התפרעות אוהדים - פגיעה תביעת פיצויים

פסק דין : פלוני נפגע במהלך התפרעות אוהדים במשחק כדורגל - על מי מוטלת האחריות, אם בכלל. זו השאלה העומדת לדיון בתיק זה. העובדות הצריכות לעניין והנפשות הפועלות 1. התובע, קטין יליד 1980, נפגע ביום 13.1.96 עת שצפה במשחק כדורגל בין קבוצות הפועל נחף ומכבי כפר שעב, במגרש הכדורגל בכפר אבו-סנאן. המגרש נמצא בתחום שיפוטה ובאחריותה של הנתבעת מס' 1 (להלן: "מועצה מקומית אבו-סנאן") . 2. התובע נפגע לאחר שנדחף ונדרס על ידי הקהל, עודנו מבקש להמלט מהמהומה שפרצה ביציע, לאחר שבקבוקים ואבנים החלו לעוף לכל עבר. 3. במהלך המשחק, לא נכחו סדרנים או שוטרים במגרש או בסביבתו. 4. כתוצאה מהאירוע, נחבל התובע בכל חלקי גופו ונגרם לו שבר בירך שמאל. ד"ר גרינברג, מומחה מטעם התובע, העריך נכותו האורטופדית ב - 10%. ד"ר סודרי, מטעם הנתבעות, העריך כי לתובע לא נותרה נכות לצמיתות. ד"ר רופמן, שהתמנה כמומחה מטעם בית המשפט, העמיד נכותו של התובע על 2% בלבד. 5. משעמדנו על עיקרי העובדות, נקדים ונתוודע למונחי יסוד המוכרים לכל אוהד כדורגל בארצנו. ברגיל, משחק כדורגל, נערך במגרש הביתי של אחת מהקבוצות, אלא אם מדובר במשחק ייצוגי או בעל חשיבות מיוחדת, כמו גמר גביע, שאז נודדות שתי הקבוצות למגרש נייטרלי. על קבוצה שאוהדיה מתפרעים, או שהפרה בדרך אחרת את הוראות ההתאחדות לכדורגל (להלן: "ההתאחדות"), ניתן להטיל מגוון של עונשים משמעתיים, החל מנזיפה וקנס וכלה באיסור עריכת משחקים ביתיים, קרי, עונש "רדיוס" (עמ' 37 לתקנות המשמעת סעיפים ה - ו). עונש רדיוס, פירושו כי הקבוצה לא רשאית לקיים את המשחק במגרשה הביתי, למרות שעל פי סדר הדברים הרגיל הייתה זכאית לכך, ועל מנת לקיים את המשחק, עליה להרחיק נדוד עד למגרש הנמצא מחוץ לרדיוס של 30 ק"מ לפחות ממגרשה הביתי. משחק רדיוס יכול ויהא משני סוגים - משחק רדיוס עם קהל או ללא קהל. מעבר להיבט העונשי, ההנחה היא, כי למשחק רדיוס - גם עם קהל - יגיע פחות קהל ביתי, מה שעשוי, מטבע הדברים, להבטיח עוד יותר את השקט במשחק הרדיוס. מטבע הדברים, במשחק רדיוס ללא קהל, הסיכון להתנהגות לא נאותה של הקהל מצטמצם עוד יותר, והפגיעה הכספית בקבוצה הנענשת, גדול יותר. 6. וכעת, נתוודע לנפשות הפועלות בתיק שלפנינו: הפועל נחף ומכבי שעב - שתי קבוצות מליגה ג'. המשחק בו נפגע התובע, התנהל בין הנתבעת מס' 3 (להלן: "הפועל נחף") לבין מכבי שעב, בעקבות עונש רדיוס ללא קהל שהוטל על הפועל נחף. זאת, לאחר שבמשחק קודם, התפרעו אוהדי הפועל נחף וזרקו חפצים למגרש (עמ' 2 לפרוטוקול הישיבה מיום 24.10.2000). מאחר ובמהלך הדברים הרגיל, המשחק צריך היה להתקיים במגרשה של הפועל נחף, הרי שביחסים בין שתי הקבוצות, הפועל נחף היא הקבוצה המארחת. הנתבע מס' 4 (להלן: "סרחאן") - מנהל הפועל נחף. יחיא מאדי (להלן: "מאדי") - עובד הנתבעת מס' 1 (להלן: "מועצה מקומית אבו-סנאן") והאיש אשר על המפתחות. מאדי נתבקש על ידי סרחאן להעמיד לרשות הפועל נחף את המגרש של אבו-סנאן. הוא נעתר לבקשה, ובבוקר יום המשחק, פתח לרווחה את השערים של המגרש, נטל עמו את המפתחות, ונסע לחזות במשחק אחר שהתקיים מחוץ לאבו-סנאן. משטרת ישראל - הגוף האחראי לאבטחת משחקי כדורגל, לפי נוהל העסקת שוטרים בשכר על פי סעיף 36 (א) לפקודת המשטרה [נוסח חדש] תשל"א - 1971. המבקש להרחיב דעת בנושא העסקת שוטרים בשכר, ייתי ויעיין בבג"ץ 5009/97 חברת מולטי מדיה בע"מ נ. משטרת ישראל פ"ד נב (3) 679. בפסק הדין, דן בית המשפט באריכות בתפקידיה של משטרת ישראל ובנהלים הקיימים בדבר העסקת שוטרים בשכר. החשוב לענייננו, כי על משטרת ישראל לא מוטלת החובה להקצות שוטרים בשכר לאבטחת כל משחק כדורגל בכל הליגות. חובת אבטחה מוטלת על משטרת ישראל רק בשלוש הליגות הגבוהות. משחקים אחרים מאובטחים על פי נוהל עליו אעמוד בהמשך. הנסיבות בהן נפגע התובע 7. אין מחלוקת של ממש אודות האירוע הנטען, ותמוה בעיני מה מצאה הפועל נחף להאריך בסיכומיה בנקודה זו, ולהצביע על סתירות מדומות כאלו ואחרות בעדויות שנשמעו לעניין נסיבות הפגיעה. התובע הסביר, כי נודע לו כי מתקיים משחק במגרש הכדורגל בכפרו. כאוהד כדורגל, בא לראות את המשחק, ונכנס עם אחיו בן השש בניחותא, דרך השער הפתוח של יציע הקהל. נחלקו הצדדים בשאלה מה היה מספר האנשים ביציע. התובע טען כי ביציע היו בין 700-900 איש ובמספר זה נקב גם העד ח'אלד יחיא. ואילו לטענת הפועל נחף, היו ביציע עשרות בודדות של אנשים. אני נכון לקבוע כי האמת עוברת בין שתי הגרסאות, וכי ביציע נכחו מאות בודדות של אנשים, שכללו אוהדים משתי הקבוצות וצופים נייטרליים כמו התובע ותושבים אחרים מאבו-סנאן. העובדה כי השופט התחיל במשחק למרות שהיה מדובר במשחק רדיוס ללא קהל, אינה מעידה כלשעצמה על העדר קהל. בהקשר זה אציין כי דו"ח השיפוט של המשחק אבד ולא אותר במשרדי ההתאחדות לכדורגל, למרות שאין ספק כי דו"ח כאמור נכתב (ראה מכתב ההתאחדות מיום 1.3.2001 שצורף לסיכומי הפועל נחף ואיזכורו של הדו"ח בפרוטוקול בית הדין המשמעתי של ההתאחדות - נ / 1 ). מהדו"ח הנעלם, כפי שנזכר בהחלטת בית הדין המשמעתי, עולה כי בדקה ה - 67 הפסיק השופט את המשחק למשך 5 דקות, בעקבות זריקת בקבוקים לכר הדשא, כאשר הפועל נחף הובילה בתוצאה 2:0. 8. איני רואה טעם להיכנס להיקף התפרעות האוהדים. יש להניח כי ההתפרעות חרגה מזריקת בקבוקים למגרש, שאם לא כן, מה ראה התובע ואחרים עמו, להימלט מהיציע, ומדוע הוזעקה המשטרה למקום. התמונה המצטיירת היא של אבנים ובקבוקים שהתעופפו ביציע מצד אל צד, מה שהביא לכך שהתובע ביקש להימלט מהמקום, ייתכן גם בשל חששו לביטחונו של אחיו בן השש שהיה עמו. במהלך מנוסתו, נפל התובע במדרגות - לאחר שאוהד אחר שהיה לפניו מעד ונפל - והוא נרמס על ידי קהל האוהדים, בעוד אחיו נחלץ ללא פגע, או בחבלות קלות בלבד. 9. מאחר והועלתה טענה לרשלנות תורמת של התובע, בכך שהחזיק כביכול את אחיו הפעוט, אומר כי אני דוחה את הטענה. אין מדובר באח פעוט, אלא בילד בן שש, והתובע לא נשאו על כפיים, אלא החזיק בידו. בסיטואציה שנוצרה, כאשר קהל נדחק בבהלה לשער היציע, אין לייחס לתובע רשלנות תורמת. האם קיימת חובת זהירות כלפי צופים במגרש כדורגל 10. אין חולק כי התובע לא נפגע בשל מפגעים או ליקויים במגרש, אלא, בשל אי השלטת סדר והעדר פיקוח על קהל האוהדים. [במאמר מוסגר :לצורך הנוחות אשתמש בביטוי "קהל האוהדים", אך אוי לאותו קהל ואוי לאותם אוהדים שמשחק הכדורגל מעביר אותם על דעתם, כדי כך שאינם שולטים על עצמם ועל יצריהם ושוכחים כי "זה רק ספורט" ]. הפועל נחף, לא כפרה בסיכומיה באחריות המושגית של קבוצת כדורגל מארחת כלפי צופים במשחקה (סעיף 19 לסיכומיה). עם זאת, בהמשך הדברים, משתמעת כפירה בחובה זו ולכך הצטרפו, גם אם במרומז, הנתבעים האחרים. לכן, אומר מילים מספר בנושא זה. 11. לא בכל משפט נזיקין המתברר בפני בית המשפט יש לעורר ולבחון מבראשית את יסודות עוולת הרשלנות החל מקיומה של חובה, הפרתה, גרימת הנזק והקשר הסיבתי ואיני רואה טעם לחזור ולשנות הלכות הרשלנות על בנותיה ונכדותיה. אומר אך זאת ובקצירת האומר. בעוולת הרשלנות, נהוג להשתמש במבחן הצפיות על שני סוגיו: "הצורך" לצפות ו"היכולת" לצפות. היכולת לצפות עניינה בצפיות הממשית והשאלה היא אם יש להחילה על כל תהליך הגרימה. הדעה המקובלת היא כי הצפיות הנדרשת אינה צפיות מדויקת של כל פרטי תהליך הגרימה אלא צפיות של סוג התהליך ודי לחזות את ההתרחשות בקוים הכללים - ראה, לדוגמה, ע"א 576/81 בן-שמעון נ. ברדה פ"ד לח (3) 1 , 8-9 וכן י. גלעד "הסיבתיות במשפט הנזיקין הישראלי - בחינה מחודשת" משפטים י"ד (תשמ"ד - מ"ה) 15. לצערי, התפרעות אוהדים במגרשי כדורגל, היא חיזיון נפרץ במקומותינו, וכל בר דעת יכול לצפות כי קהל ללא פיקוח עלול להתפרע ועלולות לפרוץ תגרות וקטטות בין קהל האוהדים. אין צורך להרחיק עדותנו, באשר שורות אלו נכתבות שבועות ספורים לאחר התפרצות קהל אוהדי מכבי חיפה לכר הדשא, בתום משחק האליפות, מה שגרם לפציעתם - ואף לפציעתם הקשה - של מספר אוהדים. 12. הצורך לצפות הוא המסננת הנורמטיבית המשמשת את בית המשפט בשיקולי המדיניות המשפטית אם ראוי או לא ראוי להטיל אחריות. הכלל המנחה לקביעת חובת הזהירות , הן המושגית והן הקונקרטית הוא : "מקום שניתן לצפות , כעניין טכני, קיימת חובת זהירות מושגית, אלא אם כן קיימים שיקולים של מדיניות משפטית השוללים את החובה" - ע"א 243/83 עירית ירושלים נ. גורדון פ"ד ל"ט (1) 113, 123. שיקולי המדיניות יכולים להיות מתחומים שונים. כך לדוגמה, ניתן לשקול שיקולים כלכליים במסגרתם יבחן בית המשפט את עלות מניעת הנזק לעומת הנזק העלול להיגרם והסיכוי שהנזק ייגרם. ככל שעלות מניעת הנזק קטנה יותר ומכפלת הנזק בסיכוי ההתרחשות גדולה יותר - כן תגדל הנטייה להטיל אחריות בנזיקין, ולהיפך. המשפט מכיר בכך כי אין להטיל מעמסה כספית כבדה על סוגים מסוימים של יוצרי סיכון, באופן שיהפוך את פעילותם לבלתי כדאית מבחינה כלכלית, דבר שיפגע בסופו של דבר בחברה בכללותה - ת. גדרון "עוולת הרשלנות ונזק כלכלי טהור " הפרקליט מ"ב 126,136. כאשר בפעילות ספורטיבית עסקינן, יכולה להישמע הטענה כי בקביעת רמת הזהירות הראויה המוטלת על משתתפים ומארגנים של פעילויות ספורט, אין להחמיר יתר על המידה בשל האנטרס החברתי לעודד ולטפח פעילות זו, בבחינת 'נפש בריאה בגוף בריא'. טענה זו מקובלת עלי, והיא באה לידי ביטוי גם בפסיקת בתי המשפט, הדוחים חדשות לבקרים תביעות שעניינן תאונות במהלך פעילות ספורטיבית. ברם, אין כוונת הדברים כי מארגני פעילות ספורט פטורים מעולה של אחריות, בבחינת הכל פרוץ והרשות נתונה. נהפוך הוא. דווקא בשל האנטרס החינוכי והחברתי שיש בפעילות ספורטיבית, יש להקפיד על קיומן של הוראות בטיחות ורמת זהירות נאותה. 13. הנתבעים הפנו לדברי כב' השופט ברק (בתוארו אז) בע"א 145/80 ועקנין נ. המועצה המקומית בית שמש פ"ד לז (1) 113 : חיי היומיום מלאים סיכונים, אשר לעתים מתממשים וגורמים נזקים, מבלי שיוצרי הסיכונים ישאו באחריות בנזיקין. הטעם לכך הוא, שאותם סיכונים טבעיים ורגילים הם לפעילות האנוש המקובלת, ובגינם נקבע, כענין של מדיניות משפטית, כי חובת זהירות קונקרטית אינה מתגבשת. סיכונים אלה, סבירים הם, וחיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון. על כן, מי שמשתמש במתקן ספורט - אם כמשתתף ואם כצופה - עשוי להפגע מסיכונים הכרוכים בפעילות ספורטיבית. עד כמה שסיכונים אלה טבעיים הם ורגילים לאותה פעילות, אין בגינם אחריות. "מי שלוקח חלק בספורט כזה, מקבל את הסכנות הטמונות בו, במידה שהן ברורות ונחוצות, בדיוק כמו סייף המקבל את הסיכון של דקירה ממתנגדו וצופה במשחק כדור המסתכן במגע עם כדור" (דברי השופט קרדוזו בפרשת Murphy v. Steeplechase 479.N.Y 250.Amusement Co כפי שצוטטו בהסכמה על ידי השופט ברנזון בע"א 285/73 פד"י כט' 1, 63, 73). "אני הולך לחזות במשחק כדור-רגל, אני יודע או צריך לדעת, את הסכנות הרגילות הכרוכות בכך ולוקח על עצמי את הסיכון הזה". (הדגשות שלי - י.ע.) איני סבור כי כוונת הדברים כי מי שהולך לחזות במשחק כדורגל - להבדיל ממי שהולך לאולם הקונצרטים - נוטל עליו סיכון "טבעי" שיחולו עליו ארבע מיתות בית דין : סקילה, דריסה, מעיכה והימחצות על ידי קהל אוהדים פרוע. הכוונה היא כי מי שצופה במשחק כדורגל או כדורסל, עלול להיפגע ממעופו של כדור תועה הנבעט או נזרק ליציע האוהדים. 14. לדידי, פשיטא כי על כל מארגן אירוע המוני לדאוג לביטחונו של הקהל ולצערנו, בהאידנא, לאחר שחווינו אסונות נוסח פסטיבל ערד, גברה המודעות לעניין זה. המשאבים הנדרשים לצורך שמירת הסדר והביטחון הם פונקציה של מספר פרמטרים רלבנטיים: אופי האירוע, סוג הקהל, כמותו, החשש לפריצת מהומות וכיו"ב. לעניין זה, אני נכון להניח כי לא דומה קונצרט של התזמורת הפילהרמונית בהיכל התרבות, למשחק כדורגל הקובע מי משתי הקבוצות תרד לליגה נמוכה או תזכה באליפות. איננו נדרשים להרחיק עדותנו בנושא זה. התקנון המחייב של ההתאחדות קובע שורה של נהלים והוראות שמטרתם הבטחת השלום והסדר הציבורי במגרש ובסביבתו. התפרעות אוהדים, לרבות קטטה בין אוהדים (נספח ג לתקנון - עבירות קבוצה עמ' 29 סעיף יד (2) (ג) ) מהווה עבירה משמעתית של הקבוצה הביתית. 15. ודוק: אין פירוש הדבר כי על מארגן המשחק או על משטרת ישראל, חלה אחריות מוחלטת לשלמותם וביטחונם של האוהדים. יש לבחון כל מקרה לגופו, לפי עקרון הצפיות הנוהג במשפטנו. קרי, האם ניתן היה לצפות כי מספר הסדרנים / המאבטחים או השוטרים בשכר, יספיק על מנת להשליט סדר בקרב קהל האוהדים. לצערנו, ייתכנו מקרים בהם למרות הימצאותם של סדרנים ושוטרים בשכר בתחומי המגרש, תתרחש התפרעות רבתי של הקהל. העובדה כי לא עלה בידי הסדרנים והשוטרים להשתלט על קהל האוהדים, היא כשלעצמה אינה מעידה בהכרח על התרשלות. 16. ומהתם להכא. המגרש באבו-סנאן נפתח בפני קהל האוהדים - למרות שהיה מדובר במשחק רדיוס ללא קהל - ועובדה זו היא אם כל חטאת. כניסת האוהדים היא כשלעצמה, יצרה את הסיכון שהביא להתפרעות שסופה בפציעתו של התובע. לא מדובר רק בקשר סיבתי עובדתי, בבחינת "הסיבה שאין בלתה", אלא גם בקשר סיבתי משפטי, על פי המבחנים הנוהגים בפסיקה לעניין זה. ניתן וצריך היה לצפות כי במשחק כדורגל שנערך בנוכחות קהל - למרות האיסור לקיימו עם קהל - ללא סדרנים וללא שוטרים בשכר, עלולים להתרחש אירועים של הפרות סדר והתפרעויות של קהל האוהדים. 17. הנתבעות טענו כי גם אם היו סדרנים ומאבטחים בקהל, לא היה בכך כדי למנוע את המהומה שפרצה בקרב קהל האוהדים. דין הטענה להדחות. מקום בו לא ננקטו אמצעי זהירות שהיו צריכים להינקט, על הטוען נטל כבד להוכיח כי גם אם היה נוקט באמצעים הדרושים, הנזק לא היה נמנע. כך לדוגמה, ביחסים בין מורה לתלמיד, הלכה פסוקה היא כי אין להטיל על המורה אחריות לכל נזק שנגרם לתלמיד, באשר גם פיקוח והשגחה של מורה בחצר בעת ההפסקה, לא תמיד יכולים למנוע פגיעה של התלמיד. ברם, הפרת חובת הפיקוח וההשגחה בחצר במהלך ההפסקה, יש בה כדי להטיל אחריות על המורה, באשר ההנחה היא, כי אם המורה היה ממלא חובת ההשגחה והפיקוח, ניתן היה למנוע את התאונה ואת התפרעות אוהדים - פגיעה תביעת פיצויים. כך גם בענייננו. ההנחה היא, כי אם המשחק היה מתנהל כסדרו, דהיינו, ללא נוכחות קהל , האירוע היה יכול להימנע. הנתבעים לא עמדו בנטל לסתור הנחה זו. השאלה העיקרית שבמחלוקת היא, מי מהנתבעים אחראי לכך שקהל האוהדים נכנס ליציע המגרש, למרות עונש הרדיוס ללא קהל שהוטל על הפועל נחף, ועל מי הייתה מוטלת החובה לדאוג לפיקוח של סדרנים ושוטרים. היש מקום להטיל אחריות על משטרת ישראל ? 18. על פי הנוהל המשטרתי, מקצה משטרת ישראל שוטרים בשכר לכל משחק בשלוש הליגות העליונות. למשחקים בליגות נמוכות יותר, מקצה המשטרה שוטרים בשכר רק במקרים הנופלים לאחת משתי הקטיגוריות הבאות : משחק רגיש או משחק מעורב (קרי, משחק בו אחת מהקבוצות היא מהמגזר הערבי). ההתאחדות לכדורגל מעבירה מדי שבוע למשטרת ישראל, את רשימת המשחקים בכל הליגות הנמוכות, תוך שהיא מציינת אם מדובר במשחק רגיש או מעורב. אין חולק כי המשחק נשוא התביעה דכאן, לא הוגדר על ידי ההתאחדות לכדורגל באחת משתי הקטיגוריות דלעיל. לכאורה, די בכך כדי לפטור את משטרת ישראל מאחריות לאי הימצאות שוטרים במגרש בו התנהל המשחק. 19. אלא שבמהלך הדיון, נתברר כי משטרת ישראל פעלה ופועלת בניגוד לנהלים הכתובים שלה עצמה. אסביר את דברי. שני קצינים בכירים מטעם משטרת ישראל, העידו בפני בית המשפט, וסתרו במפורש האחד את דברי רעהו. לתצהירו של רפ"ק ברזילי צורף נוהל הערכות למשחקי כדורגל וכדורסל לעונת 98/99 (להלן: "הנוהל") ווהעד אישר כי הוא עצמו השתתף בחיבורו של הנוהל. בסעיף 3 י. לנוהל, תחת הכותרת "הערכות לקראת משחקים" נרשם כלהלן: "לפני כל משחק תבצע יחידת המשטרה אשר באזורה מתקיים המשחק את הפעולות הבאות: 1) קיום שיחות עם הנהלת הקבוצות לגבי אופי המשחק. 2) איסוף מידע לגבי כמות האוהדים הצפוייה. 3) אסוף מידע לגבי אופי האוהדים של הקבוצה היריבה. 4) בדיקת כמות הכרטיסים שנמכרו. 5) אסוף מידע מודיעיני מיחידת המשטרה אשר מאזורה מגיעה הקבוצה היריבה. 6) במשחקים רגישים, העסקת פרשים, כלבנים, מז"פ, יס"ם ועוד… 7) פיקוח ובקרה במשחקים רגישים לגבי כמות הכרטיסים המותרת למכירה והחתמתם בחותמת המשטרה. 8) הערכות מיוחדת במקרה של ידיעות פח"ע. עיננו הרואות כי הסעיף דלעיל, מטיל על המשטרה חובה אקטיבית של איסוף מידע לפני כל משחק. אין חולק כי במקרה שלפנינו, מידע כאמור לא נאסף על ידי המשטרה. מעדותו של רפ"ק ברזילי השתמע כי הסעיף הנ"ל היה בתוקף גם במהלך שנת 1996 והוא מחייב את המשטרה: "זה נוהל שצריכים לפעול על פיו. המפקדים צריכים לוודא שהנוהל הזה מבוצע" ( עמ' 10 לפרוטוקול הישיבה מיום 14.2.2000). 20. לעומתו, גרס סנ"ץ עידו גוטמן, ראש מדור סיור במטה הארצי במשטרת ישראל, כי הנוהל דלעיל אינו בתוקף, ולא היה בתוקף בשנת 1996 : "אתה מציג בפניי את מסמך ב' לתצהירו של מר ברזילי…. אין לי ספק כי אם לוקחים את זה כפשוטו יש לכך סתירה. אתה לא יכול כל שנה לשנות את הדברים מחדש. מה שעושים זה שמעתיקים ומשנים תאריכים ויכול להיות שזה השתרבב בטעות. אני אומר שכיום אין לסעיף הזה מקום והוא לא יכול להתבצע. אני אומר לך שבמשטרת ישראל לא מבצעים ואי אפשר לבצע וכולם יודעים את זה. אני אומר במפורש שלא אוספים לפני כל משחק מידע" (הדגשה שלי - י.ע., עמ' 9 לפרוטוקול מיום 24.10.2000). מעדותו של סנ"ץ גוטמן עולה כי המשטרה לא נוקטת יוזמה אקטיבית לאיסוף מידע לפני כל משחק, והיא מקבלת את המידע הרלוונטי מההתאחדות. העד אף הגדיר את הסעיף הנ"ל כאות מתה. 21. הנה כי כן, שני עדים בקיאים ומנוסים סותרים האחד את דברי משנהו. זה טוען כי על המשטרה ליזום באופן אקטיבי איסוף מידע לפני כל משחק, וזה טוען כי המשטרה נזונה מהמידע המועבר לה על ידי ההתאחדות, ואינה אוספת באופן יזום מידע לפני כל משחק. דומני כי הסתירה בין דברי העדים, אינה לכבודה של משטרת ישראל. עם זאת, אני מבכר את עדותו של סנ"ץ גוטמן , לא בשל היותו הבכיר בדרגה, אלא משום ההגיון בדבריו. סנ"ץ גוטמן הסביר כי עד לשנים 1993-4, הקצאת שוטרים בשכר הייתה באחריות תחנות המשטרה המקומיות. לכן, ועל מנת להחליט לאילו קבוצות יש להקצות שוטרים בשכר, היה על ראש משרד הסיור המקומי לעמוד בקשר עם הקבוצות "ולגשש" ולאסוף לפני כל משחק, מידע על הלכי הרוח בקרב אוהדי הקבוצות. שיטת ההקצאה השתנתה בשנת 1994 כאשר האחריות להזמנת השוטרים בליגות הנמוכות, הועברה לידי ההתאחדות, והאחריות להקצאת השוטרים, הועברה למטה הארצי. עם שינוי שיטת ההקצאה, הבדיקה המקדימה אם יש צורך בהצבת שוטרים בשכר, הועברה להתאחדות, שהיא הגוף שברשותו מירב המידע הרלוונטי כדי לקבוע אם מדובר במשחק רגיש אם לאו, לאור היכרותו את הקבוצות, ההיסטוריה של המשחקים ביניהן וכיו"ב - וראה עדותו של מר הראל, קב"ט ההתאחדות (שם עמ' 7 שורות 16-21 לפרוטוקול מיום 24.10.2000). לשון אחר, במקום ביזור האחריות בין כל תחנות המשטרה, ההזמנה וההקצאה רוכזו, החל משנת 1994 בידי גוף אחד ובהתאם לכך, המידע מועבר מההתאחדות, ועל תחנת המשטרה המקומית לפעול ולהתארגן בהתאם למידע שהועבר לה. מכאן, כי הנוהל לפיו כל תחנת משטרה מקומית צריכה לפעול באופן אקטיבי כדי לאסוף מידע לפני כל משחק, הפך מאז שנת 1994 לאות מתה, בבחינת הלכה ואין מורין כן. מובן כי אין בכך כדי לפטור את המשטרה מלהקצות שוטרים גם ללא הזמנה של ההתאחדות, אם מגיע אליה מידע אודות התפרעות או התלקחות צפויה במגרש ( שם, עמ' 9 שורות 18-19 ). אולם, אין על המשטרה חובה לבצע פעילות מודיעינית יזומה לפני כל משחק של כל קבוצה באחת מהליגות הנמוכות. תימוכין לעדותו של סנ"ץ גוטמן, ניתן למצוא בעדותו של מאיר הראל, קצין בטחון בהתאחדות, שהסביר כי "ברגע שכתוב מה שכתוב המשטרה לוקחת לתשומת ליבה…..הרכז מכין את הטופס ומציין את העובדות של הטופס אם הוא (המשחק - י.ע.) מעורב או רגיל והמשטרה מקבלת ומחליטה מה שמחליטה" (שם עמ' 6 ). במילים אחרות, המשטרה לא יוזמת חקירה ודרישה עצמאיים לגבי כל משחק, אלא פועלת בהתאם להגדרת המשחק על ידי ההתאחדות. כאמור, השינוי בשיטת ההזמנה וההקצאה של שוטרים בשכר, לא באה לידי ביטוי במחיקה או ביטול או שינוי של סעיף 3 י. בנוהל הכתוב, ויש להצר על כך, שמשטרת ישראל, פועלת בניגוד לנהליה הכתובים. 22. גם אם טעיתי במסקנתי, וגם אם הפרה המשטרה את הנוהל בכך שלא פעלה לאסוף מידע, באופן אקטיבי, לפני המשחק - לפני כל משחק ומשחק - לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה. המשחק היה אמור להיות משחק רדיוס ללא קהל. סרחאן, מנהלה של הפועל נחף, העיד כי לא צפה מהומות במשחק שהיה משחק הרדיוס הראשון של הקבוצה. המשחק התקיים בתחילת העונה, כך שלא היה צפי למתח מיוחד, כמו לפני משחקים הגוזרים גורלה של קבוצה, אם לשבט הירידה לליגה נמוכה יותר, או לחסד עלייה לליגה גבוהה. מכאן, כי גם אם התחנה המקומית של משטרת ישראל הייתה אוספת מידע על כמות הצופים, על הלך הרוח בקרב האוהדים, מספר הכרטיסים וכיו"ב פעולות הנדרשות לפי סעיף 3 י לנוהג, מאזן הסבירות נוטה לכך שהמסקנה הייתה כי אין צורך לשלוח שוטרים בשכר לאבטחת המשחק. מה עוד, שהמשחק היה אמור להתקיים ללא נוכחות קהל. במילים אחרות - אין קשר סיבתי בין התרשלות המשטרה, אם בכלל, בכך שלא אספה מידע על המשחק הצפוי, לבין הנזק שנגרם. 23. סיכום ביניים : משטרת ישראל לא הקצתה שוטרים בשכר למשחק, אך אין לייחס לה רשלנות בשל כך, בהעדר הוראה המחייבת אותה להקצות שוטרים לכל משחק כדורגל בליגות הנמוכות. כפי שנתברר, המשטרה פועלת בניגוד לנוהל הכתוב בדבר איסוף מידע לפני כל משחק, אך ככל הנראה, נוהל זה אינו בתוקף למרות שלא בוטל באופן פורמלי. למיצער, גם אם הנוהל המחייב איסוף מידע לפני כל משחק היה בתוקף, אין קשר סיבתי בין אי קיומו של הנוהל לבין הנזק. מכאן, כי דין התביעה כנגד משטרת ישראל להידחות. על מי חלה האחריות - על המחזיק או על הקבוצה המארחת ? 24. הגענו למסקנה כי קיימת אחריות מושגית וקונקרטית להבטחת שלומו וביטחונו של התובע, כצופה במשחק כדורגל. הראינו כי אין להטיל אחריות על משטרת ישראל בשל אי נוכחותה במשחק. נותרה אפוא השאלה אם יש להטיל האחריות על הפועל נחף וסרחאן מנהלה, או על המועצה המקומית אבו סנאן, או על שניהם יחד, בחלוקה כזו או אחרת. אקדים אחרית לראשית, ואומר כי האחריות רובצת לפתחה של הפועל נחף. 25. בשל עונש הרדיוס, המשחק לא התקיים במגרש הביתי של הפועל נחף. אולם, אין בכך כדי לשלול מהפועל נחף את מעמדה כקבוצה המארחת, על כל הכרוך בכך. כקבוצה המארחת, היה על הפועל נחף ומנהליה, לדאוג לכך שלא יימצא קהל במגרש ולדאוג לסדרנים במגרש. בפועל, לא נעשה על ידה דבר, לא הוצבו סדרנים, לא ננקטו אמצעים למנוע כניסת קהל, ולא ננקט כל אמצעי להבטיח שלומו וביטחונו של הקהל. בסעיף 4 ב לתצהירו, טען סרחאן כי שני השערים למגרש היו סגורים ונעולים. אך בחקירתו הנגדית, נתברר כי לא כך היה, ומעדותו עולה תמונה של אדישות מופגנת, כביכול כל הנושא אינו נוגע כלל להפועל נחף : "אתה מפנה אותי לסעיף 4 ב' ושואל איך וידאתי שהקהל לא יכנס אני אומר שאני מודיע לאחראי על המגרש שינעל את השערים ואני מתעסק עם השחקנים. אני מסתפק בהודעה. אני לא ראיתי עם (צ"ל אם - י.ע.) השערים היו פתוחים או לא. סמכתי על זה שהוא נועל את המגרש. אני מסתפק בזה שאני מודיע לקבוצה שזה משחק ללא קהל. אתה שואל אם טרחתי לבדוק אם השער פתוח או אם לאו אני אומר שלא. מספיק שיש אחראי על המגרש. אני לא צריך לבדוק" (שם, עמ' 4 לפרוטוקול מיום 24.10.2000). במילים אחרות, מר סרחאן מגלגל את הכדור לפיתחו של מאדי, האחראי על המגרש מטעם המועצה המקומית אבו-סנאן, כביכול אין להפועל נחף כל קשר למשחק. ולא היא, שהרי הפועל נחף היא הקבוצה המארחת בעוד שכל "חטאה" של המועצה המקומית אבו-סנאן בכך שהסכימה להעמיד את מגרשה לטובת הפועל נחף. ראשית הודאה באחריותה של הפועל נחף, משתמעת מדברי סרחאן עצמו : "מאדי עשה לי טובה שהוא נתן לי להשתמש במגרש. לא ציפיתי שהוא יקח את החובות המוטלות עלי כקבוצה ביתית אבל הוא צריך לסגור את השערים. הוא לא צריך לשים שם שומר"(שם, שם). ובכלל, קשה להלום כי סרחאן לא הבחין עוד לפני תחילת המשחק בכניסת הקהל ליציע. ואם אכן לא הבחין בנוכחות הקהל, חטא גם בכך, באשר היה עליו לוודא כי נתמלאה הוראת ההתאחדות לקיים המשחק ללא קהל. 26. הנה כי כן, הפועל נחף לא דאגה לדרוש את נעילת שער הכניסה ליציע האוהדים, או לוודא כי השער סגור. למיצער, הפועל נחף לא דאגה להציב סדרנים שימנעו את הכניסה ליציע. ואם בסדרנים עסקינן, הרי שתקנון ההתאחדות קובע כי חובת השלטת הסדר במגרש, לרבות הצבת סדרנים והזמנת משטרה, מוטלת על הקבוצה המארחת. לענייננו, אין נפקא מינה אם מדובר במשחק ביתי או במשחק רדיוס. סעיף 7 (ב) (3) א (3) מחייב קבוצה ביתית בליגה ג' , כמו הפועל נחף, להציב במגרש ובסביבתו לפחות 5 סדרנים. מעדותו של סרחאן עולה כי הפועל נחף מפרה את הוראת התקנון כדבר שבשיגרה : "התקנון של ההתאחדות מחייב אותי. אתה שואל אם על פי התקנון יש חובה לדאוג להצבת סדרנים אני אומר רק במשחק רגיש עם הרבה קהל. במשחק רגיל לא צריך סדרנים" (שם, שם). כאמור, התקנון מחייב הצבת סדרנים בכל משחק. 27. בא-כוח סרחאן והפועל נחף טען בסיכומיו כי למרות עדותו של סרחאן, היו למעשה סדרנים של הפועל נחף במגרש, והכוונה היא לאנשי הנהלת הקבוצה שנרשמים בדו"ח השופט כסדרנים. בהקשר זה, הצביע על הוראת סעיף 7 (ב) (3) ד לתקנון הקובעת כלהלן : "תפקידי הסדרנים יהיו לשמור על הסדר במגרש ליתן הגנה בעת הצורך לשופטים ולשחקני הקבוצה האורחת ולשמור על בטחונם של השופטים ושחקני הקבוצה האורחת מרגע הגיעם למגרש ועד עזיבתם את המגרש ואת סביבתו" מהוראה זו ביקש בא-כוח הפועל נחף להסיק כי התקנות לא נועדו כלל להבטיח את שלומם של הצופים ביציע, אלא להבטיח ביטחונם ושלומם של השחקנים והשופטים. אני דוחה פירוש זה מכל וכל. את המילה "מגרש" יש לפרש על פי הקשר הדברים והדבקם, כמו כל ביטוי בטכסט משפטי, שהוא כיצור חי בסביבתו. לדידי, את המילה "מגרש" יש לפרש כפשוטו של מקרא, קרי, כר הדשא, היציעים, השערים וכיו"ב. הא-ראיה, מקום בו ביקשה ההתאחדות להבחין בין כר הדשא לבין המגרש בכללותו, עשתה זאת במפורש. כך אנו מוצאים בתחילת סעיף 3 א. לתקנון את ההוראה הבאה : "על הקבוצה הביתית להציב מספר מספיק של סדרנים ושוטרים כמפורט להלן, לשם שמירה על הסדר במגרש בסביבתו ובשדה המשחק ולשם שמירה על בטחון השופטים והשוטרים כלדקמן…(הדגשה שלי - י.ע). אנו רואים כי נסח התקנון הבחין בין המגרש בכללותו לבין שדה המשחק. זו גם הפרשנות המתחייבת מתכליתם של הסעיפים המטילים על הקבוצה הביתית להציב מספר מספיק של סדרנים. ואילו לשיטתו הפרשנית המצמצמת של בא-כוח הפועל נחף, עולה כי על הקבוצה המארחת מוטלת החובה לשמור על ביטחון השחקנים והשופטים אך ורק בכר הדשא, והיא פטורה כביכול מלשמור על שלומם, בבואם ובצאתם משערי המגרש, או בהגיעם ובצאתם למגרש החנייה שבסמוך למגרש. לטעמי, זו פרשנות אבסורדית שאינה עולה בקנה אחד עם כוונת התקנון. 28. הפועל נחף הפרה אפוא את החובה להציב סדרנים שתפקידם "לשמור על הסדר במגרש" במובן הרחב של ההוראה, כולל שמירת הסדר ביציעים לשם הבטחת שלומו, בטחונו ורווחתו של קהל הצופים. זאת ועוד. הוראת ס"ק 7 (ב) (3) ח לתקנון קובעת מפורשות כי אין הקבוצה המארחת יכולה להתנצל מחובתה להציב סדרנים, גם אם יש במקום שוטרים בשכר : הצבת שוטרים במגרש אינה פוטרת את סדרני הקבוצה הביתית מאחריות לסדר במגרש ובסביבתו ומאחריות לדאוג במקרה הצורך לשלומם של השופטים והשחקנים, עד ליציאתם הבטוחה משדה המשחק ו / או סביבתו" (הדגשה שלי - י.ע.). הנה כי כן, הוראות התקנון הופרו על ידי הפועל נחף. העובדה כי המשחק הוגדר כמשחק רדיוס ללא קהל, לא פוטרת את הפועל נחף מאחריות ואין היא יכולה לאחוז בחבל משתי קצותיו. גם לטעון כי המשחק היה אמור להתקיים ללא קהל, ולכן לא היה צורך בסדרנים, ומנגד, לא לנקוט בשום אמצעי להבטיח כי המשחק אכן יתקיים ללא נוכחות קהל. 29. סרחאן טען בעדותו כי הודיע למאדי, האחראי על המגרש מטעם אבו-סנאן, כי המשחק יתקיים ללא קהל. הטענה הוכחשה על ידי מאדי. הלכה פסוקה היא כי על בעל דין הנטל להוכיח טענה המקדמת את עניינו. סרחאן לא עמד בנטל, ולא השכיל להוכיח כי אכן הסביר למאדי שמדובר במשחק ללא קהל. מכל מקום, סרחאן לא טען, וממילא לא הוכיח, כי ביקש ממאדי להשאיר את השערים סגורים, או כי ביקש ממנו להשאיר לו את המפתחות. 30. לא אכחד כי התלבטתי אם למרות האמור לעיל, אין להטיל חלק מהאחריות על מועצה מקומית אבו-סנאן, מן הטעם שמאדי פתח לרווחה את השערים והסתלק מן המקום, מבלי להשאיר מפתחות למאן דהוא, כמו היה "הג'ינג'י עם המפתחות" מספריו של א. קישון. התרשמתי כי בהשאלת המגרש לטובת הפועל נחף, מאדי נהג בהתאם למקובל ביחסים בין הקבוצות השכנות באיזור. בהעדר ראיה כי נתבקש להשאיר את המפתחות או כי נמסר לו שהמשחק אמור להתקיים ללא קהל, איני סבור כי יכול היה לצפות כי תתעורר בעיה מיוחדת בגינה עליו להישאר במקום, או להשאיר את המפתחות בידי אחרים. התנהגותו של מאדי אינה נאותה לטעמי, אך אינה מגיעה כדי הטלת אחריות על המועצה המקומית אבו סנאן. 31. סרחאן טען כי הזמין שוטרים בשכר דרך ההתאחדות, וכי ההזמנה בוצעה באמצעות הפקס שאבד ולא נמצא ברשותו. תימוכין מה לדבריו, ניתן למצוא בעקיפין בפרוטוקול בית הדין המשמעתי נ / 1 שם נכתב מפיו "אנו הזמנו משטרה (מראה הזמנה) אנו מובילים את הליגה לא יתכן שנתפרע". [במאמר מוסגר אציין כי הפועל נחף ומכבי שעב, שהועמדו שתיהן לדיון משמעתי בעקבות ההתפרעות, זוכו בבית הדין המשמעתי, בפסק דין קצר שניתן לאחר דיון קצר ]. תמיהה היא, מדוע מצא סרחאן לנכון להזמין את המשטרה, אם לטענתו המשחק לא היה רגיש. לא למותר לציין כי ברישומי המשטרה לא נמצאה הזמנה כאמור. אולם, גם אם אקבל את דבריו של סרחאן כי הזמין שוטרים דרך ההתאחדות, הרי שנוכח אי הימצאותם של שוטרים, היה עליו להקפיד שבעתיים למנוע כניסת קהל למשחק. 32. לא מצאתי בסיכומי ב"כ סרחאן, התייחסות של ממש לאחריותו האישית של סרחאן, למעט הטענה כי פעל בהתנדבות. אין בטענה זו כדי לפטור את סרחאן מאחריותו האישית. הנזק 33. התובע הועבר לאחר הפגיעה לבית החולים גליל מערבי בנהריה, שם אושפז משך שלשה ימים, במהלכם נותח בהרדמה כללית, ורגלו גובסה בגבס ארוך למשך כחודשיים. ד"ר רופמן שבדק את התובע כמומחה מטעם בית המשפט, העריך נכותו הצמיתה ב - 2% עקב הגבלת תנועות קלה ביותר בברך שמאל. התובע שב לפעילות מלאה כמעט מייד לאחר הסרת הגבס, ולא נותרה נכות שיש בה כדי להשפיע על כושר השתכרותו. ראש הנזק העיקרי הוא אפוא כאב וסבל, בצירוף עזרת צד שלישי והוצאות. אני פוסק לתובע כאב וסבל בסכום של 18,000 ש"ח וכן עזרת צד ג' והוצאות - לרבות הוצאות עבור חוות דעת המומחים לפי קבלות שצורפו - בסכום על הסך של 8,000 ש"ח. סה"כ נזקיו של התובע - 26,000 ש"ח. הערה לפני סיום 34. התמונה שנחשפה בתיק זה, מלמדת כי תקנון ההתאחדות אינו מיושם כהילכתו בליגות הנמוכות, ודומה כי גם ההתאחדות, שלא הייתה צד לדיון, אינה נקייה ממחדלים. מעדותם של סרחאן ומאדי עולה כי הקבוצות בליגה ג' נוהגות כדבר שבשגרה בניגוד לנוהל הצבת סדרנים, כפי שאירע גם במקרה דכאן. וכלשונו של מאדי : "בדרך כלל בליגה ג' אין סדרנים ואין כלום". וסרחאן מספר בעדותו : "אני אף פעם לא מזמין סדרנים. לפעמים המשטרה דורשת ממני להציב סדרנים ואז אני מארגן סדרנים….אני לוקח מישהו מהאנשים שלי ומציב אותו בתור סדרן. לא ידוע לי על חובה להעביר רשימה של סדרנים" (שם עמ' 5 לישיבה מיום 24.10.2000 שורות 13-15 ). הנוהל של ההתאחדות, מחייב את השופט לבדוק את הרשימה השמית של הסדרנים לאחר שראש חוליית הסדרנים התייצב בפניו, ודומה כי לא כך נעשה במקרה שלפנינו. דוגמה נוספת : על פי התקנון, אם שופט המשחק נוכח לדעת כי יש במגרש למעלה ממספר האנשים המותר להימצא, עליו ליתן שהות לראש הקבוצה המארחת להרחיק את הקהל, שאם לא כן "לא יתחיל את המשחק או לא ימשיכו". לא כך פעל השופט במקרה שלפנינו. נוכח האמור לעיל, טוב תעשה ההתאחדות אם תבחן את יישום הוראות התקנון בליגות הנמוכות, ואני מורה למזכירות להעביר העתק פסק הדין להתאחדות. סוף דבר 35. אשר על כן, אני דוחה התביעה כנגד הנתבעת מס' 5 (משטרת ישראל) ונתבעות מס' 1-2 (מועצה מקומית אבו-סנאן ומבטחתה). אני מחייב את הנתבעים 3-4 לשלם לתובע הסך של 26,000 ש"ח בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח + מ.עמ. והחזר אגרה. יתרת אגרה תחול על הנתבעים 3-4.פיצוייםהתפרעות