עוולת התרמית : עוולת התרמית מוגדרת בסעיף 56 לפקודת הנזיקין כדלקמן: הצג כוזב של עובדה בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא איכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממו. כלומר על מנת לבסס את העילה נדרש אלמנט של נזק הטלת אחריות בגין תרמית : הטלת אחריות בגין תרמית שונה מהטלת אחריות בגין רשלנות. האשם המיוחס למי שמרמה שונה מזה המיוחס לרשלן. הטלת אחריות בעוולת התרמית מטילה אשם אישי, בעוד האשם שביסוד עוולת הרשלנות הינו אשמה חברתית ולכן בית המשפט הכיר בכך כי הנטל להוכחת עוולת התרמית הוא נטל כבד יותר אחריות בעוולת התרמית, תוטל רק מקום בו התובע הסתמך על המצג הרשלני באופן סביר ועקב כך נגרם לו הנזק, כאשר במקרים מסוימים, הסתמכות זו יכולה להילמד גם כאשר המצג הועבר לתובע מגורם ביניים , כלומר צד שלישי מסויים ולאו דווקא ישירות ממי שיצר את המצג. אחריות על מוצרים פגומיםעוולת התרמיתמוצרתרמיתנזיקין