תשלום לקבלן פיתוח

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תשלום לקבלן פיתוח:   התובע הוא קבלן פיתוח, אשר הועסק ע"י הנתבעת, "ל.א.ן. חברה לבניה ופיתוח בע"מ", (להלן: "הנתבעת") כקבלן משנה לצורך ביצוע עבודות במספר פרויקטים.   כתב התביעה (המקורי) הוגש ביום 2.5.00, והוא תוקן מספר פעמים במטרה לפרט את טענות התביעה. בכתב התביעה המתוקן (בשנית) שהוגש ביום 21.1.00. טען התובע, כי הוא הועסק ע"י הנתבעת בין המועדים 12.4.93 ועד 9.9.94 בביצוע עבודות בניה, פיתוח, אבן משתלבת ותשתית בפרויקטים הבאים: א) בית ספר חלת אלדיר - בנצרת. ב) בית ספר רכסים זבולוני. ג) הרחבת כביש חלת אלדיר. ד) עבודות פיתוח והנחת אבן משתלבת באבו סנאן. ה) בנית קירות אבן - בעילוט.   העבודות בוצעו, על פי הנטען, בשנים 1993, 1994, 1995, והנתבעת לא שילמה לתובע את מלוא התמורה שסוכמה. בנוסף, דורש התובע לחייב את הנתבעת בשכר יומי עבור עבודות טרקטור בנצרת, ושכר יומי לפועלים.   התובע ערך חישוב של סכומי החיובים והזיכויים, ועל פי חישוביו, נותרה הנתבעת חייבת לו סך של 150,793 ₪.   בכתב ההגנה המתוקן טענה הנתבעת: א) כי התובע הועסק על ידה כקבלן משנה בשנים 93 - 94, הגיש חשבונות בסכום כולל של 272,665 ₪ וכולם שולמו לו, לפי הסכמתו, ומבלי שהתובע מחה או דרש מעבר לסכום זה דבר.   ב) התשלום האחרון שולם לתובע ביום 15.11.94 ומאז ועד 15.1.00 לא דרש מהנתבעת שכר נוסף.   ג) התביעה התיישנה, שכן ההתקשרות עם התובע בוצעה בתחילת שנת 1993, ומרבית העבודות בוצעו למעלה משבע שנים לפני הגשת התביעה.   ד) הנתבעת הכחישה את המחירים והכמויות בהם נקב התובע בכתב התביעה.   ה) התובע ביצע עבודות קבלניות ולא היה זכאי לשכר יומי עבור טרקטור או עובדים.     על פי החלטת בית המשפט הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית. התובע הגיש את תצהירו, והנתבעת הגישה תצהיר של מר תופיק לחאם, מנהלה.   התיישנות כתב התביעה הוגש כאמור, ב- 2.5.00, ולפיכך, חיובים שעילתם קמה עד 2.5.93, התביעה לגביהם התיישנה.   התובע לא פירט בתביעתו מהו המועד שבו קמה עילת התביעה אך ציין את מועדי סיום הפרויקטים, וכולם נסתיימו לאחר המועד הקובע.   בכתב ההגנה, או בעדויות ההגנה, אין טענה לפיה עילת התביעה קמה במועד מוקדם יותר מביצוע כולל של העבודות בכל פרויקט ופרויקט. לפיכך, על אף שהתובע נמנע מלפרט במדויק מתי קמה עילת התביעה, לא ניתן לקבוע כי תביעתו כולה או בחלקה התיישנה.   שיהוי למרות האמור לעיל, הוכח כי העבודות בכל הפרויקטים הסתיימו במהלך שנת 1994. במהלך כ- 6 שנים שחלפו מאז ועד הגשת התביעה, לא דרש התובע מהנתבעת לשלם לו את החוב הנטען. התובע לא הציג, אף לא מכתב דרישה אחד אשר יפריך את טענת הנתבעת, לפיה לא פנה אליה כלל בדרישה לתשלום כספים נוספים, עד שנת 2001.   יתרה מכך, התובע לא הגיש לנתבעת חשבון או חשבונית, במהלך תקופה זו, ומאז ביצוע העבודות, שלא נפרעו. בין המסמכים שביקש התובע להגיש, ואשר לא נערכו על ידו, לא נכלל אף חשבון או חשבונית, וכמפורט בתצהירו, תביעתו נסמכת על "סקיצות" בלבד של כמויות העבודה.   הנתבעת הכחישה שמסמכים אלה, הוצגו בפניה לפני הגשת התביעה, או שהיא נדרשה לשלם על פיהם, והתובע לא הפריך טענה זו בתצהירו, אך בעדותו טען שהסקיצות האלה הם החשבונות שהגיש לנתבעת.   ניסוח התביעה כתב התביעה תוקן פעמיים בכדי לאפשר לנתבעת להתגונן מפניו, וגם בנוסחו המאוחר יותר, הוא כללי ולא נהיר דיו. התובע אינו מפרט מה הוסכם בין הצדדים ביחס למחיר העבודה, אופן חישוב העלות, מועד התשלום, ועל פי איזה הסדר הוא זכאי, בנוסף לשכר הקבלני, גם לשכר יומי של טרקטור או פועלים.   תצהיר התובע אינו מסייע במידה רבה להבנת התמונה, שכן הוא חוזר על תוכן התביעה.   נתוני החישוב במהלך חקירתו של התובע הוברר, כי במסירת נתוני החישוב של הכמויות שבוצעו, מתבסס התובע על מדידות שנערכו ע"י בנו, שהוא מהנדס, ואשר לא העיד מטעמו.   למרות שהתובע מסר בעדותו כי החשבונות שהגיש הם הסקיצות שערך בנו, הוא אישר כי הגיש לנתבעת חשבוניות בסכום כולל של 272,665 ₪, שהן החשבוניות שצורפו לתצהיר הנתבעת, וסך כל החשבוניות אכן שולם לו. התובע לא הגיש לנתבעת, על פי עדותו, חשבוניות נוספות לתשלום.   בכל החשבוניות אכן רשם התובע, כי הן עבור או על חשבון העבודות ואם מדובר בחשבונות חלקיים בלבד, אין הסבר מדוע לא הגיש אף חשבון סופי.   על ספחי הצ'קים שרשמה הנתבעת לתובע, נרשמו המילים "ע"ח ח-ן …" או "יתרת ח-ן ..." מה שתומך ומאשר את גרסת מנהל הנתבעת, כי עבור כל חשבונית הוצאו מספר צ'קים ולכן נרשם על כל צ'ק כי הוא על חשבון אותה חשבונית או שהוא מהווה יתרת החשבונית.   החיובים הכלולים לפיכך, בחישוביו של התובע אינם מבוססים דים, לא הובאה לגביהם עדותו של מי שערך את המדידות והחישובים ואין הסבר לנתונים עליהם הם מבוססים, מאידך, הוברר כי התובע לא הגיש במהלך השנים הרבות שחלפו חשבונית נוספת שנדחתה או סורבה על ידי הנתבעת.   כאמור, אין גם כל הסבר בתצהיר ובטיעונים, על סמך מה מבקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו שכר יומי של עובדים וימי עבודה של ציוד, בעוד הוא הועסק על בסיס שכר קבלני, וזאת בנוסף לתמורה שהוא דורש על פי חישוב הכמויות שבוצעו בפועל.   כשם שהחיובים אינם מבוססים, כך הוברר כי נתוני הזיכויים שמופיעים בתצהיר התובע גם אינם מדוייקים. סך כל הזיכויים שפורטו בתצהיר התובע הוא 229,935 ש"ח, בעוד שבמהלך חקירתו הודה כי הגיש לנתבעת חשבוניות בסכום כול של 272,665 ש"ח והן שולמו לו.(עמ' 11 לפרוטוקול שורות 20 -22).   כמו כן, הוברר כי התובע אינו מדייק באופן זקיפת התשלומים לפרויקטים השונים. לדוגמא: התובע טען כי ביצע עבודות בכפר עילוט בעלות של 78,490 ש"ח אך קיבל עבורם תשלום חלקי של 10,000 ש"ח. בחשבונית מס' 18 שהוצאה על ידי התובע, נרשם כי היא מתייחסת לעבודות בעילוט וסכומה 55,950 ש"ח, וחשבונית זו שולמה. התובע לא נתן הסבר מניח את הדעת לסתירות בין מסמכיו ובין גרסתו הנוכחית.   מול עדותו הבלתי מדויקת של התובע, נשמעה עדותו של מנהל הנתבעת, שהיתה עקבית, לא נמצאו בה סתירות והיא עולה בקנה אחד עם המסמכים שהוגשו.     נטל הראיה:   עדותו של התובע היא עדות יחידה של בעל דין, שאין לה סיוע, כמשמעה בסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.   על אף שהחישובים והמדידות נערכו על ידי בנו של התובע, שהוא מהנדס במקצועו, בחר התובע מלכתחילה שלא להגיש תצהיר מטעמו. תצהיר הבן הוגש באיחור וללא אישור, ולכשהתנגד ב"כ הנתבעת להגשתו, הסכים התובע מיד למשוך את התצהיר חזרה, ללא כל טיעון ומבלי שהובררה חשיבותה של עדותו.   על עדותו היחידה של התובע לא ניתן לבסס את פסק הדין, בשל הסתירות, אי הדיוקים והעדר תשתית עובדתית מספקת מידיעתו האישית, שממנה ניתן להסיק וללמוד על מערכת החשבונות וההסכמים בין הצדדים.   לאור האמור, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ כדין. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.קבלן