##תאונות דרכים קשות - פגיעה בקרסול:## רקע עובדתי: משפחה נפגעה בתאונת דרכים, אב המשפחה, נפגע פגיעות קלות שלא הותירו בו נכות כלשהי. הבת אף היא נפגעה באורח קל והנכות היחידה שנותרה לה מן התאונה הינה נכות פלסטית בשיעור 1%, שקבע מומחה רפואי, בשל צלקת זעירה במצחה. הפגיעה הקשה בתאונת הדרכים היתה מנת חלקה של אם המשפחה, אשר כתוצאה מן התאונה סבלה משבר בקרסול הימני, מפגיעות באיזור המרפק השמאלי והאמה השמאלית וכן מפגיעות באיזור העכוז, הירך השמאלית, הברך השמאלית והשפה. במהלך האשפוז הראשון שלאחר התאונה עברה האם שחזור פתוח וקיבוע פנימי של השבר בקרסול על ידי ברגים ניתוח אופייני למקרים של תאונות דרכים קשות, וכן בוצעה תפירה של הפצעים באיזור המרפק השמאלי והאמה השמאלית. כחודש לאחר מכן, עברה דינה ניתוח נוסף להוצאת הברגים בהרדמה כללית . כתוצאה מן התאונה, סבלה האם מכאבים באיזור הקרסול והתקשתה בהליכה ובעמידה ממושכת, למרות הניתוחים שעברה. חוות דעת המומחה בתחום האורטופדי: המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית המשפט לבדיקת מצבה הרפואי של האם כתוצאה מהתאונה, קבע בחוות דעתו כי האם סובלת מנכות אורטופדית צמיתה בשיעור 20%, בשל הפגיעה בקרסול, נכות אשר אופיינית למקרים של תאונות דרכים קשות, וכן מנכות קוסמטית בשיעור 20% בגין צלקות על פני אזורים שונים בגופה. המומחה הרפואי, שבדק את האם, מצא כי בקרסול הימני נגרם נזק משמעותי לסחוס וכי הפרק פגוע קשה. עוד מצא המומחה, כי נגרמה לאם הגבלה קלה בלבד בתנועות הקרסול, אך התנועות מלווות בחריקות קשות ביותר באיזור הקרסול והנעתו מלווה בכאב משמעותי, בשל הנזק לסחוס. לפיכך, סבר המומחה כי לא יהיה זה נכון לקבוע את נכותה של דינה על-פי סעיף 48(3) לתוספת לתקנות ביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז -1956 הוא הסעיף הדן באופן ספציפי בפגיעות בקרסול, שכן החלופות באותו סעיף אינן משקפות נכונה את מצבה של האם וקביעת אחוזי הנכות על-פיהן יש בה כדי לקפחה. המצבים של קשיון המתוארים בסעיפים 48(3)(ב) ו- (ג) הינם מצבים שלאחר ביצוע הקשייה של הקרסול בניתוח, בו מבוצע חיבור של עצמות המפרק. הקשייה כזו גורמת להעלמות הכאבים, אך יוצרת קיבוע של הקרסול באופן המגביל את תנועת הקרסול ואינו מאפשר למשל פעולה של ריצה, אם כי אינו משפיע על יכולת ההליכה של המנותח. החלטת בית המשפט: בית המשפט אימץ את קביעותיו של המומחה הרפואי מטעמו לעניין הנכות שנגרמה לאם כתוצאה מהתאונה, הן בתחום האורטופדי והן בתחום הפלסטי. הנכות המשוקללת עמדה על שיעור של 36%. האב והבת קיבלו פיצויים בגין כאב וסבל בלבד והאם כמקובל הפגיעות בגין תאונות דרכים קשות קיבלה פיצויים בגין כאב וסבל הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, עזרת הזולת בעבר ובעתיד. ## תאונות דרכים קשות - נכות אורולוגית תפקודית:## הרקע לתביעה: אדם נפגע בתאונת הדרכים שהוכרה גם כתאונת עבודה. הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה לתובע נכות מעבודה כדלקמן: נכות אורטופדית לפי סעיף 37(7)(ב) של המבחנים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשל"ז - 1956, בשל הגבלת התנועות בעמוד השדרה המתני בצורה בינונית - נכות בגובה 20%. נכות אורולוגית לפי סעיף 24(3) של המבחנים שבתוספת - בשל חוסר באשך - נכות בגובה 20%. נכות אורולוגית לפי סעיף 23(3)(א) של המבחנים שבתוספת - בשל היצרות השופכה המצריכה הרחבות תכופות, עם דלקת בשלפוחית - נכות של 30%. סך הכל נכות משוקללת 55.2%.נ בשלב שני נתבקשה הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי לבחון מחדש דרגת נכותו של התובע, ולהחליט אם יש מקום להגדיל את שיעור נכותו הצמיתה מכוח תקנה 15(א) לתקנות, המאפשרת בנסיבות מיוחדות להגדיל את שיעור הנכות מעבר לזו המתחייבת כמקובל המקרים של תאונות דרכים קשות, בדרך כלל, מהמבחנים הקבועים באופן ממצה ומפורט בתוספת לתקנות. סטיה זו אפשרית עד כדי 50% מדרגת הנכות שנקבעה על פי המבחנים, לגבי מרכיביה השונים, כולם או מקצתם. הוועדה נענתה לבקשת התובע והגדילה את אחוזי נכותו ב-50%, כך שהנכות הכוללת שנקבעה לתובע עמדה על 83% נכות. התייחסות בית המשפט לסוגיית הנכות התפקודית: בית המשפט ציין בפסיקתו כי "דרגת נכות" אינה מושג חד משמעי, שמובנו אחיד בכל מקרה ומקרה. פסיקת בתי המשפט בנושא תביעות הפיצויים, על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) וחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שזורה בהלכות בדבר האבחנה בין נכות רפואית לנכות תפקודית. במקרים מסוימים דרגת הנכות שנקבעת לנפגע על פי חוות דעת של מומחים רפואיים, קולעת לשיעור הנכון, הן מבחינת מגבלותיו הרפואיות של הנפגע והן מבחינת יכולתו של הנפגע לתפקד ולהשתכר למחייתו. במקרים אלו דרגת נכותו של הנפגע היא אחת וזהה במשמעותה הרפואית והתפקודית. לעומת זאת, במקרים אחרים קיים פער, לעיתים אפילו גדול, בין מגבלותיו של הנפגע מבחינה רפואית, המתבטאות בדרגת הנכות הרפואית שנקבעה לו, לבין יכולתו של אותו נפגע לתפקד, לעבוד ולקיים את עצמו. במקרה כזה, פוסק בית המשפט נזק שאינו ממוני על פי דרגת הנכות הרפואית ונזק ממוני על פי דרגת הנכות התפקודית, שיכול שתהא גבוהה או נמוכה מדרגת הנכות הרפואית בעיקר במקרים של תאונות דרכים קשות. עוד צוין ע"י בית המשפט כי כדי שנכות רפואית, תבטא את הפסד הכושר להשתכר, על בית המשפט להשתכנע שהיא גם בעלת משמעות תפקודית. יש ומום קל באופן יחסי גורם לירידה גדולה בכושר העבודה וההשתכרות ויש ופגיעה קשה אינה נושאת בכנפיה נזק כספי גדול ביותר. הדבר תלוי לא במעט במי המדובר בעברו של האיש, בגילו הנוכחי, בעבודתו או במקצועו, ביכולתו להסתגל למצב החדש או - אם יש צורך בכך - ביכולתו לעבור למקצוע מתאים אחר ולמצוא בו עבודה ומקור פרנסה, ועוד נסיבות כהנה וכהנה. ## תאונות דרכים קשות - פגיעה רב מערכתית:## הרקע העובדתי: לבית המשפט הוגשה תביעה בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע בגין תאונת דרכים. במועד התאונה היה התובע קטין. כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובע חבלות מרובות והוא נפגע בראש, בפנים, בגב, בצוואר, בחזה, ובכתף והוא איבד את הכרתו. התובע אושפז בבית חולים כשהוא חסר הכרה. מטעם בית המשפט מונו 4 מומחים רפואיים כמקובל במקרים של תאונות דרכים קשות. חוות דעת המומחה לרפואה פנימית: מומחה לרפואה פנימית קבע כי הנזק העיקרי שנגרם לתובע היה זעזוע מוח וחבלה קהה בבית החזה מימין עם היווצרות חזה אויר. בחוות דעתו קבע המומחה כי לא נמצאה כל עדות לנזק לריאות או לבית החזה, התפשטות הריאות מלאה, תנועת הסרעפות תקינה לגמרי, אין רמז לקיום הידבקויות בעלות משמעות בבית החזה, למגבלה כלשהי לתנועת בית החזה או להתפשטות הריאות. אי לכך קבע המומחה כי לא נותרה לתובע כל נכות צמיתה בעקבות התאונה, בתחום הרפואה הפנימית. חוות דעת המומחה לכירורגית הפה והלסת: המומחה לכירורגית הפה והלסת, קבע כי התובע נחבל בפניו, כותרותיהן של מספר שיניים קדמיות וצדדיות נשברו והוא החל לסבול מכאבים של שרירי הלעיסה. בחוות דעתו קבע המומחה כי לתובע נותרה נכות לצמיתות בשיעור של 5% בגין הפרעות קלות בלעיסה הנובעות מפגיעה בשרירי הלעיסה (לפי ס' 73(2)א 2, עוד קבע המומחה כי כתוצאה מהפגיעה בשיניו יהיה התובע זקוק לתיקונן ופירט בחוות הדעת את התיקונים הנדרשים ועלותם. חוות דעת המומחה בתחום האורטופדיה: המומחה בתחום האורטופדיה, קבע כי כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובע, בין היתר, פריקה של המפרק הקרומי וקלביקולרי מימין ושבר של החוליה הגבית ה-8. בחוות הדעת קבע המומחה כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין השבר בעמוד השדרה לפי ס' 37(8)(א) לתקנות הביטוח הלאומי ונכות צמיתה נוספת בשיעור של 5% לפי ס' 39(3) לתקנות הביטוח הלאומי בגין הפריקה הקרומי וקלביקולרית. סה"כ פסק המומחה לתובע 9.75% נכות לצמיתות. חוות דעת המומחה בתחום הנוירולוגיה והפסיכיאטריה: המומחית בתחום הנוירולוגיה והפסיכיאטריה, נתנה את חוות דעתה לאחר שבדקה את התובע פעמיים ולאחר שביקשה וקיבלה סכום בדיקה נוירופסיכולוגית. בחוות דעתה קבעה המומחית כי התובע נחבל בגולגולת חבלה קשה ונגרם נזק למוחו, נזק קוגניטיבי והתנהגותי. כתוצאה מכך קיימת לתובע הפרעה קשה בזכרון, קשב, ריכוז, ארגון וחשיבה. בגין נזקים אלה, אשר נגרמו כתוצאה מהחבלה בראש, קבעה המומחית לתובע נכות לצמיתות בשיעור של 20% לפי ס' 34ג' לתקנות הביטוח הלאומי. לאחר התאונה אירע לתובע התקף אפילפטי. מאחר והתובע סבל מאפילפסיה גם לפני התאונה קבעה המומחית כי נכותו הכוללת של התובע בגין האפילפסיה היא בשיעור של 30%, לפי ס' 30(1) לתקנות הביטוח הלאומי אולם בגין התאונה יש לזקוף נכות צמיתה בשיעור של 10% בלבד. בסה"כ נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 28% בגין התאונה, כאשר לפני התאונה הייתה לתובע נכות נוירולוגית בגין אפילפסיה בשיעור של 20 אחוז. פסיקת בית המשפט: בית המשפט חייבת את חברת הביטוח לשלם לתובע פיצויים בגין הפסד השתכרות, הוצאות נסיעה, הוצאות רפואיות, תרופות, טיפולים פסיכיאטריים, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות בעתיד, כאב וסבל וכן חייב בת המשפט את חברת הביטוח לשאת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ כשאלה נושאים ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל. תאונת דרכים