התנגשות בארון פתוח - תביעת פיצויים

פסק דין

א. העובדות

א.1 בתאריך 22/10/96 בשעה 16:30 או בסמוך לה, צעד התובע במרכז מסחרי המצוי ברובע ד' באשדוד, לכיוון מדרגות המובילות לחנייה. במהלך נתיב הליכתו, היה עליו לפנות ימינה, בזוית של 90 מעלות. מיד לאחר שבצע את הפנייה, נתקל התובע בדלת ארון המותקן על גבי הקיר החיצוני של המבנה, עשויה ברזל, אשר היתה פתוחה לרווחה. התובע נחבט בראשו ונפל אחורנית. כתוצאה, ראשו שתת דם והוא קיבל מכה ביד ימינו. בדיעבד התחוור כי נגרם לו חתך בראשו ושבר בידו הימנית (להלן: "התנגשות בארון פתוח ").

א.2 בגין נזקיו הגיש התובע את התביעה דנן, נגד חברת אשדוד בע"מ, הבעלים הרשום של המרכז המסחרי ומי שיזמה את הקמתו ובנייתו, לרבות המבטחת מטעמה (נתבעות 1 ו2-) וכן נגד רוכשי החנויות, המצויות באגף של המרכז המסחרי, בו ארעה התנגשות בארון פתוח - נתבעים 3 - 10 (להלן: "האגף", "המרכז המסחרי" ו/או "המקרקעין").

א.3 התובע טוען כי חובת הזהירות שחבים לו הנתבעים בכלל, כבעלי הזכויות במקרקעין, נשוא המרכז המסחרי וחב' אשדוד בפרט - הבעלים הרשום של המקרקעין ומי שדאגה לאחזקתם בפועל - הופרה בכך שאיש מהנתבעים, לא נקט באמצעי הזהירות הדרושים, להבטיח את נעילתה של הדלת, אשר בעצם פתיחתה, היוותה מפגע בכך שחסמה את דרכו של התובע וכתוצאה, נגרמה התנגשות בארון פתוח .

א.4 בסיכומיו, ביקש ב"כ התובע לייחד את חובת הזהירות ולהטילה על חב' אשדוד בלבד, בהיותה, לטענתו, הבעלים הרשום של המקרקעין ועל פי הנטען, המתחזקת אותם.

א.5 חב' אשדוד והמבטחת מטעמה, חב' כלל לביטוח בע"מ, שלחו הודעת צד ג', נגד חברת החשמל ובה עתרו לחייבה לשפותן, בגין כל סכום שייפסק נגדן, אם ייפסק, וזאת על יסוד העובדה, שאינה שנויה במחלוקת, לפיה, בתוך הארון, נשוא התנגשות בארון פתוח (להלן: "הארון"), הותקן על ידי חב' חשמל, ארון נתיכים המכונה "ובר" ולפיכך, לטענת חב' אשדוד - חב' החשמל נושאת באחריות לתקינותו של הארון, לרבות תקינות דלתותיו.

א.6 הנתבעת מס' 5 שלחה הודעת צד ג' למר זריהן, אשר מזה 20 שנה, מחזיק בחנות אשר הנתבעת מס' 5 הינה בעלת זכויות הבעלות בה וזאת, מכוח הסכם שכירות בין הנתבעת מס' 5 לבין זריהן. הנתבעת מס' 5 טוענת כי על זריהן חלה אחריות לשפותה בגין כל סכום שייפסק נגדה, הואיל והינו המחזיק בחנות ומכח חזקתו, חלה עליו חובת זהירות כלפי התובע, אם יימצא כי על המחזיקים חלה חובה זו.

א.7 הנתבעים 3 - 10 הינם בעלי זכויות הבעלות בחנויות, אשר נרכשו על ידם, במהלך שנות ה70- וה80- ואשר על פי הסכמים שנכרתו, בינם לבין חברת אשדוד, התחייבה האחרונה לרשום את זכויותיהם בחנויות, בלשכת רישום המקרקעין במסגרת רישום המרכז המסחרי כ"בית משותף", כמשמעותו בחוק המקרקעין תשכ"ט - 1969 (להלן: "חוק המקרקעין" או "החוק").

א.8 על פי הסכם דיוני שהושג בין הצדדים, הדיון בתובענה חולק באופן שתחילה נדונה שאלת אחריותם של הנתבעים ו/או צדדי ג' כלפי התובע, בגין ארוע התנגשות בארון פתוח . לפיכך, פסק דין חלקי זה, ייסוב אודות שאלת האחריות בלבד.

ב. חובת הזהירות

ב.1 אירוע התנגשות בארון פתוח

הארון, נשוא התנגשות בארון פתוח (להלן: "הארון"), מותקן על הקיר, הבנוי לאורך דרך המשמשת מעבר ציבורי. הארון מותקן במרחק של כ- 40 ס"מ מעיקול המעבר, שזוויתו 90 מעלות. הארון מורכב מ4- דלתות, שתי דלתות תחתונות ושתיים עליונות. בתוך הארון מותקן "ובר", ארון נתיכי חשמל, המצוי בבעלות חב' החשמל והנעול בדלת.

ב.2 מתוך עדותו של ע"ת מס' 3, מר בן זקן, אשר מחזיק במסעדה הסמוכה למקום התנגשות בארון פתוח עולה, כי דלתות הארון נפרצו על ידי עוברי אורח מעת לעת והואיל וכך, לא הותקנו עליהן מנעולים. הדלתות בכלל והדלת נשוא התנגשות בארון פתוח בפרט (להלן: "הדלת"), נטרקו מפעם לפעם, בעיקר נוכח משבי רוח (עמ' 23 לפרוט').

ב.3 ביום הארוע, התובע צעד לעבר מדרגות הסמוכות לארון. במהלך פנייתו לכיוון הארון, נתקל ראשו בדלת, שהיתה כאמור פתוחה לרווחה. הוא נפגע בראשו ונפל.

ב.4 מר בן זקן, היה עד לארוע התנגשות בארון פתוח , אף כי לא ראה את המעמד בו נתקל התובע בדלת. לדבריו, הדלת היתה פתוחה לרווחה, עובר לתאונה.

ב.5 על פי התרשמות בית המשפט מביקור שנערך במקום, לרבות התרשמות מתמונות שהוצגו כראייה, כאשר הדלת נפתחה לרווחה, היא חסמה חלק ניכר מהמעבר והפכה למכשול להולכים בו. נוכח מיקומה, סמוך לעיקול המעבר, לא ניתן להבחין בה, אלא בעת הפנייה לעברה, או אז, קיימת סכנת התקלות בה, כפי שאירע.

ב.6 הולך רגל, המשפיל את עיניו לעבר הרצפה, על מנת לבחון את צעדיו, לא יכול להבחין בדלת הפתוחה, מבעוד מועד, בשל גובהה. לפיכך, הסיכוי להיתקל בה ולהיפגע - הינו רב.

ב.7 בנסיבות אלו, על בעלי העסקים ו/או המחזיקים בהם, במרכז המסחרי, חלה חובת זהירות, הן במישור המושגי והן במישור הקונקרטי, לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים, להבטחת שלומם ובטחונם של העוברים בדרך, לבל ייתקלו בדלתות הארון הפתוחות ו/או מי מהן. חובת הזהירות, הן המושגית והן הקונקרטית - נגזרת מהעובדה שהדלת מותקנת על קיר חיצוני, המצוי במעבר המשמש את הציבור, קרי, כל באי המרכז המסחרי. מכאן, החובה לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים, למניעת פתיחתה לרווחה, נוכח הסכנה הנשקפת הימנה, כי תהווה מכשול - בהיותה פתוחה.

ב.8 מר בן זקן העיד, כאמור, כי הדלת נפתחה מפעם לפעם, בטריקה ומכאן, שעל המחזיקים היה לצפות את האפשרות כי תהווה מפגע בטיחותי. לפיכך, אני קובעת כי בעלי העסקים במרכז המסחרי ו/או המחזיקים בהם - אחראים לתקינותה ואופן תפעולה של הדלת, קרי - חלה עליהם חובת זהירות למנוע את פתיחתה לרווחה, לבל תהווה סכנה לציבור. משהוכח כי הדלת היתה פתוחה לרווחה - הפרו אלו את חובתם ומכאן, אחריותם לארוע התנגשות בארון פתוח .

ב.9 הנתבעים ו/או חלק מהם טענו כי לתובע תרומת רשלנות ניכרת, בכך שלא הבחין בדלת הפתוחה מבעוד מועד, בייחוד נוכח העובדה שנהג לבקר במרכז המסחרי, תדיר וחזקה עליו כי הבחין, מעת לעת, בדלת הפתוחה, במהלך ביקוריו במרכז המסחרי. תימוכין לטענתם מבקשים הנתבעים למצוא בעובדה, כי עד למועד התנגשות בארון פתוח , איש לא נפגע מהדלת, חרף העובדה שאלפי אנשים עברו במקום.

ב.10 אינני מקבלת טענה זו. אף כי הוכח כי הדלת "נטרקה" מפעם לפעם ולעיתים, נפתחה לרווחה - עובדה, אשר מכוחה קמה חובת הזהירות של המחזיקים במרכז המסחרי כלפי הציבור - לא הוכח כי תדירות פתיחתה של הדלת, היה בה כדי להעביר לשכמו של התובע את חובת הזהירות לצפות את הדבר. יש לזכור כי אין מדובר במפגע קבוע, כדוגמת מפגע במדרכה, הקיים דרך קבע במקום, אלא באירועים לא רציפים של פתיחת הדלת, באקראי. לפיכך, אף אם התובע עבר במקום, אחת לשבוע, כפי שהעיד, אין ראיה כי היה עד לאירועים בהם הדלת נפתחה לרווחה ומכאן, שלא ניתן לייחס לו אשם תורם.

ב.11 לעניין זה, יש להבחין בין התובע לבין הנתבעים. על הנתבעים חלה חובת זהירות מושגית וקונקרטית, אשר משמעה צפייה כללית של הארוע, אף מבלי להיכנס לפרטיו. לא כן הוא באשר לתובע, אשר אין להטיל עליו חובת זהירות, אך בשל העובדה שעבר במקום באקראי, מעת לעת. לעניין זה, ראה ע"א 2757/93 וע"א 3058 לאה שרון ואח' נ' או.אר.אס כוח אדם בע"מ ואח', פד"י מט' (2) עמ' 781 ועמ' 783: "המזיק אינו צריך לצפות את פרטי ההתרחשויות. ראייתו אינה צריכה להיות מדויקת וחדה. די לו שצריך הוא לראות את ההתרחשות בקווים הכלליים. מספיק לו שרואה הוא או שצריך הוא לראות את יסודות ההתרחשות ועיקריה".

ב.12 יוצא אפוא, כי על המחזיקים מוטלת אחריות כלפי התובע, להבטחת שלומו ובטחונו ומזו הופרה - חלה עליהם חובת פיצוי.

ב.13 מעמדם של בעלי החנויות ו/או המחזיקים בהן אין חולק כי חב' אשדוד הינה הבעלים הרשום של המרכז המסחרי וכי בעלי הזכויות בחנויות, באגף בו אירעה התנגשות בארון פתוח , הנתבעים 3 - 10, רכשו את זכויותיהם במהלך שנות ה70- וה80-.

ב.14 אין אף חולק, כי חב' אשדוד עדיין מחזיקה, כבעלים, בחלק מהחנויות והשטחים במרכז המסחרי.

ב.15 כמו כן, אין חולק, כי חב' אשדוד התחייבה לרשום את המרכז המסחרי כ"בית משותף", כמשמעו בחוק המקרקעין וכי הליכי הרישום עוכבו, משך קרוב ל30- שנה, עקב נסיבות שלא היו בשליטתה של חב' אשדוד. כיום הליכי הרישום נמצאים בעיצומם ובקרוב הבעלות בחנויות תירשם על שם רוכשיהן.

ב.16 ב"כ התובע טוען בסיכומיו, כי בעצם היותה הבעלים הרשום של המקרקעין, נשוא המרכז המסחרי - נושאת חב' אשדוד באחריות הבלעדית לאחזקתו ותקינותו. זאת ועוד, הוכח לטענתו, כי היא זו אשר מתחזקת בפועל את המרכז המסחרי, עובדה התומכת בטענתו, כך לשיטתו.

ב.17 באי כוח הנתבעים 3 - 10 אימצו טענות אלו ונסמכו על העובדה כי אין הם הבעלים הרשומים של חנויותיהם ולפיכך, לא חלה עליהם אחריות בגין אחזקתם של המקרקעין, נשוא המרכז המסחרי.

ב.18 ב"כ חב' אשדוד טענה מנגד, כי אין בעובדה שזכויותיהם של בעלי החנויות לא נרשמו בלשכת רישום המקרקעין, בשל נסיבות שאינן תלויות בה - כדי לפטור אותם מחובת הזהירות שהם חבים בה כמחזיקים במקרקעין.

ב.19 טענת ב"כ חב' אשדוד מקובלת עלי. פרק ו' 1 לחוק המקרקעין, הדן ב"בתים שאינם רשומים כבתים משותפים", מסדיר את היחסים בין בעלי החנויות, טרם רישום זכויותיהם בלשכת רישום המקרקעין, כבית משותף. הפרק חל על כלל הבתים שאינם רשומים כבתים משותפים, קל וחומר שהוא חל על המקרקעין שבפנינו, אשר נועדו להירשם כבית משותף, והיום הליכי הרישום מצויים בעיצומם. מתוך עיון בפרק ו' 1 לחוק עולה, כי המחוקק ביקש לכפוף את ה"מחזיק" במקרקעין ובעניינינו, בחנויות, להוראות החוק החלות על בתים משותפים, על מנת שענייני הבית המשותף, יוסדרו כיאות ולא תוחטא מטרת החוק, אך בשל נסיבות שמנעו את רישומם של המקרקעין כבית משותף. בין היתר, הוראות החוק, הנוגעות לבתים שאינם רשומים כבתים משותפים, נועדו למנוע התחמקות המחזיקים למיניהם מליטול חלק בחובותיהם הנוגעים להחזקת ושמירת הרכוש המשותף. לעניין זה, ראה "הבית המשותף" - עו"ד פנחס נרקיס, הוצ' נצר המשפט, פרק יא' עמ' 251. כמו כן, ראה רע"א 698/85 יהודה בן צור ואח' נ' נעים ששון ואח' פד' מא' (3) עמ' 144 בעמ' 148:

"מאידך גיסא, לא נתכוון המחוקק, על פי ניסוחו של פרק ו' 1, לסטות מהרעיון המרכזי שבהצעת התיקון, דהיינו ' להסדיר את היחסים ההדדיים בין בעלי הדירות בנוגע להחזקה ולניהול של חלקי הבית הנמצאים בשימוש משותף ולהבטחת השירותים הדרושים... וכדברי שר המשפטים ח' י' צדוק בהביאו את הצעת התיקון לקריאה ראשונה בכנסת (ד"כ 77 [תשל"ו] 3254 - 3255): 'החוק המוצע קובע... הוראות המסדירות את היחסים בין בעלי הדירות בדומה להוראות החלות לגבי בתים משותפים רשומים. החוק יבטיח ניהול ואחזקה נאותים של חלקי הבית הנמצאים בשימוש משותף, כגון חדר המדרגות, הגג, גינה וההסקה...".

ב.20 יוצא אפוא, כי האחריות לאחזקתו של המרכז המסחרי, חלה על כל בעלי החנויות ו/או המחזיקים בהן. העובדה שאלו הסירו את האחריות מעל כתפיהם - אין בה כדי לפטור אותם מהאחריות, כמו גם העובדה לפיה, חב' אשדוד נטלה על עצמה אחריות חלקית לאחזקתם של המקרקעין ונקטה, מפעם לפעם, בפעולות להבטחת שלמותו ותקינותו - אין בה כדי להטיל עליה אחריות בלעדית לאחזקתם ושלמותם של המקרקעין.

ב.21 הארון מצוי במקום הנכנס בגדר הגדרת "רכוש משותף", שהרי מדובר בארון המותקן בקיר חיצוני של מבנה המרכז המסחרי, הגובל במעבר הציבורי. לעניין זה, ראה ע"א 2525/92 גבי וקרני ראוכברגר נ' עירית רמת גן ואח', פד' מז' (5) עמ' 850 בעמ' 855: "...נוכח מסקנתנו, כי זכויותיהם של בעלי הדירות ב'רכוש המשותף' אינן נקבעות על פי החוק, אין מנוס מלתת למבחן הייעוד משמעות כפולה. אחת, כי אותם חלקי הבית מיועדים על פי מהותם לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם והמשמעות האחרת, כי בידי כל בעלי הדירות או מרביתם זכות לעשות שימוש בחלק או בחלקים אלה של הבית, שהוענקה להם על ידי מי שבכוחו להעניק זכות כזאת" (ציטוט שהובא בגוף פסק הדין מרע"א 698/85).

ב.22 ב"כ התובע טען בסיכומיו, כי הואיל וחב' אשדוד הותירה בידה את הזכות להחליט אילו חלקים מהרכוש המשותף, יוצאו הימנו - יש להטיל עליה את האחריות, בגין כל הרכוש המשותף, המוחזק בשלב זה, על ידה. אין לקבל טענה זו, מהטעם, שהארון הותקן, כאמור על גבי קיר חיצוני ונועד לשרת את דיירי כלל החנויות באגף דנן, במרכז המסחרי. לפיכך, חזקה על חב' אשדוד, כי אין בכוונתה להוציא את הקיר החיצוני דנן, לרבות הארון, מכלל הרכוש המשותף.

ב.23 סעיף 58 לחוק דן בשאלת חלוקת ההוצאות בבית משותף ויש להחילו, אף על בית שאינו רשום כבית משותף, מכוח הוראות פרק ו' 1 לחוק. להלן לשון הסעיף: "בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהול של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחוייבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, הכל בהתאם לחלקו ברכוש המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר. לעניין זה, "חזקה תקינה" - שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות". מלשון הסעיף ברי, כי אחזקתו של הארון, נכנסת בגדר "החזקה תקינה", כמשמעותה בסעיף 58 דלעיל. לפיכך, על בעלי החנויות ובכלל זה, המחזיקים בהן, חלה החובה להשתתף בהוצאות אחזקתו של הארון, לרבות תקינותו, קרי, התקנת מנעולים אשר יימנעו את פתיחת דלתות הארון לרווחה, באופן שאלו תסכנה את שלום הציבור.

ב.24 אחריותו של כל אחד מבעלי החנויות, לרבות חב' אשדוד, נגזרת מחלקו היחסי ברכוש המשותף. בהעדר צו רישום בית משותף, לא הונחה בפני בית המשפט ראיה, להוכחת חלקו של כל אחד מהנתבעים ברכוש המשותף ולפיכך, פסק דין זה ישא אופי הצהרתי, לפיו, אחריותו של כל אחד מהנתבעים, תקבע בהתאם ליחס בין שטח רצפת החנות ו/או החנויות ו/או המשרדים המצויים בבעלותו, לבין כלל שטחי החנויות ו/או המשרדים המצויים באגף דנן, במרכז המסחרי.

ב.25 נחה דעתי, כי האחריות בגין אירוע התנגשות בארון פתוח , חלה על בעלי החנויות באגף דנן של המרכז המסחרי ואין להחילה על אגפים נוספים וזאת מכוח האמור בסעיף 59 שעניינו בית משותף המורכב ממבנים או מאגפים ואשר לפיו:

"(א) מקום שבית משותף מורכב ממבנים אחדים או מאגפים אחדים אשר לכל אחד מהם כניסה נפרדת או מיתקנים נפרדים (להלן - בית מורכב) ובעלי הדירות קבעו בתקנון כי הרכוש המשותף, כולו או חלק ממנו, שבתחומי כל מבנה או אגף יהיה צמוד לדירות שבאותו מבנה או אגף, או שהחזקתו וניהולו יהיו נפרדים, תחול חובת ההשתתפות בהוצאות ההחזקה והניהול של הרכוש המשותף כאמור, על בעלי הדירות שבאותו מבנה או אגף בלבד; בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון שיקיימו אסיפה כללית ונציגות נפרדת לגבי אותו מבנה או אגף". אומנם, במקרה דנן, לא נערך תקנון וממילא, לא נקבע דבר לגבי חלוקת הרכוש המשותף, על פי האגפים. עם זאת, נוכח מבנהו של המרכז המסחרי, המחולק לאגפים השונים זה מזה, אני קובעת כי האחריות בגין אחזקת האגף, נשוא התובענה, תחול על בעלי החנויות והמשרדים באגף זה בלבד, קרי, הנתבעים.

ב.26 הודעת צד ג' לחב' חשמל

בהודעתה לחב' חשמל, טענה חב' אשדוד, כי יש להטיל את האחריות בגרימת התנגשות בארון פתוח על חב' החשמל, הואיל והארון נועד לשימושה והיא זו שהתקינה בו את ה"ובר". תימוכין לטענתה, ביקשה ב"כ חב' אשדוד למצוא בעובדה, לפיה בדיעבד, לאחר קרות התנגשות בארון פתוח , התקינה חב' חשמל מנעול לארון, ללמדך כי נטלה אחריות על שלמותו ותקינות, מכאן ולהבא.

ב.27 נוכח מסקנותיי, לפיהן האחריות לשלמותו ותקינותו של המרכז המסחרי, לרבות על הארון, מוטלת על כלל בעלי החנויות בו ו/או המחזיקים, אינני מקבלת את טענתה זו של חב' אשדוד.

ב.28 חב' החשמל אחראית ל"ובר" שהתקינה בתוך הארון ומהטעם הזה, היא דאגה לנעול את ה"ובר" באמצעות מנעול ובריח. לא כן הוא, באשר ליתר חלקי הארון, אשר לא הועמדו לרשותה וממילא, היא לא עשתה בהם שימוש. בפועל, הארון נועד לשימושם של כלל בעלי החנויות ולפיכך, אין בעצם קיומו של ה"ובר" באחד מאגפיו, כדי להקים חבות של חב' חשמל, כלפי כלל הציבור, העושה שימוש במרכז המסחרי. לפיכך, הודעת צד ג' נדחית בזאת.

ב.29 הודעת צד ג' - פרוספר זריהן כפי שנקבע לעיל, האחריות לאחזקתו של המרכז המסחרי, חלה על הבעלים ו/או על המחזיקים בחנויות. אמנם, חוזה השכירות בין הנתבעת מס' 5 לבין זריהן, מגביל את זכויותיו לשטח המושכר, אולם, בכלל זה, חלה עליו החובה, כמחזיק, אף בנוגע לשטחים המהווים רכוש משותף. משנקבע כי הארון מהווה חלק מהרכוש המשותף - האחריות חלה אף על זריהן.

ב.30 טענותיו של מר זריהן, לפיהן זכויותיו נגזרות מד' אמותיו של חוזה השכירות, המוגבלות לשטח החנות, שומטות לכאורה, את היסוד להוראות פרק ו' 1 לחוק, הדן בבתים שאינם משותפים. חזקה על מר זריהן, כי כשוכר וכמחזיק בחנות, עליו לשאת בהוצאות השוטפות, הנוגעות לאחזקתו של המרכז המסחרי ובכלל זה, תקינותו של הארון. לפיכך, אין בעובדה שהסכם השכירות, מייחד את זכויותיו לחנות - כדי לפטור אותו מאחריותו כמחזיק, על פי החוק.

ב.31 מסקנה זו מקבלת משנה תוקף, נוכח העובדה שמר זריהן מחזיק בחנות למעלה מ20- שנה ולפיכך, חזקה היא, כי היה עליו לשאת בכל ההוצאות הכרוכות באחזקת המרכז המסחרי. הדבר משרת, מטבע הדברים, אף את האינטרס שלו כמחזיק, לדאוג לתקינותו ולשלמותו של המרכז המסחרי, בו הינו מנהל את עסקיו. לפיכך, הודעת צד ג' מתקבלת, באופן שעל מר זריהן לשאת בכל סכום שייפסק, אם ייפסק, כנגד הנתבעת מס' 5.

ב.32 סיכום אשר על כן, לאור האמור לעיל, הנני קובעת כדלקמן:

ב.32.1 התובענה תתקבל נגד הנתבעים, באופן שכל הנתבעים, ביחד ולחוד, יישאו באחריות כלפי התובע בגין גרימת התנגשות בארון פתוח .

ב.32.2 שיעור אחריותו של כל אחד מהנתבעים כלפי התובע, ייגזר בהתאם לחלקו היחסי ברכוש המשותף, קרי, בהתאם ליחס בין שטח רצפת החנות ו/או החנויות ו/או המשרדים המצויים בבעלותו ו/או בחזקתו של אותו נתבע ו/או נתבעים, ביחס לכלל שטחי החנויות ו/או המשרדים באגף, נשוא התנגשות בארון פתוח .

ב.32.3 הודעת צד ג' נגד חב' חשמל - נדחית בזאת.

ב.32.4 הודעת צד ג' נגד זריהן - מתקבלת, באופן שעל זריהן לשפות את הנתבעת מס' 5 בגין כל סכום שייפסק נגדה, אם ייפסק.

ב.32.5 הנתבעות 1 ו2- תשלמנה לחב' חשמל, צד ג' מס' 1 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ לרבות הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ב.32.6 זריהן, צד ג' מס' 2 ישלם לנתבעת מס' 5 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ לרבות הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פיצויי התייקרות

  2. פיצוי מפוני סיני

  3. הפחתת פיצוי מוסכם

  4. פיצוי מוסכם מוסווה

  5. פרשת רמדיה פיצויים

  6. פיצוי כספי מהמשטרה

  7. תביעה לפיצוי מוסכם

  8. גובה הפיצויים לנפגעי פוליו

  9. פיצויים מחברת אזעקות

  10. התחשמלות תביעת פיצויים

  11. הפחתת פיצויים מוסכמים

  12. פיצויים לעובדת ניקיון

  13. בעיטה של סוס - פיצויים

  14. פיצוי נפגעי פוסט פוליו

  15. פיצוי פוליו מחוץ לישראל

  16. פיצויים לעובדת חצי משרה

  17. הפחתת גיל - פיצוי מופחת

  18. פיצויים בגין תרומת כליה

  19. פיצוי מוסכם הפרה יסודית

  20. פיצויים בגין השפלה בעבודה

  21. זכאות נערת ליווי לפיצויים

  22. תניית פיצויים מוסכמים מראש

  23. הפחתת פיצוי מוסכם לא סביר

  24. כוויה שמן רותח – תביעת פיצויים

  25. חוק הפיצויים הפדרלי הגרמני

  26. פיצויים בגין תוכנית הרחבה

  27. שחרור כספים מקופת פיצויים

  28. השלמת פיצויים חוק ההתנתקות

  29. פיצויים להורים שילדיהם טבעו

  30. פיצויים בגין התנכלות שוטרים

  31. תביעת פיצוי עקב סיכול ממוקד

  32. תביעה לפיצוי נפגעי עירוי דם

  33. פיצוי בגין ההפרש בשטח הדירות

  34. פיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית

  35. ניתוק דוד שמש -תביעת פיצויים

  36. פיצויים בגין אסון גשר שפירים

  37. פיצוי בגין איחור במסירת דירות

  38. פיצויים עקב דליפה מצנרת המים

  39. תביעת פיצויים בגין כליאת שווא

  40. מענק פיצויים מוגדלים לעובדים

  41. תביעה לפיצוי בגין עקירת עצי זית

  42. התנגשות בארון פתוח - תביעת פיצויים

  43. תביעה שכנגד לתשלום פיצוי מוסכם

  44. התפרעות אוהדים - פגיעה תביעת פיצויים

  45. פיצויים בגין מו''מ בעסקת רכישה

  46. פגיעה בעין של ילדה - תביעת הפיצויים

  47. אחריות עירייה למפגעי ריח וזיהום אויר

  48. פיצויים לילדה שנדרסה כשחצתה כביש

  49. פגיעה התפוצצות רימון – תביעת פיצויים

  50. פיצוי בגין אי מימוש תניות חוזיות

  51. החזר כספים למעביד מקופת פיצויים

  52. פיצויים עקב הפרת חוק עבודה בישיבה

  53. פיצויים בגין פגיעה בחופש ההתאגדות

  54. פיצויים לפי סעיף 80 לחוק העונשין

  55. ילד נרמס ע''י המון - תביעה פיצויים

  56. מפוני גוש קטיף - פיצויים לבעלי עסק

  57. התפוצצות פגז מרגמה - תביעת פיצויים

  58. פרסומות ב-אס.אם.אס - תביעת פיצויים

  59. פיצוי חד פעמי במקום זכויות פנסיוניות

  60. עבודה במכירות בארה''ב - תביעת פיצויים

  61. התפוצצות זכוכית פגיעה בעין – תביעת פיצויים

  62. עובד שעזב וחזר לעבודה ולא קיבל פיצויים

  63. תביעה להחזר כספים ופיצויים בגין גביית יתר

  64. תביעה לתשלום כספי פיצויים בגין העלמת מידע

  65. פגיעת מחפרון ברכב פרטי חונה -תביעת פיצויים

  66. איסור הכניסה להר הבית - פיצוי כספי מהמדינה

  67. האם אפשר לתבוע פיצויים בנוסף לפיצויים מוסכמים

  68. פתיחת דלת של רכב חונה שגרמה לשבירת מראה של רכב -תביעת פיצויים

  69. אין אפשרות טכנית להשתמש בשירות "ביפון" של בזק ללא WIFI -תביעת פיצויים

  70. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון