קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעת תשלום דמי ניהול לעובד: .1התובע תובע סכום של 1000ש"ח, תוספת דמי ניהול, לגבי עבודתו אצל הנתבעת בחודש ספטמבר .95 .2הנתבעת טוענת כי פעולת הניהול התבצעה רק בחודש אוגוסט 95, רק לגבי חודש זה היא נדרשה ועבור חודש זה אכן שולמו דמי הניהול, בסך 700ש"ח בלבד כמוסכם. .3לאחר עיון בתיק ובחומר שבו מתברר כי התובע לא הוכיח תביעתו ודינה להדחות. .4פרט לעדות התובע בעצמו, לא היתה כל ראייה לגבי ביצוע פעולות ניהול בחודש ספטמבר דוקא. התובע טען כי בחודש זה הציע לבנקים הצעת מחיר לאספקת ארוחת צהריים ואף הגיש את המוצגים ת/ 1ו- ת/ 2המאשרים כי התובע פנה לסניף בנק מסד בבאר שבע ולסניף בנק הפועלים בבאר שבע בהצעת מחיר. אולם, מתברר כי בשני האישורים נאמר שהדבר היה בחודש אוקטובר .95ברור שדבר זה אינו נכון, מכיוון שעל פי כתב התביעה עצמו, בחודש אוקטובר 95, כבר לא עבד התובע אצל הנתבעת. .5מתברר כי אישורים אלה הוכנו לפני הדיון ולצורך הדיון, כאשר התובע סבר בטעות כי תביעתו עוסקת בחודש אוקטובר. מכאן גם ברור שהאישורים הינם תוצאת הכתבה שהתובע הכתיב לאותם פקידי בנק החתומים עליהם, מבלי שבכלל ניתן לדעת מה היה בידיעתם האישית של החותמים, בעת שחתמו על האישורים. .6בנוסף, עצם העובדה שלפני מועד הדיון התובע לא זכר כלל מהו חודש המחלוקת, גם היא מחלישה את מעמד גירסתו. .7יתרה מכך, אפילו אם הצעת המחיר לבנקים בוצעה בספטמבר, אזי עדיין אין לראות בה ראייה לכך שפעולת הניהול במלואה התנהלה בחודש ספטמבר ובהחלט יתכן, כי היתה זו השלמת הניהול של חודש אוגוסט, שהרי שני הצדדים מסכימים שהתובע קיבל את מלוא השכר ודמי הניהול עבור חודש אוגוסט, למרות שנעדר בשבוע האחרון של אותו חודש. בעלה של הנתבעת טען, בעמוד 11שורה 11כי אכן הצעת המחיר לבנקים היתה מכיוון שהתובע לא עבד בחודש האחרון של חודש אוגוסט, העדרות שהתובע עצמו מסכים לה בעמוד 8שורות 11-.10 .8עוד יצויין כי את העבודה הרגילה, כאחראי משמרת, ביצע התובע רק בשמונה ימים בחודש ספטמבר, כך שכלל לא ברור שלתובע היתה האפשרות מבחינת זמן, לבצע פעולות ניהול בחודש זה. .9התובע עצמו מסכים כי במשך שעות הבוקר היתה הנתבעת, בעלת העסק, מצויה במקום וכן כי בשעות אחר הצהריים והערב היה במקום אחראי משמרת, כאשר הוא עצמו היה אחד משלושה אחראי משמרת כאלה. גם לפי עדותו של התובע, היתה לבעלה של הנתבעת, מעורבות בניהול המסעדה הנדונה. .10העדה גלית אלבז, היא ידידה של התובע אשר העידה כי היא לא היתה בבקרים במסעדה ולכן לא יכלה להעיד מידיעתה האישית על תפקוד התובע כמנהל המסעדה. עדה זו הפסיקה לעבוד במסעדה באמצע חודש ספטמבר, כאשר התחילה את העבודה במסעדה בתחילת חודש אוגוסט ועדותה מתיחסת לכל תקופת עבודתה האמורה, באופן מעורב, מבלי שתוכל להפריד בין חודש אוגוסט לבין חודש ספטמבר. .11גם העדה יפעת ארבל, אינה זוכרת לאיזה חודש מתיחסת עדותה, האם חודש יולי או אוגוסט 95כפי שאמרה בעמוד 5שורה 14או חודש ספטמבר 95כפי שאמרה באותו עמוד בשורה .23 .12לעומת זאת, גירסת הנתבעת היא ברורה והגיונית. הנתבעת העידה כי היא נמצאה במסעדה כל יום משעה 30: 08עד 30: 15ובערב היתה במקום אחראית משמרת, כאשר בעלה מופיע במקום ומצוי בקשר עם מנהל המשמרת, במקרה הצורך. .13הנתבעת הבהירה כי פעולות הניהול שלגביהן זכאי התובע לתשלום המיוחד עבור הניהול, בוצעו רק בשלושת השבועות הראשונים של חודש אוגוסט. הנתבעת העידה בעמוד 7משורה 4ואילך כי אלה תפקידים בעלי אופי חד פעמי, של יצירת סיכומים עם ספקי הסחורה ולאחר שהתובע אכן הגיע לאותם סיכומים, שוב לא היה צורך לבצעם ולכן ברור שלא היא ולא בעלה, לא ביקשו מהתובע לעסוק בשום תפקידי ניהול בחודש ספטמבר. הנתבעת הוסיפה כי בכל חודש ספטמבר התובע בכלל לא היה בבוקר במסעדה והיא יודעת שהוא למד לבחינה. .14בעלה של הנתבעת תמך בעדותה והעיד בעמוד 9שורה 25ואילך כי התובע היה אחראי משמרת, אשר סגר כמה דברים בהתחלה, בחודש הראשון לעבודתו, כלומר דיבר עם כמה ספקים בקשר למחירים ועבור זאת קיבל 700ש"ח שנוספו לשכר עבודתו הרגילה כאחראי משמרת. הוא הסביר כי: "הדבר היה בתחילת פעילותה של המסעדה, באותה תקופה פתחתי את המסעדה ולא היה לי נסיון ולכן התובע שהיה לו נסיון קודם, היה מתאים כדי לסגור עיסקאות עם הספקים." .15העמדת ראיות התובע מול ראיות הנתבעת מגלה תמונה ברורה ובהירה של הדברים. הנתבעת הראתה והסבירה הסבר הגיוני, מדוע היה צריך בפעולות ה"ניהול" רק בחודש אוגוסט. זו היתה פעולה חד פעמית של יצירת קשר עם ספקים, אשר היתה נחוצה מכיוון שהנתבעת ובעלה אינם בעלי נסיון בניהול מסעדות. לאחר שהקשרים הללו נוצרו, אין עוד כל קושי לנתבעת לנהל את המסעדה בעצמה, לשרת את הלקוחות ולהפעיל את העובדים במסעדה. לכן, מכיוון שהנתבעת בעצמה מצויה במסעדה עד שעה 30: 15והיא זו שיכולה לנהל את כל ההתקשרויות עם הספקים ואת הענינים הכלליים של המסעדה, ברור שבאמת בחודש ספטמבר 95, לא היה כל צורך בפעולת ניהול כלשהי על ידי התובע. אשר לתקופה שלאחר שעה 30:15, קיים במסעדה אחראי משמרת ובנוסף, בעלה של הנתבעת, מגיע למקום ופותר בעיות דחופות, אם יש צורך בכך. התובע עצמו כלל לא טוען שיש צורך בפעולת ניהול כלשהי, לאחר השעה 30:ב.15 .16ברור כי הצורך היחיד או הכמעט יחיד של הנתבעת ובעלה, לעזרה מיוחדת של התובע, היה ביצירת הקשר עם הספקים וביצירת שיגרה של אספקת סחורה למסעדה ויתכן כי פה ושם, הועיל גם בעצה טובה. אין שום סיבה לפיה יהיה צורך כלשהו בפעולות כאלה, לאחר שלושה שבועות ולכן, גירסת הנתבעת היא סבירה והגיונית. .17מאידך, התובע הסתמך על עדויות של ידידותיו, אשר כלל לא היו ממוקדות מבחינת זמן ועל האישורים מהבנקים, אשר על פניהם התגלו כבלתי נכונים, דוקא בנקודה המכרעת, ענין הזמן. .18ראיות התובע ועדותו שלו היו בלתי משכנעות. יתכן שבחודש ספטמבר, גילה מעורבות יתר, ללא כל צורך ודרישה, בעניני המסעדה, אך אין בכך כדי לזכותו בדמי הניהול אשר הוא תובע, באשר לא היה כל צורך בפעולה זו והוא כלל לא נדרש לבצע יותר מאשר את תפקידו הרגיל כאחראי משמרת, תפקיד עבורו קיבל את מלוא השכר. .19הסך הכל של הדברים הוא כי גירסת הנתבעת היא הגיונית וסבירה ואילו גירסת התביעה אינה מבוססת בראיות של ממש, אלא להיפך, בראיות פגומות ובלתי משכנעות ומכאן המסקנה שהתובע לא הוכיח את תביעתו ודין התביעה - להדחות. .20לאור כל האמור לעיל, נקבע בזה כי התובענה נדחית בזה. .21בנסיבות הענין, אין צו להוצאות. .22על פסק דין זה, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15ימים ממועד קבלתו. דמי ניהול