פגיעה בגב בגלל הרמת סיר כבד – פיצויים


פסק דין

1. התובעת ילידת 1946, טבחית במקצועה. היא עבדה בשירותה של הנתבעת, חברה בע"מ שבשליטת אחיה מר מרדכי מרדכי, המפעילה אולם שמחות בשם "היכל בנימין" בבית שאן.

לטענת התובעת, היא נפגעה ביום 1.11.94 בתאונת עבודה שארעה במטבח אולם השמחות, כמתואר בכתב התביעה (סעיף 4), כדלקמן:

בתאריך 1.11.94 בשעה 10.00 או בסמוך לשעה זו, התובעת במטבחו של הנתבע. "א.

תוך כדי עבודה, בעת שהרימה התובעת סיר גדול וכבד שתכולתו היתה חצילים ומים, נתקפה בכאב עז בגבה, ולא היתה מסוגלת עוד להמשיך להוסיף ולעבוד.לאירוע זה יקרא להלן: "הפגיעה בגב בגלל הרמת סיר כבד "." ב.

2. בתצהיר עדותה הראשית (ת1/), סעיפים 13-15 תיארה התובעת את הפגיעה בגב בגלל הרמת סיר כבד בלשון זו:

את יום העבודה ב - 1.11.94 התחלתי בחיתוך חצילים והשרייתם במים ומלח בתוך ("אמבטיה"), קערה גדולה שנמצאה במקום......הרימותי את "האמבטיה" שהיתה בקוטר של כ80- ס"מ ובעומק (גובה) של 40 ס"מ, שבה נמצאה כמות של כ20- - 25 קילו חצילים. החצילים היו שרוים במים ומלח שגם הם שקלו כ10- - 15 קילו. "13.

אני הרמתי את "האמבטיה" הגדולה בעצמי, שכאמור, היתה מלאה בחצילים ובמים על מנת להעבירם למסננת גדולה. תוך כדי הרמת "האמבטיה" עם החצילים והמים, חשתי כאב חד בגב התחתון עם הקרנה לרגל שמאל ומרגע זה לא הייתי עוד מסוגלת להמשיך בעבודתי. אירוע זה יקרא (להלן: "הפגיעה בגב בגלל הרמת סיר כבד ")." 14.

משחשתי בכאב החד בגבי תוך כדי הרמת "האמבטיה", הפסקתי מיד את עבודתי והובלתי על ידי בעל אולם השמחות הביתה. בבית נקראה אלי אחות קופת חולים שנתנה לי מיד זריקת וולטרן להפסקת הכאבים בגב התחתון שהחלו להקרין לי לרגל שמאל." 15.

ביום 9.11.94 חתמה הנתבעת, באמצעות מר מרדכי מרדכי על אישור המופנה אל קופ"ח הכללית בבית שאן ובאישור נכתב כי התובעת נפגעה ביום 1.11.94 "כאשר עבד בבישול לאירוע במטבח. תיאור הפגיעה בגב בגלל הרמת סיר כבד בעת שהרימה קערה עם חצילים כבדה מאוד, ונתפס האגן עד לרגל למטה. האבר שנפגע מהאגן ולאורך כל הרגל עד למטה".

ביום 11.11.94 ניתנה לתובעת תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה שהמליצה על 20 ימי חופשה ובה נרשם כי מדובר בפגיעה מיום 1.11.94 וכי: "בעת שהרימה קערה עם חצילים כבדה מאוד ונתפס האגן עד לרגל שמאל."

3. ברור, כי העבודה במטבח אולם השמחות היתה עבודה קשה שהצריכה מאמצים גופניים, הרמת משאות וכדומה. התובעת התמידה בכך כל השנים על אף בעיות אורטופדיות מהן סבלה ברגלה הימנית, שהצריכו החלפת מפרק הירך של אותה רגל, והנתבעת המשיכה להעסיק אותה בעבודתה במטבח אף שידעה על מגבלותיה של התובעת. כיום, לאחר הפגיעה בגב בגלל הרמת סיר כבד , התובעת אינה מסוגלת לעבוד, כך לכאורה, והיא מתהלכת בעזרת קביים. המוסד לביטוח לאומי קבע לה בגין הפגיעה בגב בגלל הרמת סיר כבד נכות של 20 אחוז לצמיתות לפי סעיף 32(4)(א) III למבחנים. הומלץ על הגדלת הנכות במחצית מכח תקנה 15, והנכות הועמדה על 30 אחוזים לצמיתות.

התביעה מסתמכת על חוות דעתו של ד"ר צינמן אשר נתן חוות דעת לגבי התובעת מיום 25.8.96. מסקנותו היתה כי לתובעת, עקב הפגיעה בגב בגלל הרמת סיר כבד , נכות של 20 אחוז, כקביעת המל"ל. הוא מצא לנכון להוסיף לנכות זו 10 אחוז בגלל פגיעה נוירולוגית לפי סעיף 37(7)(א) למבחנים, באופן מותאם; כמו כן הוסיף 10 אחוז נכות עבור התדרדרות מצב מפרק הירך מימין, וסבר כי יש להעיל את תקנה 15 ולהעלות את הנכות במחצית, כפי שקבע המל"ל.

ד"ר וולפין בדק את התובעת מטעם הנתבעת, הוא העריך כי לתובעת 28 אחוזי נכות. בגלל שיתוק העצב של מיישרי הקרסול וכף רגל שמאל - 20 אחוז וכן 10 אחוזי נכות בגין הגבלות קלות בטווח תנועות הגב התחתון. מן המצב כיום הוא קבע, יש לנכות נכות בשעור של 19 אחוזים בגלל מצבה הקודם של התובעת. מסקנתו היתה: "הנני בדעה שמצבה הנובע במישרין מן האירוע הנדון מ1.11.94- תואם לנכות בשעור של 9%".

לאור המחלוקת בין הרופאים נבדקה התובעת על ידי ד"ר פישמן כמומחה רפואי של בית המשפט. הוא נתן חוות דעת מיום 2.4.00. סיכום חוות דעתו הוא כדלקמן:

"ההגבלה בגב המותני לאור השינויים הניווניים שתוארו בצילומי הרנטגן... מתאימה לסעיף 37(7)ב' של התקנות - נכות לצמיתות בשעור של 20% (עשרים אחוזים). הנזק העצבי ברגל השמאלית מתאים לסעיף 32(4)א'(3) - נכות צמיתה בשעור של 20% (עשרים אחוזים).סה"כ הנכות התפקודית 36% (שלושים וששה אחוזים), ומזה צריך לנכות את המחצית - 18% (שמונה עשר אחוזים) - על חשבון המצב שקדם לפגיעה הנידונה, והמחצית השניה - 18% (שמונה עשר אחוזים), על חשבון הפגיעה הנידונה שקרתה ביום 11.11.94.לדעתי, המצב בפרק הירך הימני לא הוחמרה על ידי הפגיעה הנידונה."

4. הצדדים חלוקים בשאלה, אם בכלל ארעה לתובעת ביום 1.11.94 תאונה בעבודה, ולדעת הנתבעת לא קרה לתובעת באותו היום, מאומה. לחילופין, טוענת הנתבעת, שאם ארע אירוע כלשהו בעבודה באותו היום, לא היה הדבר כגירסת התובעת בכתב התביעה שם טענה כי הדבר קרה בעת שהרימה "סיר גדול וכבד שתכולתו היתה חצילים ומים". לשיטת הנתבעת, אין לקבל את השינוי בגירסת התובעת כאילו קרה הדבר כאשר הרימה התובעת את ה"אמבטיה".

ומהי אותה "אמבטיה"? מדובר בארגז עשוי פלסטיק המשמש במפעלים, מכוני אריזה, בהובלה וכדומה. אורכו כ - 60 ס"מ רוחבו כ - 40 ס"מ ועומקו כ - 30 ס"מ. בשתי פאותיו ידיות לאחיזה.

האמבטיה הנדונה כונתה במהלך העדויות גם, "הפיילה".

5. התובעת העידה כי ביום הפגיעה בגב בגלל הרמת סיר כבד היה מתוכנן אירוע שמחה גדול באולם, נועדו להשתתף כ - 650 מוזמנים; היא טיפלה בשני ארגזי חצילים שכל אחד מהם שוקל כ - 15 ועד 18 ק"ג. היא הדגימה כיצד קרתה הפגיעה בגב בגלל הרמת סיר כבד : "... אני מרימה את הצד של האמבטיה. אוחזת ביד שמאל את הידית השמאלית של הפיילה ומרימה את הצד השמאלי לגובה של כ 30-40 ס"מ באופן שהפאה הימנית של הפיילה נשארת על הרצפה... אני מרימה ומרימה ככה ושמה במסננת, ואז הרגשתי כאילו משהו נתקע לי בגב, וזהו. זה היום האחרון של עבודתי. " (עמ' 37 לפרוטוקול). בעמ' 38 הסבירה: "זה קרה כשהרמתי את הפיילה להטות אותה ולהעביר את החצילים אל המסננת שלידה על הרצפה עם המים, ולא בשלב השני של הרמת המסננת והחצילים לעגלה. נתקעתי בשלב הראשון וזהו זה."

איילת בן נעים עבדה גם היא באולם השמחות בעת שארעה הפגיעה בגב בגלל הרמת סיר כבד . בתצהירה ת4/ היא ציינה: "אני זוכרת את המקרה שקרה לשפרה מדרכי כאשר הרימה סיר חצילים גדול וכבד עם מים ונתפס לה הגב. בזמן שהיא הרימה את סיר החצילים הגדול והכבד במטבח, לא הייתי בקרבתה, אני הייתי עסוקה...". בעדותה (עמ' 27 לפרוטוקול) היא תיארה כי במטבח מצויה מסננת לשטיפת הירקות וכן כי "הפיילה עם המים שהיתה מונחת על הרצפה מעל רשת ניקוז המים אני מרימה אותה ושופכת המים לביוב".

שמעון וקנין היה מנהל האירועים באולם השמחות. כאשר קרה המקרה הוא היה בחדר הקירור הסמוך למטבח. הוא העיד: "שמעתי את הצעקות של התובעת ושל מרדכי ואז יצאתי החוצה אל המטבח ואז ראיתי את הפיילה הגדולה של החצילים ומסננת רשת שהיתה שם, על הרצפה מעל רשת הניקוז... התובעת היתה נמצאת ליד זה כשהיא נתמכת בידי מרדכי ואיילת. ראיתי כי מפנים אותה, וזהו". (עמ' 40).

שלמה וענונו שימש טבח ראשי באולם. בעת הפגיעה בגב בגלל הרמת סיר כבד היה בחדר השמאלי של המטבח והתובעת שהתה בחדר הימני. הוא העיד: "שמעתי צעקה רצתי לחדר הימני. ראיתי את התובעת על הרצפה של המטבח. לידה היתה הפיילה המרובעת הזאת וגם המסננת הגדולה... המסננת היתה ריקה לגמרי אך הפיילה היתה מלאה חצילים חתוכים ומים... היתה שוכבת על הרצפה ממש ליד הפיילה... כששמעתי את הצעקה באתי ומצאתי אותה נפלה ולידה פיילה ומסננת גדולה. הרמתי אותה, באה הפקידה, התקשרה לבעל הבית הוא בא אחרי זמן קצר ולקח אותה." (עמ' 58-59).

מטעם הנתבעת העיד החוקר הפרטי מר אברהם גלבוע וכן החוקר משה וייסמן. הם ראיינו את העדים, צילמו צילומים וערכו הקלטות. ראה: נ26/, נ28/ ו - נ1/. לטענת הנתבעת, כאמור, לא היה במטבח שום אירוע; לא קרתה תאונה; לא היה שימוש בפיילה; המסננת, כאשר היא מלאה בפלפלים חתוכים אינה שוקלת יותר מאשר 13.920 ק"ג, ולפיכך, יש לדחות את התביעה.

שקלתי את העדויות; התובעת מהימנה בעיני בעיקרי עדותה. עדויותיהם של שאר העובדים תומכות בגירסתה. אף אם בכתב התביעה תואר שהפגיעה בגב בגלל הרמת סיר כבד ארעה תוך כדי שימוש ב"סיר גדול וכבד שתכולתו היתה חצילים ומים", ברור כי הכוונה לאותה "פיילה", היא "האמבטיה".

יש לקבוע לפיכך, כי ביום 1.11.94 חתכה התובעת כמות גדולה של חצילים במטבח אולם השמחות. את החצילים החתוכים הכניסה לתוך ה"פיילה" המלאה מים; הפיילה היתה על הרצפה מעל תעלת הניקוז, ולצידה המסננת; התובעת הרימה את פיאת הפיילה על מנת לשפוך את החצילים והמים אל תוך המסננת. כאשר היא הרימה את הפיילה, שהיתה מונחת כאמור על הרצפה, נתפס גבה ונגרם לה נזק גופני. שיטת עבודה זאת היתה השיטה המקובלת במטבח של אולם השמחות. עזרה מאחרים לא היתה אפשרית באותה עת, כאשר שאר העובדים עסקו במשימות המוטלות עליהם. יש לזכור שבאותו היום יועד להיערך אירוע גדול רב משתתפים באולם. כמויות החצילים היו גדולות; כך גם כמות המים בפיילה; הדבר הצריך מאמץ של ממש בביצוע העבודה ובהרמת הפיילה.

ד"ר פישמן כתב בסוף חוות דעתו שמדובר בתאונה מיום 11.11.94. כזכור, אירע האירוע ביום 1.11.94. ככל הנראה טעה ד"ר פישמן בתאריך, וזה לאור התעודה הראשונית לנפגע בעבודה שהיא מיום 11.11.94. כך או כך, אין בכך כדי לשנות ממסקנתי שניתן לקבוע על סמך הראיות כי התובעת נפגעה באופן האמור לעיל, באירוע מיום 1.11.94, במטבח אולם השמחות בעת הרמת הפיילה.

עוד יש לציין כי גם בעבר לקתה התובעת בגופה באירוע דומה. כך למשל במסמך נ16/ מתואר כי ביום 8.11.92, כאשר היא עבדה כטבחית באולם בית השמחות "בזמן הרמת קערה גדולה עם ירקות נתפס הגב. האיבר הנפגע גב תחתון". כמו כן אני לוקח בחשבון שבמסמך נ15/, נרשמו דברים על ידי רופאת קופ"ח שבדקה את התובעת ביום 8.11.94. נרשם שם כי התובעת סובלת מבעיות בפרק הירך הימנית, "בשבוע האחרון כאבים עזים ברגל שמאל קורנים מעמוד שדרה מותני". טבעי היה לשער שביום 8.11.94, כשבוע לאחר הפגיעה בגב בגלל הרמת סיר כבד מיום 1.11.94 היתה הרופאה מציינת את האירוע שגרם לבעיה בגב. למרות זאת, כאמור, עדות התובעת מהימנה עלי ושוכנעתי בנכונות גרסתה לאור עדותה ועדות שאר העובדים, שמעדותם ציטטתי לעיל.

6. התובעת ניזוקה איפוא בגופה, כשעבדה בשרות הנתבעת, על פי שיטת העבודה המקובלת באולם השמחות של הנתבעת, תוך הפעלת מאמץ גופני בהרמת הפיילה שהיתה מלאה בחצילים ובמים, שעה שמעבידתה, הנתבעת, ידעה שהתובעת לוקה בבעיות אורטופדיות. אירוע זה יכול להכלל בגדרה של תאונה: בג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה, תקדין עליון 99(1) עמ' 524. אולם, אף אם לא אירעה תאונה אין מניעה במקרה המתאים להטיל אחריות, במצב כזה על המעביד, עקב הנהגת שיטת עבודה לא בטוחה שלאורך זמן גרמה נזקים לגופו של העובד: ע"א 9101/96 דוד חמו חברה לעבודות קבלניות לבניה בע"מ נ' טפירו אריה, תקדין עליון 98(4) עמ' 465.

"האחריות המוטלת על המעביד כלפי עובדיו אינה קלה וגם אינה מוחלטת". ע"א 5890/97 צים חברת השיט הישראלית נ' גבריאל אוחנה, תקדין עליון 99(1) 587. כפי שנפסק בע"א 663/88 שירזיאן נ' לבידי אשקלון בע"מ, פ"ד מז(3) 225, 229 "אין עוד צורך לבחון את שאלת עצם קיומה של חובת זהירות מושגית בין מעביד לעובדו. חובה זו מוכרת יפה בפסיקה ענפה ועקבית... יש המדובר בחובה לנקוט צעדים סבירים כדי למנוע מהעובד סכנות מיותרות, במקרים אחרים מצויינת החובה להזהיר את העובד מפני סכנות קיימות, ולעתים מודגשת החובה למנוע מהעובד סיכונים בלתי רגילים..., קיימת חובה כללית וגורפת מצד המעביד לנקוט את כל האמצעים הסבירים כדי לוודא שעובדיו יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימאליים."

"מעביד אינו מבטח, ואין הדין מחייבו לפצות עובד בגין כל פגיעה שהעובד נושא בה במהלך עבודתו... חובתו של מעביד לשלום עובדיו אינה חובה מוחלטת. המעביד אינו מבטח, ולחיובו בדין בגין תאונה שאירעה לעובדו במהלך עבודתו, על העובד להוכיח קיומה של עילה מוכרת בדין המזכה אותו בתביעתו, כך עילת רשלנות (למשל: ע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אמסלם, פ"ד לח(1) 72), וכך העוולה של הפרת חובה חקוקה (למשל: ע"א 165/73 עובדיה נ' יפו מור בע"מ, פ"ד כא(348, 351)". ע"א 371/90 חמוד סובחי נ' רכבת ישראל, פ"ד מז(3), עמ' 345.

7. בע"א 5425/97 עירית ק. מוצקין נ' נטליה דביר, תקדין עליון 99(2) עמ' 524, הוטלה חובה בנזיקין על מעביד, לאחר שהעובדת נפגעה מנפילת דלת מקלט שזרים הוציאו ממנה את הצירים. נפסק כי:

"חובת המעביד כלפי העובד היא רחבה... "הלכה פסוקה היא כי המעביד חב חובת זהירות לעובדיו ותוכנה של חובה זו היא בין השאר דאגה לשיטת עבודה ופיקוח יעיל (ע"א 171/56). חובה זו של המעביד היא כפולה: להנהיג שיטת עבודה בטוחה ולדאוג לקיומה. עליו לרכז פיקוח ולוודא ביצוע (ע"א 707/79 וינר את טיקו נ' אמסלם, פ"ד לה(2) 209, 211 212)".

נפנה, בנדון זה גם לע"א 477/85 בוארון נ' עיריית נתניה פ"ד מב(1) עמ' 415 ולאסמכתאות הנזכרות שם.

בע"א (חיפה) 4578/98 אורנים סיילנסר בע"מ נ' מדינת ישראל ואח', נדון ערעור על חיובו של מעביד לשאת בנזקי עובדו כאשר העובד הרים משטח עץ שמשקלו 30 ק"ג ולקה בגבו. צויין שם מפי כב' השופטת וסרקרוג:

"בנסיבות הענין, כאשר מדובר בתאונה שאירעה עקב הרמת משקל יתר, קיימת היתה צפיות ברורה של המזיק, שיכול וצריך היה לצפות את התוצאה מהפעילות הרשלנית שהיתה במקום העבודה... ויכול היה לצפות כי עקב פעילות רשלנית כזו, יגרמו לפחות אותם נזקים שאירעו בפועל. אין צורך בתקנות כדי לדעת שהרמת מטען במשקל של 30 ק"ג על ידי עובד אחד ללא אמצעי עזר נאותים היא יצירת תנאי עבודה רשלניים.רשאי השלטון להניח שמעביד סביר יצפה נזק אפשרי שיגרם לעובדיו עקב הרמת משא כזה, גם בהעדר תקנות, ורשאית רשות ציבורית גם להניח שחברת ביטוח סבירה תבטח נזק כזה אם יגרם".

בע"א 5580/92 יוסף מרקוביץ נ' התעשיה הצבאית, סביר, תקציר פסקי דין, כרך מ"ה עמ' 16, הרים העובד משא שמשקלו בין 20 ק"ג לבין 30 ק"ג, יחד עם חברו. הוחלט שם כי:

"בגדר חובת הזהירות שמעביד חב לעובדיו, עליו להנהיג שיטת עבודה שיהיה בה כדי למנוע מן העובד סכנות מיותרות ולהזהירו מפני סכנות קיימות. מאידך, יש סכנות שאין אפשרות לסלקן, כאשר הן נובעות מאופי העבודה כשלעצמה. חיי היומיום רצופים סיכונים. בכך שעובד מחליק ונופל במהלך עבודתו, או גבו של העובד "נתפס" תוך התכופפות או הרמת משא, אין כדי לבסס טענה של רשלנות. על פי הגיונם של דברים ונסיון החיים, הרמת משא במשקל 30 ק"ג ע"י שני עובדים בגירים אינה מסוכנת".

בעניננו, עלה משקל הפיילה המלאה במים ובחצילים על 30 ק"ג, אם כי לא דובר בהרמת הפיילה למעלה, אלא רק בהרמת צידה האחד, כשצידה השני נשאר על הרצפה. סבורני, שבנסיבות המקרה דנן, אף אם מדובר במקרה גבולי, ניתן לראות רשלנות, שכן בכל זאת משקל המשא עלה בשיעור ניכר על המותר, והפיילה היתה מונחת על הרצפה, דבר שהצריך התכופפות מיותרת של העובד תוך כדי ולשם הרמת הפיילה, כשנגרם מאמץ בלתי סביר ולחץ על הגב. לא היתה הצדקה לאפשר שימוש בפיילה הנדונה במטבח אולם השמחות, וניתן היה להסתפק במיכל קטן יותר או להעזר באמצעי עזר מיכניים שימנעו מאמץ בלתי סביר של עובדי המטבח.

אינני סבור כי ניתן לראות בנסיונה של התובעת, להרים את הפיילה בכוחות עצמה, בלא להעזר במי משאר העובדים, משום רשלנות תורמת. איש מהם לא היה לידה בעת המקרה; כל אחד היה טרוד בעבודתו אותה שעה לקראת הארוע הצפוי, ואין להטיל על עובד אשם מוסרי בנסותו בחריצות יתר, לבצע את עבודתו על פי השיטה המקובלת במקום העבודה.

8. לאור כל האמור, אני מחליט כי הנתבעת אחראית כלפי התובעת בנזיקין, בגין תאונת העבודה מיום 1.11.94, בשיעור מלא.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות בסך 15,000 ש"ח, להיום.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קליק בגב תחתון

  2. פגיעת גב בעבודה

  3. פגיעה בגב של מטפלת

  4. קליק בגב בזמן ריצה

  5. כאב פתאומי בגב וברגל

  6. חבלה בחלק התחתון של הגב

  7. דיסקופטיה בגב עקב העבודה

  8. מטפלת בקשישים - כאבי גב

  9. הפסקת עבודה עקב מחלה בגב

  10. בעיות גב עקב עבודה פיזית

  11. כאבים בגב בזמן העמסת מטען

  12. בעיות גב לאחר תאונת דרכים

  13. נתפס הגב באמצע החלפת פנצ'ר

  14. פגיעה בגב בנהיגה בגלל בלימה

  15. פציעת נהג בגב בגלל פסי האטה

  16. הגבלה קלה בתנועות גב תחתון

  17. פגיעה בגב הורדת ארון במדרגות

  18. גב תפוס התכופפות בדרך לעבודה

  19. כאב חד בגב התחתון - תאונת עבודה

  20. פגיעה בגב במהלך ירידה מהאוטובוס

  21. פציעה קשה בגב עקב הרמת משקל כבד

  22. פגיעה בגב בגלל הרמת סיר כבד – פיצויים

  23. גב תפוס עקב הרמת משקל כבד בעבודה

  24. פגיעה בגב - פניה לרופא יום למחרת

  25. כאבים בגב בצוואר ובפה ולסת עקב תאונה

  26. פגיעה בגב בגלל הרמת משקל כבד בעבודה

  27. קיבוע גב במחוך למשל 3 חודשים אחרי הפציעה

  28. פציעה בגב - פגיעות גב - תביעת פיצויים תאונת דרכים

  29. פגיעה בגב עקב נסיעות רבות בשטחים חקלאיים

  30. כאבים כרוניים בגב התחתון עם הקרנה לרגל ימין

  31. כוויה בעבודה מחומר כימי בגב כפות שתי הידיים

  32. האם מאמץ פיזי ממושך יכול לגרום למחלות גב ?

  33. התכופפות בעבודה - בעיות גב - בעיות ברכיים

  34. נכות בגין כאבי גב תחתון בלבד ומגבלת תנועה קלה

  35. אחוזי נכות על רגישות במישוש שרירי הגב התחתון ?

  36. כאבי גב בעבודה עקב הרמת שקי חימר (פריקה וחלוקה)

  37. כאבי גב בגלל עבודה עם מכשירים רוטטים (ביטוח לאומי)

  38. לורדוזיס מותני שמור ללא ספזם של השרירים הפרה ורטברליים

  39. בעיות גב בעבודה בעמידה ממושכת (אחיות ומטפלות סיעודיות)

  40. כתוצאה מהתאונה נבדק ואובחנו אצלו הנמכה בגובה דיסק L1 –L2

  41. הכרה בכאבי גב וצוואר של סדרן בסופר כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  42. הרגשת כאב חזק וחד ודקירות בגב תוך כדי ניסיון לגרור שק דואר כבד

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון