בית המשפט קבע בפסיקתו כי המודעות הנדרשת בעבירת הסדר כובל הינה מודעות בפועל של עושה העבירה לטיב הפיזי של התנהגותו ולקיום הנסיבות הרלוונטיות. כלומר, נדרשת מודעות בפועל של עושה העבירה לכך שהוא צד או אורגן של צד להסדר, שנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר. אם מדובר בהסדר שעניינו אחד מהנושאים המפורטים בסעיף 2(ב) לחוק ההגבלים העסקיים, פוטנציאל הפגיעה של ההסדר בתחרות איננו אחד מרכיבי היסוד העובדתי של העבירה, אשר-על-כן אין נדרשת במצב מעין זה מודעות לפוטנציאל הפגיעה של ההסדר בתחרות, אלא די בכך שתוכח מודעות של עושה העבירה לנושא הכבילה הרלוונטי בסעיף 2(ב) לחוק ההגבלים העסקיים. יסוד המודעות הינו יסוד סובייקטיבי, על-כן אין די בכך שבתביעה בגין עבירת הסדר כובל תוכח ברמת ההסתברות הנדרשת במשפט פלילי התקיימות רכיבי היסוד העובדתי של עבירת ההסדר הכובל, אלא יש להוכיח גם את מודעותם של הנאשמים לקיום רכיבים אלה.מחשבה פלילית / היסוד הנפשידיני חברותהגבלים עסקייםהסדר כובל