עורך דין סימני מסחר

מהו סימן מסחרי ?
ישנם סוגים שונים של סימני מסחר סעיף 1 לפקודת סימני המסחר מגדיר הפרה של סימן מסחר רשום כשימוש בידי מי שאינו זכאי לכך בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, לעניין טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר. סימן מסחר רשום מקנה לבעליו זכות קניינית אישית בסימן הרשום וזכות בלעדית לשימוש בו בסעיף 46(א) לפקודת סימני המסחר נקבע כי דיני רישום סימני המסחר, השימוש בהם והפרתם, כפי שנקבעו בהוראות הפקודה, נועדו להגן על שם מסחרי שהיה לקניינו של אדם ועל המוניטין שרכש לו בעשותו שימוש בשמו וכן להגן על האינטרס שיש לציבור במניעת הטעיה עקב שימוש בלתי מורשה בסימן המסחר.


הוכחת הפרה של סימן מסחר
להוכחת הפרה של סימן מסחר, אין התובע צריך להוכיח יסוד נפשי של המפר, כוונה לרמות או להטעות איננה מיסודותיה של עילה זו כשם שאיננה מיסודותיה של עוולת גניבת העין. השאלה העיקרית הנבחנת בתביעה להפרת סימן מסחר היא שאלת הדמיון בין סימן המסחר הרשום לבין הסימן המפר.

בדיקת טענה בדבר הפרת סימן מסחר מכוונת לקיומו של דמיון מטעה בין הסימנים עצמם על פי המבחן המשולש: מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות, ומבחן יתר נסיבות הענין (רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ, פ"ד נז(2) 438, פסקאות 12-13 לפסק דינו של השופט גרוניס (2003) (למידע נוסף מומלץ ליצור קשר עם עורך דין סימני מסחר).

סימני מסחר - פסיקה
הפסיקה התייחסה לרציונאל החקיקתי העומד בבסיס מתן בלעדיות לבעל סימן מסחר וקבעה:

"מוסד סימני המסחר נולד בשל הצורך להבדיל בין מוצריו של סוחר אחד למוצריו של סוחר אחר המתחרה בו ועל מנת להגן בהקשר זה הן על האינטרסים של הסוחר הן על אלה של הצרכן. הסוחר - נהנה מהגנה על המוניטין שלו ומקטין את החשש שהצרכן יטעה בין תוצרתו שלו לזו של סוחר אחר. הצרכן - יכול לאתר בקלות רבה יותר את המוצרים המסוימים שברצונו לרכוש ומוגן מפני הטעיה באשר למקור הטובין".

(ע"א 563/11 ADIDAS SALOMON A.G נ' ג'לאל יאסין (לא פורסם) (להלן: "פס"ד אדידס" או "פרשת אדידס"), סע' 8 לפסה"ד של כב' השופטת א. חיות).

סעיף 11 לפקודת סימני המסחר מגדיר מהם סימנים שאינם כשרים לרישום. הסעיף מונה ארבע עשרה חלופות, כאשר כל אחת מהן מייצגת מכשול בדרך לרישומו של סימן מסוים כסימן מסחרי, על כל המשתמע מכך.

הפסיקה פירשה את הדמיון המטעה ואת ההטעייה לעניין סעיף זה:

"...גם לעניין ההטעיה, כמו לעניין המוניטין – עצם החיקוי אינו מעיד בהכרח על כוונה להטעות את הלקוחות (ואף כוונה להטעות אינה מחייבת את המסקנה כי אכן התקיים חשש להטעיה. ראו עניין ורגוס, בעמ' 530-529). יתכן, למשל, כי המחקה התכוון למשוך לקוחות למוצר בשל תכונותיו – ולאו דווקא בשל שיוכו לתוצרתו של המותג המתחרה. על כן עלינו להעמיק ולבדוק האם במקרה זה עולה חשש מפני הטעיה של לקוחות פוטנציאליים. אני סבור כי המערערת לא הוכיחה שהתקיים חשש זה".

(ע"א 9070/10 ‏ ‏ טלי דדון -יפרח נ' א.ת סנאפ בע"מ (לא פורסם) סע' 11 לפסה"ד). (למידע נוסף מומלץ ליצור קשר עם עורך דין סימני מסחר).

בפרשת אדידס ביהמ"ש העליון קבע לעניין בחינת ההטעייה:

"כאשר עניין לנו בשימוש הנעשה בסימן דומה - להבדיל משימוש הנעשה בסימן זהה - הטוען להפרה צריך להוכיח שהסימן האחר דומה לסימנו עד כדי הטעיית הציבור, והבחינה בהקשר זה נעשית "ביחס לאנשים בעלי היגיון רגיל, הנוהגים בשקידה סבירה" (עניין טעם טבע, 450). דרישת הדמיון בין שני המוצרים הינה ברף העולה על זה של "קשר" בלבד (השוו סעיף 46א(ב) לפקודה וכן עניין אבסולוט, 885), וכבר נפסק כי עצם החיקוי אינו מעיד בהכרח על כוונה להטעות את הלקוחות וכי גם כוונה להטעות "אינה מחייבת את המסקנה כי אכן התקיים חשש להטעיה" (ע"א 9070/10 טלי דדון-יפרח נ' א.ת.סנאפ בע"מ, פסקה 11 (, 12.3.2012) (להלן: עניין יפרח) העוסק בעוולה של גניבת עין)". (סע' 12 לפסה"ד של כב' השופטת א. חיות).

הפסיקה קבעה כי לצורך הקביעה האם יש בסימן המפר דמיון עד כדי להטעות לסימני המתנגדת יש להשתמש ב"מבחן המשולש" הכולל מספר מבחני משנה:

"באשר ליסוד ההטעיה – באופן כללי נבחנת ההטעיה על-פי כמה רכיבים: מבחן המראה והצליל, סוג הסחורה הנמכרת וחוג הלקוחות שלה; מבחן יתר נסיבות העניין ומבחן השכל הישר (ראו עניין אווזי, בפס' 12; עניין עיתון משפחה, בעמ' 949; גינת, בעמ' 15)". (ע"א 9070/10 ‏ ‏ טלי דדון -יפרח נ' א.ת סנאפ בע"מ (לא פורסם) סע' 11 לפסה"ד).

עוד נפסק כי אופן יישומו של המבחן המשולש אינו אחיד והוא משתנה בהתאם לנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה ומקרה:

"אופן יישומם של מבחנים אלו בכל מקרה ומקרה אינו נעשה לפי סטנדרטים אחידים והוא מושפע מאופיו המבחין של הסימן הרשום ומהיקף ההגנה לה הוא ראוי (ראו ע"א 4116/06 Gateway Inc. נ' פסקול טכנולוגיות מתקדמות בע"מ, פסקה 16 (, 20.6.2007)). המשקל שיש ליתן לכל אחד ממבחני המשנה אף הוא אינו אחיד והוא משתנה בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של המקרה (ראו ע"א 10959/05 Tea Board, India נ' Delta Lingerie S.A.OF Cachan, פסקה 10 (, 7.12.2006) (להלן: עניין Tea Board)). יצוין כי לצד המבחן המשולש החילה הפסיקה במקרים מסוימים מבחן כללי של "שכל ישר", בעיקר כאשר יש לבחון האם קיים מסר רעיוני משותף בין הסימנים (ראו למשל: ע"א 8441/04 Unilever Plc נ' שגב, פסקה 9 (, 23.8.2006) (להלן: עניין Unilever); עניין טעם טבע, 453; עניין Tea Board, פסקה 10)". (פס"ד אדידס, סע' 12 לפסה"ד של כב' השופטת א. חיות).

כמו כן נפסק כי במתן מונופול לבעל סימן מסחר יש לאזן בין מספר זכויות חוקתיות, וכי יש להיזהר מפני מתן מונופול גורף מדי לבעל הסימן:

"זכות הקניין הרוחני, ככל זכות קניין אחרת, היא מסוג הזכויות ה"מיוחסות" הנהנות מהגנה חוקתית וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מורה אותנו שלא לפגוע בה (סעיף 3 לחוק). אלא שההגנה על הקניין הרוחני ועל סימני המסחר בכלל זה, מתנגשת מעצם טיבה וטבעה עם זכות חוקתית אחרת- חופש העיסוק והזכות לתחרות חופשית הנגזרת ממנו (ראו ע"א 9191/03 V&S Vin Spirt Aktiebolag נ' אבסולוט שוז בע"מ, פ"ד נח(6) 869, 877 (2004) (להלן: עניין אבסולוט)). כמו כן, הענקת מונופול רחב שוליים לבעל הקניין הרוחני לעשות שימוש ייחודי בקניינו זה, יש בה כדי לפגוע בקיומו של שוק מוצרים חופשי ומגוון המסייע בפיתוח הכלכלה וחיי המסחר. בבואנו לשרטט את גבולותיה של ההגנה על סימן המסחר יש לחתור על כן, ככל הניתן, לאיזון בין ההגנה הנדרשת על הסימן הרשום ובין "הפקעת" כל סימן אחר, תהא רמת הדמיון ביניהם אשר תהא, מרשות הכלל". (פס"ד אדידס, סע' 8 לפסה"ד של כב' השופטת א. חיות). (למידע נוסף מומלץ ליצור קשר עם עורך דין סימני מסחר).

וכן צויין גם בפסק דינו של כב' השופט א. רובינשטיין באותה פרשייה:

"יש לנקוט איפוא זהירות בהקניית בלעדיות גמורה בהקשר זה, כזו העלולה, בלי משים, "לרדת מן הפסים" ולפגוע באיזון העדין שבין ההגנה על הקניין הרוחני לבין ההגנה על חופש העיסוק והתחרות החופשית (ראו דברי בעניין ע"א 9191/03 V&S Vin Spirt Aktiebolag נ' אבסולוט שוז בע"מ, פ"ד נח(6) 869, 877, 884)".





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סוגי סימני מסחר

  2. עורך דין סימני מסחר

  3. סימן מסחר צבע

  4. שם גנרי כסימן מסחר

  5. סימן מסחר מוכר היטב

  6. דמיון מטעה בסימני מסחר

  7. מבחני המשנה הפרת סימן מסחרי

  8. תביעה להפרת סימן מסחר

  9. דמיון מטעה בסימני מסחר

  10. הפרת סימני מסחר בשטחים

  11. פיצוי בגין הפרת סימן מסחר

  12. הפרת סימן מסחרי מוכר היטב

  13. תביעה עקב הפרת סימן מסחר רשום

  14. השוואה בין שני סימני מסחר – מבחן הדמיון המטעה

  15. האם יש צורך ביסוד נפשי בעוולת הפרת סימן מסחר ?

  16. סימן מסחר מוכר היטב - סעיף 46א(א) לפקודת סימני המסחר

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון