הקדמה: תובע הגיש תביעה כנגד שני מומחים אשר מונו ע"י בית המשפט המחוזי במהלך שמיעת תיקו של התובע אשר נפגע בתאונת דרכים, וניהל שם את תביעת הפיצויים שלו. טענת התובע היא כי קביעת המומחים העניקה לו אחוזי נכות נמוכים ממה שהיה ראוי, ובכך נמנעו ממנו פיצויים גבוהים יותר. התובע טוען כי הנתבעים התרשלו כי לא בדקו ולא עיינו במסמכים דרושים וכן טוען התובע כי הנתבעים "העלימו" מסמכים במתכוון וזאת בשל כך שנעלמו מסמכים רפואיים ממוסדות רפואיים שלנתבעים יש גישה אליהם. עוד ייחס התובע לנתבעים קביעות רשלניות ושיקול דעת מוטעה. השתק עקב מעשה בית דין: בית המשפט ציין בפסיקתו את ההלכה כי הכלל של השתק עקב מעשה בית דין שהיה אינו כלל טכני פורמאלי, אלא הוא כלל שימושי המיועד למנוע הטרדת בעל דין יריב על ידי התדיינות חוזרת בעניין שכבר נפסק כל אימת שהצדק מצדיק את הדבר. משהיה לבעל דין " יומו בבית המשפט" לפי המונח האמריקני, דהיינו, לאחר שנתנה לו שעת כושר להביא את כל ראיותיו ולהשמיע את כל טענותיו בפני בית המשפט, משתיקים אותו כאשר הוא מבקש לחזור ולהתדיין בענין בו נפסק במשפט הראשון. בהיותו כלל שימושי, המיועד לעשות צדק בכל ענין וענין על נסיבותיו השונות והמשתנות, מותר לנהוג על פיו בגמישות התובע - היה לו יומו בבית משפט: בית המשפט ציין כי התובע מיצה את יומו בבית המשפט במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי. השאלה שעלתה לדיון הייתה מהם אחוזי הנכות של התובע ולצורך כך הייתה פתוחה בפני התובע הדרך לחקור את המומחים, לנסות ולשכנע את ביהמ"ש כי קביעתם אינה נכונה מכל שיקול שהוא. התובע פעל על מנת לשכנע את ביהמ"ש שקביעת המומחים אינה נכונה. התובע גם העלה טענה של חוסר הסתמכות על מסמכים. והעלמת מסמכים. ביהמ"ש לאחר דיון בנושא לא קיבל את עמדת התובע. התובע לא ערער על פסק הדין והוא הפך לחלוט. הגשת התביעה הנוכחית על ידי התובע סותרת את רעיון הבסיס שהתובע "היה לו יומו בבית המשפט". ראשית עמדה בפני התובע הדרך במהלך ניהול ההליך במחוזי להעלות את כל הטענות שבאמתחתו כנגד חוות דעת המומחים, ואף עשה זאת. בית המשפט המחוזי דן בטענותיו והכריע. התובע לא ערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי שהפך חלוט. חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים: חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים התווה דרך מיוחדת לדיון שמטרתה קיצור הליכי הדיון וייעולם. לפיכך קבע החוק כי נכותו הרפואית של נפגע תקבע ע"י מומחה ביהמ"ש. תכלית החקיקה הינה למנוע חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין, דבר שיאריך את משך זמן ההליך וייקר אותו. חוק הפלת"ד (הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים ) קובע הליך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט לצורך קביעת נכות התובע. ניתן לראות בחוק כאילו יוצר מכוחו כלי של "קרבה משפטית" או "צדדיות" באופן שהמומחה ייחשב לצורך העניין כבעל דין לצורך טענת השתק פלוגתא, וזאת משיקולים של מדיניות משפטית ושל צדק. התובע יהיה מושתק מלטעון כנגד המומחה טענות לענין קביעת הנכות, התרשלות במתן חוו"ד, והעלמת מסמכים. סיכום: בית המשפט פסק כי הגשת תביעה נפרדת כנגד המומחים על מנת לקבוע כי התרשלו בקביעת הנכות שפסקו הינה דרך מלאכותית לתקוף את חוות דעת המומחה וזרה לתכלית החוק. מדיניות משפטית ראויה צריכה לחסום דרך זו של התדיינות. בפני תובע פתוחה הדרך למצות את יומו בעניין זה במהלך תביעתו הראשונית לנזקי גוף. מומחהשאלות משפטיותמומחה מטעם בית המשפט