תביעה נגד אולם אירועים על נפילה ברחבת ריקודים


פסק דין

הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת) הינה חברה המנהלת אולמי אירועים ושמחות. הנתבעת 2 היתה מבטחתה במועד הרלוונטי לתביעה נגד אולם אירועים על נפילה ברחבת ריקודים זו, בפוליסה המכסה נזקי צד ג'.

התובעת השתתפה בליל ה-29.8.96 כאורחת בחגיגת כלולות שערכה חברתה, רחל קפלן, לבנה ולכלתו. החתונה התקיימה באולם האירועים של הנתבעת.

לטענת התובעת, תוך כדי ריקוד על רחבת הריקודים, החליקה ונפלה על פיסת עוגה או מזון אחר שהיתה מונחת על הרחבה, ונגרם לה נזק גוף. התובעת טוענת כי הנזק נרם לה באשמה של הנתבעת, אשר התרשלה בשמירה על נקיון ובטיחות רחבת הריקודים וכן כשלה בהדרכת המלצרים לגבי מעבר עם מגשים עמוסי מזון על גבי הרחבה.

הנתבעת כפרה באירוע הנטען, וטענה כי גם אם מעדה התובעת, היה זה מסיבות אחרות שאין מאומה בינן ובין נקיון רחבת הריקודים.

הדיון בתביעה נגד אולם אירועים על נפילה ברחבת ריקודים פוצל, כך שבשלב זה נדונה שאלת האחריות בלבד.

ממצאים עובדתיים:

מטעם התובעת העידו היא עצמה, וכן הגב' קפלן והגב' חיים אשר רקדו לצידה ברחבה והיו עדות לנפילתה. כן העיד בעלה של התובעת, אשר לא רקד אך נכח באולם, על מה שהתרחש לאחר הנפילה.

עדויות עדי התביעה נגד אולם אירועים על נפילה ברחבת ריקודים היו מהימנות עלי, לחלוטין. ניכר בעדות ובעד כי סיפרו את האמת כהוויתה, כפי זכרונם וללא נסיון לתאם ביניהם את הגרסאות או למסור גרסה מגמתית. דווקא הסתירות שנמצאו בין גרסאותיהן של העדות באשר לאופן נפילתה של התובעת, ימינה או שמאלה, הן שחיזקו את התרשמותי כי העדות אכן העידו מזכרונן ולא ערכו "חזרה כללית" על גרסה מתואמת כלשהי.

התובעת העידה כי ראתה חתיכת עוגה או מזון מעוך אחר על הרצפה במקום בו מעדה. הגב' קפלן והגב' חיים, אשר רקדו לידה, העידו כי ראו את הכתם על חצאיתה של התובעת לאחר הנפילה.

טבעי הדבר, כי בשעת מעשה לא "התעמקו" התובעת והרוקדות האחרות בטיבו של דבר המזון שהיה מרוח על הרצפה, אלא בנפילה הפתאומית עצמה ולאחר מכן, בדאגה לחצאית שהתלכלכה באופן מביך עיצומו של אירוע חגיגי.

ואכן, לאחר שקמה והתאוששה מכאב המעידה, התלוננה התובעת באזני בעלה, שישב ליד אחד השולחנות באולם, על האירוע והציגה לו את הכתם על חצאיתה. או אז, וסמוך לעזיבתם את האירוע, ניגש בעלה של התובעת אל פקידת ההנהלה של האולם, כדי להתלונן על לכלוך החצאית ולדרוש טופס אישור לניקוי יבש - כפי שאמנם ניתן לתובעת בו במקום (ת/3).

בטופס נרשם: "תיאור המקרה: בעת שהותה של הגב' צדוק ברחבת הריקודים, החליקה על עוגה (או דבר מזון אחר) ולכלכה את חצאיתה". התובעת טוענת כי דין האישור ת/3 כדין הודאת בעל דין לענין נסיבות הנפילה.

