בית המשפט קבע בפסיקתו לגבי בורר שהושעה מכהונתו כי בורר שהושעה מכהונתו אין השעייתו פוגמת בתוקף החלטה שניתנה על ידיו קודם להשעייתו במסגרת בוררות שנוהלה בפיקוחו. בורר שלאחר סיום הבוררות לפניו מתגלות עובדות המעוררות ספק בדבר תבונת ההחלטה למנותו מלכתחילה לכהונת בורר, הגם שאין בהן כדי לחייב את המסקנה כי מינויו בטל מעיקרא. בעובדות שהתקיימו בזמן מינויו של הבורר, אך נתבררו לצדדים רק לאחר מתן הפסק, יכול בית- המשפט להתחשב רק אם נוכח בקיום זיקה בינן לבין תוכנו של הפסק. ההבחנה בין ביקורת לגופו של פסק לבין ביקורת לגופו של בורר חשובה היא, ובהקפידו על קיומה של הבחנה זו יימנע בית המשפט מעירוב תחומים שלא כהלכה. עוד נקבע בפסיקת בית המשפט לעניין זה כי ישנה הקבלה בין המשפט המנהלי לבין דיני בוררות, על-פי עקרון המכונה - עקרון הבטלות היחסית, המקובל בתחום המשפט המנהלי, נהוג להבחין בין פגם שנפל בהחלטה המנהלית לבין תוצאותיו של הפגם וזהו גם הדין בתחום דיני הבוררות.יישוב סכסוכיםבוררבוררות