תביעת ביטוח תאונת דרכים

תביעת ביטוח תאונת דרכים - הרקע העובדתי
אדם נפצע בתאונת דרכים. הגיש תביעת ביטוח תאונת דרכים, חברת הביטוח לא חלקה על חבותה לפצות את התובע בגין נזקי תאונת דרכים, המחלוקת התמקדה בשאלת גובה הנזק. התובע הועבר לבית החולים ואובחן כסובל משבר דחוס של הגולגולת עם המיפלגיה (שיתוק) שמאלית, והמיפרזיס (חולשה) ימנית, שבר של החוליה הצווארית, חבלה בריאה שמאלית, שבר של הרמוס פוביס והחלק העליון של הסקרום מימין. בוצעה מתיחה שלדית של הגולגולת לטיפול בשבר של הצוואר. התובע אושפז בבית החולים ומשם הועבר למטרת שיקום לבית החולים לווינשטיין שם אושפז כתשעה חודשי אשפוז לערך. בתקופה מאוחרת יותר, אושפז התובע במחלקת עצבים של בית החולים עקב אירוע של איבוד הכרה ורעד בגפיים וטופל תרופתית


תביעת ביטוח תאונת דרכים - נכות אורטופדית
במסגרת תביעת ביטוח תאונת דרכים, מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, קבע בחוות דעתו שתוצאות השיתוק בצד שמאל של הגוף מתבטאות בחולשה בכף הרגל וליקוי בתחושה של פלג גוף שמאל. בגין הגבלה בינונית של תנועתיות ע"ש צווארי בעקבות השבר בחוליה הצווארית נקבעו 20% נכות. בגין קשיון נוח של המרפק השמאלי נקבעו 20% נכות. בגין הגבלה קלה בתנועה של עמוד השדרה המותני עקב שברים באגן: 10%. הנכות המשוקללת בתחום האורתופדי עמדה על 42.4% בגין התאונה. המומחה נשאל האם יזדקק התובע, לאור פגיעתו האורתופדית, לעזרת מלווה ותשובת המומחה היתה שבמרפאתו התפשט והתלבש התובע לבד, ומבחינה אורתופדית אין המומחה סבור שיש צורך בעזרת מלווה. כמו כן נשאל האם עקב פגיעתו האורתופדית אין התובע יכול לסחוב חפצים, ולנקות את ביתו, ויזדקק לעזרת אחרים לצרכים אלה, ותשובת המומחה היתה כי לא יוכל לסחוב חפצים כבדים ביד שמאל, אך יוכל לסחוב מימין כי הוא ימני. לגבי ניקוי הבית תהיה קיימת הגבלה מסוימת וקלה

תביעת ביטוח תאונת דרכים - נכות בתחום הנוירולוגי
מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי אשר מונה במסגרת תביעת ביטוח תאונת דרכים, ציין בחוות דעתו שהתובע איבד הכרתו בתאונה לתקופה ממושכת. אובחן שבר דחוס בגולגולת משמאל עם פגיעה מוחית מתחתיו. זאת בנוסף לשברים בחוליה הצווארית השנייה ובאגן. לאחר ששב להכרתו סבל התובע משיתוק בצד שמאל, חולשה בצד ימין וליקויים קוגניטיביים, וכן עבר שני התקפים אפילפטיים. מצבו של התובע, השתפר בהדרגה. בפני המומחה התלונן התובע על כאבי ראש, הפרעות בזכרון ובהליכי חשיבה. המומחה התרשם מאיטיות פסיכומוטורית ואיטיות ביכולת הביטוי, וכן ציין שקיימת הפרעה ביציבה ובקואורדינציה, ופגיעה מוטורית קלה ברגל שמאל. באבחון קוגניטיבי נתגלו ליקויי קשב וזכרון המקשים מאד על ביצועיו של התובע. המומחה קבע לתובע 30% נכות עקב פגיעה מוחית עם הפרעה קוגניטיבית וסיכוי מה להתקפים אפילפטיים, וכן 10% נכות עקב הפרעה מוטורית קלה. להערכת המומחה יכול התובע לשוב למעגל העבודה, בעבודות שאינן דורשות מיומנויות אינטלקטואליות גבוהות, ואינן דורשות מאמץ פיזי. עוד הוסיף המומחה שהתובע יכול להשתמש בשירותי אוטובוסים, וכי יזדקק לעזרה בתפקוד היומיום, אך לא למלווה צמוד לאורך כל שעות היום

תביעת ביטוח תאונת דרכים - העדר נכות בתחום העיניים
המומחה הרפואי מטעם בית המשפט בתחום רפואת עיניים, אשר מונה במסגרת תביעת ביטוח תאונת דרכים, קבע בחוות דעתו שאין כל ממצא ואין כל נכות מבחינת העיניים הקשורה לתאונה הנדונה. הממצא של אסטיגמטיזם בשתי העיניים עלול לגרום התעייפות מהירה, מאחר ואינו מרכיב משקפיים, אך מימצא זה אינו קשור לתאונה, ולאחר שהנפגע קיבל משקפיים, חל שיפור בתלונותיו. המומחה הוסיף שאין הגבלה בתנועות העיניים, אין כפילות ראייה ולא הודגם נזק בשדות הראייה

תביעת ביטוח תאונת דרכים - נכות בתחום האף אוזן גרון
מומחה ביהמ"ש בתחום א.א.ג (אף אוזן גרון), אשר מונה במסגרת תביעת ביטוח תאונת דרכים, כתב בחוות דעתו שהתובע סובל מליקוי שמיעה קל ביותר בתדרים הגבוהים (רמת השמיעה אינה חורגת מן הנורמה), וכן סובל התובע מתפקוד לקוי של מערכת שיווי המשקל המתבטא בחולשה של איבר שיווי המשקל מימין, וכן מתלונן התובע על טנטון אזניים, תלונה שאותה קיבל המומחה כאמיתית, והמומחה שייך תלונה זו לחבלת הראש והצוואר, ונזק האוזניים שנגרם עקב זאת. עוד הוסיף המומחה, שהסחרחורות עליהן מתלונן התובע נובעות מן הנזק שנגרם למערכת שיווי המשקל עקב חבלת הראש והצוואר. את נכותו של התובע בתחום א.א.ג העריך המומחה בשיעור של 10% לפי סעיף 72 (4) ב' 1 - פגיעה בחלק הוסטיבלרי בצורה קלה - קיימת סחרחורת, בחילה, וכן 10% נכות לפי סעיף 72 (4) ד' 2 - חבלה אקוסטית עם רעש תמידי באוזניים, בלי הפחתת שמיעה בתדירויות הדיבור

המחלוקת לעניין הפגיעה בכושר ההשתכרות
עקב התאונה סבל התובע מפוטנציאל נמוך ללמידת מידע, זכרונו פגום, טווח הקשב מוגבל, כל זאת בנוסף למגבלות האורתופדיות הקשות, תנועות הצוואר, כתף שמאל, מרפק שמאל. התובע עבר טיפולים פיזיותרפיים בהיקף של שלוש פעמים בשבוע, והמוסד לביטוח לאומי הכיר באי כושר לצמיתות בשיעור 75%. עורך דין התובע טען במסגרת תביעת ביטוח תאונת דרכים שאין לקבל את העמדה שלפיה יכול התובע לחזור לעבודה, גם אם מי מן המומחים סובר כך, ולכן יש לערוך את החישוב לפי נכות תפקודית של 100% בהתאם לשכר הממוצע במשק. בנוסף להפסד ההשתכרות יש להוסיף גם הפסדי פנסיה. עמדת חברת הביטוח הייתה, שאין להסתמך על קביעה רפואית כלשהי החורגת מן האמור בחוות הדעת של המומחים הרפואיים לרבות תשובותיהם לשאלות ההבהרה. כך, למשל, אין מקום להסתמך על קביעות המוסד לביטוח לאומי, ענף נכות כללית, בעניין אי-כושר עבודה, כשם שאין לקחת בחשבון המשך היזקקותו של התובע לטיפולי פיזיותרפיה לאחר שהמומחה הרפואי קבע, שאין עוד מקום לטיפולים מסוג זה, פרט לתרגול עצמי של התובע וצוין שקיימת קביעה מפורשת של המומחה, שהתובע יכול לחזור לעבודה, ואין לקבל את הטענה שהתובע זכאי לפיצוי בגין אובדן מלא של כושר העבודה. לדעת עורכי דין מטעם חברת הביטוח במסגרת תביעת ביטוח תאונת דרכים, יכול התובע להשתכר את שכר המינימום במשק, ואף מעבר לכך, לדעת חברת הביטוח, התובע לא עשה התובע כל מאמץ להשתלב בעבודה כלשהי. לחילופין, נטען כי התובע מסוגל לעבוד במסגרת של עבודה מוגנת, לעניין הפנסיה טענה חברת הביטוח, שאין מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין הפסדי פנסיה, בגין תביעת ביטוח תאונת דרכים, הואיל וזו זכות עתידית המוטלת בספק ויש להוכיחה, כמו כן: כאשר נפסקים הפסדי שכר לפי שכר ממוצע במשק, מגולמת הפרשת המעביד לקרן הפנסיה, כשהפרשה זו כלולה בתוך השכר הממוצע במשק שנפסק בתור פיצוי לנפגע. לחילופין, יש להוריד מן הפיצוי את הפרשות העובד לקרן הפנסיה

פסיקת בית המשפט לעניין הפגיעה בכושר ההשתכרות
בית המשפט לא קיבל את טענת חברת הביטוח, שנטענו במסגרת תביעת ביטוח תאונת דרכים, לפיה אין זה סביר שהתובע היה עובד בתקופת היותו סטודנט, מן הטעם שערב התאונה התובע לא עבד. הדעת נותנת, שעל פני תקופה זו של ארבע שנים שהתובע היה מקדיש ללימודים, היה התובע מוצא תעסוקה חלקית, זמנית, כמקובל אצל רבים מן הסטודנטים בתקופת לימודיהם. במחלוקת שבין הצדדים באשר לשאלה האם מסוגל התובע לשוב לעבודה, בית המשפט פסק כי על יסוד האמור בחוות הדעת של המומחה בתחום האורתופדי והמומחה בתחום הנוירולוגי, המסקנה היא שהתובע מסוגל לעבוד באופן חלקי ומוגבל בלבד. המומחה בתחום האורתופדי נשאל בשאלת הבהרה האם הוא מסכים שעקב הפגיעה האורתופדית של התובע, אין ביכולתו של התובע לסחוב חפצים, לנקות את ביתו, וכי יזדקק לעזרת אחרים לצרכים אלה, ותשובתו הייתה, שהתובע לא יוכל לסחוב חפצים כבדים ביד שמאל, אך יוכל לסחוב מימין כי הוא ימני. לגבי ניקוי הבית, הוסיף המומחה כי תהיה קיימת הגבלה מסוימת וקלה. בית המשפט ציין בפסק הדין כי יש לקחת בחשבון שפגיעתו של התובע בתאונה הנדונה הייתה ללא ספק פגיעה קשה ומשמעותית. התובע אושפז בעטיה של התאונה תקופה ארוכה, ועבר לאחר מכן תהליך שיקום ממושך שיש צורך לקחת בחשבון בתביעת ביטוח תאונת דרכים. יש גם לקחת בחשבון, שפגיעתו של התובע בתאונה זו היתה פגיעה רב-מערכתית, דהיינו, הן פגיעות אורתופדיות, כפי שבאו לידי ביטוי בחוות דעתו של המומחה האורטופדי, הגבלה בינונית בעמוד שדרה צווארי עקב השבר בחוליה הצווארית השניה, קשיון נוח של המרפק השמאלי, והגבלה קלה בעמוד השדרה המותני עקב השברים באגן, ועל כך יש להוסיף את הפגיעות בתחום הנוירולוגי, כפי שבאו לידי ביטוי בחוות דעתו של המומחה בתחום הנוירולוגי, פגיעה מוחית עם הפרעה קוגניטיבית וסיכוי מה להתקפים אפילפטיים, וכן הפרעה מוטורית קלה, ולרבות הפגיעות בתחום א.א.ג, כפי שבאו לידי ביטוי בחוות דעתו של המומחה בתחום אף אוזן גרון, פגיעה וסטיבולרית המתבטאת בתפקוד לקוי של מערכת שיווי המשקל, וטנטון אוזניים. לסיכום נפסק כי, שבנסיבות אלה, נכון יהיה לקבוע שדרגת נכותו הרפואית של התובע משקפת את המגבלות התפקודיות של התובע, ולכן נכותו של התובע עקב התאונה הנדונה מגבילה את התובע בשיעור של 70% מכושר עבודתו וזוהי הנכות התפקודית של התובע

פיצויים עבור העסקת עובדים בחברת כוח אדם
התובע העסיק עובדים באמצעות חברת כוח אדם למשך 5 חודשים ועתר לפיצויים עבור הוצאות אלו. בית המשפט חזר במסגרת תביעת ביטוח תאונת דרכים, על ההלכה לפיה ככלל, העסקת כמה עובדי סיעוד מדי יום באמצעות חברות כוח אדם, לאורך זמן, אינה מוצדקת. עם זאת אין לשלול העסקה כזו בזמן הסמוך לאחר שהנפגע שב לביתו מבית החולים וטרם הצליח להתארגן להסדרי קבע של סיעוד. בתקופה זו, הנפגע טרם "עיכל" את אסונו, וייתכנו גם קשיים ביורוקרטיים ואחרים להעסקה קבועה של אדם או בני-אדם אשר יגורו עם הנפגע ויסעדו אותו במשך כל שעות היממה. בתקופה זו דרוש סידור מיידי אשר יאפשר לנפגע את ההכרחי לו, קודם שיצליח להסדיר סיעוד בתנאים ובעלות סבירים יותר. בית המשפט קבע כי במקרה זה של תביעת ביטוח תאונת דרכים, יש לזכור שלאחר שחרורו של התובע מביה"ח שהה התובע כל העת בבית אמו וזכה לעזרה וסיעוד מבני משפחתו. הדעת נותנת שהמעבר למגורים בבית נפרד חייב את התובע להתמודד בגפו במגבלותיו התפקודיות עקב נכותו הגבוהה, לכן, אם ליישם, בשינויים המחויבים, את ההלכה לעיל, תקופת העסקה של עובדים באמצעות חברת כח אדם למשך 5 חודשים היא סבירה לצורך הסתגלות, כשלאחר תקופה זו ניתן היה לעבור להעסקת העזרה הנדרשת בדרך של העסקה ישירה, ובהתאם למידת העזרה שהתובע נזקק לה

תביעת ביטוח תאונת דרכים - פיצויים בגין עזרת צד שלישי
התובע טען כי במהלך כל תקופת אשפוזו של התובע בבית החולים סעדו אותו בני משפחתו 24 שעות ביממה ויש לקחת בחשבון נתון זה במסגרת תביעת ביטוח תאונת דרכים. התובע היה מרותק למיטתו, ומחמת חומרת הפגיעה היה מצבו סיעודי לחלוטין. אמו של התובע, נאלצה עקב התאונה להיעדר מעבודתה ובתקופת אשפוזו של התובע בבית החולים נגרמו לה הפסדי השתכרות, זאת בנוסף לעלות העזרה של שאר בני המשפחה. משעבר התובע לבית החולים לוינשטיין עדיין היה מרותק למיטה וסיעודי לחלוטין. התובע התחיל להתנייד באמצעות כסא גלגלים, מלווה באחרים להשגחה, והתקשה לעבור להתנידות ע"י קב הליכה בגלל תופעות אפילפטיות ופגיעה בשיווי משקלו. בני משפחתו של התובע סעדו אותו בתקופת שהייתו בביה"ח לווינשטיין. משפחת התובע נאלצה להגיע מידי יום ובנוסף להוצאות נסיעה נגרמו להם הוצאות בגין מזון ושתיה ובית המשפט פסק להם במסגרת תביעת ביטוח תאונת דרכים - פיצויים

תביעת ביטוח תאונת דרכים - פסיקת פיצויים בגין התאונה
בית המשפט פסק לתובע פיצויים בגין תביעת ביטוח תאונת דרכים, בשל נזק שאיננו ממוני – כאב וסבל הפסד שכר מיום התאונה עד למתן פסק הדין, הפסד שכר לעתיד, הפסדי פנסיה, הוצאות עזרה, נסיעה ואש"ל של בני המשפחה בתקופת האשפוז, עזרה וסיעוד מאז שחרורו של התובע מבית החולים, עזרה וסיעוד על ידי חברת כח אדם למשך חמישה חודשים, עזרת סיעוד מתום חמשת החדשים הנ"ל עד מתן פסק הדין, עזרה וסיעוד לעתיד, טיפולי שיקום במכון שיקום, הוצאות נסיעה מוגברות ממועד שחרורו של התובע מבית החולים עד ליום מתן פסק הדין, הוצאות נסיעה מוגברות לעתיד, הוצאות טיפולי שיקום לעבר וכן שכר טרחת עו"ד





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח סחר

  2. ביטוח כפל

  3. פיצויים מחברת הביטוח

  4. זיקת ביטוח

  5. ביטוח צאן

  6. ביטוח חסר

  7. ביטוח יתר

  8. ביטוח שמשות

  9. תביעות נגד חברת ביטוח

  10. זיקה ביטוחית

  11. ביטוח רבדים

  12. ביטוח הבריאות בישראל

  13. חוק המפקח על הביטוח

  14. תביעת ביטוח תאונת דרכים

  15. ביטוח הסעה בשכר

  16. ביטוח טלוויזיה

  17. ביטוח צמחי נוי

  18. עורך דין תביעות ביטוח

  19. הצתת רכב - ביטוח

  20. ביטוח הצתה מכוונת

  21. שיטת סכומי הביטוח

  22. ביטוח גניבה במפעל

  23. שיעור מתאים ביטוח

  24. ביטוח שמשות לרכב

  25. מתי יש כפל ביטוח

  26. ביטוח גניבת סחורה

  27. הכנסה לצורך ביטוח

  28. עורך דין ביטוח ימי

  29. כיסוי ביטוחי להצתה

  30. ביטוח אובדן תכשיטים

  31. ביטוח סחורה בהעברה

  32. ביטוח אובדן יהלומים

  33. עורך דין חברת ביטוח

  34. גניבת תוכנה – ביטוח

  35. שווי רכב לצורך ביטוח

  36. ביטוח די וי די לרכב

  37. תאונה לאחר הצעת ביטוח

  38. ביטוח סוציאלי גרמניה

  39. ביטוח גניבת רדיו לרכב

  40. ביטוח נזילת שמן מנוע

  41. ביטוח עסק מפני גניבה

  42. התיישנות תביעת ביטוח

  43. ביטוח גניבת חלקים מרכב

  44. ביטוח סוציאלי מגרמניה

  45. ביטוח הסעת נוסעים בשכר

  46. חובת ביטוח שחקני כדוריד

  47. הסתרת מידע מחברת הביטוח

  48. תאונת דרכים - חוקרים חברת ביטוח

  49. ביטוח ציוד תאורה והגברה

  50. ביטוח נזקי עבודות שיפוץ

  51. ביטוח גניבת טייפ של רכב

  52. ביטוח משלים - תאונת עבודה

  53. רכב טוטלוס משועבד - ביטוח

  54. תביעה לתשלום עמלות ביטוח

  55. תביעת ביטוח נסיעות לחו''ל

  56. תשלום תגמולי ביטוח באיחור

  57. ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח

  58. תאונה מיד לאחר חידוש ביטוח

  59. העברת זכויות ביטוח לאדם אחר

  60. ביטוח פלסטיני - ביטוח ערבי

  61. תשלום השתתפות רכב ללא ביטוח

  62. ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח

  63. הסתרת מידע רפואי מחברת ביטוח

  64. ביטוח סחר רכב - תאונת דרכים

  65. ניסיון להונות את חברת הביטוח

  66. מסירת גרסה שקרית לחברת ביטוח

  67. שקר לביטוח לגבי זהות נהג הרכב

  68. מערכת מיגון לרכב כתנאי לביטוח

  69. החזר כספי ביטוח עקב מעשה מרמה

  70. ייצוג ע''י עו''ד של חברת הביטוח

  71. חובת וידוא אקטיבית של חברת ביטוח

  72. ביטוח אובדן תכשיטים במהלך פיקניק

  73. הפסקת ביטוח בריאות לישראלי בחו''ל

  74. חובת המבוטח להודיע על מקרה ביטוח

  75. תגמולי ביטוח בגין שני מקרים שונים

  76. החובה לשמור תכשיטים בכספת - ביטוח

  77. ? תאונת דרכים - שתי חברות ביטוח – מי ישלם

  78. האם חוק ההגבלים העסקיים חל על ענף הביטוח

  79. תביעה נגד סוכנות ביטוח - התיישנות

  80. פיצויים מחברת ביטוח בגין פגיעה ביד

  81. מימון הוצאות מד''א ע''י חברת ביטוח

  82. ביטוח נהג מתחת לגיל 24 תאונת דרכים

  83. ביטוח רפואי לערבי שאינו תושב ישראל

  84. פיגור בהפרשות לביטוח על ידי המעביד

  85. חתימה על הצעת פיצוי של חברת ביטוח

  86. ביטוח ציוד צילום מקצועי מפני גניבה

  87. סירוב חברת הביטוח לשלם מחיר מחירון

  88. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה עצמית

  89. החלפת חברת ביטוח - קטיעת רצף ביטוחי

  90. העדר כיסוי ביטוחי עקב אזעקה לא תקינה

  91. אי דיווח על תאונת דרכים לחברת הביטוח

  92. מחיקת סעיפים מכתב ההגנה של חברת ביטוח

  93. ביטוח אובדן יכולת לעבוד בעבודה הקודמת

  94. הגשת תביעת ביטוח לאחר מועד ההתיישנות

  95. הכחשת חברת הביטוח התרחשות תאונת דרכים

  96. האם צריך לצרף את חברת הביטוח כנתבעת ?

  97. טוטאל לוס רכב - סירוב חברת הביטוח לשלם

  98. פירוט ספציפי במכתב דחייה של חברת ביטוח

  99. חובת ביטוח עובדי מוסדות ההסתדרות הכללית

  100. דחיית כיסוי ביטוחי בגין אי הפעלת אזעקה

  101. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה באתר בניה

  102. תאונת דרכים ''מבוימת'' לטענת חברת הביטוח

  103. הארכת תקופת התיישנות במכתב של חברת ביטוח

  104. חובת חברת הביטוח ליידע על מועד ההתיישנות

  105. תשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כללי של רכב

  106. חובת חברת הביטוח לפרט מלוא נימוקי הדחייה

  107. בקשה לצירוף המדינה לדיון בחוק ביטוח בריאות

  108. התחייבות כספית מחברת הביטוח למימון בדיקות

  109. תביעה נגד חברת הביטוח של הנהג ולא נגד הנהג

  110. דחיית כיסוי ביטוחי בגין התקנת סוג אזעקה שונה

  111. המילים ''מבלי לפגוע בזכויות'' במכתב חברת ביטוח

  112. התחייבות כיסוי טיפולי שיקום תאונת דרכים ע"י חברת ביטוח

  113. תאונה לפני כניסת ביטוח אובדן כושר עבודה לתוקף

  114. ערעור חברת ביטוח על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  115. תביעת לשיבוב הסכום אותו שילמה חברת הביטוח של רכב

  116. פלסטין חברה לביטוח - סירוב לפצות על תאונת דרכים

  117. מימון בית אבות ע''י חברת הביטוח לאחר תאונת דרכים

  118. חברת הביטוח טענה כי תאונת הדרכים הייתה למעשה תחרות

  119. האם העברת בעלות שוללת אוטומטית זכות לתגמולי ביטוח ?

  120. טענות דחיית ביטוח שלא חייבים להעלות בהזדמנות הראשונה

  121. חברת הביטוח סירבה לשלם שווי רכוש שנגנב לפי דו"ח סוקר

  122. ביטוח אובדן כושר עבודה - ערעור חב' הביטוח על פסק דין

  123. חברת הביטוח חייבת לנמק את סיבת הדחייה של כיסוי ביטוחי

  124. ערעור: חברת הביטוח טענה כי המבוטח שיתף פעולה עם הגנבים

  125. אישור על עבר ביטוחי בגין שלוש השנים שקדמו לתחילת הביטוח

  126. החזרת סכומים ששולמו ביתר - תביעת חברת ביטוח נגד המל''ל

  127. פריצה לדירה: ביטוח all risk (כל הסיכונים) - אי הפעלת אזעקה

  128. סעיף 29 לחוק חוזה ביטוח - כיסוי ביטוחי בשל חריגה מתנאי הביטוח

  129. ההבדל בין מכתב חברת ביטוח ישירות למבוטח לבין מכתב לעורך דינו

  130. מכתב דחיית כיסוי ביטוחי: חובת חברת הביטוח לפרט ולפרש את הנימוקים לדחייה

  131. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון