במקרים של בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום השיקומי בגין תאונת דרכים, בית המשפט בדרך כלל לא נעתר לבקשה למינוי מומחה שיקומי כדבר שבשגרה ויש לשמוע לפני כן ראיות המצדיקות מינוי כזה לרבות שמיעת חוות דעתם של המומחים כפי שזה נפסק ברע"א 5124/93 ציון נ' זועבי ע"י כב' השופט לוין כדלקמן: "המקרה שלפנינו הינו מקרה שגרתי שלעניין סוגי המקרים הדומים לו אין למנות מומחה שיקומי כעניין שבשגרה. עם זאת יכול וכאשר המומחה האורטופדי ייחקר על חוות דעתו תיווצרנה נסיבות המצדיקות מינוי מומחה שיקומי; ואכן הפרקטיקה המקובלת והראויה היא שהשאלה אם למנות מומחה שיקומי אם לאו, במקרים מהסוג שלפנינו, מקום ששאלה זו עומדת על הפרק, צריכה להחתך רק לאחר חקירתו של המומחה, אם אמנם הוא נתבקש לחקירה. מבחינה זו יהיה להחלטה הנוכחית ערך של הנחייה כללית". במקרים של תאונות דרכים חברות הביטוח טוענות במרבית המקרים כי פגיעתו של הנפגע איננה מסוג הפגיעות המצדיקות מינוי מומחה רפואי בתחום השיקומי הממונה לעיתים נדירות ובפגיעות קשות ביותר. כמו כן, אחת הטענות הנפוצות של חברת ביטוח היא כי הנפגע לא צירף לבקשה למינוי מומחה בתחום השיקומי כל מסמך המתעד ביקור אצל מומחה בתחום השיקום או הפניה אליו. על פי פסיקת בתי המשפט (ברע"א 7224/01 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' אהרן כהן וכן רע"א 1933/03 אמיל דהן נ' יצחק סאיג) מומחה רפואי בתחום השיקומי אינו מתמנה כעניין שבשגרה, אלא במקרים ספציפיים בהם אין די בחוות הדעת של המומחים הרפואיים האחרים שמונו מטעם בית המשפט כדי לאמוד את נכותו השיקומית של הנפגע. בספרו של המלומד ריבלין על תאונות דרכים (מהדורה שניה) אף הוא קובע כי יש לבחון את חוות דעתם של המומחים ואין למנות מומחה שיקומי כעניין שבשגרה והפרקטיקה המקובלת והראויה תחתך רק לאחר חקירתו של המומחה הרפואי אם אמנם נתבקש לחקירה: "במקרים הרגילים אין למנות מומחה שיקומי בעניין שבשגרה. הפרקטיקה הרגילה והראויה היא שהשאלה אם למנות מומחה שיקומי במקרים הרגילים, תחתך רק לאחר חקירתו של המומחה הרפואי "הרגיל", אם אמנם נתבקש הוא לחקירה". מומחהרפואהתאונת דרכיםמינוי מומחהמומחה רפואי