סעיף 54 לפקודת הראיות - עדות יחידה של בעל דין - אי הבאת עד

עדות יחידה של בעל דין : סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 קובע כי במידה ופסק בית משפט במשפט אזרחי באחד המקרים שלהלן על פי עדות יחידה שאין לה סיוע, והעדות אינה הודיית בעל דין, יפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו, ואלה המקרים: העדות היא של קטין למטה מגיל 14, העדות היא של בעל דין או של בן-זוגו, ילדו, הורו, אחיו או אחותו של בעל דין, העדות היא של אדם המעונין בתוצאות המשפט לטובת בעל הדין שקרא אותו להעיד, התובענה היא נגד עזבון, קטין, חולה נפש או נעדר, נסיבות אחרות שבהן דרוש, לדעת בית המשפט, פירוט כאמור. אי הבאת עד לעדות : ערכה של עדות שבעל-פה ומהימנותם של עדים הם ענין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות הענין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט. בפסיקת בית המשפט נקבע כי שהימנעות מהזמנה לעדות של עד הגנה, אשר לפי תכתיב השכל הישר עשוי היה לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה, שדבריו היו פועלים לחיזוק הגרסה המפלילה בה דוגלת התביעה, כמו כן נפסק כי שהימנעות מלהביא ראיה מצויה ורלוונטית מובילה למסקנה, שאילו הובאה היא הייתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהגשתה, ועל כן, ההימנעות מחזקת את ראיותיה התביעה. הכרעה על פי עדות יחידה במשפט פלילי : סעיף 54א לפקודת הראיות קובע כי בית המשפט לא ירשיע נאשם על סמך עדותו היחידה של שותפו לעבירה, אלא אם מצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה, אולם אם היה השותף עד מדינה, (שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה) טעונה עדותו סיוע. פקודת הראיותעדותהימנעות מהבאת עדדיוןעדות יחידהראיות