השאלה שבמחלוקת הינה האם נעשה חוזה בעל-פה בין התובע לנתבעת כאמור בכתב התביעה, שכן אין מחלוקת כי לא נערך כל הסכם כתוב בין הצדדים. על פי הכללים, המפורטים בפרק א' לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 נכרת חוזה ברגע שהתהווה מצב של גמירות דעת הדדית בקשר להצעה מסויימת בין מציע העיסקה לבין הניצע שקיבלה. ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תשלום על סקר בדיקת כדאיות:## 1. על פי כתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 2.6.94 מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעת בתשלום -.961, 46 ש"ח בגין עבודת סקר מקיפה שביצע התובע עבורה, שכללה בדיקת כדאיות ועלויות של מערך הפעילות של הנתבעת בנושא ביטוח רכב (להלן: "הדו"ח"). 2. הנתבעת הינה חברה ציבורית העוסקת בהשכרות רכב. א. עיקרי טיעוני הצדדים טענות התובע: 3. תמורת העבודה שבוצעה על ידי התובע התחייבה הנתבעת כי תבטח % 30 מצי רכבה באמצעות התובע כך שיקבל עמלות מאותו מבטח בגין ביטוחים אלה. 4. למרות שאין בין הצדדים הסכם בכתב בנוגע להתחייבויות הצדדים, הראיות הנסיבתיות ומהימנות הצדדים כפי שיפורטו להלן מצביעים בהכרח כי יש לקבל את התביעה: א. הדו"ח שהוגש לנתבעת הינו תוצר של עבודת מחקר ממצה של כחודש ימים. הדו"ח כולל ניתוח מעמיק של צי הרכב של הנתבעת (נספח ט"ז לת/1) והתגבש בהסתמך על נתונים שונים שנמסרו לתובע על ידי הנתבעת וביניהם אף נתונים חסויים שלא נמסרו לתובע לשם הכנת הצעת ביטוח אלא לשם ביצוע העבודה כאמור לעיל. ב. הדו"ח הוכן בהסתמך על הנתונים הבאים: 1. התובע קיבל רשימה של מצבת כלי רכב לרבות פירוט שמות הלקוחות, זיהוי כלי הרכב ותאריכי סיום העסקה (נספח ד' לת/1). 2. התובע קיבל מן הנתבעת דו"ח תקבולים בגין אובדן כללי total) loss) וגניבה (נספח ה' לת/1) מסמך שאינו קשור להצעה שסוכן ביטוח אמור לתת (עמ' 22 לפרוטוקול, עדותו של עד ההגנה). 3. התובע הכין את הדו"ח הסופי בהסתמך על דוחות ותחשיבים שונים שקיבל מאיגוד חברות הביטוח ומחברות ביטוח שונות ועל נתונים שקיבל מהמשטרה לגבי גניבות כלי רכב (נספחים ט', י', יא, יב, יג, יד לת/1) ג. יום לאחר הפגישה בה נקבע ההסכם בין הצדדים העביר התובע לנתבעת מכתב המסכם את הפגישה בין הצדדים ובו צוין כי בתמורה לניתוח שיבצע התובע תערוך הנתבעת באמצעותו % 30מתוך תיקי ביטוח הרכב שלה (נספח א' לת/1). אי מתן תשובה למכתב זה מהווה הסכמה לתוכנו. ד. מהימנותו של העד מטעם ההגנה, מר אביהו הורוביץ, מוטלת בספק לאור אמירותיו השונות במהלך הדיונים: 1. בתצהירו הכחיש בתוקף כל סיכום בינו ובין התובע וטען כי התובע ערך את העבודה מיוזמתו וכי לתביעתו אין כל בסיס (נ/1). 2. ביום 13.10.96הודיע מר הורוביץ בפני עו"ד שוורץ ובאת כוחה של הנתבעת כי איתר מסמכים שהוכיחו לו חד משמעית כי התובע צודק בתביעתו (ת/2). 3. במהלך חקירתו הנגדית טען מר הורוביץ כי אמר את הדברים מכיוון שהיה מרוגז ובמצב של סכסוך מסוים עם המנהלים החדשים של הנתבעת (עמ' 21 לפרוטוקול) 5. בהסתמך על ההסכם שנכרת כאמור לעיל בין הצדדים יש לחייב את הנתבעת לשלם סך של -.961, 46 ש"ח. טענות הנתבעת: 6. לא נערך כל הסכם עם התובע (בעל פה או בכתב) לפיו בתמורה לעבודתו יבוטח % 30 מצי רכבה של הנתבעת באמצעותו. מוכחשת קבלת מכתבו של התובע מיום 24.10.90 המסכם לכאורה את תוכן ההסכם בעל פה שנערך בין הצדדים (נספח א' לת/1). 7. עבודתו של התובע הינה רעיון של תכנית ביטוחית שנעשה ביוזמתו ובאחריותו של התובע בלבד, המהווה נסיון של התובע למשוך את הנתבעת להסתייע בשירותיו. רעיון זה נועד לגרום לנתבעת לשקול עמדתה ולזמן את התובע לפגישה ולדון באפשרות של עבודה עימו. 8. טענות התובע מחוסרות כל בסיס הגיוני מהסיבות הבאות: א. הטענה לפיה הנתבעת קיבלה החלטה חשובה של העברת ביטוח ל- % 30 מכלל המכוניות שבבעלותה בפגישה אחת סתמית ובחוזה בעל פה הינה בלתי סבירה. ב. אין זה סביר שהנתבעת תבטיח תמורה של החלפת סוכנות ביטוח בטרם קיבלה את תוצאות הדו"ח, שכן רק אם היה הדו"ח מצביע על אפשרות לחסכון משמעותי בדמי ביטוח היה מקום לתמורה כגון זו הנטענת. ג. הנתבעת היתה מבוטחת לשביעות רצונה ולא הייתה עילה שתצדיק הזמנת דו"ח כגון זה שהוגש לה על ידי התובע. בנוסף היתה הנתבעת יכולה להשיג דו"ח כגון זה שהוגש לה בחינם ואין כל טעם בתשלום תמורה כה נכבדה לתובע. ד. הנתבעת לא עשתה כל שימוש בדו"ח, התובע פעל כמתווך שנתן שירות מבלי שנתבקש ועל כן אינו זכאי לשכר כלשהו. 9. עד הנתבעת אינו עובד בה יותר ולכן אין לו כל ענין בתוצאות המשפט. עד זה הסביר לבית המשפט כי אמירותיו מחוץ לאולם הדיונים נאמרו בעידנא דריתחא וכי תצהירו ועדותו בבית המשפט מציגים את הגירסה האמיתית. ג. בתיק זה נשמעו הוכחות שבמהלכן הביאו הצדדים את ראיותיהם בפני בית המשפט. בסיום הבאת הראיות סיכמו באי כח הצדדים את טענותיהם בכתב. לאחר שקראתי את כתבי הטענות, שמעתי את ראיות הצדדים וקראתי את סיכומיהם מסקנתי הינה כי דין התביעה להידחות וזאת מהנימוקים הבאים: 10. השאלה שבמחלוקת הינה האם נעשה חוזה בעל-פה בין התובע לנתבעת כאמור בכתב התביעה, שכן אין מחלוקת כי לא נערך כל הסכם כתוב בין הצדדים (עמ' 10 שורה 26, עמ' 13 שורה 19 לפרוטוקול). על פי הכללים, המפורטים בפרק א' לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 נכרת חוזה ברגע שהתהווה מצב של גמירות דעת הדדית בקשר להצעה מסויימת בין מציע העיסקה לבין הניצע שקיבלה. במקרה דנן הגעתי למסקנה כי התובע לא הרים את נטל הראייה ולא הוכיח כי אכן נכרת חוזה בעל-פה המחייב את הנתבעת זאת מהסיבות המפורטות להלן: א. מסכת העובדות מראה כי לכל אורך הדרך התובע הוא זה שפנה אל הנתבעת בתכתובות והצעות חד צדדיות שונות לביטוח כלי רכבה (נספחים יז 5- 1לת/1, עמ' 9שורה 26לפרוטוקול) הצעות אלו באו על רקע היות הנתבעת חברה אטרקטיבית לכל סוכן ביטוח (עמ' 9 שורה 29- 27לפרוטוקול). ב. טענת התובע כי לא העלה בכתב את ההסכם שלכאורה נכרת בינו לבין הנתבעת משום שהאמין למר הורביץ כמנהל בכיר של הנתבעת (עמ' 10ש' 27לפרוטוקול) תמוהה בעיני לאור חשיבותו וסדר הגודל של ההסכם שלכאורה נכרת ודינה להידחות. בנוסף, לא הוכח בפני כי המכתב שסיכם לטענת התובע את פגישתו עם הנתבעת והתחייבותה כלפיו (נספח א' לת/1) אכן נשלח לידי הנתבעת וגם אם אכן נשלח, אין לראות בשתיקת הנתבעת כקיבול שכן הכלל הוא כי "שתיקה כשלעצמה אינה מעידה על הסכמה להצעה". (ראה לענין זה - ד. פרידמן ונ.כהן, חוזים, כרך א', "אבירם" הוצאה לאור בע"מ, תשנ"א 1991, עמ' 223). ג. מבחן הסבירות וההגיון מקובלת עלי טענת הנתבעת כי גירסת התובע אינה סבירה. התרשמתי כי החלטה כה חשובה של חברה ציבורית כגון זו הנטענת על ידי התובע טעונה מסמך בכתב. לעניות דעתי אין זה סביר כי על סמך פגישה אחת בלבד, במצב דברים בו הנתבעת מרוצה מהביטוח הקיים באותה עת, נכרת בין בעלי הדין ההסכם הנטען על ידי התובע. ד. התרשמתי כי העבודה שהושקעה על ידי התובע בהכנת הדו"ח הינה בהיקף סביר גם בלא שהובטחה תמורה כנגדה לאור חיזוריו השונים של התובע אחר הנתבעת והאטרקטיביות שלה לכל סוכן ביטוח - אין זה בלתי הגיוני שדו"ח זה וההשקעה הכרוכה בהכנתו הינם נסיון נוסף להביא לידי התקשרות חוזית כלשהי בין בעלי הדין- התקשרות שהיתה כדאית מאוד לתובע. ה. התרשמתי כי הנתונים השונים שסופקו לתובע על ידי הנתבעת אינם מצביעים בצורה זו או אחרת על קיום ההסכם. גם אם סופקו לתובע נתונים נוספים החורגים מנתונים הניתנים בדרך כלל על ידי הנתבעת, אין מדובר בחריגה המצביעה בהכרח על קיום הסכם בין התובע לנתבעת. ו. ההסבר שניתן על ידי עד ההגנה לדברים הסותרים שנאמרו על ידו בתצהירו לעומת הדברים שאמר מחוץ לאולם הדיונים (ת/2) הינו מתקבל על הדעת. בהתחשב בשאר הראיות והעדויות שהובאו בפני אני מוצא לנכון להתעלם מהדברים שנאמרו על ידי עד ההגנה בעידנא דריתחא מחוץ לאולם הדיונים ונותן משקל לעדותו כפי שניתנה בתצהיר מטעמו ובבית המשפט התומכת בגירסת הנתבעת. בנוסף, עד זה לא עבד אצל הנתבעת בעת מתן עדותו ועל כן, על פניו, לא נראה כי היה לו אינטרס מיוחד להעיד לטובתה. לאור כל האמור לעיל: התובע לא הרים את נטל הראייה ולא הוכיח כי אכן הוסכם בינו לבין הנתבעת כי יהא זכאי לביטוח של % 30מצי רכבה של הנתבעת באמצעותו. אשר על כן: א. אני דוחה את התביעה. ב. אני מחייב את התובע בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.חוזהבעל פהחוזה בעל פה