תביעה של טכנאי נגד בזק של טכנאי נגד בזק – תאונת עבודה


פסק דין

1. ביום 8.3.92, תוך כדי עבודתו כטכנאי טלפונים של הנתבעת מס' 1 (להלן: "בזק") בעת שביצע עבודה אצל הנתבעים מס' 2 – 4, נפגע התובע בתאונת עבודה. עניינה של החלטה זו בשאלות אופן קרות התאונה והאחריות לה (עמ' 7; עמ' 42).

רקע עובדתי

2. ביום התאונה נשלח התובע ביחד עם עוזרו אסמעיל סלאמה לבצע תיקון אצל מנוי בבית צפפא 15 בירושלים. התיקון כלל מתיחת חוט טלפון מגג הבית אל עמוד הטלפון הקרוב. כדי לבצע את העבודה היה צריך לעלות לגג הבניין.

הסולם שסופק לתובע ולעוזרו על ידי בזק לא הגיע לגג הבניין. בנסיבות אלה החליט התובע לעלות אל הגג באמצעות סולם ברזל שהיה מותקן על הקיר החיצוני של הבניין – ראו הצילומים שצורפו כנספח א' לתצהיר התובע. סולם הברזל הנ"ל מוגבה מפני הקרקע, כפי שמופיע בצילומים, והעלייה אליו אמורה להיעשות באמצעות טיפוס על סולם נוסף. לדברי התובע, הסולם שספקה לו בזק לא התאים לעליה לסולם הברזל, משום שהיה גבוה מעבר לתחתית סולם הברזל ושימוש בו היה מסכן אותו בנפילה מגובה בזמן המעבר לסולם הברזל. התובע והלקוח עלו, אפוא, אל סולם הברזל (וממנו לגג הבניין) באמצעות סולם עץ שסיפק הלקוח. לאחר בדיקת השטח ירדו מהגג. עליה זו אל הגג והירידה ממנו עברו, לדברי התובע, ללא תקלות.

התובע מוסיף וטוען, כי בפעם השניה החל לעלות בסולם העץ עם ציוד שכלל כבלי טלפון וכלי עבודה שאותו החזיק בידו השמאלית, כאשר לפתע נשבר אחד השלבים של סולם העץ. התובע אחז ביד ימינו אינסטינקטיבית באחד משלבי סולם הברזל ומיד חש מתיחה בכל הגוף. אחרי "שהשוק וההלם הראשוני עבר גיששתי לשלב הבא וירדתי. זה היה בסולם העץ" (עמ' 17). בהמשך לאמור לעיל הגיש את תביעתו.

3. הנתבעים מס' 2 –3 הנם הבעלים של הבית שבו בוצעה העבודה. ביום התאונה היה הבית מושכר לנתבע מס' 4. הנתבעים מס' 2 –3 לא נכחו במקום בעת ההתרחשות ואין להם כל ידיעה אישית אודותיה.

הנתבע מס' 4, מר אמנון ישראלי, אימת בתצהירו את תאור התובע אודות אופן העלייה לגג הבית דרך סולם העץ וסולם הברזל. לדבריו, התובע ביקש ממנו סולם כדי שיוכל להגיע לסולם הברזל תוך שהסביר, כי עוזרו משתמש באותה עת בסולם של בזק. מר ישראלי נתן לו את הסולם הביתי שלו, העשוי מעץ, שהיה תקין לחלוטין ובשימושו הסדיר. ישראלי הלך לעיסוקיו בבית המלאכה הסמוך ולא נכח בעת התאונה, אולם לאחר זמן מה קרא לו התובע והחזיר לו את סולם העץ כשאחד משלביו שבור. באותה הזדמנות אמר "שנפל ופוחד שתהיה לו בעיה ביד". התובע היה אז לבד בחצר (עמ' 26).

4. בעוד שהתובע טען כי התאונה אירעה בעת שניסה לעלות אל הגג וכאשר עוזרו איסמעיל סלאמה עובד על העמוד שממול, הרי אסמעיל העיד שהתובע נפל בעת שהוא והתובע ירדו יחדיו מהגג לאחר שתיקנו את התקלה ביחד: "עכשיו הוא ירד מסולם הברזל לסולם העץ. סולם העץ נשבר. הוא נשאר באחת הידיים תלוי תופס על סולם הברזל. ביד השניה היה לו חוט. הוא זרק את החוט מהיד…" (עמ' 20). אסמעיל רץ לדבריו לרכב, הביא את סולם בזק והתובע עבר אליו וירד לקרקע (שם). אלא שבה בעת אשר אסמעיל בעדותו, כי התאונה ארעה כפי שספר עוד בשנת 1992 בעדותו שבכתב שצורפה כנספח ד לתצהירו של עד ההגנה ארפי. והנה, באותה עדות מספר אסמעיל כי "תוך כדי טיפוס על הסולם העולה לגג המנוי נפל מר מועלם לשלב הבא תוך כדי שהוא תלוי ביד ימין" (ההדגשה שלי – י.ע.).

5. איזה ממצאים עולים מהאמור לעיל?

גרסת התובע, כי השתמש בסולם העץ של הנתבע מס' 4 כדי להגיע מפני הקרקע אל קצהו התחתון של סולם הברזל המוביל אל הגג, שהיה מותקן על הקיר החיצוני של הבניין, וכי מעד בעת שנמצא על סולם העץ לאחר שאחד משלביו נשבר לפתע, נתמכת הן בדברי איסמעיל והן בדברי ישראלי, אשר התובע הראה לו את השלב השבור. אין סיבה שלא לאמץ רכיבים אלה של גרסתו.

דומני, כי השאלה: האם התובע מעד בעת שביקש לעלות באמצעות סולם העץ אל סולם הברזל כדי לבצע את העבודה על הגג (כפי שספר התובע), או שמא בעת שביקש לרדת מסולם הברזל אל סולם העץ לאחר שכבר השלים את העבודה על הגג (כפי שספר איסמעיל בפתח עדותו) - אינה צריכה הכרעה. הנתון הקובע לצורך הדיון בשאלת האחריות הנו, שכדי לבצע את העבודה על הגג ולהגיע מפני הקרקע לקצהו התחתון של סולם הברזל השתמש התובע בסולם עץ שאחד משלביו נשבר. נראה כי לעניין זה אין כל נפקה מינה אם הדבר אירע בעת שהתובע עלה בסולם העץ או ירד בו. עם זאת ובבחינת למעלה מן הדרוש אציין, כי עדותו של התובע שלפיה מעד בעת שביקש לעלות אל הגג, בעוד איסמעיל עובד על העמוד שממול, מתיישבת יפה עם מה שסיפר איסמעיל בעדותו שבכתב נספח ד' (אשר איסמעיל שב ואשר את נכונותה בבית המשפט – ראו בעמ' 20 למטה). עדות התובע גם משתלבת עם דברי ישראלי, שעולה מהם כי בעת שהתובע בקש ממנו את הסולם ועלה אל הגג עבד איסמעיל עם סולם בזק במקום אחר. לכך יש להוסיף כי גרסת איסמעיל, שלפיה לאחר מעידת התובע רץ לרכב והביא את סולם בזק כאשר התובע תלוי כל העת על סולם הברזל עם ידו האחת, נראית מאולצת במשהו. הסברו של התובע כי הצליח לרדת לאחר ש"גישש" בדרך זו או אחרת לשלב הבא של סולם העץ נראה מסתבר יותר, מה עוד שגם ישראלי ציין בעדותו שבעת שהגיע לחצר אחרי התאונה נמצא שם התובע לבד (יצוין שדרך אפשרית לכך שהתובע הצליח לרדת לבדו הנה, למשל, שלאחר שנותר תלוי ביד אחת על שלב של סולם הברזל הצליח לאחוז בשתי ידיו בשלב תחתון, מה שאפשר לו להניח את רגליו על השלב הבא של סולם העץ). אני קובע, אפוא, שהתובע מעד בעת שביקש לעלות בסולם העץ אל סולם הברזל, וזאת לאחר שאחד משלביו של סולם העץ נשבר. התובע נותר תלוי כשידו הימנית אוחזת באחד משלביו של סולם המתכת. לאחר מכן הוא הצליח איכשהו לרדת לקרקע.

6. בעת התאונה היו התובע ואיסמעיל מצוידים בסולם בזק סטנדרטי שאורכו 3 מטר (עמ' 40). הסולם ניתן להארכה ל- 5 מטר. מהראיות עולה שאי אפשר היה להגיע באמצעותו לגג הבניין (לפי עדות התובע בעמ' 13 היה גובה הבניין כ- 10 מטר; לפי עדות איסמעיל בעמ' 21 דובר ב- 6 מטר; לפי עדות הנתבע 3 בעמ' 42 הגובה 6 - 7 מטר).

7. התובע הסביר בעדותו, שאי אפשר היה להשתמש בסולם בזק הסטנדרטי שבו היו מצוידים כדי להגיע לסולם הברזל, משום ש"יש בעיה של מעבר מסולם לסולם. כאשר סולם אחד לא המשך של סולם שני, אלא צריך לעבור מצד אחד של הסולם לשלב השני של הסולם השני אתה נוטה על צדך ועובר עבירה מבחינת עבודה על הסולמות יש נטייה שאסור לעבור אותה" (עמ' 11). ולמטה מזה (בעמ' 12):

"…הסולם שאני משתמש בו כדי להגיע לסולם המתכת חייב ליצור המשכיות עם סולם המתכת, אחרת אני צריך לעבור מסולם אחד לסולם שקבוע בקיר וקיים מצב שאני עובר את התקנה שאוסרת שהסולם יטה, זה לא בטיחותי לעבור בצורה כזאת ולכן חייב להיות רצף בין הסולמות..".

הסברו הנדון של התובע לא נסתר על ידי עדי ההגנה והוא סביר בעיני. אין צורך בחוות דעת של מומחה כדי לקבוע שמעבר מסולם אחד לסולם שני, שאינו נמצא ברצף לסולם הראשון אלא מימינו, עלול לגרום לאובדן היציבות בעת המעבר. ברי שזהו תמרון מסוכן.

הוא הדין לגבי האפשרות להניח את הסולם הראשון על גבי הסולם השני באופן שתהיה קיימת ביניהם חפיפה. גם בעניין זה מקובלים עלי במלואם דברי התובע, אשר לא למיותר להביאם כלשונם (בעמ' 12):

"לשאלת בית המשפט מדוע לא יכולתי להשתמש לצורך זה בסולם של בזק, כי הוא היה מגיע גבוה מידי, בערך עד לשלב השני או השלישי של סולם המתכת ואז אני צריך לעבור מסולם לסולם, הסולם לא יכול להחזיק את עצמו, הוא לא מקובע בקיר והוא יכול לזוז בזמן המעבר וזה אסור. זה יכול לגרום לאיבוד שווי משקל. לעומת זאת הסולם של ישראליי הוא כיסה את הגובה, לא עבר את השלב הראשון של סולם המתכת, לא הייתה תסבוכת לעלות בהמשכיות. היה רצף של עליה".

בחקירתו הנגדית התייחס התובע לאפשרות הנוספת של הצבת סולם בזק (של 3 מטר) בזווית קהה באופן שקצהו העליון יסתיים בנקודת ההתחלה של סולם הברזל, ואלה היו דבריו (בעמ' 13): "… דעתי שזה לא בטיחותי ולכן זה לא היה בא בחשבון". גם דברים אלה לא נסתרו, הם נראים סבירים בעיני ואני מאמצם, שהרי פשיטא היא שהנחת הסולם בזווית קהה כפי שהציע ב"כ בזק עלולה להכביד מאד על הטיפוס ולהופכו למעשה לוליינות לשמו.

סיכומו של דבר: אי אפשר היה להשתמש בסולם בזק הסטנדרטי באורך 3 מטר, שבו היה מצויד התובע, כדי לעלות לגג הבניין. גם אי אפשר היה להשתמש בסולם זה בבטחה כדי להגיע מפני הקרקע לקצהו התחתון של סולם הברזל שהיה מותקן על הקיר החיצוני.

8. מר רפי ארפי, שהנו הממונה על הבטיחות במחוז ירושלים של חב' בזק, צירף לתצהירו נוהל "בטיחות בסולמות לעובדי חוץ". מהנוהל עולה כי בבזק מאושרים לשימוש מספר סוגי סולמות. הסולם הקצר ביותר הנו באורך 3 מטר. מר ארפי אשר בעדותו כי זהו הסולם שבו מצויד צוות טכנאים מסוגו של התובע: "הסולם הסטנדרטי שיש לצוות זה של 3 מטר" (עמ' 40). הסולם הארוך ביותר הנו באורך 5 מטרX 2 חלקים (כ- 9 מטר בסה"כ כפי שעולה מסעיף 15 לנוהל, המחייב חפיפה של מטר אחד לפחות בין שני החלקים). כמו כן קיימים סולמות מכניים המותקנים על כלי הובלה.

התובע אשר בעדותו שהוא הכיר את נוהל הבטיחות וידע שאסור להשתמש אלא בסולמות של בזק (עמ' 10). יחד עם זאת הסביר (בעמ' 11) כי "זה התחייבות פורמאלית של העובד שהוא ישתמש בציוד החברה אך לא בכל המקרים זה הנושא, כי לא עושים כל סולם, לגבהים יותר נמוכים שאנו צריכים לעבוד וזה הערתי תשומת לב האחראי". בדבריו אלה כוון למה שכבר עמדנו עליו קודם, כי כדי להגיע מפני הקרקע לקצהו התחתון של סולם הברזל אי אפשר היה לעשות שימוש בסולם בזק הסטנדרטי של 3 מטר שבו צויד. אכן, כאשר נקלע העובד למצב שבו הציוד שסופק לו לא מאפשר לבצע את המשימה שהוטלה עליו אין כל תימה בכך שהוא מנסה לאלתר, אך לכך עוד נחזור בהמשך.

יצוין שגם עד ההגנה דני מור, שהיה ממונה על התובע בעת התאונה, אשר בעדותו שאין בנמצא סולמות קצרים מ- 3 מטר (עמ' 40). לשאלה כיצד נוהגים כאשר צריכים להגיע לגובה נמוך יותר השיב, כי "מעמידים את הסולם קצת בצד. השני מחזיק לו" (עמ' 40). לעיל עמדנו על כך כי בכל הקשור להגעה מפני הקרקע לסולם הברזל דרך פעולה זו אינה בטוחה, ואי אפשר היה לדרוש מהתובע לאמצה.

9. מהעדויות עולה כי הבניין שבו בוצעה העבודה הנו בן שתי קומות. סביר, אפוא, להניח שגובה הגג מפני הקרקע הנו כ- 7 מטר, כפי שהעידו איסמעיל (בעמ' 21) ובעל הבית ראובן כסל (עמ' 41 – 42). למרות שהסולם הסטנדרטי שבו צויד התובע לא הספיק כדי לטפס ישירות מפני הקרקע לגג, שכן אורכו המרבי כשהוא פתוח הנו רק כ- 5 מטר, יש להניח, כי סולם ארוך יותר של בזק, כגון: זה שאורכו 9 מטר או סולם מכני המותקן על רכב, היה מאפשר לבצע את המשימה בבטחה.

10. אין מחלוקת, שהתובע לא פנה לממונים עליו בבקשה לספק לו סולם ארוך יותר מהסולם הסטנדרטי של 3 מטר שצויד בו.

11. מן העבר האחר יצוין, כי נוהל הבטיחות לא כולל הוראה האוסרת באופן מפורש וחד משמעי להיעזר בסולם של הלקוח. סעיף 6 לנוהל מפרט כי "בחברת בזק מאושרים לשימוש הסולמות שלהלן…", אולם בשום מקום בנוהל לא נאמר באופן חד משמעי שאין לעשות שימוש, ולו חד פעמי, בסולמות אחרים. בסעיף 10.2 לנוהל אין כדי להשלים את החסר. סעיף זה קובע, כי "אין להשתמש בתחליפים לסולם כגון: כסאות, שולחנות, או כל תחליף אחר נייח, או נייד, למעט מתקנים אשר אושרו על ידי יחידת הבטיחות הארצית בחברת הבזק". דא עקא, מנוסח זה לא ברור די הצורך שגם סולם של לקוח (להבדיל מכסא או שולחן וכיוב') הנו תחליף אסור. אין זה מן הנמנע שעמימות זו תרמה לכך שהתובע הבין שה"התחייבות" להשתמש בסולמות בזק הנה "פורמאלית" גרידא. בהקשר זה לא למיותר להטעים שאפילו מר דני מור, שהיה הממונה הישיר על התובע, אשר בעדותו שהוא בעצמו נטל לעיתים סולם מהלקוח וזאת "במטרה להשלים את המשימה" (עמ' 39). דומה כי דברים אלה, המדברים בעד עצמם, מלמדים מה היה הלך הרוח האמיתי בבזק בעניין ההקפדה על "התחייבות" זו.

ועיקרם של דברים: התובע היה בעת התאונה טכנאי טלפונים גרידא (סעיף 7 לתצהיר דני מור). לתובע היה ממונה ישיר: מר דני מור הנ"ל, אשר שיבץ את התובע בביצוע המשימה הספציפית שבמהלכה נפגע (עמ' 39 למטה). מר מור אף אמור היה לפקח על ביצוע העבודה (שם). והנה, למרות ששמענו ממור שב"שיחות בטיחות" שהתקיימו מעת לעת עם העובדים הזכירו להם במישור העקרוני שיש להשתמש רק בסולמות בזק, הרי לא שמענו ממנו ולו ברמז, שקודם לשליחת התובע לבצע את העבודה על גג הבניין שברח' בית צפפא 15 דאג לברר, אם הסולם הסטנדרטי באורך 3 מטר יאפשר לבצעה בבטחה. אף לא שמענו ממנו שטרח להזכיר לתובע לברר עניין זה בעצמו ולחזור אליו במידת הצורך בבקשה לקבל סולם אחר. מצד שני ראינו לעיל שמור בעצמו נהג לעיתים להשתמש בסולם של הלקוח כדי "להשלים את המשימה".

הניתוח המשפטי – האחריות לתאונה

12. על פי ההלכה הפסוקה, יחסים של עובד ומעביד מטילים על המעביד חובה מוגברת לדאוג לביטחון של עובדו. חובת הזהירות של המעביד הנה משולשת: דאגה לצוות עובדים מיומן, לכלי עבודה וחומרים ראויים, ולשיטת עבודה מתאימה והדרכה ופקוח יעילים.

לב המחלוקת במקרה דנן מתמקד ברכיבי החובה שעניינם באספקת כלי עבודה מתאימים, מחד, ובנקיטת הדרכה ופיקוח יעילים, מאידך. הדברים שלובים זה מזה ולהלן אדון בהם במאוחד.

13. עבודתו של טכנאי בזק כגון התובע נעשית לעיתים רבות בגבהים. לצורך זה מצוידים הטכנאים וביניהם התובע בסולם סטנדרטי שאורכו 3 מטר, היכול להיפתח ל- 5 מטר. לדעתי, המעביד צריך לצפות שהסולם הסטנדרטי לא יאפשר לטכנאי לבצע את המשימה הקונקרטית שהוטלה עליו, כפי שארע במקרה דנן. וודאי שהמעביד צריך להוסיף ולצפות, שכדי להשלים את המשימה בלוח הזמנים שהוטל עליו ינסה הטכנאי לאלתר על ידי שימוש בתחליפי סולמות, שלא לדבר על סולם ממש השייך ללקוח. יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון בע"א 3463/95 מדינת ישראלי נ' דרעי, פורסם בדינים ועוד, דינים עליון כרך מד, 626:

"דרכו של עובד להשתדל ולעשות את עבודתו גם נוכח היעדר תנאים נאותים. עובד שיקיים בעצמו 'שב ואל תעשה' בכל פעם שייתקל בבעיה כלשהי ולא ינסה לפתור את הבעיה בכוחות עצמו באורח סביר, ולוא גם על דרך האילתור, לא יפיק רצון ממעבידו…".

בהקשר זה חשוב להטעים, כי האלתור במקרה דנן: שימוש בסולם של הלקוח, לא היה כרוך בסיכון רב ובלתי סביר (כגון: טיפוס בחבל או אקרובטיקה מסוכנת), אלא דובר באלתור שאינו כרוך בסיכון מיוחד, שכל עובד סביר היה נוקט בו. הממונה הישיר על התובע, מר דני מור, הודה שגם הוא נהג לבצע אלתורים דומים כדי ל"השלים את המשימה". אכן, אם אצל הממונה נפלה שלהבת מה יגיד הטכנאי? שימוש בסולם של הלקוח כדי לפתור בעיית גישה באתר העבודה נמצא, אפוא, בגדר מתחם הצפיות של בזק והיה עליה לקדמו בנקיטת אמצעי זהירות מתאימים.

לדעתי, במצב דברים זה לא היה די בהסתמכות כללית וסתמית של בזק על הוראות הבטיחות אלא נדרש ממנה לברר ולדאוג - קודם לשיבוצו של הטכנאי למשימה קונקרטית - שהסולם שהוא מצויד בו יאפשר לבצע את המשימה בבטחה. לאור מהותה של הסכנה שבה מדובר והיותו של אלתור בגדר מתחם הצפיות הסביר לא ניתן להסתפק בהדרכה ובפיקוח ערטילאיים וכלליים אלא נדרש מבזק "לרכז פיקוח ולוודא ביצוע" (השוו: ע"א 707/79 וינר את טיקו ואח' נ' אמסלם, פורסם בדינים ועוד). בנוסף לאזהרות כלליות הניתנות לעובדים ב"שיחות בטיחות" היה, אפוא, צורך, בהדרכה ובפיקוח אפקטיביים, המבוצעים בצמידות לעבודה הקונקרטית המוטלת על העובד.

ישום אמות מידה אלה על ענייננו פשוט בתכלית ואינו כרוך במאמץ יוצא דופן מצד בזק: כזכור, מי ששיבץ את התובע לבצע את המשימה שבמהלכה נפגע היה הממונה הישיר עליו: מר דני מור. דבר לא מנע ממור (או ממי שקיבל עבור בזק את פניית הלקוח) לברר מראש מהו גובה הגג שיש לעבוד עליו. דומה שלצורך זה די היה לשאול את הלקוח כמה קומות יש בבניין. אם התובע הכיר את הבית אפשר היה לשאול גם אותו. לו היה נערך בירור אלמנטרי מסוג זה קודם להקצאת המשימה לתובע ניתן היה לצייד את התובע מראש בסולם של 9 מטר או (במידת הצורך) בסולם מכני, מה שהיה מאפשר לו לבצע את העבודה בבטחה. ברי שניתן היה, למצעיר, להזהיר את התובע מראש ובאופן קונקרטי, כי הסולם הסטנדרטי שאורכו 3 מטר עלול לא להספיק ושאם יתקל בבעיה עליו לחזור למחסני בזק וליטול משם סולם חילופי. דא עקא, בזק בחרה לשלוח את התובע לבצע את העבודה עם סולם שאינו מתאים תוך שהשליכה את יהבה, בבחינת מצוות אנשים מלומדה, על הוראות הבטיחות הכלליות, אותן הוראות שהממונה מר מור הודה שהוא עצמו הפר אותן כדי ל"השלים את המשימה". בנסיבות העניין לא היה קושי לצפות את האפשרות שהתובע ישלים את החסר באמצעות אלתור, וזאת כפי שעשה בשעתו הממונה מר מור. על בזק היה לקדם אפשרות זו באמצעי הזהירות שהזכרנו. בזק לא עשתה כן ובכך הפרה כלפי התובע חובת זהירות.

אמנם גם התובע תרם לנזק ברשלנותו, שכן לו נמנע מלעשות שימוש בסולם הלקוח אלא היה חוזר ופונה לממונה בבקשה לקבל סולם מתאים אחר תחת הסולם הסטנדרטי שסופק לו, הייתה התאונה נמנעת. בהקשר זה ראוי לציין כי התובע היה טכנאי עם ותק של יותר מ- 20 שנות עבודה, מנוסה בעבודות שטח ואחראי על איש הצוות השני שנמצא עמו (עמ' 9 - 10). אולם בנסיבות העניין ברי, כי מידת אחריותו פחותה מזו של הנתבעת. בסופו של דבר פעל התובע כפי שפעל כדי לקדם את האינטרסים של המעביד. הדעת נותנת שחשש להצטייר כטרחן בעיני מעבידו. לא למיותר להסב תשומת לב לדברי התובע שמהם עולה, כי חתימה על סולם נוסף אף הייתה כרוכה בפרוצדורה מיוחדת ובטירחה (עמ' 17). לעיל ראינו שכמו התובע פעל בשעתו גם הממונה מר מור והדברים ידועים. בנסיבות העניין תחולק האחריות לתאונה באופן שבזק תישא ב- 75% ואילו התובע ישא ביתרה (25%).

בשולי הדברים אעיר כי לא נעלמה מעיני טענתו של ב"כ בזק שלפיה יש ליחס לתובע תרומת רשלנות גם בשל כך שטיפס על הסולם עם כלי עבודה בידו. אולם, הממונה מר מור אשר בעדותו, כי מקובל לטפס על סולם עם קטר ביד ועם סליל מלופף על הזרוע (עמ' 37 למטה). לא הובאה כל ראיה כי מעשיו של התובע חרגו מכלל זה.

14. שקלתי את טענותיו של התובע המופנות ליתר הנתבעים ולא מצאתי בהן ממש. נתבעים מס' 2 – 3 לא החזיקו בבניין בעת התאונה ולא ברור כלל איזה טענה יש לתובע כלפיהם. אשר לנתבע מס' 4 – הוא נתן לתובע את הסולם הפרטי שלו רק משום שהתובע בקש ממנו לעשות כן. לא הייתה לו כל אינדיקציה לצפות שהסולם עלול להישבר. והרי התובע עצמו בדק את הסולם קודם שעלה עליו ומצאו תקין (עמ' 14). בנסיבות אלה לא הפר הנתבע מס' 4 חובת זהירות כלפי התובע. במאמר מוסגר אוסיף שעצם הגשת התביעה של טכנאי נגד בזק נגד נתבע זה מקוממת במשהו. כל "חטאו" בכך שנעתר לבקשת התובע והסכים להשאיל לו את סולמו הפרטי, זאת לאחר שהתובע הגיע לבצע את עבודתו כשאינו מצויד כראוי. והנה, דווקא משום שבחר לנהוג עם התובע במאור פנים במקום להפנות לו עורף מצא את עצמו על ספסל הנתבעים.

סוף דבר

15. בזק נושאת באחריות לתאונה בשיעור של 75%. ביתרת האחריות (25%) נושא התובע.

בזק תשלם לתובע בגין השלב הנוכחי של ההתדיינות הוצאות משפט ושכ"ט- עו"ד בסכום כולל של 10,000 ש"ח ומע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק החל מהיום.

התביעה של טכנאי נגד בזק נגד נתבעים מס' 2 - 4 נדחית. התובע ישלם לנתבעים אלה הוצאות משפט ושכ"ט- עו"ד בסכום כולל של 10,000 ש"ח ומע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק החל מהיום (חלק זה של החלטתי יהווה פסק דין חלקי).



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה טפסן

  2. תאונת עבודה במחסן

  3. תאונת עבודה במפעל

  4. תאונת עבודה מתנדב

  5. תאונת עבודה פיצוץ

  6. תאונת עבודה במאפיה

  7. תאונת עבודה בחו''ל

  8. תאונת עבודה - את מי תובעים

  9. דיכאון כתאונת עבודה

  10. תאונת עבודה של שוחט

  11. תאונת עבודה עם מכבש

  12. תאונת עבודה עם אקדח מסמרים

  13. אדם אשר נפטר בתאונת עבודה

  14. קטיעת אצבעות תאונת עבודה

  15. תאונת עבודה עם מנוף

  16. תאונת עבודה עם פטיש

  17. תאונת עבודה עם סכין

  18. תאונת עבודה של סייעת

  19. תאונת עבודה של חקלאי

  20. תאונת עבודה קרע בכתף

  21. תאונת עבודה התחשמלות

  22. תאונת עבודה בגן חיות

  23. תאונת עבודה בבית ספר

  24. תאונת עבודה עם עגורן

  25. תאונת עבודה עם מקדחה

  26. תאונת עבודה של מלצרית

  27. גב תפוס - תאונת עבודה

  28. חתך באצבע תאונת עבודה

  29. תאונת עבודה בטיול שנתי

  30. קריסת עץ - תאונת עבודה

  31. תאונת סקי כתאונת עבודה

  32. תאונת עבודה פגיעה בכתף

  33. נגיחת שור - תאונת עבודה

  34. תאונת עבודה בקונדיטוריה

  35. פגיעה במרפק תאונת עבודה

  36. עובדת משק - תאונת עבודה

  37. ? תאונת עבודה חשמלאי - פיצויים

  38. קוצר נשימה כתאונת עבודה

  39. משיכת כבל - תאונת עבודה

  40. תאונת עבודה בעסק משפחתי

  41. תאונת עבודה טכנאי מזגנים

  42. פגיעה נפשית כתאונת עבודה

  43. אצבעות נחתכו בתאונת עבודה

  44. מה עושים במקרה של תאונת עבודה

  45. הרמת משקל כבד תאונת עבודה

  46. פיצוי על שתי תאונות עבודה

  47. תאונת עבודה כוויה ממי חמצן

  48. שכר לא מדווח - תאונת עבודה

  49. תאונת עבודה עובד נמל אשדוד

  50. השחזת מרצפות - תאונת עבודה

  51. המשך עבודה לאחר תאונת עבודה

  52. תאונת עבודה של פועל מהשטחים

  53. ויכוח עם לקוח - תאונת עבודה

  54. חובת דיווח של המעביד על תאונת עבודה

  55. איחור בהודעה על תאונת עבודה

  56. תאונת עבודה של עובדת ניקיון

  57. תאונת עבודה בזמן תורנות לילה

  58. תאונת עבודה עם מסור - תביעת פיצויים

  59. הגדרת ''מעון'' - תאונת עבודה

  60. החמרת מום מולד - תאונת עבודה

  61. ניקוי מכונה פגיעה ביד - תאונת בעבודה

  62. מכה בראש משולחן - תאונת עבודה

  63. תאונת עבודה בזמן נסיעה על טנק

  64. ? תאונה בעבודה פריקת כתף – כמה פיצויים

  65. כניסת גוף זר בעין - תאונת עבודה

  66. תאונת עבודה פועל בניין - תביעת פיצויים

  67. מימון חמי מרפא לנפגע תאונת עבודה

  68. תאונת עבודה של רב בדרך לבית הכנסת

  69. התעוורות בעין אחת עקב תאונת עבודה

  70. תאונת עבודה של (פיקולו) מלצר זוטר

  71. ערעור על גובה הפיצוי בתאונת עבודה

  72. קטיעת אצבעות בתאונת עבודה עם מכונה

  73. תאונת עבודה במהלך עבודות צביעה בגובה

  74. פיצויים בגין פגיעה על ידי מחפר - תאונת עבודה

  75. תאונת עבודה ללא גורם חיצוני הנראה לעין

  76. תאונת עבודה בדרך מהעבודה - עצירה לאכול

  77. פיקוח על עובד חסר ניסיון - תאונת עבודה

  78. הפסקה וסטיה מהדרך המקובלת - תאונת עבודה

  79. טופס תביעה תאונת עבודה ללא חתימת המעביד

  80. ערעור מצד המעסיק על פיצויים בתאונת עבודה

  81. חשיבות גרסה ראשונית בבית חולים - תאונת עבודה

  82. תאונת עבודה - טענת עובד שלא קיבל הדרכה מהמעביד

  83. תביעה של טכנאי נגד בזק של טכנאי נגד בזק – תאונת עבודה

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון