נזקים בגלל ניתוק חשמל - פיצויים

פסק דין

כללי

1. ביום 21.6.93 ארעה הפסקת חשמל פתאומית בתשלובת המפעלים של התובעות (להלן: "מילועוף") כתוצאה מקרע בכבל חשמל תת קרקעי, בעקבות עבודות נוף שנעשו על ידי הנתבעת מס' 1 (להלן: "טמבור").

ביום 25.5.97 הגיעו הצדדים בתיק זה, להסכם פשרה חלקי, לפיו שולם למילועוף הסך של 309,500 ש"ח כפיצוי על נזקים בגלל ניתוק חשמל. הסכום שולם על ידי טמבור וצד ג' (להלן: "חברת החשמל")

בחלקים שווים ביניהם, תוך שכל צד שומר על זכותו לטעון להשבת מלוא הסכום ששולם על ידו.

בעקבות הסכם הפשרה, הצטמצמה איפא המחלוקת לשאלת חלוקת האחריות בין חברת החשמל לטמבור.

העובדות הצריכות לעניין

2. ביום 21.6.93 בוצעה לבקשת טמבור העתקת מספר עצי זית ונטיעתם מחדש, בהתאם לתוכנית שנערכה על ידי משרד תיכנון נוף בלום - מילר.

העצים, אמורים היו להינטע מחדש ברחבת הכניסה לשטח המפעל. לשם כך, בוצעה חפירה על ידי מחפרון שהופעל על ידי הנתבע מס' 3. במהלך החפירה, שעומקה היה כמטר, נקרע כבל חשמל תת - קרקעי, קו מתח גבוה של 22 קילוואט.

3. מפעלה של טמבור ממוקם בחלקות 14 ו - 15 בגוש 10413. בשנת 1974 או בסמוך לכך, רכשה טמבור מניותיה של חברת "אסקר" וכך נכנסה בנעליה כחוכרת רשומה של החלקות הנ"ל, בחכירה לדורות ממינהל מקרקעי ישראל.

תוכנית מפורטת 1146 ( נ / 5) הוגשה על ידי מפעלי חרושת "אסקר - נעמן" וקבעה את תחומי החצרים של המפעל. הודעה על הפקדת התוכנית פורסמה בי"פ 1969 מיום 13.12.73 (צורף לסיכומי חברת החשמל).

4. אין מחלוקת על מיקומו המדוייק של הכבל התת-קרקעי, על פי קביעתו של המודד זייד שהתמנה כמומחה מטעם בית המשפט.

הכבל נמצא בתחום חלקות 14 ו - 15 , במרחק של כחמשה מטר מערבית לגבול החלקות אך ממזרח לגדר מפעלה של טמבור, בתחום דרך ארצית ראשית עכו - חיפה, המתוכננת על פי תוכנית ג 8287/ שטרם אושרה במועד האירוע.

הגדר הקיימת כיום, היא באותו מיקום של הגדר שהייתה קיימת בעת האירוע. כיום, יש מדרכה מרוצפת מעבר לגדר המפעל ועל שפת המדרכה שתי תחנות של 'אגד', בצד כביש שירות פנימי, המקביל לכביש הראשי. הכבל עובר מתחת למדרכה ובסמוך לתחנות (ראה התסריט שצורף לחוו"ד המודד זייד והתמונות בתיק בית המשפט).

5. הנחת הכבל התת- קרקעי בין תחנת משנה "נעמן" לתחנת מיתוג מילואות, בוצעה במהלך שנת 1972 - 1973 לפי תוכנית ח.צ. 10431 (ראה הנספח לתצהירו של יששכר ברבנלסקי

מטעם חברת החשמל). התוכנית, נשלחה לאישור מינהל מקרקעי ישראל וקיבלה אישור משרד הפיתוח ,כיום משרד האנרגיה, וכן אישור מ.ע.ץ (ראה תצהירו של מר קשת על נספחיו).

6. חברת החשמל לא הודיעה לטמבור, או ל'אסקר' על מיקומו המדוייק של הכבל ולא סיפקה תוכניות 'מצב קיים' ( AS MADE ) למפעל.

המחלוקת בין הצדדים

7. הנושא המרכזי השנוי במחלוקת הוא טענתה של טמבור כי היה על חברת החשמל להודיע לה על הנחת הכבל ולמסור תוכניות מצב קיים של תוואי הכבל.

נקודה נוספת השנויה במחלוקת, היא טענת טמבור כי הכבל לא היה ממוגן כנדרש על פי החוק.

מנגד, טוענת חברת החשמל כי טמבור פעלה ברשלנות ותוך הפרת חובה חקוקה שגרמה לחבלה בכבל ולניתוק החשמל.

המסגרת הנורמטיבית

8. חברת החשמל פעלה משך כשבעים שנה מכח פקודת זכיונות החשמל 1927 (להלן : "פקודת הזכיונות") עד שבא תחתיה חוק משק החשמל התשנ"ו - 1996.

סעיף 15 לפקודת הזכיונות מאפשר לחברת החשמל ".....להניח כבלים תת-קרקעיים, מתחת לדרכים ורחובות ציבוריים או מתחת לכל נכס פרטי, ככל שיידרש, ובלבד שבמקרה של נכס פרטי תנתן הסכמתו של בעל הנכס ובהעדר הסכמה, על פי אישור מראש של הנציב העליון....." (תרגום שלי - י.ע.)

מכאן, כי בתקופה הרלוונטית לאירוע, היה על חברת החשמל לפנות אל "הבעלים" ולקבל הסכמתו ובהעדר הסכמה, לפנות אל משרד האנרגיה, שהוא המשרד הממשלתי שירש את סמכויות הנציב העליון לצורך הפקודה.

9. סעיף 2 לחוק משק החשמל, מגדיר "בעל המקרקעין - לרבות המחזיק בקרקע". סעיף 46 לאותו חוק ,שכותרתו "סמכות כניסה למקרקעין וביצוע עבודות בהם", קובע כלהלן:

"לצורך מילוי תנאי רשיונו, רשאי בעל הרשיון, אם קבל על כך הסכמת בעל המקרקעין, להכנס למקרקעין, בין צבוריים ובין מקרקעין פרטיים ולבצע בהם פעולות אלה....".

10. הנחת כבל חשמלי במקרקעין של הזולת, עונה להגדרה של 'זיקת הנאה' כאמור בסעיף 5 לחוק המקרקעין תשכ"ט - 1969:

"זיקת הנאה היא שעבוד מקרקעין להנאה שאין עמה זכות להחזיק בהם".

כך נאמר בע"א 103/87 קו מוצרי דלק בע"מ נ. מנהל מס רכוש וקרן לפיצויים פ"ד מד (1) 828, שם נדונה הסוגיה לעניין צינור נפט :

"מקובל לסווג את "שיעבוד הצנרת", מבחינת דיני הקניין, כזיקת

הנאה. זוהי גם העמדה המובעת, למשל, במאמרו של פרופ' א. רייכמן, הערות להגדרת זיקת ההנאה, עיוני משפט א' (התשל"א-1971), 345, בעמ' 356 ואילך. וכך נאמר שם:

"הדין האנגלי קובע כי זכות לשימוש יחודי

בצינורות, חוטים וכבלים מהווים EASEMENTS

וזו אף עמדת המשפט האמריקאי. השימוש הבלעדי

במקרים אלו הוא כה מצומצם עד כי הדין מתעלם

מעובדה זו. כאשר מופעלת ההנאה היחודית בקטע

צר אין בכך כדי לשלול באורח מהותי את

זכויותיו הקנייניות של בעל המקרקעין הכפופים

או זכותו להחזיק בהם .........".

לכאורה, היה מקום לרישומה של הזיקה בפנקסי המקרקעין, כמו כל עסקה במקרקעין, אלא שסעיף 163 לחוק המקרקעין קובע כי "הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון".

נוכח ההוראות שנקבעו בפקודת הזכיונות – וכיום, בחוק משק החשמל - אין לראות הנחת כבל תת קרקעי כזיקת הנאה הטעונה רישום.

האם חברת החשמל הייתה חייבת לספק לטמבור תוכניות 'מצב קיים'של הכבל

11. טמבור אינה הבעלים של המגרש, אלא החוכרת לדורות. הציבור הרחב רואה כיום את החכירה ארוכת הטווח של קרקעות המדינה, כזכות השווה לזכות הבעלות, למרות שמשפטית אין הדבר כך. ראה י. ויסמן "דיני קנין - חלק כללי" (המכון למחקרי חקיקה ע"ש הארי סאקר) עמ' 195 – 201 ועמ' 223 - 224 .

לכן, במציאות הישראלית, יש לראות, לצרכים שונים, את החוכר לדורות כבעלים של המגרש.



