נפגעי תאונות דרכים - פגיעה נפשית: ילדה נפגעה בתאונת דרכים כהגדרתה על פי חוק הפיצויים - נפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975. הוגשה תביעת פיצויים ובית המשפט מינה מומחים רפואיים לקביעת אחוזי הנכות של התובעת. על פי חוות דעת מומחה נוירולוג נקבע כי לתובעת נכות נוירולוגית בשיעור 46%, נוכח תפקוד לקוי של ידה הימנית, פגיעה בתחושת המצב, חוסר התמצאות במרחב, דיספזיה מוטורית ובעיות במישור הקוגנטיבי. על פי חוות דעת מומחה פסיכיאטר נקבע כי לתובעת נכות פסיכיאטרית בשיעור 20% וכן שיעור של 30% נוספים בגין השינויים ההתנהגותיים ותגובות נפשיות מגוונות על רקע פגיעתה המוחית. בהתאם לחוות הדעת, הנכות המשוקללת של התובעת הייתה 69.760%. בית המשפט פסק פיצויים בגין כאב וסבל, הפסד השתכרות התובעת, הפסדי השתכרות האב, ליויי מסייעת צמודה, הוצאת בגין עזרה בלימודים, עזרת צד ג', הוצאות נסיעה הפסדי פנסיה, מכשור וציוד לעתיד, אובדן סיכוי להתחתן. נפגעי תאונות דרכים - פגיעה במספר איברים: הוגשה תביעה לפי חוק פיצויים - נפגעי תאונות דרכים. ע"י אישה שנפגעה באופן קשה בתאונת דרכים. על פי כתב התביעה, נפגעה התובעת קשה, איבדה את הכרתה ונגרם לה שבר פיצוץ בחולית גב ושבר של עמודות נוספות, פריקה בכתף, חבלת צוואר וכן פגיעת ראש. התובעת אושפזה בבית החולים ולאחר השחרור המשיכה בטיפול בבית החולים. בית המשפט מינה לתובעת שלושה מומחים רפואיים. בתחום האורטופדי המומחה קבע כי בפרק התאונה גרמה לתובעת את הפגיעות הבאות: שבר פיצוץ בחוליה עם פגיעה נוירולוגית. בניתוח הוצא רוב גוף החוליה ונעשה קיבוע מתכתי של 3 חוליות. פריקה בדרגה 1 של הפרק האקרומיאוקולויקולרי בכתף ימין. חבורות שפשופים וחתכים מפוזרים. הגבלה בתנועה של עמוד השדרה המתני עם רגישות וכאב מקומי. חולשה קלה של שרירי הירך (קודריצפס) דרגה 4/5 עם דלדול קל מאוד. בבדיקה חשמלית עדכנית לא נמצאה עדות לפגיעה עצבית. מדובר כנראה בתופעה של חולשה בעקבות חוסר שימוש על רקע פגיעה עצבית שחלפה. רגישות בהפעלת כתף ימין, ללא פגיעה בטווח התנועה. כף רגל השמאלית חמה יחסית לימנית, מדובר על פגיעה סימפטטית כתוצאה מן הניתוח בגישה קדמית ובעקבות החבלה והניתוחים סובלת מצלקות מכאיבות ומכערות. בגין הממצאים לעיל נקבעה נכות אורטופדית צמיתה משוקללת בשיעור של 24%. בתחום הנוירולוגי נקבע כי התובעת עברה חבלת ראש, עם איבוד הכרה והוסיף לתובעת עוד 5% נכות בגלל הרגשת הזרמים והחום על רקע פגיעה עצבית ברגל שמאל, לפי סעיף 29(6). כמו כן, הוסיף עוד 10% לפי סעיף 34ב' לצמיתות בגלל התגובה הנפשית הפוסט טראומטית, כפי שהתברר מהבדיקות הנוירופסיכולוגיות. בתחום הכירורגיה פלסטית המומחה קבע כי רוב הצלקות הניתוחיות מציגות אלמנטים של ריפוי לא תקין בוריאציות שונות. ויש לראות את מצב הצלקות כסופי, ולאור זאת קבע לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 17%. בית המשפט קיבל את התביעה ופסק פיצויים ותשלום שכר טרחת עורך דין. נפגעי תאונות דרכים - קטינה: קטינה נפגעה בתאונת דרכים יחד עימה הגישו התביעה גם הוריה אפוטרופסיה הטבעיים. מטעם בית המשפט מונו שני מומחים רפואיים: בתחום הפסיכיאטריה ובתחום נוירוכירורגיה ורפואת שיקום. מחוות הדעת של המומחה בתחום הפסיכיאטריה, עלה כי לתובעת נותרה נכות פסיכיאטרית בשיעור 23.3%. מחוות הדעת של המומחה בתחום נוירוכירורגיה ורפואת שיקום עלה כי לתובעת המיפלגיה חלקית בצורה קלה, בגינה יש לתובעת נכות בשיעור 10% לפי סע' 29 (1) א' 1 לתקנות הביטוח הלאומי. מטעם התובעת הוגשה חוות דעת עובדת סוציאלית לגבי צרכים וכן לגבי הסיכויים של התובעת בשוק העבודה. בהתחשב בנתונים שעמדו בפני בית המשפט נפסק פיצוי בגין הפסד השתכרות. של התובעת בעתיד, עזרת הזולת בעתיד לתובעת, הוצאות ניידות מוגברות בעתיד הפסד שנגרם להורי התובעת ופיצוי בעבור כאב וסבל כאשר מסכום הפיצויים נוכו קצבת ילד נכה בביטוח לאומי וכן, קצבת נכות כללית. נפגעי תאונות דרכים - פגיעה בעיניים: קטינה נפגעה בתאונת דרכים, הפגיעה הייתה חזיתית ובעלת עוצמה, ובעקבותיה הובהלה הנפגעת לבית החולים שם אובחנו אצלה חתכים במצח ימין ופגיעה בעיניים. בכלל זה אובחן אצלה חתך בראש באזור קדמי מימין תוך חשיפת העצם, אשר נתפר עוד בחדר מיון. כן אובחנו המטומה פריאורביטלית קשה עם חתכים בעפעפיים עליון ותחתון ודימום בתוך עין ימין, כאשר היא מדווחת על חוסר ראיה בעין זו. בדיקת סי.טי ראש שבוצעה הצביעה על אויר באורביטה ימנית ושבר ללא תזוזה בקירות הסינוס המקסילרי. על רקע האמור, אושפזה בבית החולים במחלקה כירורגית ובמחלקת עיניים. בעקבות התאונה הוגשה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים - נפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1974. על-פי הנטען בכתב התביעה, בסמוך לאחר התאונה הופיעו אצל התובעת תופעות של כאבי ראש, כאבי פנים, סחרחורות, לחץ, חרדה, דכאון, חוסר ריכוז, בעיות שינה ועוד, בגינן הופנתה התובעת למרפאה לבריאות הנפש. בכתב התביעה נטען עוד, כי מאז התאונה וכתוצאה ממנה אין התובעת רואה בעין ימין, סובלת כאבים קשים בשתי העיניים, צריבה קשה והפרשה בלתי מבוקרת של דמעות וכי היא אינה מסוגלת לקרוא ו/או לצפות במסך טלוויזיה או מחשב. עוד נטען כי לפני התאונה הייתה התובעת בריאה בגופה ובנפשה, וכי כתוצאה מהתאונה היא מתקשה לתפקד, מוגבלת באפשרויות עיסוקה ובביצוע עבודות הבית. לבסוף טענה התובעת, כי נותרה עם צלקות חמורות ובולטות במצח, הגורמות לה לפגיעה קשה במראה החיצוני. בעקבות הפגיעות הנטענות, מינה בית המשפט שלושה מומחים רפואיים בהתאם לסעיף 6(א) לחוק הפיצויים - נפגעי תאונות דרכים, לצורך קבלת חוות דעתם. בתחום הכירורגיה הפלסטית המומחה בחוות דעתו, כי לתובעת נותרו בעקבות התאונה שתי צלקות באזור העין הימנית והמצח, על רקע זה, העריך המומחה את נכותה הצמיתה של התובעת בתחום הפלסטי ב-7.5% לפי סעיף 75(2)(ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956. בתחום הפסיכיאטרי קבעה המומחית, כי תאונת הדרכים גרמה לתובעת נכות בתחום הרגשי, אותה העריכה, בשיעור של 30%. בתחום העיניים קבעה המומחית את נכותה של התובעת, בראש הנזק של פגיעה בחדות הראייה, בשיעור של 10%. כמו כן, קבעה המומחית את נכותה הרפואית של התובעת בראש הנזק של הגבלת שדה הראייה בשיעור של 5% לפי סעיף 52(2)(5) לתקנות ביטוח לאומי. וכן בשיעור של 5% נוספים, לפי סעיף 56(2) לתקנות ביטוח לאומי בגין דמעת. בית המשפט פסק פיצויים בגין, הפסד השתכרות, אבדן זכויות סוציאליות, כאב וסבל, סיעוד ועזרת הזולת , הוצאות רפואיות ונסיעות. עינייםתאונת דרכים