הכלל הוא שבמקרקעין הניתנים לחלוקה ייעשה פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין. כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף. אם קיימת תניה בהסכם שיתוף השוללת או מגבילה את זכותו של שותף לדרוש את פירוק השיתוף, לתקופה העולה על שלוש שנים, רשאי בית המשפט לצוות על פירוק השיתוף, כעבור שלוש שנים, אם הדבר ניראה לו צודק בנסיבות העניין. אם החלוקה בעין אפשרית רק אם ישלמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייב בתשלומי איזון אם הדבר נראה לו יעיל וצודק בנסיבות העניין. כאשר קיימת מניעה לחלוקה בעין רק לגבי אחד השותפים ולאותו שותף יש מקרקעין הגובלים במקרקעין המשותפים והוא הסכים שחלקו יצורף למקרקעין הגובלים יחולקו המקרקעין בדרך זו. אשר קיימת מניעה לחלוקה לגבי מקצת השותפים רשאים השותפים האחרים לקיים את המקרקעין במשותף או לחלקם ביניהם, בתנאי שישלמו לאותם שותפים מה שהיה נופל בחלקם אילו המקרקעין היו נמכרים. בית המשפט רשאי לצוות על פירוק השיתוף בדרך של רישום בית משותף, כאשר עיקר המקרקעין המשותפים הוא בית הראוי להירשם כבית משותף והתקבלה חוות דעת של המפקח על רישום המקרקעין. כשלא ניתן לחלק את את המקרקעין בעין ייעשה פירוק השיתוף בדרך של מכירה. פירוק שיתוףמקרקעיןחלוקה בעיןפירוק שיתוף במקרקעין