הנתבעת נמנעה, משיקוליה היא, לזמן לעדות את הפקידה שרשמה את ת/3, והסתפקה בהבאת נותנת האישור, מנהלת האירועים סיגל זרד, שלדבריה לא ביצעה בדיקה של החצאית אלא הסתפקה בקבלת גרסת בעלה של התובעת לאירוע ההחלקה. לפיכך, לא הוכח כי הנתבעת, באמצעות שלוחיה (הגב' זרד או הפקידה אותה לא זימנה לעדות מטעמה), בדקה את אשר יכולה היתה לבדוק לגבי האירוע הנטען באזניה, קרי: את החצאית עצמה, ויתכן בהחלט כי נאותה לתת אישור לניקוי יבש רק על סמך הפניה, ללא ראיה כלשהי ללכלוך החצאית.

מכל מקום, ברי כי ת/3 מלמד על כך שגרסת התובעת הינה אותנטית ומיידית לאחר קרות האירוע, ולא גרסה כבושה שהומצאה רק לאחר שהתבררו לה נזקי הנפילה, אותם לא ידעה ולא צפתה, אליבא דכולי עלמא, בעת צאתה מהאולם. בכך מחזק הטופס את מהימנות העדויות מטעם התובעת.

לפיכך, אין ממש בטענת הנתבעות, מפי הגב' זרד, כי "כלל לא נאמר לגב' זרד שהתובעת החליקה על עוגה" - כאשר ת/3 שנרשם ע"י פקידה מטעמה ונחתם ע"י הגב' זרד מעיד ההיפך.

לא מצאתי ממש בטענת ב"כ הנתבעות, כי מהעובדה שלא נמצאו "מחליקים" נוספים על אותה עוגה במהלך האירוע, ניתן ללמוד כי לא היתה קיימת ו/או לא היתה הסיבה האמיתית לנפילת התובעת. ראשית, מעצם העובדה שלא תועדו או נצפו ע"י התובעת רוקדים נוספים שהחליקו, אין ללמוד בהכרח כי לא היו כאלה; שנית, אין לדעת את קורות אותה פיסת עוגה לאחר מעידת התובעת, ויתכן כי נדחקה הצידה וסולקה מהרחבה ע"י מי שהבחין בה. כך גם העובדה שקלטות הוידאו אינן מתעדות את הנפילה, והיא אינה זכורה לצלם שצילם אותן, אינה משמעותית, שכן הצלם לא תעד כל רגע את רחבת הריקודים, ודאי שלא מכל עבריה, ותשומת ליבו היתה מפוזרת בין מוקדי ההתרחשויות הרלוונטיים לאירוע. לפיכך קשה להניח כי מעידה של אחת המשתתפות באירוע, שאינה מוכרת לו, היתה נחרתת בזכרונו, גם אילו צפה בה באקראי.

לפיכך הנני מקבלת את גרסת התובעת לאופן התרחשות האירוע בו נפגעה, כגרסת אמת.

האחריות בעילת הרשלנות - דיון משפטי

אין חולק, כי כדי לזכות בתביעתה, על התובעת להוכיח כי הנתבעת חבה לה חובת זהירות מושגית וקונקרטית, כי הנתבעת הפרה את חובתה וכי הפרה זו היא שגרמה לנזק.

בענייננו, אין חולק כי מפעיל אולם אירועים חב לאורחי ומבקרי האולם חובת זהירות מושגית, לדאוג לשלומם ובטיחותם בעת השתתפותם באירוע. התגלמות החובה הקונקרטית ביחס לרחבת הריקודים מגולם בדאגה לבטיחות הרוקדים ברחבה, כך שיוכלו לנוע בחופשיות ובטיחות ללא מכשולים או סכנת החלקה. רחבת הריקודים הינה מוקד של חובת זהירות מוגברת ביחס לשאר שטחי האולם, שכן זהו המקום המיועד על פי הגדרתו לריקוד ותנועה חופשית וקצבית לצלילי המוסיקה, מבלי שהרוקדים יידרשו להשגיח על מדרך רגליהם, שמא יש עליו חומר שומני העלול לגרום להחלקה, או כל מכשול אחר. כל מכשול מסוג זה הינו בבחינת "סכנה בלתי רגילה" מבחינת האורח הרוקד על הרחבה, הוא אינו צריך לצפות לה ואינו נדרש לתת עיניו ברצפה כדי להיזהר ממנה.

ראו לענין זה, בבחינת קל וחומר, את קביעת ההחלקה על פרי או ירק המונח על רצפת אולם קולנוע או סופרמרקט, כ"סכנה בלתי רגילה": ת"א (ת"א) 2746/79 בן אריה נ' אכטנברג ואח', מה(3) 353; ת"א (ת"א) 6047/67 רולבנט נ' סופרמרקט "רווה", פ"מ עה 225. פסק הדין בע"א 253/94 דרעי נ' ארמונות כינור דוד שהובא ע"י הנתבעות, איננו מתאים לעובדות מקרה זה, שכן באותו אירוע רקד התובע בין שולחנות האוכל, במרכז האולם עצמו, ולא ברחבה המיועדת לריקודים בלבד.

במקרה דנן, רצפת רחבת האירועים עשויה פרקט מעץ, ומיקומה הוא מול הבמה, במרכז האולם, כשסביב לה, משלושת עבריה האחרים, ניצבים השולחנות סביבם ישובים האורחים. יצויין עוד, כי הבמה ממוקמת לאורך המסלול הקצר ביותר המוביל מהמטבח אל השולחנות אשר בעברו השמאלי של האולם (כשעומדים עם הפנים לבמה). ממבנה האולם ומיקום הגורמים שצויינו לעיל עולה החשש, שמא יעשו המלצרים קיצור דרך ויעברו דרך רחבת הריקודים כשבדרכם הם עלולים להפיל דברי מזון ומשקה.

חובתה הנגזרת של הנתבעת מחייבת אותה לנקוט אמצעים סבירים כדי להרחיק כל מכשול ולכלוך מרחבת הריקודים. לא יכול להיות ספק, כי אמצעים סבירים אלה חייבים לכלול הרחקה של מסלולי תנועת המזון הנישא ע"י המלצרים (מהמטבח ובחזרה אליו) מאזור הרחבה, וביקורת של צוות נקיון או עובד נקיון שתפקיד זה הוטל עליו, על רצפת רחבת הריקודים לעתים מזומנות במהלך האירוע, ולא רק לפני תחילת האירוע או במקרה של תלונה. ואמנם, לטענת מנהלת האירועים של הנתבעת, אכן המלצרים "לא עוברים ברחבת הריקודים...יש להם גם הוראה לא לעבור בסביבה", וצוות הנקיון "כל הזמן מנקים, כולל הרחבה, גם לפני, גם במהלך וגם בסוף האירוע".

דא עקא, שמקלטות הוידאו המתעדות את החתונה שנערכה באולם במועד הרלוונטי (ת/1) עולה כי נקיון הרחבה לא נשמר כראוי. במהלך האירוע נראה מעת לעת לכלוך על פני הרחבה; לא נראו בקלטות הוידאו עובדי נקיון המנקים את הרחבה, ולו פעם אחת. מנהלת האירועים שהובאה מטעם הנתבעת לא היתה יכולה להעיד, מידיעתה האישית, אם היו עובדי נקיון שניקו את הרחבה מאז תחילת האירוע ועד לסיומו. לעומת זאת, רואים בקלטות כי המלצרים נושאי המגשים עברו במהלך האירוע על רחבת הריקודים ובצמוד אליה, בין כאשר נמצאו עליה רוקדים, ובין כאשר הופיע זמר על הרחבה. זאת, תוך הפרת חובת הזהירות המוטלת על הנתבעת ובניגוד ל"הוראה" הניתנת למלצרים בענין זה, לטענת עדת ההגנה. יצויין, כי אין נפקא מינה לכך שלא נראית בקלטת עוגה או דבר מזון אחר נופלים ממגשי המלצרים על רחבת הריקודים, בעת המעברים המתועדים של המלצרים על גבי הרחבה; הנפקות היא לכך, שנוהג פסול זה של מעבר מלצרים נושאי מגשים ברחבה יצר שפע הזדמנויות ללכלוך הרחבה ויצר סיכון בלתי רגיל לרוקדים ברחבה.

לפיכך, אין לייחס משקל לעדות מטעם הנתבעת על נוהלי העבודה באולם, כאשר מראית העין המונצחת בקלטת מלמדת את ההיפך מהנטען ביחס לאותם נוהלים; קרי: כי לא בוצע נקיון במהלך האירוע ברחבת הריקודים, וכי המלצרים עמוסי המגשים עברו הלוך ושוב בתוך הרחבה ממש, תוך קיצור הדרך מהשולחנות למטבח ובחזרה. בנסיבות אלה אין כל מקום להניח, לטובת הנתבעות, כי יתכן והעוגה נפלה רק שניות או דקות בודדות לפני הנפילה של התובעת, כך שגם אילו קויימו נוהלי הנקיון הנדרשים בנסיבות הענין, התאונה היתה בלתי נמנעת.

יצויין כי גם לאחר תלונת התובעת על לכלוך חצאיתה, בה צויין במפורש הגורם להחלקה ("...ברחבת הריקודים החליקה על עוגה") לא הוכח כי הנתבעת נקטה פעולה מיידית כלשהי לניקוי הרחבה כדי למנוע סכנת החלקה מיתר אורחיה, והיא הסתפקה בהוצאת האישור לניקוי יבש, תוך הותרת יתר רוקדי הרחבה בסיכון החלקה. העובדה, כי סיכון זה לא התממש, אין בה כדי ללמד אלא על כך שהתמזל מזלה של הנתבעת ולא נפגע אורח נוסף באירוע.

הנתבעת ניסתה לתלות את קולר האשמה במעידה ובנפילה על התובעת, בטענות כי נעלה נעליים לא יציבות, רקדה באורח פרוע ומצבה הבריאותי בעבר כלל בעיות של דלקת פרקים ועודף כולסטרול. התובעת השיבה תשובות ברורות ונחרצות בשאלות שהופנו אליה בנושאים אלה, ותשובותיה הניחו את דעתי לחלוטין. יצויין, כי ריקוד קצבי או מהיר איננו בבחינת אשם תורם מצד התובעת, אלא מתבקש מסוג המוסיקה המושמעת באולם. לפיכך הנני קובעת כי לא היה כל גורם למעידת התובעת ונפילתה, למעט ההחלקה על החומר השומני שהיה מונח על רצפת הרחבה. כפי שציינתי לעיל, אין גם לצפות מהתובעת לבחון, תוך כדי הריקוד, את פני הרצפה של הרחבה הצפופה, ולבלוש אחר שרידי עוגות וכיו"ב שנזרקו או הופלו שם. תפקיד זה הינו תפקידה של הנתבעת, לערוך תצפית מדוקדקת של הרחבה באמצעות עובד נקיון מטעמה, מדי פעם, כדי להבטיח את נקיונה ממכשולים ולכלוך. אין כל מקום להטיל תפקיד זה על האורחים בחתונה, הרוקדים בצפיפות על הרחבה. לפיכך שוכנעתי כי אין מקום לייחס לתובעת אשם תורם כלשהו.

לפיכך הנני קובעת כי הנתבעות אחראיות למלוא נזקי התובעת בתאונה נשוא תביעה נגד אולם אירועים על נפילה ברחבת ריקודים זו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קנס על ביטול חתונה

  2. הסכם עם צלם אירועים

  3. תביעה נגד צלם חתונות

  4. גניבת כספת חתונה במלון

  5. הפרת הסכם צילום בר מצווה

  6. הפסקת חשמל באולם אירועים

  7. תשלום לצלם - תביעות קטנות

  8. תביעה נגד קייטרינג לחתונות

  9. אובדן צילומי וידאו של החתונה

  10. ביטול חתונה - תשלום לדי ג'יי

  11. ביטול חתונה - החזר כספי מהאולם

  12. ניקוי יבש שמלת כלה - תביעת פיצויים

  13. תביעה: נפל במהלך חתונה באולם אירועים

  14. ביטול מופע לייזר לחתונה - תביעות קטנות

  15. נפילה בבר מצווה - תביעה נגד אולם אירועים

  16. תביעה נגד אולם אירועים על נפילה ברחבת ריקודים

  17. טענה כי נפגעה בעינה השמאלית בעת אירוע מסיבת בריכה

  18. תביעה בגין התחייבות לאספקת אוטובוסים להסעת נוסעים לחתונה

  19. האם אחראית הנתבעת לאובדן המתנות שקיבלו התובעים לחתונתם ?

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון