? תאונת עבודה נפילה מגג – פיצויים


פסק דין

1. התובע עבד כפועל בשרותו של אחיו, הנתבע מס' 1 (להלן - הנתבע). הנתבע התקשר בהסכם (נ11/ מיום 16.2.92) עם הנתבעת מס' 3 (להלן - הנתבעת), לבצע פירוק סככה בחצר מפעלה במפרץ חיפה. ביום 18.2.92, תוך כדי ביצוע העבודה, עלה התובע על גג הסככה כדי לפרק את לוחות האסבסט מן הגג. אחד הלוחות נשבר, התובע נפל לארץ ונפגע קשות (ארוע זה ייקרא להלן - תאונת עבודה נפילה מגג).

בגין תאונת עבודה נפילה מגג הוגשה התביעה דנן בה מבקש התובע לחייב את אחיו - מעבידו ואת מבטחתו "מגדל", וכן את הנתבעת ואת מבטחתה "כלל", לשלם לו פיצויים על נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונת עבודה נפילה מגג.

הנתבעת הגישה הודעת צד שלישי נגד מעבידו של התובע (אחיו, הוא הנתבע מס' 1) ונגד מבטחתו "מגדל" והיא טוענת כי במקרה שתוטל עליה אחריות חייבים הם לשפותה על מה שתיאלץ לשלם.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לאחריות, לשיפוי, ולהיקפם של הנזקים.

2. לנתבע מס' 1 לא היה כל נסיון בפירוק גגות אסבסט וסככות. הנתבעת לא בדקה את יכולתו ונסיונו של הנתבע. היא התקשרה איתו בהסכם מיום 16.2.92, והסכם זה קובע כדלקמן:

"הסכם לביצוע פירוק סככה

הקבלן X מחמד ת.ז. X מתחייב לבצע פירוק סככה ... התמורה עבור ביצוע העבודה תהיה - חומרים (אסבסט גלי-פח גלי צנורות מתכת). הקבלן מתחייב למסור את השטח נקי.חתוך הקונסטרוקציה יתבצע אחרי הורדת האסבסטים והפחים על ידי עובד אבידן.תינתן עזרה להעמסת החומרים על משאית ע"י מלגזה.הקבלן יגיש חשבוניות מס על העבודה שיבצע.אבידן תגיש חשבוניות מס על החומר שיפורק.ערך העסקה 800 ש"ח + מע"מ.עם חתימת הסכם זה יהיה לקבלן בטוח חוות מעבידים עבור כל עובדיו וכן בטוח צד ג'.חברת אבידן היא חלק מהפוליסה.העבודה חייבת להסתיים תוך 10 ימים מחתימת החוזה. ( - ) אחמד X ( - ) אבידן תעשיות מתכת בע"מ"

העבודה בוצעה ללא נקיטת אמצעי זהירות הכרחיים. התובע נפל מן הגג מגובה של כ6- מטר כאשר לוח אסבסט נשבר. לנתבע ביטוח חבות מעבידים שנעשה אצל הנתבעת מס' 2 (נ13/) אך הוא לא פעל כמוסכם בנ11/ בענין הביטוח, והפוליסה אינה כוללת את הנתבעת כמבוטחת במסגרת הפוליסה. לנתבעת ביטוח לגבי חבותה בגין תאונת עבודה נפילה מגג, שנעשה אצל הנתבעת מס' 4 "כלל" (ראה נ16/).

3. אין צורך להרחיב את הדיבור באשר לחובתו של הנתבע, המעביד, כלפי התובע, עובדו, לנקוט אמצעי זהירות הנחוצים בעבודה, למנוע סיכונים מיותרים ולקיים את הוראת פקודת הבטיחות בעבודה ותקנותיה. ע.א. 5425/97 עירית ק. מוצקין נ' נטליה דביר, תקדין עליון 9902) 524. אמצעי זהירות (כגון משטחי זחילה, רשת בטחון, או עיגון בריתמה) לא ננקטו במקרה דנן, וכתוצאה מכך נגרמה תאונת עבודה נפילה מגג. יש לקבוע איפוא שהנתבע אחראי בנזיקין כלפי התובע בגין תאונת עבודה נפילה מגג.

הנתבעת אינה מעבידתו של התובע. היא מסרה את העבודה לנתבע כקבלן עצמאי, אך בהיותה בעלת הסככה או מחזיקתה, ומזמינת העבודה המסוכנת שבחלקים ממנה גם היא נטלה חלק, גם היא חייבת בנזיקין כלפי התובע. ראשית, מפני שלא נקטה בזהירות הראויה והתרשלה כשבחרה את הנתבע, להיות הקבלן לביצוע העבודות על פי החוזה. סעיף 15(1) לפקודת הנזיקין. לא נבדק אם הוא קבלן מנוסה, ולא היה לו כל נסיון בעבודות מעין אלה, והוא לא חוייב, בחוזה או בכל אופן אחר, לנקוט אמצעי זהירות כלשהם במהלך העבודה, שעה שהנתבעת חייבת היתה לדעת שמדובר בעבודה מסוכנת בגובה ושהגג שביר בהיותו עשוי פלטות אסבסט ישנות. גם היא לא נקטה כל אמצעי זהירות, וחובתה באשר לכך מקורה לא רק בחובת הזהירות הכללית, אלא גם בפקודת הבטיחות בעבודה ובתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), תשמ"ו - 1986, ראה במיוחד תקנה 3 ותקנה 5. סעיף 16 של התקנות קובע:

תופש מפעל חייב למלא אחר הוראות תקנות אלה זולת אם החובה מוטלת במפורש על אחר. "(א)

התקשר תופש מפעל לשם ביצוע עבודה כלשהי על גג שביר או תלול, או עבודה אחרת כלשהי המחייבת דריכה או הימצאות עליו, התקשרות חוזית עם קבלן מומחה לביצוע העבודה, חייב הקבלן למלא אחרי הוראות תקנות אלה, זולת אם החובה מוטלת במפורש על העובד מטעמו". (ב)

היינו, שרק בהתקשרות עם "קבלן מומחה לביצוע העבודה" המסוכנת על הגג, ניתן לראות מבחינת המזמין, את הקבלן כחב בחובות שקובעות התקנות. בהעדר קבלן כזה, אין בשום התקשרות אחרת כדי לשחרר את תופש המפעל, מאחריות.

אני קובע על כן שהנתבע והנתבעת, יחד ולחוד, אחראים כלפי התובע לפצותו על נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונת עבודה נפילה מגג.

4. באשר לרשלנות התורמת: מדובר בעובד הנתון למרות מעבידו. התובע לא היה מנוסה בעבודות פירוק אסבסט. לא ניתנה לו כל הדרכה. לא הועמדו לרשותו אמצעי זהירות. אמנם, אדם זהיר, לא יעלה על גג אסבסט שביר בלא נקיטת אמצעי זהירות. אך, לגבי עובד בשרות מעבידו הנתון למרותו, וכשמדובר בהפרת חובה חקוקה, נפסק כי "רק אם יצליח המעביד המזיק להראות, שהעובד הפעיל שיקול דעת עצמאי באופן שהוא יצר את הסיכון כתוצאה מהחלטתו החופשית ולא רק פעל בתוך דל"ת אמות הסיכון שיצר המעביד על ידי הפרת חובתו החקוקה, עד שפגיעתו היתה פועל יוצא מאותו סיכון, רק אז ייחס בית המשפט אשם תורם לעובד ויאמר כי עליו לשאת בחלק מן הנזק". ע.א. 435/85 מחמור בע"מ נ' אטדגי, פ"ד מא(4) 524. עוד נפסק כי "קיימת נטיה במדיניות השיפוטית שלא להטיל אחריות על העובד הנפגע בשל "אשם תורם", אלא במקרים ברורים, בהם אשמו של העובד כגורם לתאונת עבודה נפילה מגג בולט לעין". ע.א. 663/88 שיריזיאן נ' לבדי אשקלון בע"מ, פ"ד מז(3) 225.

במקרה דנן לא עמדו לרשות התובע אמצעי זהירות כלשהם, והוא אך מילא את הוראות מעבידו. הוא חשמלאי, אין לו נסיון בעבודות פירוק של סככות וגגות, אך יש לו נסיון בעבודות בנין. התנהגותו לוקה בבירור בחוסר זהירות, וניתן למצוא בה אשם מוסרי במידה קטנה. ר' ע"א 655/80 מפעלי קרור בצפון בע"מ נ' מרציאנו, פ"ד לו(2) 592; ע"א 662/89 מדינת ישראל נ' קרבון, פ"ד מו(2) 593.

במצב דברים זה אני מחליט לזקוף לחובתו של התובע רשלנות תורמת בשיעור של 10 אחוזים.

5. התובע יליד 23.9.62. תאונת עבודה נפילה מגג ארעה ביום 18.2.92. התובע היה אז כבן 29 שנים + 5 חודשים. נגרמו שבר מרוסק בחולית הגב ושברים ונזקים בחוליות נוספות. התובע אושפז בבית החולים רמב"ם בחיפה עד ליום 26.3.92 לשכיבה מוחלטת על הגב, שתי הרגליים הושמו בגבס. ביום 4.3.92 בניתוח בהרדמה כללית, בוצע שיחזור וקיבוע פנימי של השברים. הוא נזקק לעזרים רפואיים כדי לרדת מן המיטה, ועם שחרורו מן האישפוז נאסר עליו לעמוד על רגליו.

המוסד לביטוח לאומי העריך כי לתובע נכות של 28 אחוז. לאחר הפעלת תקנה 15 הועמדה הנכות על 38 אחוז. מטעם התובע העריך ד"ר דניאל משה כי נכותו היא בשעור של 43.4 אחוז, ואילו פרופ' שטיין מטעם הנתבעים העריך את הנכות ב - 18.75 אחוז.

על מנת לקבוע את מצבו הרפואי של התובע מונה ד"ר סודרי להיות מומחה רפואי של בית המשפט. הוא נתן חוות דעת מיום 13.12.97. התובע התלונן על כאבים בגב התחתון ובקרסוליים, ועל חוסר יכולתו לעבוד וללכת. הליכתו היתה עם מקל ובצליעה כשהבטן בולטת. נמצאו צלקות ברגליים, ועמוד השדרה מצוי במנח עם כיפוף קדמי והגבלה בתנועות. בחוליות עמוד השידרה היה שבר מרוסק עם תמט חלקי והתבלטות לאחור של שני פרגמנטי עצם הגורמים לדחיקה לאחור ולהיצרות השק הדורלי. הוא העריך את נכותו כדלקמן: בגין השינויים הניווניים בקרסול שמאל והשפעה קלה על כושר הפעולה - 10 אחוז, לפי סעיף 35(1)ב; נכות נוספת של 10 אחוז בגלל אותו מצב בקרסול הימני; נכות של 10 אחוז בגלל הצלקות המכערות וההחלשה של הרטינקולום אשר מאפשר את התבלטות גיד הטיביאליס אנטריור; 10 אחוזי נכות בגלל שבר בחוליה L4 עם תזוזה ניכרת ללא הגבלה בתנועה של עמוד השידרה בקרבת החוליה, 5 אחוזי נכות בגלל השבר בחוליה L3 בלי תזוזה ניכרת שהתרפא. סה"כ הנכות הרפואית המשוקללת - 37.7 אחוזים לצמיתות.

6. מאז תאונת עבודה נפילה מגג אין התובע עובד. הוא מקבל תגמולים מאת המל"ל ולטענתו אינו מסוגל לעבוד כלל כחשמלאי. ניתן לקבל את טענתו כי אינו יכול לחזור לעבודה פיזית כחשמלאי. אני מקבל כי לאור עיסוקו בעבודה פיזית נכותו התיפקודית גדולה מזו הרפואית. אך ניתן להניח שהיה ביכולתו למצוא עיסוק חלקי כלשהו, ולממש חלק מסוים, לא גדול, של כושר השתכרותו, שכן הוא לא איבד לגמרי כושר זה.

מיעוט הראיות והנתונים מביאני לפסוק את הפיצויים, במקרה דנן, באופן גלובלי. יש לקחת בחשבון כי עובר לתאונת עבודה נפילה מגג השתכר התובע אצל אחיו, משכורת נמוכה יחסית. היו חודשים בהם עבד 14 יום בלבד, ושכרו הגיע לסכום של 1,500 ש"ח לחודש. בינואר 1992 עבד 20 ימים והשתכר 2,400 ש"ח. סכום זה עולה כיום לכדי 4,670 ש"ח לחודש.

עבור הנזק הבלתי ממוני, אפסוק לתובע סכום של 200,000 ש"ח. עבור שנתיים של הפסד מלא אפסוק לתובע 110,000 ש"ח; עבור יתר התקופה עד היום אפסוק לו 225,000 ש"ח. כיום הוא בן כמעט 38 שנה. לפניו עוד כ27- שנות עבודה. אעריך את הפסדי ההשתכרות בעתיד בסכום של 600,000 ש"ח. בחיי יום יום הוא יכול להסתדר בעצמו, אם כי יש לקחת בחשבון עלות מסוימת לגבי עזרת צד שלישי, ובגין מגבלה קלה מאוד בניידות. אעריך זאת, לעבר ולעתיד, בסכום של 100,000 ש"ח.

מתקבל איפוא, לזכות התובע, סכום של 1,235,000 ש"ח, בצירוף ריבית כחוק לגבי הפסדים בעבר ממחצית כל תקופה. לאחר הניכוי בגין הרשלנות התורמת מתקבל סכום של 1,111,500 ש"ח. מזה יש לנכות את תגמולי המל"ל, העולים כיום לכדי 432,000 ש"ח. (ר' חוות דעתו של האקטואר שי ספיר נ15/ הקובעת את שווי התגמולים ליום 30.10.99 בסך 411,479 ש"ח). היתרה לזכות התובע היא, איפוא, בסכום של 679,500 ש"ח, בתוספת הריבית האמורה.

7. הנתבע מס' 1, ומטעמו המבטחת "מגדל", והנתבעת מס' 3, ומטעמה המבטחת "כלל", חייבות הדדית לשלם לתובע את הסכום הנ"ל.

באשר לחלוקה ביניהם, לצורך היחסים הפנימיים שבין מעוולים במשותף: החובה לדאוג לכך שהעבודה תיעשה תוך נקיטת אמצעי זהירות היתה מוטלת, במקרה דנן, על שניהם. כל אחד מהם סטה חמורות ממידת הזהירות הנדרשת. אולם, ניתן לומר כי הסטיה של הנתבע היתה חמורה יותר, בהיותו מעבידו הישיר של התובע, לעומת הנתבעת, שהיתה מזמין העבודה ותופשת הסככה. אעריך, על כן, לאור אשמתם המוסרית של שני המעוולים, כי חלקו של הנתבע יעלה ל 60 אחוזים, וחלקה של הנתבעת יעלה ל 40 אחוזים.

8. נותר לדון בשאלת השיפוי. ההסכם בין הנתבע לבין הנתבעת הועלה על ידי מנהל הנתבעת על הכתב, בכתב ידו. הנתבעת היא הנסח. לעניננו, נכתב בהסכם אך זאת: "עם חתימת חוזה זה יהיה לקבלן בטוח חוות (כך במקור, צ"ל - חבות) מעבידים עבור כל עובדיו וכן ביטוח צד ג'. חברת אבידן תהיה חלק מהפוליסה".

ההלכות בנדון זה נסקרו בע"א 3192/93 משה"ב חברה לשכון בנין ופיתוח בע"מ נ' כחלון ואח', פ"ד נ חלק ראשון, עמ' 210. דובר שם בתניה לפיה "קבלן המשנה מקבל על עצמו כל אחריות לתאונת עבודה נפילה מגג... קבלן המשנה משחרר את משה"ב מכל אחריות או חובה הן לפי פקודת הנזקים האזרחיים 1944... או חובה אחרת בקשר לתאונת עבודה נפילה מגג,... והוא מתחייב בזה לפצות ולשפות את משהב בעד כל תביעה ו/או נזק אחר שיגרם למשהב בגין כל האמור לעיל". על תניה כגון זו, נפסק כי "ההלכה בנושא זה ברורה וכי תניית השיפוי הנדונה ברורה דייה, ויש לפרשה כמטילה חובת שיפוי על קבלן המשנה כלפי הקבלן אף שהקבלן שותף לאחריות בנזיקין כלפי הנפגע" וכי "לא ניתן לצמצם את חבותו לאור סעיף השיפוי החוזי הבלתי מסוייג". לעומת זאת, באשר לחובה לדאוג למבטח, נאמר שם: "אין חולק כי התחיבותו של הקבלן לדאוג לביטוח שיכסה גם את קבלן המשנה, קוימה, בכך יצא הקבלן ידי חובתו. אין לקרוא לתוך התחייבות הקבלן לדאוג לביטוח, התחייבות שלפיה אם יווצר מצב שבו לא יוכל המבטח לעמוד בחיובו כי אז קמה חבות על הקבלן. קבלן המקבל על עצמו לדאוג לביטוח שיכסה גם את קבלן המשנה, אינו מקבל על עצמו לשאת בנזקים שייגרמו ברשלנות קבלן המשנה, אם חברת הביטוח לא תעמוד בהתחייבותה אף על-פי שנערך ביטוח". ר' גם ת"א (באר שבע) 8/92 חריזמן נ' ע.ז.ג.ש. בע"מ ואח', תקדין מחוזי 97(2) 629.

בת"א (חיפה) 830/90 עבדאללה חליל סובחי נ' חברת החשמל, תקדין מחוזי 97(1) עמ' 524, נדונה תאונת עבודה נפילה מגג שארעה באתר של חברת החשמל, מזמינת העבודה. באותה פרשה נכתב בהסכם שבין המזמין לקבלן כי על הקבלן "למלא אחרי כל חובה שהחוק מטיל על מעביד בקשר עם העבודות ואנו אחראים לכך שאתם תהיו חופשיים מחובה זו ובמידה שתסבלו נזק והפסד כלשהם, על אף הוראה זו, באתה מידה אנו מתחייבים לשפות אתכם". עוד נכתב בהסכם: "אנו אחראים לכל נזק שיגרם לרכוש חברתכם... וכן לכל פגיעה בכל אדם...וכן נשפה אתכם בגין כל תביעה של נזק או פגיעה כלשהיא...". תוך התיחסות לע"א 3192/93 הנ"ל, בחנה כב' השופטת וסרקרוג את כוונת הצדדים בסכסוך שהתברר בפניה, והגיעה לכלל דעה כי "בפסק דין כחלון נקבע אמנם כי זכות השיפוי החוזית בין המזיקים לבין עצמם יכולה להיאכף גם אם המזיק הזכאי לשיפוי, ביצע מעשה נזיקין רשלני, אולם הכל בכפוף לכך שתניית השיפוי ברורה דייה, כדי לפרשה באופן המטיל אכן חבות כזו על המזיק חייב השיפוי".

לאור האמור, נראה לי שהנתבעת לא עמדה, במקרה דנן, בנטל להראות כי הנתבע קיבל על עצמו באמת ובתמים לשפות את הנתבעת אם תחוב בנזיקין בגין רשלנותה שלה. מתקבל על הדעת, כי כל אשר ביקשה הנתבעת בתנייה הנ"ל שבהסכם, היה לוודא כי לנתבע אכן ביטוח מתאים לכסות את אחריותו בגין תאונת עבודה נפילה מגג, ודבר זה אכן ניתן היה לוודא על ידי הכללת הנתבעת כמבוטחת בפוליסה. הכללה כזו ניתן לפרש, במקרה דנן, ככזו שאינה משפיעה על חלוקת הנטל בין המעוולים במשותף, כמתחייב מאשמתו המוסרית של כל אחד מהם, בגרימת הנזק, וכן ככזו היוצרת לטובת הנתבעת, ביטוח נוסף, למקרה שתקרת הביטוח בביטוח העומד לרשותה, במסגרת של חבות כלפי צד שלישי, לא יהא בה כדי לכסות את מה שתחוייב בו, בנזיקין. לא נטען בפני כי קיים מצב כאמור לגבי תקרת הביטוח של "כלל" לגבי "אבידן".

אני מחליט על כן לדחות את ההודעה לצד שלישי של הנתבעת נגד הנתבע.

9. לאור כל הקביעות שנקבעו לעיל, אני מחליט כדלקמן:

א. אני מחייב את הנתבע ואת הנתבעת, ביחד ולחוד, ואת מבטחותיהן הנ"ל לשלם לתובע את הפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונת עבודה נפילה מגג, בסכום של 679,500 ש"ח, בצירוף הריבית כאמור בסעיף 6 לעיל, עד היום.

יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשעור 15 אחוז מן הסכום המתקבל לתשלום, וכן מע"מ. כמו כן הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נפילה בדרך לעבודה

  2. נפילה במחסן בעבודה

  3. נפילה מכיסא בעבודה

  4. נפילה על היד בעבודה

  5. נפילה על הברך בעבודה

  6. נפילה במשרד בזמן עבודה

  7. נפילה ברחוב בדרך לעבודה

  8. נפילה בעבודה בגלל סחרחורת

  9. נפילה במקלחת במקום העבודה

  10. נפילה על היד - תאונת עבודה

  11. נפילה משרפרף - תאונת עבודה

  12. נפילה על הכתף – תאונת עבודה

  13. נפילה בעבודה קרע במיניסקוס

  14. נפילה של מנקה מדרגות בעבודה

  15. נפילת קרש על עובד באתר בניה

  16. נפילה אחורה בזמן העמסת סחורה

  17. נפילה על האגודל במהלך העבודה

  18. נפילה במטבח במלון תאונת עבודה

  19. נפילה בגלל סחרחורת בדרך לעבודה

  20. נפילה בעבודה בגלל רטיבות במטבח

  21. ? תאונת עבודה נפילה מגג – פיצויים

  22. קשר בין נפילה בעבודה לכאבי גב

  23. הכרה בנפילה בעבודה כתאונת עבודה

  24. נפילה במדרכה עקב עבודות תיקונים

  25. נפילת אבנים על הראש - תאונת עבודה

  26. נפילה מקומה שלישית - תאונת עבודה

  27. נפילה על הברך בעבודה - ביטוח לאומי

  28. ? תאונת נפילה מרצפה בולטת ברחוב – פיצויים

  29. נפילה בדרך למכונית לפני נסיעה לעבודה

  30. נפילה בדרך לעבודה ממקום שאינו המעון הקבוע

  31. נפילה באתר בניה עקב קונסטרוקציה מעץ פגומה

  32. נפילת קבלן עצמאי בעבודות טיח אשר הועסק בבניית בית

  33. נפילה על אחת הגרוטאות שהיו מונחות בחוסר סדר בעבודה

  34. החליקה על מים בחדר בו עבדה, במהלך עבודות ניקיון שבוצעו שם

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון