תאונת דרכים עובד זר

##תאונת דרכים עובד זר - תביעת פיצויים:## עובד זר נפגע לאחר תאונת דרכים, התאונה ארעה עת ירד מהסעה ממקום עבודתו עקב התאונה נפגע בחבלה משולבת שכללה חבלת ראש, ריסוק הגפיים התחתונים, שברים בשתי השוקיים ושבר סופרה-קונדילרי בירך שמאל. הוא הובהל באמצעות מד"א לבית החולים שם אושפז. במהלך אשפוזו עבר מספר ניתוחים, בין היתר, לצורך קיבוע השברים. כמו כן נזקק לטיפולים רבים במחלקת כירורגיה פלסטית בשל צלקות מרובות שנגרמו לו. לאחר שחרורו מבית החולים הועבר למקום מגורי עובדים זרים. לטענת ערכי הדין של העובד הזר, בגלל מצבו התפקודי והרפואי הקשה ומאחר שנזקק לעזרה צמודה שלא יכול היה להשיגה בהעדר בני משפחה או קרובים כלשהם שיכלו לסייע בידו, ובתיווכה של החברה בה עבד לפני הגיעו לישראל, העבירה אותו מעבידתו על חשבונה למוסד טיפולי ושיקומי. ## תאונת דרכים עובד זר - נכות:## בית המשפט מינה במסגרת תביעת הפיצויים מומחה רפואי בתחום האורטופדי ונקבעו לעובד הזר בגין תאונת הדרכים, אחוזי נכות כמפורט להלן: ברך ימין בגובה של 15% כמצב בינים לפי סעיף 35(1)ב' וסעיף 35(1)ג' לתקנות הביטוח הלאומי ונכות קבועה של העובד הזר בגובה של 10% בגין הנזק בברך ימין שנגרם בעטיו של השבר בעצמות השוק בסמוך לברך זו. נכות בברך שמאל בגובה 15% לפי סעיף 35 (1) ג'. בשל הגבלת התנועות המזערית במפרק ירך שמאל המשנית לעיוות הסיבובי בעצם הירך, נכותו הצמיתה של העובד הזר בגובה 5% לפי מחצית סעיף 35(1)ב, כמו כן צוין כי העובד הזר סבל מחוסר איחוי של השברים בשתי רגליו במשך תקופה ממושכת. על סמך המסמכים שהוצגו מסתבר שרק לאחר הניתוח הנוסף נצפה חיבור בכל השברים ונתאפשרה דריכה מלאה על שתי הרגליים. נכותו התפקודית הזמנית הייתה בגובה 100% במהלך התקופה הזו. לאחר מכן נזקק העובד הזר למקל הליכה ועבר ניתוח נוסף בשוק שמאל ובירך שמאל. כמו כן קבע המומחה לעובד הזר 10% נכות לצמיתות בגין הצלקות ו- 5% נכות לצמיתות בגין הגבלת התנועה בפרק ירך שמאל. ##טענת חברת הביטוח - חובת הקטנת הנזק בניתוח:## חברת הביטוח טענה במסגרת התביעה כי ישנה חובת הקטנת הנזק בניתוח, וכי ההתערבות הניתוחית שנדרשת במצבו של העובד הזר היא פשוטה ומשאין מדובר בניתוח שכרוכה בו סכנה או שלא ברורים סיכויי הצלחתו ואין לעובד הזר שיקול דעת בעניין מכוח חובתו לצמצם את הנזק. בהתאם לכך טענה חברת הביטוח כי יש לחשב את נכותו הרפואית של העובד הזר על פי ההנחה שהוא יעבור התערבות ניתוחית, ובמשמע לקבוע נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 10% בגין הפגיעה בברך ימין ו-15% בגין הפגיעה ברגל שמאל. ##טענת עורכי הדין של העובד הזר:## העובד הזר טען באמצעות עורכי דינו כי אין לכפות עליו התערבות כירורגית בגופו, כשכלל לא ברור אם יביא הדבר לשיפור במצבו. טענה זו סמך על חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט שם נרשם בהתייחס לברך ימין והן לברך שמאל, כי הוצאת המסמר עשויה לתרום לשיפור מצב הברך. דהיינו, עולה כי לא ברור מה הסבירות ששיפור כזה אכן יתרחש. עוד לטענתו מאחר שהנטל להוכיח כי ניתן לצמצם את הנזק מוטל על חברת הביטוח היא לא הרימו נטל זה, ולכן יש לדחות את טענתה. ##הכרעת בית המשפט:## בית המשפט פסק כי המומחה בחוות דעתו השתמש בלשון מסויגת לגבי הסיכוי כי אכן ההתערבות הניתוחית תביא לשיפור במצבו של העובד הזר. יתר על כן, הוא צוין כי הרופא שטיפל בתובע סבר שאין צורך בהתערבות כירורגית. גם הוועדה הרפואית שבדקה את התובע ביטוח לאומי לא ציינה את האפשרות כי התערבות ניתוחית תביא לשיפור במצבו ומאחר וההלכה היא כי הנטל להוכיח כי הניזוק לא פעל באופן סביר להפחתת ניזקו מוטל על המזיק, בית המשפט דחה את טענת חברת הביטוח לעניין הפרת החובה להקטנת הנזק ופסק לעובד הזר פיצויים בגין כאב וסבל, עזרת צד שלישי, הוצאות רפואיות הפסדי שכר וסיעוד וכן הוצאות ניידות וכן שכר טרחת עורך דין. תאונת דרכיםעובדים זרים