכל לעבור לשלב הסופי במכרז וכיצד ינתן הניקוד, ונכתב במפורש בסעיף 4.3.2: (בהדגשה):
"Bidders that have not complied with this section 4.3.2, may be disqualified, according to the Authorities sole discretion". )הדגש אינו במקור – א.כ.).

כלומר – על פי לשון ההצעה, אין תנאי סף אשר פוסל אוטומטית הצעה אשר במסגרתה לא מולאה כל הטבלה לפרטיה, אלא קיים שיקול דעת לועדה כיצד לפעול במקרה שכזה.

מקובלת עלי טענת המשיבות ולפיה הדרישה למילוי כל הפרטים בטבלה לא היתה תנאי סף שאי עמידה בו מחייבת פסילה.


הועדה בחנה את ההצעה. הוראות המכרז הורו למציע לסכום את כל המחירים ולציין את הסכום ברובריקה בשורה התחתונה בטבלה. כאשר סכמו את כל הסכומים שצוינו בטבלת אושקוש, הגיעו לסכום זהה לסכום שצוין ברובריקה האחרונה, ומכאן הסיקו שלגבי פריטים שלא מולא לידם סכום, אזי מדובר בסכום "0".
הועדה סברה, כי השמטת המחיר, במקום לכתוב "0" ליד הפריט הספציפי נבעה מהשמטה ולא מאקט מכוון וניסיון הטעיה.
ניקוד ההצעה הכספית היה ביחס לחבילת החלפים בכללותה, ולא בבחינת מחיר נפרד לכל פריט.
ראה לעניין זה סעיפים 4.3 ו- 4.4 להזמנה להציע הצעות, וסעיף 4.6 להזמנה, וכן סעיף 19 להסכם. (נספח 10 לתגובת רש"ת) אשר הבהיר, כי התמורה בגין חבילת החלפים היא המחיר שבו נקב המציע ברובריקות D3 ו- D4.
בהסכם גם לא נקבע, כי חלקי חילוף נוספים ימכרו לרש"ת עפ"י המחיר בטבלה, אלא בהתאם למחיר מחירון יצרן בהפחתה של 10% (ראה סעיף 19.2 להסכם).
רק במקרה חריג שבו רש"ת תצטרך לרכוש חלק חלופי שיאזל מהמלאי במהלך השנה הראשונה (למרות שרשימת חלקי החילוף אמורה להספיק ל-5 שנים!) אזי הספק מחויב לספק את אותו חלק במחיר הנקוב בטבלה או עפ"י מחירון יצרן רלוונטי ליום הזמנת החלף – הזול מביניהם.
רש"ת הדגישה סעיפים אלו בהסכם ובתנאי המכרז כדי להבהיר שההסתברות לכך שמחיר פריט בודד הנקוב בטבלת החלפים יהיה רלוונטי, הוא נמוך במיוחד.

ה) לסיכום עניין זה:
מילוי כל פרט ופרט בטבלה גם אם המחיר לפרט הוא "0", היה תנאי במכרז אך לא תנאי סף.
בנסיבות המתוארות רשאית היתה הועדה לפעול עפ"י שיקול דעתה ולוודא, כי קיים "תיאום ציפיות" בין המציע ובין דרך הבנתה של הועדה את ההצעה, וכך נעשה.
אין מדובר במקרה שבו נתנו למציעה לשפר את הצעתה. לא העמידו את המציעה אושקוש ביתרון, והסכום הכולל של ההצעה לא השתנה ולו באגורה, ולפיכך לא מצאתי, כי עסקינן בתנאי סף שלא ניתן היה לתקנו והיה צורך לפסול ההצעה על הסף בגינו וכן אין מדובר ב"הצעה חדשה" אלא בהצעה המקורית של אושקוש שלא נעשה בה שינוי.


10. האם הצעת אושקוש היא תכסיסנית?
העותרת טענה, כי אי מילוי הפריטים בטבלה של חלפים הופכת את הצעת אושקוש לתכסיסנית שאינה עומדת בתנאי הסף של המכרז.
לטענתה, ללא התיקון שנעשה, היתה הצעת העותרת זולה יותר.
בטבלה היו צריכים למלא שלושה רכיבים:
א) מחיר רכבים – בו הצעת העותרת זולה בהרבה מהצעת אושקוש.
ב) מחיר חלפים – ולו היתה ניתנת ההזדמנות לעותרת לתקן אף היא את הצעתה, אזי היתה הצעתה זולה יותר.
ג) מחיר הדרכה ותחזוקה – הצעת אושקוש זולה בצורה זניחה.

נקבע, לא אחת, כי הצעות אשר טבועה בהן תכסיסנות פסולה, יש לפסול על הסף. ראה ; לעניין זה:
עת"מ (י-ם) 20114-06-10 מטריקס אי.טי. מערכות מידע מתקדמות בע"מ נ' מדינת ישראל , ע"א 700/89 חברת החשמל לישראל נ' מליבו ישראל בע"מ פ"ד מז (1) 667.

העותרת טוענת, כי ההודעה המתקנת, לפיה הרכיבים שמחירם לא פורט בהצעה, יינתנו ללא תמורה, מחזקת את הטענה בדבר דרכי התכסיסנות, הטבולה באי-יושר ובהעדר תום-לב כנדרש ממציעים במכרז, דבר המחייב פסילת ההצעה.

לא מצאתי, כי עסקינן בהצעה תכסיסנית.
אושקוש בהצעתה נקבה בסכום ההצעה: סיכום של כל המחירים שנכתבו בטבלת החלפים.
המחיר הסופי הוא זה שחייב אותה, וגם לאחר ההבהרה לא השתנה הסכום כלל. מכאן, שהיה ברור, כי חלפים שלא נקבו בסכומם בטבלה, הרי שמחירם הוא "0".

בעת"מ(י-ם) 362/03 גטר טק נ' משרד המשפטים ואח' נקבע, כי אי מילוי מחיר לרכיב מסוים בטופס הצעה, כאשר בטופס הצעה ממלא המציע מחיר סופי, מוביל למסקנה ולפיה מחירו של הרכיב שלא מולא הוא אפס. (ראה גם ש. הרציג, דיני מכרזים עמ' 240).

לא ברור, מדוע אי מילוי המחירים בטבלה טבול בתכסיסנות.


כב' השופט מלצר בבר"מ 6926/10 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ, מתייחס בהרחבה לשאלה, מה היא הצעה תכסיסנית בהקשר של טכניקת תימחרור הצעה.
"הצעה תכססנית, בהקשר הספציפי של טכניקת תמחור ההצעה (וקיימים בנמצא סוגים נוספים של תכססנות, שלא נדון בהם כאן), משמעה, בין השאר, שילוב מכוון של הצעת מחירים גבוהים לחלק מן הרכיבים ומחירים נמוכים לרכיבים אחרים, באופן מלאכותי, הכל בהתאם לתכנוני הרווח של המציע ולא בהתאם לעלות הריאלית של העבודה, או האינטרסים של עורך המכרז ... באופן כללי ניתן לומר כי תמחור זה (המכונה גם Shifting, או "העמסת מחירים") עלול להיעשות מתוך שהמציע התכססן צופה, או יודע, כי משקלם היחסי של הרכיבים "היקרים", לעומת הרכיבים "המוזלים" שהציע ואשר הוא יידרש לספק לעורך המכרז בפועל, שונה מהמשקל היחסי שניתן להם בנוסחת חישוב המחיר שבמכרז (עקב טעות של עורך המכרז, או הערכה שגויה שלו לגבי הביצוע הנדרש, או מסיבות אחרות כלשהן).
הנה כי כן, המציע התכססן רק מנסה להגדיל באופן מעושה את סיכוייו לזכות בקבלת ציון מחיר גבוה משל מתחריו, תוך מיקסום התמורה שיזכה לה בפועל מעורך המכרז, בעת ביצוע העבודות, נשוא המכרז, אם תזכה הצעתו. כך יכול להתרחש, לדוגמה, כאשר המציע מאתר טעות בנוסחת החישוב של המכרז, שנתנה משקל נמוך מאד לרכיב מסוים במכרז (שהמציע מתמחר אותו במחיר גבוה
מאד), ביודעו שבפועל תידרש כמות גדולה ממנו, או ההיפך (ראו לדוגמה: עת"ם (י-ם) 1237/03 יתב בע"מ נ' משרד המשפטים ( 1.4.2004); בר"ם 8575/09 כדורי עיצוב בתעשיה בע"מ נ' מדינת ישראל, בפיסקאות 16-15 ( 15.3.2010; להלן: עניין כדורי); ע"א 700/89 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מליבו ישראל בע"מ, פ"ד מז(1) 667, 680 (1993) (להלן: עניין מליבו). עיינו: עומר דקל מכרזים חלק א' 611-605 (2004)). כך יכול להתרחש גם, לדוגמה, במכרז רחב היקף, מורכב, או דינמי יחסית, בגדרו מתעורר חשד כי המציע צופה שיש סיכוי גבוה שרכיבי הפרויקט שיידרשו בפועל יהיו שונים בסוגם, או בכמותם, מאלו שצוינו בכתב הכמויות שבמסמכי המכרז (ראו לדוגמה: עניין רון; עניין חופרי השרון). מכאן, שהצעה תכססנית לא רק שאיננה גרעונית בהכרח מבחינת המציע, אלא יכולה להיות לעתים דווקא רווחית ביותר עבורו, ויקרה מאד מבחינת עורך המכרז, יותר מאשר הצעות אחרת שהוגשו במכרז, שאינן נגועות בתכססנות. זאת, ככל שיתברר

שהמציע דייק ב"תחזיתו" באשר לפער בין המרכיבים ששוקללו בנוסחת המחיר במכרז לבין העבודות שיבוצעו בפועל – פער צפוי, שלגביו לא טרח המציע ליידע את המזמין על השגיאות שבהנחותיו, כמתבקש מחובת תום הלב ומהפסיקה (ראו: עניין מליבו). הנה כי כן תמחור נמוך ובלתי ריאלי של סעיפים, שמשקלם הכולל בפרויקט (לפי האומדן) – הוא משמעותי, יקים איפוא תדיר חשד כי המדובר בהצעה תכססנית, והדבר יחייב הסבר מניח את הדעת של המציע טרם שתוכשר הצעתו. אם לתמחור שכזה יצטרף תמחור של פריטים אחרים בפרויקט בסכום גבוה מאד, יהיה בכך סימן היכר בולט נוסף לתכססנות מסוג של "העמסת מחירים". על אחת כמה וכמה כך כאשר מציע מתמחר אותם רכיבים עצמם, בהקשרים שונים של הפרויקט, במחירים שונים באופן משמעותי.
יצוין כי ההתנהגות התכססנית נתפסת ככזו העומדת בסתירה חזיתית לארבעה עקרונות יסוד של דיני המכרזים: השוויון (והכוונה היא לשוויון מול מציעים אחרים, הפועלים לפי "כללי המשחק"), היעילות, השקיפות וטוהר המידות (ראו: עע"ם 687/04 ינון - תכנון יעוץ ומחקר בע"מ נ' רשות הנמלים והרכבות-רכבת ישראל ( 15.6.2006; להלן: עניין ינון); עע"ם 5853/05 אחים כאלדי בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ ( 16.1.2007); עניין חופרי השרון, בפיסקה נז; עניין ירון בר). העובדה ששגגה של עורך המכרז היא הפותחת תדיר את הפתח להתנהגות התכססנית – אין בה, כמובן, כדי להכשיר התנהלות פסולה שכזו (ראו: עניין מליבו)".

כב' השופט חשין בע"א 700/89 חברת חשמל לישראל בע"מנ ' מליבו ישראל בע"מ פ"ד מז (1) 667, 680, כבר קבע, כי "תכסיסנות" (אשר נבחנה בהקשר של תקנה 20 (א) לתקנות העיריות מכרזים – "תכסיסים בלתי הוגנים"), היא "תכססנות" "הטבולה ברמייה, באי יושר, בהיעדר תום לב כנדרש ממציעים במכרז".

בענייננו, לא פעלה אושקוש באופן שבו מילאה באופן מלאכותי מחירים לגבי רכיבים שונים, שלא על פי עלות ריאלית אלא על מנת להגדיל סיכוייה לזכות במכרז.
המחיר נקבע עבור סך כל החלפים ולא פר כל חלף וחלף.
הצעת אושקוש היתה בסך של כ- 6,000,000 ₪.

סך הפריטים אשר לא מולא לגביהם מחיר בטבלה, מסתכמים בכ-15,000 דולר (ראה סעיפים 66 ו- 67 לתגובת רש"ת).
כלומר – פחות מ- 1% ביחס להצעה.
אדגיש, כי גם כך הצעת העותרת זולה מהצעת אושקוש בכ- 400,000 ₪ ובכל זאת הועדה בחרה בהצעת אושקוש תוך שקלול הרכיב הטכני. תוספת או הפחתה של 15,000 דולר אין בה, על פני הדברים, משקל המוביל לשינוי הבחירה, ואין מדובר ביתרון שפגע בעקרון השיויון.

מילוי ההצעה בצורה שכזו, לא גורם לכך שהצעות המציעים האחרים יהיו יקרות יותר ולא הוכח כלל הרכיב הנפשי הדרוש להוכחת ה"תכסיסנות" ואף לא חוסר תום לב מצידה של אושקוש.
לאושקוש לא צמח כל יתרון כתוצאה מאי נקיבה במחיר.
ועדת המכרזים יכלה להתייחס גם להצעה כפי שהיא, כהצעה אשר כוללת מחיר "0" לחלפים שבצידם לא נכתב מחיר, אך בחרה שלא להותיר כל ספק ולמנוע מחלוקות ואי הבנות בעתיד, ולוודא, שזו אכן היתה כוונת אושקוש בהצעתה.

11. האם הצעת אושקוש לא עמדה בתנאי הסף הטכניים של ההצעה?
א) העותרת טענה, כי אושקוש לא מילאה בהצעתה את הטבלה שנדרשה באשר לכלי הרכב המצויים בשירות פעיל, שלא על פי דרישת סעיף 2 ל- Bidder Statement form.
עוד טענה, כי בטבלאות השיקלול הטכני של ועדת המשנה נפלו פגמים ביניהם בטבלה 7 "כמויות שנמכרו". כיוון שניתנו שלוש נקודות ערך נוספות על הצגת מחירות מעבר למינימום הנדרש במכרז, כאשר לא באף אחד מכלי הרכב פורט הדגם עם המנוח המוצע, וגם לא צוין בתנאי המכרז, כי יינתן ניקוד נוסף עבור רכבים נוספים שנמכרו.
העותרת טוענת, כי לו היה מצויין כך בתנאי המכרז, העותרת היתה מצרפת אף היא רשימה ארוכה של רכבי כיבוי שנמכרו על ידה.
אושקוש קיבלה 3.5 נקודות איכות על הצעתה למתלה נפרד לרכב, וזאת בזמן שאושרה חלופה שווה במסמכי המכרז כפי שהציעה אותה העותרת, והיא קיבלה על כך ניקוד 0.

ב) מקובלת עלי גם בעניין זה עמדת המשיבים.
כאשר התכנסה ועדת המכרזים ביום 3/10/11 והעניקה ציוני איכות, זכתה אושקוש בניקוד מקסימלי של 40 נקודות. והצעת העותרת זכתה לניקוד 32.51 נקודות כאשר מדובר בפער של כ- 19%.
סעיפים 4.2.3.5 ו- 4.2.3.1 לתנאי המכרז ולאמות המידה שהופקדו בתיבת המכרזים לפני פתיחתה, קבעו ניקוד בגין קריטריונים שונים.
באשר לניקוד אשר ניתן להצגת מכירות של כלי הרכב נקבע בסעיף 4.2.3.3 למכרז:
"Sales quantity of the proposed Vehicle – 4 points".

טבלת אמות המידה (נספח 2 לתגובת רש"ת) קבעה בטבלה 7, כי הניקוד ייצבר בהתאם למספר הרכבים שנמכר ע"י המציע כל שנה. בתצהיר שנכלל במסמכי המכרז נדרשו המשתתפות לציין כל רכב שהן מכרו בין השנים 2007 – 2010. כלומר – ניכר שרש"ת התכוונה ליתן ניקוד בהתאם למכירות הרכב השנתיות, ואף נכתב במפורש כי יש לכתוב כל מכירה שהיתה, ולא ברור מדוע סברה העותרת, כי יש לכתוב רק מספר מינימלי ולא מספר אמיתי של המכירות.

באשר לניקוד בגין הכללת מתלים נפרדים:
סעיף 4.2.3.1 קבע:
"Level of compliance of the proposed Vehicle with Technical performance Specification – 28 points".

טבלת אמות המידה (נספח 2 לתגובת רש"ת) קבעה בין היתר, כי בגין מתלה נפרד לגלגלי הרכבים הנכללים ינתו 3.5 נקודות במסגרת ציון האיכות וכך נעשה. אין פגם בכך ואין פגיעה בעקרון השיוויון.

מקובלת עלי גם עמדת רש"ת ולפיה טענת העותרת ולפיה אושקוש לא הראתה שלרכבים המוצעים על ידיה יש ניסיון תפעולי ממשי לתקופה של שנתיים איננה מבוססת. (וראה לעניין זה גם סעיפים 39 – 41 לתגובת אושקוש לעתירה).
לא נפל פגם בניקוד המקצועי של ההצעה הטכנית ואין מקום לקבל את הטענה ולפיה הצעת אושקוש לא עמדה בתנאי הסף.






12. האם פניית רש"ת לאושקוש לאחר מתן הניקוד הטכני ובשלב בחינת ההצעות הכספיות, נגועה בפגם המצדיק פסילת הצעת אושקוש?
התשובה לשאלה זו שלילית.

כפי שציינתי לעיל, קבלת ההבהרה מאושקוש ולפיה מקום בו לא מולא בטבלה מחיר, יש לראות את המחיר כמחיר "0", לא שינתה את ההצעה ולא הובילה לכך שמדובר בהצעה חדשה או מתוקנת.
הועדה פנתה לאושקוש גם בנושא החלת הסתייגות מתנאי המכרז וביקשה מאושקוש לאשר שאין לה הסתייגות מתנאי המכרז.
הועדה לא פנתה רק לאושקוש אלא פנתה גם לעותרת ולמציעה הנוספת.

תקנה 8 (א) לתקנות חובת המכרזים תשנ"ג – 1993 מאפשרת לועדת המכרזים, גם לפנות למציע כדי לברר פרטים בהצעה ופרטים אחרים הדרושים לה לצורך קבלת ההחלטה.

מותרת פניה אשר אינה מקנה למציע מסוים יתרון בלתי הוגן על פני המציעים האחרים וכן פניה שאינה פוגעת בעקרון השוויון.
ראה לעניין זה: בג"ץ 462/79 שרביב בע"מ נ' ראש עיריית נהריה ואחר פ"ד לד (1) 467.
כמו כן יפים לענייננו, דברי כב' השופט נועם בעת"מ 958/05, 983/05, 125/06 טלמור אופיס (1960) בע"מ נ' מדינת ישראל, גטר טק בע"מ נ' מדינת ישראל ו-א.נין נון ושות' בע"מ נ' מדינת ישראל,
שם נקבע בסעיף 29 לפסק הדין:
"הלכה פסוקה ונטועה היא, כי בית המשפט המינהלי לא נכנס בנעליה של ועדת המכרזים, אינו ממיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו, ואין הוא יושב בדין כ"ועדת מכרזים עליונה" (בג"צ 441/83 סעדיאן נ' ראש עירית אשדוד, פ"ד לז (4) 368 ,378;, עע"מ 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ ואח', פ"ד נח (1) 590;, עע"מ 11572/05 טלדור מערכות מחשבים 1986 בע"מ נ' אימג'סטור מערכות בע"מ – פסק-דין מיום 19.6.06 טרם פורסם, פיסקה 14) בית-המשפט בוחן אם החלטת ועדת המכרזים, ככל החלטה מינהלית, ניתנה כדין, הונחתה משיקולים ענייניים ואינה חורגת ממתחם הסבירות.


הוא יתערב בהחלטת ועדת מכרזים במקרים בהם נתקיימה אחת מעילות הביקורת השיפוטית הפוסלת החלטה מינהלית, או כאשר בהליכי המכרז נפל פגם מהותי המפר את עקרונות היסוד של דיני המכרזים (ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי, פ"ד נז(1) 883, 895). הפסיקה מורה, כי רק סטייה מהותית מעקרונות יסוד של ניהול מכרז תקין תצדיק התערבות שיפוטית בהחלטת הוועדה, ובהקשר זה הבחינה בין פגם מהותי במכרז הפוגע בעקרונות השוויון והתחרות ההוגנת, לבין "פגם טכני", אף אם הנו מהותי, אשר נגרם בתום לב ואשר אין בו כדי לפגוע בעקרונות היסוד האמורים של דיני המכרזים ) עע"מ 3190/02 קל בנין בע"מ, לעיל: ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי, לעיל, וכן ראו:
בג"ץ 54/82 כח (2000) אחזקות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לז (1) 651; ע"א 6763/98 כרמי נ' מדינת ישראל, פד"י נה (1) 418, 432 – 431; בג"צ 161/80 מלון סן טרופז נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ,ד לד (4) 709, 711, ע"א 4964/92 נשיץ נ' עשת, פ"ד נ (3) 762, 768).
כאשר עוסק מכרז בתחומים טכניים מיוחדים, המחייבים ידע ומומחיות מקצועיים, כמו במכרז דנן, נדרשת לעיתים הידברות בין המזמין למציעים לשם קבלת הבהרות על ההצעות, בהליך של הפניית שאלות הבהרה למציעים וקבלת תשובות. הכלל שאומץ בפסיקה בעניין דרך ניהולם של מכרזים מורכבים, הנו כי כל עוד נשמרת ההקפדה על עקרון השוויון, ניתן לסטות מכללי המכרז ולאפשר את תיקונם של פגמים קלים שנפלו בהצעות (עע"ם 5678/01 שידורי עדן בע"מ נ' אפיק רום - הערוץ הישראלי החדש בע"מ, פ"ד נו (1) 917, 922). כן נפסק, כי כאשר תנאי המכרז סובלים שני פירושים סבירים, ניתן להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן (ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל פ"ד נה (1) 1)".
הפניה לאושקוש לא הובילה לתיקון ההצעה אלא רק הבהירה לועדה, כי קיים "תיאום ציפיות" בין המציעים ובין הבנת הועדה את נושא תימחור החלפים שלא נכתב מחיר לצידם בטבלה.
ועדת המכרזים פנתה גם לעותרת, על מנת לקבל הבהרות לגבי פגמים לכאוריים בהצעת העותר.
ב"כ העותרת מאשר שנפלה טעות בהצעת העותרת בסיכום החשבוני של הצעתה, אך טוען, כי טעות בחישוב אינה פוסלת הצעה ורש"ת יכלה לנהוג כפי שנהגה ולתקן את הטעות בסכום גם בלי לפנות לעותרת.,


העותרת אישרה, כי נעשתה פנייה אליה בשלב פתיחת ההצעות, אלא שלטענתה אין מדובר בפנייה בעלת אותה נפקות, שכן – העותרת הגישה תעודת אחריות שבאה להוסיף על דרישות רש"ת במכרז.
העותרת התבקשה בשלב פתיחת ההצעות להסיר זאת ועשתה כן אך תנאי האחריות רק היטיבו עם רש"ת ולא גרעו, ולעותרת לא היו כל הסתייגויות מהמכרז ו/או מתקני ההתקשרות.
בנסיבות שהוצגו בפני, פניית רש"ת לאשקוש לקבלת הבהרות, כשם שפנתה למציעים הנוספים לא פגעה בעקרון השיוויון . לא הובילה לשיפור ההצעה ואין בפניה כדי לפסול את המכרז ואת הצעת אושקוש הזוכה במכרז.

13. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין העתירה להידחות.

ב) העותרת תישא בהוצאות המשיבה 1 ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ ובהוצאות המשיבה 2 ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו מכרז ?

  2. מכרז תפור

  3. הקפאת מכרז

  4. מסמכי המכרז

  5. פסילת מכרזים

  6. אומדן מכרזים

  7. פגם טכני במכרז

  8. תנאי סף במכרז

  9. מכרז מכון רישוי

  10. מכרז לביצוע נקז

  11. פגם מהותי במכרז

  12. מכרז כריתת עצים

  13. ביטול מכרז פומבי

  14. הארכת פטור ממכרז

  15. עתירה לאכיפת מכרז

  16. זכות הטיעון במכרז

  17. פיצויי קיום במכרז

  18. המלצה לפסול מכרז

  19. מכרז ערוץ המוסיקה

  20. תיאום הצעות במכרז

  21. תנאים במכרז ציבורי

  22. פתיחת מעטפות מכרז

  23. הצעה גירעונית במכרז

  24. מכרז של חברת החדשות

  25. מכרז שיפוץ בית ספר

  26. פירוש תנאי סף במכרז

  27. היעלמות מעטפה במכרז

  28. תנאים מקפחים במכרז

  29. הערכת מועמדים במכרז

  30. אי פרסום מכרז חיצוני

  31. ביטול מכרז ללא הסבר

  32. אי מימוש זכייה במכרז

  33. ניגוד עניינים במכרז

  34. הצעה אחת בלבד במכרז

  35. טיאוט רחובות - מכרז

  36. אורכה להגשת מסמכי מכרז

  37. הצעה תכסיסנית ‏במכרז

  38. ביטול מעשה עשוי במכרז

  39. הצעה נמוכה מדי במכרז

  40. פגם בתנאי הסף של מכרז

  41. ביטול החלטה לבטל מכרז

  42. נוסח לא ברור של מכרז

  43. מכרז של משרד החקלאות

  44. מכרז לבניית בריכת מים

  45. חוסר ודאות הצעה במכרז

  46. פגם בכל ההצעות במכרז

  47. זכות עיון במסמכי מכרז

  48. מקבילית הכוחות מכרזים

  49. בקשה לפסילת זוכה במכרז

  50. בקשה לעיון במסמכי מכרז

  51. ביטול מכרז למינוי מנהל

  52. תנאי סף להשתתפות במכרז

  53. מכרז תעודות זהות חכמות

  54. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  55. מכרז לביצוע סקר מקרקעין

  56. פסילת מועמד במכרז פנימי

  57. הגבלת מספר הזוכים במכרז

  58. מכרז לרכישת מכונת צילום

  59. עריכת מכרז עירייה סלולר

  60. מכרז הסעות במשרדי הממשלה

  61. ניסיון קודם כתנאי במכרז

  62. פגמים במכרז מועצה מקומית

  63. מכרז ביטוח מועצה מקומית

  64. דרישת ניסיון כתנאי במכרז

  65. פגם במכרז של משרד הפנים

  66. דרישת ותק כתנאי סף במכרז

  67. ביטול מכרז של הקרן הקיימת

  68. ערעור על פסילת הצעה במכרז

  69. החזר הוצאות השתתפות במכרז

  70. מכרז מינויים בחברת החשמל

  71. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  72. פרסום מכרז ע''י מפרק חברה

  73. הפרת צו שיפוטי בהליכי מכרז

  74. דחיית ''הצעה יחידה'' במכרז

  75. תביעה נגד המכרז של המדינה

  76. ניסיון קודם של משתתף במכרז

  77. ביטול מינוי שנעשה ללא מכרז

  78. פסילת ההצעה הכי זולה במכרז

  79. בקשת ארכה לתשלום לפי מכרז

  80. השפעת עדכון מחירים על מכרז

  81. סיום תקפות רשיון במהלך מכרז

  82. בקשה לפסילת מכרז לאיוש משרה

  83. ביטול מכרז לאחר פתיחת הצעות

  84. ביטול קבלת הצעות מחיר במכרז

  85. גביית דמי היתר מזוכה במכרז

  86. בקשה למתן צו זמני בהליך מכרז

  87. החזר כספי בעקבות זכיה במכרז

  88. היכרות מוקדמת עם מועמד במכרז

  89. ביטול הודעה על ביטול מכרזים

  90. פסילת הצעה במכרז בשל פגם טכני

  91. מכרז זכויות שידורי רדיו בצפון

  92. דחיית ההצעה הזולה ביותר במכרז

  93. ביטול מכרז לאחר צו התחלת עבודה

  94. תקופת התקשרות בלתי סבירה במכרז

  95. מכרז להנחת צנרת השקיה בקולחין

  96. עתירה לבטל את החלטת ועדת המכרזים

  97. פסילת הצעה במכרז בגלל סוג המטבע

  98. תשלום בחסר על עבודה במסגרת מכרז

  99. רשות שדות התעופה מכרזים פנימיים

  100. אי קבלת הזמנה לשלב השני של מכרז

  101. דוגמא לתביעה לביטול מכרז שהתקבלה

  102. הורדת מחיר הצעה במכרז לאחר זכיה

  103. בחינת כדאיות כלכלית של מציע במכרז

  104. שלילת מעמד משתתף בעל כשירות במכרז

  105. אי ביטול מכרז פגום מחמת מעשה עשוי

  106. אי עמידה בלוח זמנים - הצעה במכרז

  107. פניה לבית המשפט בעניין זכיה במכרז

  108. שינוי תנאים במכרז לאחר פתיחת הצעות

  109. פיצויים על פגמים בהצעה מתחרה במכרז

  110. ביטול מכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  111. דיון בהצעות שלא הוגשו לתיבת המכרזים

  112. ביטול זכיה במכרז עקב איחור בתשלומים

  113. מסירת פרטים לא נכונים של מועמד במכרז

  114. הגבלת הזמן על זכות העיון במסמכי מכרז

  115. טענה להפסדי רווחים בעקבות ביטול מכרז

  116. הפסד במכרז למרות הצעת ההצעה הכי זולה

  117. עמידה בתנאי מכרז - דיני תכנון ובנייה

  118. פגיעה באינטרס הציבורי בגלל עיכוב מכרז

  119. האם בית המשפט יכול לשנות תוצאות מכרז ?

  120. טופס הזמנת הצעות למכרז - תנאים מקדמיים

  121. בקשה למניעת עיכוב בכניסה לתפקיד נבחר במכרז

  122. האם אפשר לעכב מינוי לתפקיד באמצעות מכרז ?

  123. בקשה לבית המשפט העליון להפסקת הליכי מכרז

  124. ערעור על תוצאות מכרז בשווי מיליארדי שקלים

  125. תביעה לביטול זכיה במכרז בגלל שיקולים זרים

  126. הכרזת בית משפט על ההצעה הזולה ביותר במכרז

  127. פרסום מכרז חדש באותם תנאים לאחר ביטול מכרז

  128. מכרז למתן זיכיון לשידורי רדיו אזורי בירושלים

  129. פסילת הצעה במכרז בשל פגם בהתנהגות במכרז קודם

  130. פטור מחובת המכרז: תקנה 3(23) לתקנות חובת המכרזים

  131. האם מותר לשנות את תנאי הניקוד ותנאי הסף במכרז ללא הודעה ?

  132. אי מילוי תנאי בחוזה למכירת נכס קדם מכרז מקרקעין ו/או גרימה להפרתו

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון