תאונת עבודה עם מסור - תביעת פיצויים


פסק דין

א. רקע עובדתי

1. התובע, יליד 2.3.61, מתגורר בכפר ג'ת הגלילית, נשוי ואב לחמישה ילדים.

הנתבעת מס' 1 הינה חברה פרטית שעיקר עיסוקיה בתחום האלומיניום וביום 17.8.95 החל התובע לעבוד במפעלה כנגר.

הנתבעת מס' 2 היא חברת ביטוח ובזמנים הרלבנטיים לתביעה ביטחה את הנתבעת מס' 1 בפוליסה לביטוח חבות מעבידים.

ביום 10.11.95, כשלושה חודשים לאחר תחילת עבודתו אצל הנתבעת, שעה שעבד בסמוך למסור לחיתוך לוחות עץ, החליק התובע על חומרי פסולת שהיו על הרצפה שליד המסור ומעד. בעודו מושיט את ידיו לצדדים בתנועה אינסטנקטיבית למנוע נפילה, פגעה ידו הימנית במסור שעדיין הסתובב, וכף ידו הימנית נקטעה.

2. התובע נפגע ממסור המכונה פנדל, דגם LE WALT 1600 המתואר בתמונות ת1/ ו-נ1/.

המסור האמור מוצב על שולחן עליו מתבצעת עבודת החיתוך של לוחות עץ.

על השולחן מורכב דיסק המסור שנע על זרוע בתנועה הלוך וחזור לרוחבו של השולחן, כאשר הנעתו נעשית ידנית בעזרת ידית שבחלקו העליון.

כאשר הדיסק נע, חלקו התחתון נמצא בחריץ שלרוחב שולחן החיתוך. הפעלת הדיסק בתנועה סיבובית נעשית ע"י לחיצה על כפתור הנמצא בחלקה העליון של ידית המסור. הפסקת הלחיצה על הכפתור גורמת לעצירת הדיסק אך זה ממשיך את תנופתו מכוח האינרציה עוד כדקה ומחציתה, עד עצירה מוחלטת.

על גבי ת1/ רשומים בכתב ידו של התובע אלו חלקים לא היו במכונה במועד הרלבנטי.

לא נסתרה טענת התובע כי זוית המסור המופיעה בתמונה נ2/ היתה שונה והמסור שעבד עליו היה חותך רק "ישר ולא היה צריך זויות... עבודתי היתה רק לחתוך בצורה ישרה" (עמ' 35 לפרוטוקול).

3. לטענת התובע, ביום תאונת עבודה עם מסור, יום שישי בשבוע, זומן לעבוד ע"י הנתבעת במחלקת "אלקובונד" לגיבוי ותגבור. הוא ביקש אישור ממנהל העבודה - רמי - להמשיך בעבודה בנגריה, שהחל בה יום קודם, של ניסור קרשי עץ בעזרת המסור החשמלי.

תאונת עבודה עם מסור ארעה בעת שעבד על המסור. לטענתו, החליט להביא עוד חומר גלם (קרשים) ולשם כך הפסיק ללחוץ על לחצן ההפעלה שעל ידית המסור ופנה להביא קרשים. בעת שעבר בסמוך למסור, החליק על הרצפה שליד המסור שהיתה עליה פסולת. הוא הושיט ידיו לצדדים על מנת למנוע הנפילה ואז פגעה ידו הימנית במסור וזה קטע את כף ידו.

הנתבעת שוללת את תאור נסיבות תאונת עבודה עם מסור ועמדתה שביום תאונת עבודה עם מסור התבקש התובע לעבוד במחלקה אחרת ולא בנגריית המפעל ואכן כך היה. אולם, לאחר הפסקת ארוחת הבוקר פנה התובע לנגריה מיוזמתו, על דעת עצמו, "מאחורי גבו" של המעביד ובניגוד להוראות מפורשות של המעביד. הוא הפעיל את המסור, לבדו ועל דעת עצמו, ותוך כדי פעולת המסור נפגעה ידו, בשעה שקרב אותה לדיסק החיתוך במטרה לסלק מסביבתו חפיסת עץ.

עמדתה זו של הנתבעת לא הוכחה כלל ולא הובאו על ידה ראיות.

בהחלטתי מיום 21.12.99 דחיתי בקשת ב"כ הנתבעת לאפשר העדת העדים מטעמה ללא תצהירי עדות ראשית מהנימוקים שפורטו בהחלטתי.

עדותם של עדים אחרים שהעידו מטעמה, אינה קשורה לגירסה שתוארה בכתב ההגנה, ואין ללמוד על מקצת גירסתה של הנתבעת גם מתשובות שמסר והתובע ועדיו בחקירתם הנגדית.

4. עדותו של התובע היתה כנה ומהימנה ובאופן כללי עשה עלי רושם אמין כשתאר את אירועי תאונת עבודה עם מסור והשפעתה אח"כ על מהלך חייו.

התובע שלל באופן חד משמעי כי פנה לנגריה מיוזמתו וכאילו למטרותיו האישיות. הוא אישר כי נדרש להגיע לעבוד ביום שישי על מנת לעבוד במחלקת האלקובונד, אך בכלל לא עבד במחלקה זו, כי קיבל אישור ממנהל העבודה להשלים את העבודה אותה רצה לסיים בנגריה (עמ' 25 לפרוטוקול).

לדבריו, העבודה שנדרש להשלים היתה חיתוך סרגלי עץ, ואותה קיבל ממנהל עבודה אחר בשם גבי. לכן משהוזמן לעבוד ביום שישי במחלקת האלקובונד ביקש רשות מרמי לגמור את העבודה אותה התחיל בנגריה.

התובע אישר כי מאז התחלת עבודתו אצל הנתבעת כ3- חודשים לפני תאונת עבודה עם מסור, עבד על המסור ממנו נפגע. לדבריו לא נדרש לנקות את שטח הרצפה מסביב למסור כי היו עובדים מיוחדים שבאו לנקות את המקום, ולעיתים היה מעיר למעבידתו שלא ניקו טוב (עמ' 26 לפרוטוקול). התובע סיפר כי במהלך ההפעלה של המסור, וגם כאשר מפסיקים הפעולה המסור חוזר למקומו באופן שהדיסק שחותך את העץ, בולט החוצה ואין לו מגן, כפי שגם נגלה בתמונה נ3/. התובע אישר כי רוחב השולחן עליו נמצא המסור הוא כחצי מטר ולכן כאשר החליק וידו פגעה במסור, נכרתה ידו מהלהב הגלוי והבלתי מוגן.

העד סרגיי זנקביץ', שעבד אצל הנתבעת במועד הרלבנטי, סיפר שהעובדים שמעו צעקות וראו את התובע רץ לקראתם למחלקת האלקובונד הצמודה לנגריה. לדבריו, מצא ליד המסור את חלק היד שנקטע והכניס אותה לשקית עם קרח (עמ' 42 לפרוטוקול).

התמונה נ1/ שצולמה ע"י יעקב ברנט מטעם הנתבעת אינה רלבנטית, כי במקום שהעד יצלם את המסור הרלבנטי לתאונה במחסני או במפעל הנתבעת, נשלח ע"י היבואן לאתר בניה כלשהו לראות מסור דומה.

בדו"ח משרד העבודה והרווחה, שהוגש כחלק מתיק המוצגים של התובע, רשם המפקח כי למסור המתקרב בתנועתו על הזרוע המובילה לכיוון המפעיל - אין מעצור, הגישה אל המפסק הראשי של המסור המותקן על הקיר הסמוך קשה ולדעתו היתה מטעם הנתבעת "התייחסות שטחית לפתרון הפעלה בטיחותית של מסור חיתוך (הרכבת מנעול לא מתאים)..." וגם "הפעלת מסור פנדל ללא התקן נגד רתיעה שהוא גם התקן בטיחותי ואי התקנת מעצור במסלול המסור".

ב. שאלת האחריות

5. כל אחד מהצדדים, דבק בגרסתו כפי שהוצגה לעיל, גזר ממנה את המסקנות המתבקשות לעניין שאלת האחריות.

לטענת התובע, התרשלה הנתבעת במכלול הגורמים הישירים לתאונה - סביבת העבודה, המסור הבלתי ממוגן שאיפשר חדירת יד פנימה, אל להב המסור, גם כתוצאה מתנועה מקרית ולכן אחריותה לתאונה בלעדית.

התובע מוסיף כי לא ניתן להצביע על כל רשלנות תורמת מצדו. הוא פעל לפי ההוראות וההדרכה שקיבל, הלך להביא קרשים לעבודה בעבור אינטרס הנתבעת והחליק בשל הפסולת שעל הרצפה. לא ניתן לבקרו על כך שהושיט ידיו לצדדים, משום שזוהי פעולה אינסטנקטיבית שבאה כדי למנוע נפילה ואין לצפות ממנו שינהג אחרת.

ב"כ התובע בסיכומיו מבקש להדגיש כי לאחר תאונת עבודה עם מסור הותקן מגן במסור וכי נסיון הנתבעת להצביע על נסיבות אירוע אחרות מתיאור התובע, אינו מבטל את העובדה הבסיסית שהמסור לא מוגן וסביבת העבודה לא היתה ראויה ומתאימה לעבודה ליד מסור והם הגורם הבלעדי לאירוע תאונת עבודה עם מסור.

6. ב"כ הנתבעת טוען שהתובע תרם תרומה מכרעת לאירוע תאונת עבודה עם מסור שכן היה מצוי במקום בו אסור היה לו להימצא במועדים הרלבנטיים, הפעיל את המסור בניגוד להוראות המעביד וקרב ידו לדיסק המסור שלא בהתאם להוראות הבטיחות.

נטען כי התובע היה במועדים הרלבנטיים הנגר היחיד שהועסק בשירות הנתבעת וכחלק מתפקידו היה עליו לדאוג לניקיון השטח. לפיכך, אפילו נקבל את גרסת התובע לפיה החליק בגלל שהרצפה בסביבת המסור היתה מלאת פסולת, הרי שהוא תרם תרומה מכרעת לפגיעה בכך שלא דאג לניקיון האזור בו עבד.

נטען שגם אם נניח שהניקוי היה מתפקידם של אחרים, כטענת התובע, הרי שהוא ידע היטב שבאותו יום שישי, מועד תאונת עבודה עם מסור, אותם אחרים לא נמצאו בנגריה ואף מנהלו הישיר - גבי - לא יכול היה להורות לו לנקות שכן לא היה במפעל באותו יום ולא ידע שהתובע נפנה לעסוק בעבודה אחרת זולת זו לשמה זימנו אותו, היינו תגבור במחלקת האלקובונד. לטענת ב"כ הנתבעת גם המפקח מטעם משרד העבודה דחה את גירסת התובע כי לדעתו ארעה תאונת עבודה עם מסור כאשר התובע אחז בידית ההפעלה של המסור, לחץ על כפתור ההפעלה בידו השמאלית והכניס את ידו הימנית מתחת לידו השמאלית כדי להרחיק את חלקי הלוח שנוסרו וכך נפגעה ידו הימנית מחלקו התחתון של המסור וכף היד נכרתה.

לטענת ב"כ הנתבעת מאחר ודו"ח המפקח הוגש ע"י התובע עצמו כראיה במסגרת תיק מוצגיו, והוא לא הזמין אותו כלל לחקירה, אין התובע רשאי לכפור באמור בדו"ח זה ועדותו של התובע, שהיתה עדות יחידה של בעל דין, שאין לה כל סיוע של עדות אחרת, נשללת במהותה בדו"ח המפקח שהוא אוביקטיבי, מקצועי ובחן את הדברים תוך השוואה בין גירסת התובע למימצאים שהיו בשטח.

7. אכן, דו"ח המפקח מטעם משרד העבודה הוגש כחלק ממוצגיו של התובע בתיק המוצגים אך אין אני מקבלת את כל האמור בדו"ח אלא רק חלק מהדברים שנרשמו שם, במיוחד באשר לצורת הפעלת המסור והתייחסותו של המפקח להימנעות הנתבעת משמירה והקפדה על כללי מיגונו.

דוגמא לטעות בולטת שנפלה בדו"ח המפקח הינה דעתו כי התובע הוא שמאלי ולכן פרט באריכות, עפ"י עמדתו זו, את מסקנתו שאירוע תאונת עבודה עם מסור לא מתיישב עם גירסת התובע.

לטעמי, נושא ידו התפקודית של התובע, ואם הוא שמאלי או ימני, חלקו ענין שברפואה, כפי שמצא ביטוי בדוחות המל"ל וחוות הדעת הרפואיות, חלקו גובש בעדותו של התובע שהעיד שהוא ימני וכן התמונות ת2/ ו-ת3/ בהן נראה התובע משתמש בידו הימנית כיד הדומיננטית וגם מנגן במנדולינה.

אני סבורה שהמפקח לא גילה אוביקטיביות כלפי התובע בקובעו כי "הנפגע הוא בעל השכלה ונסיון המחייבים אותו לדעת את מהלכי העבודה ואת מדעי הבטיחות בעבודה במכונות שונות". או ברושמו שהתובע "עובד מקצועי ותיק ומנוסה שיש לצפות שהכנת מקום העבודה וביצוע העבודה יהיו תואמים לנוהלי הבטיחות".

בעיני, נמצאת מסקנה זו כללית וסתמית ואינה מתאימה לעובדות נשוא הדיון שכן התובע עבד אצל הנתבעת כשלושה חודשים, הוא לא נדרש לנקות את אתר המסור, חובה שהיתה מוטלת על עובדי נקיון מיוחדים, היה ימני ועבד ליד מכונה מסוכנת ובלתי מוגנת.

חובת מעביד כלפי עובדיו נדונה בשורה ארוכה של פסקי דין. בע"א 371/91 חמוד סובחי נ' רכבת ישראל , פ"ד מז(3) 345, בעמ' 350-349 סוקר השופט מ' חשין את ההלכה בעניין ומצטט מספר פסקי-דין באומרו:

"הלכה קבועה ונטועה היא, שמעביד חב חובת זהירות לעובדיו - שמא ייפגעו במהלך עבודתם - וחובה כל כוללת זו נחלקת לחובות משנה, ובהן החובה להנהיג "שיטת עבודה אשר תשמור עליהם (על העובדים - מ ח ) מפני סיכונים ותקלות אשר אדם סביר עשוי וחייב לצפותם מראש.....": ע"א 72 ,60/57 דויטש נ' פרנקו ואח' וערעור נגדי [4], בעמ' 1531, מפי מ"מ הנשיא השופט חשין, ורבים אחרים דוגמתו.

כך אף באשר למניעת סכנות מן העובד, ולהעמדתו של עובד על קיומן של סכנות קיימות. וכלשון השופט שמגר בע"א 5[ 235/80], כמצוטט בידי השופט ד' לוין בפרשת מלון רמדה שלום [1], בעמ' 76:

"המעביד חייב לנקוט צעדים סבירים כדי למנוע מן העובד סכנות מיותרות ולהזהירו מפני סכנות קיימות. במיוחד חייב המעביד לנקוט צעדים סבירים כדי להרחיק אותן סכנות להן ניתן לצפות מראש בשל אופי העבודה ואופי המקום בו מתבצעת העבודה. מאידך גיסא, יש ונותרות סכנות שאין אפשרות לסלקן, הנובעות מאופי העבודה כשלעצמה ...." חובה על המעביד לדאוג לסביבת עבודה בטוחה של עובדיו, לקיים שיטת עבודה מתאימה ולפקח על ביצועה, לשמור על משמעת בעבודה, לדאוג למודעות העובדים לענייני בטיחות בעבודה במכונות ולדאוג למיגונן המתאים.

אי לכך רשלנותה של הנתבעת לאירוע תאונת עבודה עם מסור בלעדית ואין לייחס לתובע רשלנות תורמת.

ג. גובה הנזק

בסיכומים שהוגשו ע"י ב"כ התובע הגיע בחישוביו לנזק שסכומו 4,343,335 ש"ח לפני ניכוי תקבולי המל"ל בעוד שב"כ הנתבעת הגיע בסיכומיו לחישוב נזק בסך 1,274,264 ש"ח והציע לאחר ניכוי המל"ל לפיצוי בסך 2,417 ש"ח.

8. הנכות הרפואית

מיד עם קרות תאונת עבודה עם מסור הובהל התובע לביה"ח "רמב"ם" שם אובחנה קטיעה טרנסמטקרפלית של יד ימין. בשל מצבו הקשה הועבר לביה"ח "תל-השומר" שם נותח התובע, כף ידו אוחתה והושתלו מחדש כל חמש האצבעות שנקטעו. התובע שוחרר מביה"ח ביום 14.11.95 כשידו מקובעת בגבס.

התובע עבר טיפולים פיזיותרפיים במשך כשנה וחצי וכן ריפוי בעיסוק.

בחודשים יוני ונובמבר 1996 עבר התובע שני ניתוחים נוספים בניסיון לשחרור הפרקים והגידים בכף היד, אולם עקב הנזקים הקשים שנגרמו לכף ידו, הניתוחים לא הועילו וכף ידו נותרה מחוסרת תנועה.

9. המוסד לביטוח לאומי קבע לתובע תקופות אי כושר מוחלט עד סוף אפריל 97'. ביום 1.5.97 קבעה לו הועדה הרפואית של המל"ל נכות צמיתה בשעור 55%.

תקנה 15 הופעלה על-ידה במלואה וכך הועמדה נכותו בשיעור של 83% לצמיתות.

10. פרופ' אנגל מומחה לכירורגית כף היד, נתן חוות דעת לבקשת התובע. הוא בדק אותו ביום 12 באפריל 97', קבע כי ידו הדומיננטית היא הימנית וכי לא העביר דומיננטיות ליד שמאל.

כן קבע כי מדובר ביד שמבחינה פיזיולוגית הינה דמוית קטיעה דרך שורש כף היד וכי חישוב אחוזי אחוזי נכות אם יבוצעו בשל הפגיעות העצביות, הגדיות והפרקיות בכל אצבע בנפרד יעברו בהרבה את הנכות שהיתה נפסקת בשל מצב דמוי קטיעה. פרופ' אנגל קבע כי התובע אינו מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת בהיותה עבודה ביומנואלית והעריך את נכותו בשיעור 55% לצמיתות. 11. ד"ר מחמוד סלאח, פסיכולוג שנתן חוות דעת לבקשת התובע, העריך שלפגיעה הגופנית השלכות חמורות על מצבו הנפשי של התובע, המאופין בהרגשת אובדן חזקה, פגיעה בשלמות הנפשית, החברתית והמשפחתית. כן ציין שרגשות התסכול והמורבידיות חזקות ודומיננטיות והתובע "חי בזה כל זמנו". מסקנתו היתה כי התובע סובל מפגיעה פוסטראומטית קשה, לפיכך המליץ על טיפול פסיכוטראפויטי פרטני ומשפחתי והעריך שלתובע 50% נכות נפשית.

12. ד"ר לוסטיג, הפסיכיאטר מטעם הנתבעת, התרשם כי התובע סובל מהפרעה נוירוטית קלה המתבטאת בסימנים סובייקטיביים, היינו בתלונותיו בלבד. לדעתו מהבחינה הפסיכיאטרית, יכול התובע לעבוד בכל עבודה ואינו זקוק לטיפול פסיכיאטרי כלשהו. לפיכך העמיד את נכותו הנפשית על 0%.

13. שוכנעתי כי ידו הימנית של התובע אינה מתפקדת למעשה כלל, התובע סובל מכאבים בידו, הוא מוגבל בפעילות היומיומית וכתוצאה ממצבו הפיזי סובל ממצוקה נפשית.

מקובלת עלי קביעתו של פרופ' אנגל לפיה נכותו הרפואית של התובע היא 55%.

את נכותו הנפשית אני מעריכה בשיעור 15% ולפיכך נכותו הרפואית המשוקללת הינה בשיעור 61.75%.

14. נכות תפקודית

התובע למד 8 שנים בבית ספר יסודי, אח"כ למד מסגרות במשך שנה בבית ספר מקצועי בבוסתן הגליל ואח"כ במשך שנה מכונאות בקורס קדם צבאי ביד-נתן. הוא שרת בצבא שירות סדיר מלא בתפקיד של מכונאי רכב ולאחר שסיים את שירותו הסדיר עבד תקופה קצרה בנמליט, מפעל למרצפות.

בשנת 1982 למד במשך כשנה בקורס לנגרות. עבד כ4- שנים כנגר עצמאי, והחל מ1987-, בנוסף לעבודתו כנגר, לעבוד במשרה מלאה כאיש אחזקה במועצה המקומית ינוח ג'ת. משרתו צומצמה לחצי משרה, כנראה בנובמבר 1993, ולכן נדרש לעבודה נוספת בגינה התחיל לעבוד אצל הנתבעת.

לדבריו, עסק באופן מזדמן בעבודות נגרות פרטיות, והיה עוזר בחקלאות הנדרשת למשפחתו.

לטענת ב"כ התובע, נכותו התפקודית של התובע מגעת עד שעור של 100% באשר איבד לחלוטין את כושרו לעבוד. עקב תאונת עבודה עם מסור נשללת לחלוטין האפשרות שהתובע יעסוק באחת מהעבודות בהן עסק -נגרות, מכונאות רכב וכן עבודות אחזקה וחקלאות - כולן עבודות פיזיות הדורשות מיומנות ושימוש פעיל בידיו.

בהיותו חסר השכלה עיונית אין התובע מסוגל להשתלב אף בעבודות אחרות.

15. ב"כ הנתבעת טוען כי על אף פגיעתו הקשה של התובע בתחום האורטופדי, עדיין פתוחים בפניו תחומי עבודה רבים שאינם מחייבים הפעלה של שתי ידיים כגון - שמירה, שוער, נהיגה וכד'.

לטענת ב"כ הנתבעת באמצעות עבודות אלו יוכל להתשכר שכר מינימום במשק המהווה למעלה מ45%- מן השכר הממוצע ולפיכך יש להעמיד את כושר השתכרותו של התובע על שיעור של שליש השכר הממוצע במשק והמהווה, לטענת ב"כ הנתבעת, כ50%- מכושר השתכרותו אלמלא תאונת עבודה עם מסור.

אני דוחה את גירסת הנתבעת שלאחר תאונת עבודה עם מסור עוסק התובע בעבודות נגרות, ותשובתו של החוקר מר עודד לזרוביץ' כי זה תחום עיסוקו של התובע אינה מקובלת עלי (עמ' 45 לפרוטוקול). אם ניזון החוקר משמועות, אין לכך כל משמעות. עובדה שהחוקר לא ראה את התובע מבצע עבודות נגרות כפי שאישר בעמ' 46 לפרוטוקול.

16. טיבן וטבען של מרבית העבודות והעיסוקים מצריכים שימוש, פעיל במידה זו או אחרת, של שתי הידיים. העובדה כי ידו הימנית של התובע אינה מתפקדת כלל ומהווה לכל היותר יד תותבת לתמיכה, כפי שציין פרופ' אנגל, מצמצמת באופן מהותי וניכר את מגוון העבודות בהן יוכל התובע להשתלב. לנתון זה יש להוסיף את גילו של התובע (בן 39) וכן את אי הכשרתו העיונית.

אין לקבל את עמדתו הגורפת של ב"כ הנתבעת בדבר אפיקי עבודה "רבים ומגוונים" שצפויים לתובע, על-סמך מכלול הראיות, ספק אם תימצא לו עבודה מתאימה בנכותו, אך אין לשלול אפשרות שיעסוק בעבודה כלשהי.

אי לכך נכותו התפקודית הינה בשיעור של 80%. 17. פוטנציאל השתכרות ואובדן הכנסה בעבר

לפני תאונת עבודה עם מסור עבד התובע כאמור כ3- חודשים במפעל הנתבעת והשתכר 3500-3100 ש"ח לחודש (ברוטו). בנוסף השתכר מעבודה במשרה חלקית במועצה המקומית ינוח-ג'ת שכר של כ1300- ש"ח בחודש.

אני דוחה את טענת ב"כ הנתבעת לפיה אין מקום להביא בחשבון לצורך כושר ההשתכרות את העבודה במועצה המקומית, שכין אין צפי הגיוני שהתובע היה ממשיך להחזיק בעבודתו במועצה בנוסף לעבודתו אצל הנתבעת.

18. שכרו הממוצע של התובע בחודשים ספטמבר-אוקטובר 95' מעבודתו אצל הנתבעת ובמועצה המקומית, היה 4,700 ש"ח. שכר זה היה גבוה מהשכר הממוצע במשק אך במעט (7%). לפיכך יהיה שכרו דומה לשכר הממוצע במשק ביום פסק-הדין. אני קובעת כי בסיס השכר לפיו יחושבו הפסדי ההשתכרות של התובע הוא 6,500 ש"ח ברוטו. מסכום זה ינוכו 5% בגין חלקו בהפרשות לפנסיה.

19. עבור השנתיים הראשונות מיום תאונת עבודה עם מסור, עד סוף שנת 97', יש לפצות התובע בהפסד השתכרות מלא.

מאז ועד גיל 65 יחושב הפסד ההשתכרות בהתאם לנכותו התפקודית.

מיום 10.11.95 עד 12/97 - 25.5 חודשים X 6,500 ש"ח (-5%) = 157,462 ש"ח

מיום 1/98 עד 4/2000 (מועד מתן פסה"ד) -

28 חודשים X 6,500 (-5%) X 80% = 138,320 ש"ח

סה"כ - 295,782 ש"ח ובתוספת ריבית מאמצע התקופה סך -

322,960 ש"ח

הפסד השתכרות לעתיד

מיום פסק-הדין ועד הגיעו לגיל 65 - 6,500 ש"ח (-5%) X 80% X 215.54 =

893,845 ש"ח

הפסד פנסיה

לאחר היוון כפול ועד תוחלת חיים - 6,500 ש"ח X 70% X 80% X 103.56 X 0.46 = 148,862 ש"ח

20. עזרת צד ג'

התובע תאר את מגבלותיו בתפקודו היומיומי. לדבריו, עובר לתאונה תפקד כראש משפחה ובנוסף לדאגת הפרנסה, ביצע את עבודות התיקונים השוטפים בבית וכן את כל הסידורים הנדרשים מחוץ לבית כגון קניות וכיו"ב. לאור מצבו כיום, והעדר תנועה אקטיבית של אצבעות יד ימינו, אין הוא מסוגל לבצע פעולות פשוטות כגון החלפת מנורה. הוא נעזר בבני משפחתו לצורך פעולותיו היומיומיות.

גם בבקשתו לקצבה מיוחדת שאושרה ע"י המל"ל, הוכר הצורך בסיוע לתובע בתפקוד היומיומי לרבות רחצה, אכילה והלבשה.

שוכנעתי כי התובע מתקשה בכל פעילות יומיומית הדורשת שימוש בשתי הידיים. כמו כן יכולתו של התובע לסייע בפעולות הקשורות במשק הבית ואחזקתו השוטפת, הינה מוגבלת ביותר.

גם אם העזרה ניתנת לתובע ע"י אשתו ובני משפחתו האחרים, יש לפצותו בראש נזק זה. אין להתעלם מהעובדה שאשתו כבת 35, חלתה בסרטן ריאות לפני כחצי שנה ומקבלת כימותרפיה ולכן, מטבע הדברים, שלא תוכל דרך קבע להושיט לו עזרה מתאימה, וממילא אין להטיל עליה לקיים חובה זו ללא שכר.

עפ"י אמדנה אקבע עזרת צד ג' בעבר ובעתיד בסך 300,000 ש"ח

21. כאב וסבל

התובע בן העדה הדרוזית. לנכותו הרפואית של התובע השפעה על תפקודו, וכן על אורח חייו. בהיותו עובד כפיים, מתקשה להשתלב בעבודה ממשית לאור אי יכולתו להשתמש בידו הדומיננטית ולכך השפעה ישירה אף על מקומו ומעמדו בחברה ובמשפחה.

אשר על כן הפיצוי בגין כאב וסבל יהיה 200,000 ש"ח

22. ניידות

החוקר מטעם הנתבעת מר עודד לזרוביץ' תאר כי ראה את התובע נוהג רכב אופל קדט (מודל 82 או 83 בתוך הכפר) (עמ' 45 לפרוטוקול).

נראה לי שלאור נכותו יש לפצותו רק בגין נסיעות מוגברות ואני מעמידה את הפיצוי עפ"י אמדנה בגין הוצאות נסיעה וניידות מוגברות, לעבר ועתיד, על סך של 75,000 ש"ח.

23. הוצאות רפואיות

הואיל ותאונת עבודה עם מסור היא תאונת עבודה, התובע זכאי לקבל מן המל"ל כיסוי לכל ההוצאות והטיפולים הרפואיים להם הוא נזקק, ובנוסף מכוסות הוצאות אחרות ע"י סל הבריאות.

אי לכך אין לפצותו בפריט זה.

סיכום הנזק

200,000 ש"ח כאב וסבל

322,960 ש"ח הפסד השתכרות בעבר (בתוספת רבית מאמצע התקופה)

893,845 ש"ח הפסד השתכרות בעתיד

148,862 ש"ח הפסדי פנסיה לעתיד

300,000 ש"ח עזרת צד ג' לעבר ולעתיד

75,000 ש"ח ניידות

1,940,667 ש"ח סה"כ לפני ניכויים:

(884,683 ש"ח)(387,134 ש"ח)1,271,817 ש"ח ניכויים- מהפיצוי שנפסק לתובע יש לנכות קצבאות ששולמו לו ע"י המל"ל: קצבת נכות מעבודה בסך - קצבה מיוחדת בסך -(סכומי הקצבאות עפ"י חוו"ד אקטוארית שהגיש ב"כ הנתבעת מיום 14.12.99 נ6/ ו-נ7/).מאחר ובמרבית התקופה היה המדד שלילי, לא יהיה שינוי בסכום הקצבאות המסתכם לסך של -

24. אי לכך, אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך 668,850 ש"ח.

בנוסף ישלמו הנתבעות שכ"ט עו"ד בשיעור 20% מהסכום שנפסק בצירוף מע"מ, וכן ישאו בהוצאות המשפט, ובכלל זה באגרת המשפט.

הסכומים כולם ישאו הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה טפסן

  2. תאונת עבודה במחסן

  3. תאונת עבודה במפעל

  4. תאונת עבודה מתנדב

  5. תאונת עבודה פיצוץ

  6. תאונת עבודה במאפיה

  7. תאונת עבודה בחו''ל

  8. תאונת עבודה - את מי תובעים

  9. דיכאון כתאונת עבודה

  10. תאונת עבודה של שוחט

  11. תאונת עבודה עם מכבש

  12. תאונת עבודה עם אקדח מסמרים

  13. אדם אשר נפטר בתאונת עבודה

  14. קטיעת אצבעות תאונת עבודה

  15. תאונת עבודה עם מנוף

  16. תאונת עבודה עם פטיש

  17. תאונת עבודה עם סכין

  18. תאונת עבודה של סייעת

  19. תאונת עבודה של חקלאי

  20. תאונת עבודה קרע בכתף

  21. תאונת עבודה התחשמלות

  22. תאונת עבודה בגן חיות

  23. תאונת עבודה בבית ספר

  24. תאונת עבודה עם עגורן

  25. תאונת עבודה עם מקדחה

  26. תאונת עבודה של מלצרית

  27. גב תפוס - תאונת עבודה

  28. חתך באצבע תאונת עבודה

  29. תאונת עבודה בטיול שנתי

  30. קריסת עץ - תאונת עבודה

  31. תאונת סקי כתאונת עבודה

  32. תאונת עבודה פגיעה בכתף

  33. נגיחת שור - תאונת עבודה

  34. תאונת עבודה בקונדיטוריה

  35. פגיעה במרפק תאונת עבודה

  36. עובדת משק - תאונת עבודה

  37. ? תאונת עבודה חשמלאי - פיצויים

  38. קוצר נשימה כתאונת עבודה

  39. משיכת כבל - תאונת עבודה

  40. תאונת עבודה בעסק משפחתי

  41. תאונת עבודה טכנאי מזגנים

  42. פגיעה נפשית כתאונת עבודה

  43. אצבעות נחתכו בתאונת עבודה

  44. מה עושים במקרה של תאונת עבודה

  45. הרמת משקל כבד תאונת עבודה

  46. פיצוי על שתי תאונות עבודה

  47. תאונת עבודה כוויה ממי חמצן

  48. שכר לא מדווח - תאונת עבודה

  49. תאונת עבודה עובד נמל אשדוד

  50. השחזת מרצפות - תאונת עבודה

  51. המשך עבודה לאחר תאונת עבודה

  52. תאונת עבודה של פועל מהשטחים

  53. ויכוח עם לקוח - תאונת עבודה

  54. חובת דיווח של המעביד על תאונת עבודה

  55. איחור בהודעה על תאונת עבודה

  56. תאונת עבודה של עובדת ניקיון

  57. תאונת עבודה בזמן תורנות לילה

  58. תאונת עבודה עם מסור - תביעת פיצויים

  59. הגדרת ''מעון'' - תאונת עבודה

  60. החמרת מום מולד - תאונת עבודה

  61. ניקוי מכונה פגיעה ביד - תאונת בעבודה

  62. מכה בראש משולחן - תאונת עבודה

  63. תאונת עבודה בזמן נסיעה על טנק

  64. ? תאונה בעבודה פריקת כתף – כמה פיצויים

  65. כניסת גוף זר בעין - תאונת עבודה

  66. תאונת עבודה פועל בניין - תביעת פיצויים

  67. מימון חמי מרפא לנפגע תאונת עבודה

  68. תאונת עבודה של רב בדרך לבית הכנסת

  69. התעוורות בעין אחת עקב תאונת עבודה

  70. תאונת עבודה של (פיקולו) מלצר זוטר

  71. ערעור על גובה הפיצוי בתאונת עבודה

  72. קטיעת אצבעות בתאונת עבודה עם מכונה

  73. תאונת עבודה במהלך עבודות צביעה בגובה

  74. פיצויים בגין פגיעה על ידי מחפר - תאונת עבודה

  75. תאונת עבודה ללא גורם חיצוני הנראה לעין

  76. תאונת עבודה בדרך מהעבודה - עצירה לאכול

  77. פיקוח על עובד חסר ניסיון - תאונת עבודה

  78. הפסקה וסטיה מהדרך המקובלת - תאונת עבודה

  79. טופס תביעה תאונת עבודה ללא חתימת המעביד

  80. ערעור מצד המעסיק על פיצויים בתאונת עבודה

  81. חשיבות גרסה ראשונית בבית חולים - תאונת עבודה

  82. תאונת עבודה - טענת עובד שלא קיבל הדרכה מהמעביד

  83. תביעה של טכנאי נגד בזק של טכנאי נגד בזק – תאונת עבודה

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון