סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות - השגה על ארנונה

סעיף 3 לחוק חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) קובע כי מי שחויב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך 90 ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה (א) הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום (ב) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו (ג) הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות (ד) היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8(ג) לחוק הסדרים התשנ"ג - שהוא אינו בעל שליטה או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכס. סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות קובע כי מי שרואה עצמו מקופח בתשובת מנהל הארנונה על השגתו רשאי, תוך 30 יום מיום שנמסרה לו התשובה, לערור עליה לפני ועדת ערר ועל החלטת ועדת ערר רשאים העורר ומנהל הארנונה לערער לפני בית משפט לענינים מינהליים בית המשפט העליון הביאה את עמדתו וקבע כי השיטה שיצר החוק לעניין תקיפת חיוב בארנונה הינה בעייתית. החייב בארנונה המעוניין לתקוף את חיובו הן בטענות שבאות בגדר סעיף 3(א) לחוק הערר והן בטענות שמחוצה לו מוצא עצמו נאלץ ללכת בשני מסלולים. יש לציין, כי שלא כמו ביחס לארנונה, הרי בהליכים אחרים של השגה מנהלית לא הגביל המחוקק את הטענות שניתן להעלות בהליך ההשגה המנהלית אך לטענות מסוימות, על כן הנטייה היא לראות את גופי הערר המנהליים באותם עניינים כמוסמכים לדון בכל טענה המועלית בפניהם. רשויות מקומיותחוק הרשויות המקומיותארנונה