לדידי, השאלה האמיתית העומדת לדיון היא, אם היה על חברת החשמל להודיע לבעלים / החוכר של השטח, על מיקומו המדוייק של הכבל התת קרקעי, מקום בו הבעלים / החוכר אינו מחזיק בפועל בשטח.

אקדים מספר הערות טרם אכנס לגופא של סוגיה.

12. אחת התכונות המובהקות של זכות הבעלות כזכות קניינית, היא זכותו של הבעלים לעשות במושא הזכות על פי חפצו, מכח החירות הנובעת מהזכות הקניינית (ויסמן, לעיל בעמ' 20). ברצותו, מעביר הבעלים את זכותו בתמורה או שלא בתמורה, ברצותו, משמיד את מושא בעלותו וכיו"ב.

כך גם בעלים של מקרקעין. ברצותו, בונה , ברצותו מעבד וברצותו מוביר, והכל בכפוף למגבלות הדין.

זכותו של בעלים במקרקעין לחפור במקרקעין על פי צרכיו. סעיף 11 לחוק המקרקעין קובע כי הבעלות במקרקעין משתרעת בכל העומק שמתחת לשטח הקרקע ובחלל הרום שמעליו.

13. ברגיל, הבעלות במקרקעין, כוללת אגד זכויות, שזכות החזקה היא אחת מהן. ראה י. ויסמן "מושגי יסוד בדיני קניין - סקירה ביקורתית" משפטים יא (תשמ"א - 1981) 41.

ייתכנו מצבים, בהן זכות הבעלות נפרדה מזכות החזקה. לדוגמה, בעל מקרקעין שמכר המקרקעין בשלמותם לקבלן שתפס את החזקה במגרש, בנה דירות ורשם לזכותו ולזכות רוכשי הדירות הערות אזהרה.

העברת הבעלות לרוכשי הדירות עשויה לארוך זמן רב. כל עוד לא הועברה הבעלות ברישום, המגרש עדיין בבעלותו של המוכר, אך אין לו זכות חזקה במגרש. אם תרצה חברת החשמל להעביר כבל תת-קרקעי במגרש, לאחר שנמסרה בו החזקה לקבלן או לרוכשי הדירות, אין

טעם במסירת הודעה לבעלים הרשום שממילא אין לו אנטרס הקשור בחזקה במקרקעין.

אין צורך שנרחיק עדותנו לדוגמאות נוספות. גם במקרה של חכירה לדורות, כמו המקרה שלפנינו, זכות הבעלות נפרדת מזכות החזקה. לאור תכליתה של ההודעה על הנחת כבל תת קרקעי, הגיונם של דברים מחייב ליתן ההודעה גם לחוכר המחזיק בפועל במקרקעין.

14. הנחת כבל תת קרקעי במקרקעין, מטילה הגבלה על זכות הבעלות והחזקה. יש הגבלה על חפירה לעומק במקום הנחת הכבל ועל נטיעת עצים עמוקי שורש מעליו. יש לאפשר זכות מעבר אל הכבל, לצורך פעולות תחזוקה, תיקון וטיפול (השווה ע"א 103/87 לעיל).

חובתה של חברת החשמל ליתן הודעה על הנחת כבל תת-קרקעי נועדה להסב תשומת לב המחזיק למגבלות אלו, כדי שיימנע מביצוע פעולות שיש בהן לגרום נזק לכבל. זו תכליתה של ההודעה ושל החובה למסור תוכניות מצב קיים' למחזיק בפועל או בכח של המקרקעין.

ודוק: חובת ההודעה היא חד פעמית ואינה 'מתחדשת' כל אימת שמתחלף הבעלים או המחזיק במקרקעין. אין לדרוש מחברת החשמל לעקוב אחר חילופי הבעלים או המחזיקים ולהתריע מדי פעם מחדש על מיקומו של הכבל .

15. ומהתם להכא. האם טמבור הייתה המחזיקה של המקרקעין והאם הפרה חברת החשמל את חובתה להודיע על מיקומו המדוייק של הכבל ?

חברת החשמל הודיעה על הנחת הכבל למינהל מקרקעי ישראל, בהיותו מנהל המקרקעין מטעם קרו קיימת לישראל, הבעלים הרשום של המקרקעין. להודעה צורפה התוכנית ח.צ. 10431 המפרטת מיקומו של הכבל (סעיף 4 לתצהיר קשת על נספחיו).

במצב הדברים הרגיל, לא סגי בהודעה למינהל מקרקעי ישראל, באשר תכליתה של ההודעה להתריע בפני המחזיק בפועל אודות הכבל העובר בשטחו, גם אם אינו הבעלים הרשום.

16. אין מחלוקת עובדתית שהכבל הונח מעבר לגדר המפעל, והגדר החדשה הקיימת כיום באה במקום הגדר הישנה, שתחמה בשעתו את חצרי המפעל.

ראה, לדוגמה, עדותו של מר יוסיפון, מטעם טמבור, בחקירתו הנגדית: "התעלה נחפרה מעבר לגדר..אני פירקתי אותה ואני עשיתי את פיתוח האיזור..אני אומר שחברת חשמל חפרה תעלה מחוץ לגדר שפירקתי אבל בתוך שטח המגרש.." (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 11 - 16).

17. אין חפיפה בין הגדר לבין הגבול הרשום של חלקות 14 ו - 15 . על פי חוות דעתו של המודד זייד, הגדר עוברת כחמשה מטר מערבית לקצה המזרחי של גבול החלקות. אולם, הגדר מסמנת את שטח החזקה בפועל של המפעל, ולא בכדי.

לטמבור היה ידוע היטב, כמו גם ל"אסקר" לפני כן , כי השטח מעבר לגדר מיועד להרחבת הדרך הראשית חיפה - עכו.

18. על פי תוכנית מפורטת ג / 8287, הכבל נמצא בתוואי הדרך. אכן, התוכנית לא אושרה במועד הנחת הכבל, ולמעשה, לא אושרה עד עצם היום הזה. עם זאת, בשטח, נהגו הכל כאילו והתוכנית כבר אושרה וגידור המפעל, כשלעצמו, יכול להעיד על כך (ראה גם התצ"א נ/ 1 ) .

נוסיף על כך שעל פי התוכנית המפורטת 1146 שהגישה "אסקר" - שטמבור באה בנעליה - השטח המסומן בורוד מעבר לגדר, מיועד להרחבת דרך.

התוכנית הנ"ל, שיוזמיה היו מפעלי אסקר - נעמן, ממחישה היטב את גבולות החצרים של המפעל. גבולות התוכנית (נ / 5) מסומנים בקו כחול עבה ובתקנון התוכנית בסעיף "שם וחלות" נאמר: "תכנית זו תקרא - תכנית מפורטת מס. 1146 "מפעלי אסקר - נעמן" ותחול על אותו השטח הכלול בתוך הקו הכחול בתסריט המצורף".

19. בסעיף 9 לתצהירו טוען יוסיפון כלהלן:

"בטמבור הוכנו מפות ותוכניות הכוללות את כל התשתית שנבנתה על ידה כולל הרחבות הבניה שנעשו במשך השנים, ומפות אלו כוללות את הרשת העילית של חברת החשמל המספקת חשמל לטמבור, את כבלי החלוקה הפנימית של טמבור באתר וכן דרכי הביוב כבלי טלפון ועוד".

מכאן מבקשת טמבור להסיק על מחדלה של חברת החשמל להודיעה על הימצאות הכבל התת קרקעי. אלא, שיש בטענה זו משום הנחת המבוקש.

דווקא אי סימון הכבל בתוכניות המפעל, לאורך השנים, יכול להעיד על כך כי "אסקר" וטמבור לאחריה, לא ראו את השטח מעבר לגדר כשטח הנכלל בחצרי המפעל. טמבור לא הציגה תוכניות או שרטוטים המעידים על כך כי בעבר סומנה צנרת קרקעית כלשהי מעבר לגדר. הרחבה מול הכניסה למפעל אמנם נכללת בחצרים של טמבור (ראה גם חוו"ד המודד ברמן מטעם טמבור) אך לא השטח בהמשך הגדר, מחוץ למפעל.

ובקיצור, הכבל התת קרקעי, לא עבר ב'חצרים' של המפעל.

20. אני נכון לקבל גרסתם של שי יוסיפון ואהרון רגב, לפיה הקפידה טמבור על כל תג ותו בביצוע העבודות. לגרסתו של רגב, קודם שאישר את ביצוע החפירה לצורך נטיעת עצי הזית, בדק על פי המידע שהיה בידו, כי באיזור לא עובר כבל תת קרקעי כלשהו (סעיף 7 לתצהיר עדותו הראשית).

אלא, שהבדיקה נעשתה לגבי שטח החצרים של טמבור, בעוד שהמקום בו נפגע הכבל, היה מחוץ לחצרי המפעל. לכן, איני רואה להדרש לשאלה, אם הקדימה חברת החשמל 'נעשה לנשמע' בכך שפרסה את הכבל, טרם הופקדה התוכנית ג 8287/ שלא אושרה עד עצם היום הזה (ראה מכתב הועדה המחוזית מיום 9.11.94 שהוגש בהסכמה לאחר שלב ההוכחות).

21. המבחן לחובת ההודעה הוא עובדתי - משפטי. על חברת החשמל למסור הודעה למחזיק שהכבל עובר בחצריו.

כך נוהגת חברת החשמל בפועל, ככל שעולה מחקירתו של העד קשת יאיר. לדבריו, גם אם הכבל אמור לעבור בשטח דרך מתוכננת, תודיע חברת החשמל לבעלים. אולם, אם הדרך המתוכננת קיימת בפועל ויש גדר המפרידה בין שטח החלקה לבין השטח המתוכנן לדרך, לא תינתן הודעה לבעלים (שם, עמ' 8 שורות 24 - 30).

העד הוסיף כי חברת החשמל לא הודיעה על מיקום הכבל, לכל המפעלים שלאורכו, מן הטעם הפשוט שהכבל לא נכנס לחצרי אותם מפעלים. וכלשונו "…כאשר אני נמצא בתוך תחום החצרים של המחזיק, אני חייב להודיע לו. מאחר ובאותו זמן לא נמצאנו בתוך החצרים של טמבור לאור זאת לא היה מקום ולא צורך להודיע לטמבור....במידה והייתי עובר בתוך החצרים של טמבור, אבל היות ולא עברנו לא הודעתי. במידה והיינו עוברים היינו מתאמים ומוסרים גם תוכנית” (שם, עמ' 6 שורות 7 - 12).

22. אציין כי הביטוי 'חצרים' מופיע בחקיקה, במובן של מקום הנמצא ברשותו או בחזקתו של פלוני. ראה, לדוגמה, סעיף 345 לפקודת העיריות [ נוסח חדש ] הקובע כלהלן:

"מקום שבפקודה או לפיה יש רשות או חובה ליתן הודעה או ידיעה

אחרת לבעל או למחזיק של חצרים פלונים, יראו את המען כערוך כראוי אם יש בו התואר "הבעל" או "המחזיק" של אותם חצרים, ואין צורך בשם או תיאור נוסף.

הביטוי חצרים משמש גם כלי עזר להגדרת מפעל על פי סעיף 2 לפקודת הבטיחות בעבודה [ נוסח חדש ] תש"ל - 1970:

"מפעל הוא חצרים שבהם או בגידרתם או מסביב להם עובדים בני-אדם בעבודת כפיים בתהליך המשמש לעשיית מצרך או חלק של מצרך, שינויו, תיקונו, עיטורו, גימורו, ניקויו, רחיצתו, פירוקו, הריסתו או הכשרתו למכירה, או הכרוך באלה, ונתקיימו בחצרים שתי אלה:....

אין פירוש הדבר כי חצרים, הם שטח מבונה. סעיף 8 לפקודת הבטיחות בעבודה מורה כי אין חצרים יוצאים מכלל מפעל משום כך בלבד שהם תחת כיפת השמיים. במקרה שלפנינו, כל תחום המפעל, כמסומן בכחול בתוכנית נ / 5 הוא החצרים של טמבור, ואין נפקא מינה אם שטח בנוי אם לאו.

[ במאמר מוסגר אציין כי מיקום הכבל מהווה חצרים של חברת החשמל על פי פרק ו סימן ג' לפקודת הבטיחות בעבודה, שתחולתו על תחנות חשמל וקווי חשמל. סעיף 180 (ג) לפקודה, קובע כי דין קווי חשמל של רשת חשמל ארצית כדין חצרים בהם מבוצע ייצור חשמל או בקרתו].

סופו של דבר, שהכבל שהונח בשנים 1972-1973 לא עבר בחצרי המפעל. לכן, הייתה חברת החשמל פטורה מלהודיע לחברת "אסקר" - שהייתה החוכרת לדורות של חלקות 14 ו – 15 עד לשנת 1974 - על הנחת הכבל, וממילא לא הפרה חובתה כלפי טמבור שבאה בנעליה של אסקר.

מיגון הכבל

23. לטענת טמבור, האחריות רובצת לפיתחה של חברת החשמל שלא הניחה את הכבל ולא מיגנה אותו בהתאם לתקנות.

העד בלזם, מטעם חברת החשמל, העיד כי בבואו למקום האירוע, הבחין בפלטות בטון שבורות. באירוע אחר, שהתרחש במרחק של כ - 500 מטר ממקום האירוע וכשנתיים לאחריו, נוכח שוב כי הכבל מוגן על ידי פלטות בטון (סעיפים 5 ו - 7 לתצהירו) .

על דברים אלו חזר העד בחקירתו הנגדית "המיגון מבחינתנו היה בסדר גמור. הכבל היה מונח מעליו 15 - 20 ס"מ חול ומעליו פלטות בטון, את זה ראיתי בשתי המקומות שחפרתי".

24. עדותו של בלזם לא נסתרה. נהפוך הוא, היא קיבלה חיזוק בעדותו של מר רגב מטעם טמבור.

בחקירתו הנגדית, אישר העד, בחצי פה, כי אכן נראו פלטות בטון במקום החפירה: "במבט ראשון לא ראיתי פלטות של בטון רק אח"כ. בשום מקום לא ראיתי סרטי סימון, לא פלטות

פלסטיק. ראיתי אח"כ לא במבט ראשון פלטות שבורות של בטון. אחרי שהסתבר לי שמדובר בכבל חשמל ראיתי חלקי פלטות ספורות מאוד..(שם, עמ' 4 שורות 14-16)..כשבאתי לשם בפעם הראשונה לא שמתי לב לפלטות, זה היה אחרי שחזרתי עם אנשי חב' חשמל שאני קראתי להם..."(שם, שורות 23-24) .

25. לאור דברים אלו, התומכים בטענת חברת החשמל כי הכבל היה ממוגן בפלטות בטון, איני נזקק לתצהירו של מר ברבנלסקי שלא נחקר על תצהירו.

אחריותה של טמבור

26. רשאי אדם לעשות במקרקעיו ככל שברצונו בכפוף להוראות הדין השונות.

רשאי אדם לטעת עץ בגנו ובשטחו וכל המרבה ומייפה את ארצנו, הרי זה משובח. אלא, שבמקרה דנן, חרגה טמבור מהשטח המהווה את חצריה וגלשה אל מחוץ לגדר, לשולי הדרך.

27. החפירה בוצעה בתוואי הדרך, מעבר לגדר המפעל. מן המפורסמות כי התשתיות השונות, כגון, כבלי בזק, חשמל, ביוב, צינורות מים וכיו"ב מונחות בשולי הדרך.

ראה, לדוגמה, סוגי התשתיות המפורטות בהגדרה בסעיף 274 ב (ג) לפקודת העיריות [ נוסח חדש ]:

"קווי תשתית" - קווים עיליים או תת-קרקעיים להולכה או להעברה של חשמל, בזק כהגדרתו בחוק הבזק, התשמ"ב - 1982, מים, ביוב, נפט גלמי או מוצרי נפט, והקרקע שבה או שמעליה הם עוברים.

28. אין כל רבותא בכך שטמבור הופתעה, באמת ובתמים, מהימצאותו של הכבל התת קרקעי. עצם ההפתעה אין פירושה כי טמבור לא פעלה ברשלנות.

לא דומה חפירה בעומק מטר בשטח פרטי, לחפירה בעומק מטר בשטח ציבורי ובוודאי לא בשולי עורק תנועה ראשי כמו כביש עכו - חיפה. דווקא בשל מיקומה של החפירה, באיזור 'רגיש' כל כך, המועד ומיועד להנחת תשתיות, היה על טמבור לנהוג משנה זהירות בבואה לבצע חפירה בשטח הנמצא בפועל מחוץ לחצרי המפעל.

29. סעיף 114 (א) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה) התשמ"ח - 1988, קובע כלהלן :

"לפני תחילת ביצוע עבודות חפירה או חיצוב יבדוק מבצע בניה

את קיומם האפשרי של קווי חשמל, מים, ביוב, טלפון, גז וכיוצא באלה, ולא יתחיל בחפירה או בחיצוב כאמור אלא לאחר שנקט אמצעי זהירות מיוחדים למניעת פגיעה בעובדים או במיתקנים.

ואם יטען הטוען, כי עניינה של התקנה הוא בעבודת בנייה, את פתח לו ואמור כי עבודות גינון אף הן עשויות להכלל בעבודות בנייה. מכל מקום, הרציונל של התקנה, כחו יפה גם לעבודות חפירה שמטרתן היא גינון. למיצער, יש בתקנה הנ"ל, כדי להציב את סטנדרט הזהירות הנדרש ממי שמבצע חפירה, ואפילו בשטחו שלו. קל וחומר במקרה דנן, כאשר החפירה בוצעה מעבר לגדר שתחמה את חצר המפעל של טמבור.

30. טמבור הפרה חובה חקוקה שנקבעה בסעיף 32 לחוק העזר למטה אשר (שמירת הסדר והנקיון) התשמ"ח - 1988 (חש"מ 366 תשמ"ח 16.6.88 עמ' 402). וזו לשון הסעיף:

"(א) לא יכרה אדם ולא ירשה לאחר לכרות שוחה ברחוב אלא על פי היתר בכתב מאת ראש המועצה ובהתאם לתנאי ההיתר.

(ב) הכורה שוחה ברחוב חייב – (1) …..

(2) ….."

המונח "רחוב" מוגדר בתקנות הנ"ל כלהלן:

"רחוב - דרך, נתיב להולכי רגל, מדרכה, כביש, מעבר המשמש או המכוון לשמש אמצעי גישה לבתים אחדים, תעלה, בור , חפירה, רחבה, כיכר או גן וכל מקום פתוח שהציבור משתמש בו או נוהג לעבור בו או שהציבור נכנס אליו, או רשאי להיכנס אליו, בין שהם מפולשים ובין שאינם מפולשים" (הדגשה שלי - י.ע.).

על פי הגדרה רחבה זו, גם שטח פרטי עשוי להכנס להגדרת "רחוב". ראה בהקשר זה את עדותו של העד יוסיפון, מטעם טמבור : "במדרכה יש תחנות אוטובוסים שטמבור הקימה על חשבונה. אין שום גדר בין המדרכה לבין הכביש הפנימי. כל אדם יכול ללכת על המדרכה (שם, עמ' 3 שורות 12-14)....כל אדם יכול לעבור על המדרכה, אבל זה שטח פרטי של טמבור" (שם, שורה 25).

ראה גם ההגדרה הרחבה בפקודת הפרשנות [נוסח חדש] :

"רחוב" או "דרך" - לרבות כביש, שדרה, סמטה, משעול לרוכבים או לרגלים, ככר, חצר, טיילת, מבוי מפלש וכל מקום פתוח שהציבור משתמש בו או נוהג לעבור בו, או שהציבור נכנס אליו או רשאי להכנס אליו".

וכן ההגדרה בחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965:

"דרך" - תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, מבני דרך, אי תנועה, קיר תומך, קיר או סוללה למניעת רעש וכן תעלה, חפיר ומעביר מים בצד הדרך או מתחת לה, ולרבות מיתקני דרך;

מדרכה אינה חייבת להיות בהכרח מקום סלול. בחוק העזר הנ"ל מוגדרת מדרכה כלהלן:

"מקום המשמש למעבר הולכי רגל בין שהוא מרוצף או סלול ובין שאינו מרוצף או סלול".

(וראה הגדרה זהה בחוק עזר לדוגמה למועצות מקומיות (ניקוי מדרכות) התשל"ד - 1974 )

31. סיכומו של דבר כי טמבור התרשלה בביצוע החפירה והפרה חובות חקוקות בנושא זה.

הערות לפני סיום



32. ב"כ טמבור הפנתה בסיכומיה אל התוכנית נ / 7 לפיה תוכננה הנחת הכבל, ולהערות בכתב יד על גב התוכנית.



לא נתברר מי ומתי רשם את ההערות בכתב יד, ונראה כי הן נוספו לאחר ובעקבות האירוע. בכל מקרה, לא ניתן להסיק מאותן הערות כי חברת החשמל ידעה כי עליה לקבל אישור מ"אסקר". אדרבה, ככל שעלה בידי לפענח את הכתוב, נאמר שם "בעלות קק"ל עם חכירה לביח"ר נעמן אין חתימה של נעמן אבל יש מסמך..שהכבל מחוץ לגדר".

33. נוכח התוצאה אליה הגעתי, איני נדרש לטענת חברת החשמל כי הייתה ידיעה בפועל או בכח של מפעל "אסקר" על הנחת הכבל, במהלך שנת 1972 - 1973, לאור היקף העבודה שבוצעה בסמוך לחצרי המפעל.

על פניו יש ממש בטענה זו ובטענה כי יש לייחס לטמבור את ידיעתה של "אסקר".

34. בשולי הדברים אציין כי אין לצדדים אלא להלין על עצמם על התארכות ההליכים בתיק.

שמיעת הראיות בתיק החלה ונסתיימה ביום 19.6.97. עד לחודש מרץ 1998 כבר הוגשו לתיק המסמכים הנוספים שביקשה טמבור לצרף.

למרות זאת, ארכה הגשת הסיכומים עוד חודשים רבים ורק ביום 12.1.99 הוגשו סיכומי ב"כ חברת החשמל.

סוף דבר

35. טמבור חפרה מחוץ לחצרי המפעל, מבלי לקבל היתר כדין ומבלי לנקוט אמצעי זהירות כמתחייב מביצוע חפירה במקום המהווה "דרך" או "רחוב". לא הוכח כי כבל החשמל התת-קרקעי היה לא ממוגן. אדרבה, גם מעדויות אנשי טמבור עולה כי הכבל היה ממוגן בפלטות בטון.

אשר על כן אני מחייב את טמבור לשלם לחברת החשמל הסך של 117,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 10.6.97 וכן בשכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ש"ח בצירוף מ.ע.מ. ויתרת אגרה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הזכות לחשמל

  2. חשמל כשר לשבת

  3. חבלה במונה חשמל

  4. פגיעה בכבל חשמל

  5. שיבוש מונה חשמל

  6. פגיעה בעמוד חשמל

  7. התנגשות בעמוד חשמל

  8. תביעת מונה חברת החשמל

  9. תאונת עבודה - מכת חשמל

  10. שימוש בלתי חוקי בחשמל

  11. השעיית עובד בחברת חשמל

  12. ביטול החלטה לנתק חשמל

  13. נזקים בגלל ניתוק חשמל - פיצויים

  14. ? תאונה עם מסור חשמלי – פיצויים

  15. נזקי חקלאות בגלל הפסקת חשמל

  16. תביעה בגין עבודות חשמל בבית

  17. נזקים חקלאיים עקב זרם חשמלי

  18. העמדה לדין של עובד חברת חשמל

  19. חוב שוכר לעירייה ולחברת חשמל

  20. חוב רטרואקטיבי על חשבון חשמל

  21. הפחתת צריכת חשמל - תאורת רחוב

  22. פיצוי על הפסקות חשמל ללא התראה

  23. ניתוק חשמל למסעדה בשל עבירות בניה

  24. פיצוי מחברת החשמל - נחשולי מתח

  25. נזק למכשירי חשמל עקב הפסקת חשמל

  26. ביטול קניית מכשיר חשמלי עקב תקלות

  27. התנגדות להצבת עמודי חשמל במקרקעין

  28. תביעה לתשלום על עבודות חשמל במשרד

  29. תביעה כספית בגין צריכת חשמל שלא כדין

  30. עתירת חשמלאי לשלם לו שכר עבודה בחנות

  31. טענת פלישת חברת החשמל לנחלה וגזילת שטח

  32. התנגדות לבניית עמוד חשמל עם שנאי במושב

  33. ניתוק חשמל לנכס בשל עבירות בניה (טופס 5)

  34. ביטול עסקת קניית מכשיר חשמלי דרך אתר "יד 2"

  35. חברת החשמל ביקשה לנתק חשמל בטענה שחיבל במונה

  36. תביעה לתשלום שכר טרחה על עבודות חשמל שלא שולם

  37. בניית של חדר טרנספורמציה על פי דרישת חברת החשמל

  38. תביעה לתשלום שכרם בגין עבודות חשמל עבור מועצה מקומית

  39. עובד של חברת החשמל שלא הצהיר לפני לתחילת על קרבת משפחה

  40. הקמת מתקן שידור על גבי עמוד חשמל קיים והצבת ציוד נלווה

  41. מנוף פגע בכבל חשמל שנפל ופגע ברכב חונה (תביעת פיצויים)

  42. ערר על התקנת מערכת פוטו-וולטאית לייצור חשמל מאנרגיה סולארית

  43. ניסיון התנכלות לנציגות המהנדסים בחברת החשמל בשל פעילותם הארגונית

  44. ערר ליתן אישור לחיבור חשמל מים וטלפון (טופס 4) למבנה מגורים חד משפחתי

  45. תאונת עבודה על מכונה לגריסת צינורות פלסטיק המונעת באמצעות מנוע חשמלי

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון