אוטובוס זעיר - תאונת דרכים - רישיון


פסק דין

העובדות:

1. הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ד' פרנקל) בת"א 1248/96, שדחה תביעת המערער לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975, מחמת העדר כיסוי ביטוחי.

2. עיקר העובדות אינן שנויות במחלוקת, והן אלה:

א. המערער נפגע בתאונת דרכים ביום 6.2.95 עת נהג בגפו ברכב יונדאי, שנת ייצור 1994 (להלן - הרכב).

ב. בזמן קרות התאונה החזיק המערער ברשיון נהיגה דרגה 2, המוגבל להסעת 8 נוסעים מלבד הנהג.

ג. ברשיון הרכב בו נהג, נרשם שהרכב הוא מסוג "אוטובוס זעיר צבורי". נוסעים מורשים ליד הנהג - 2 + 8 נוסעים.

ד. במועד התאונה היה הרכב מבוטח אצל המשיבה. בתעודת הביטוח צוין "אוטובוס זעיר". בתנאי הפוליסה צוין כי הביטוח מותנה "בתנאי שהאדם הנוהג... הינו בעל רשיון בר תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב מסוג כלי הרכב הנקוב בתעודה...".

3. במחלוקת שנסבה על השאלה אם על פי הנתונים הנ"ל היה למערער כיסוי ביטוחי, פסק בית משפט קמא נגד המערער, ודחה את תביעתו בנימוק של העדר כיסוי ביטוחי.

מכאן הערעור, שבו חזר המערער על טענתו, כי הנתון הקובע לעניין הכיסוי הביטוחי הוא מספר הנוסעים בפועל ברכב. הואיל ונסע ברכב בגפו אין לשלול ממנו את הכיסוי הביטוחי.

מנגד טוענת המערערת כי הרכב בו נהג המערער מחייב רשיון נהיגה דרגה 3. המערער החזיק ברשיון נהיגה דרגה 2, ולכן התוצאה היא העדר כיסוי ביטוחי.

הגדרת הרכב ורשיון הרכב:

4. א. לא מצאנו בפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן - הפקודה) או בתקנות התעבורה, התשכ"א1961- (להלן - התקנות) הגדרה ל"אוטובוס זעיר ציבורי". תחת זאת מצאנו בתקנה 1 של התקנות הגדרה ל"אוטובוס זעיר" שהוא אוטובוס שבו נתקיימו כל אלה:

"(1) הוא מיועד לפי מבנהו להסעת עד חמישה עשר נוסעים בנוסף לנהג;

(2) מותקן בו מרכב תקני;

(3) משקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק"ג;

(4) הוא מצוין ברשיון הרכב כאוטובוס זעיר".

ב. כמו כן מצאנו הגדרה ל"אוטובוס ציבורי", שהוא "רכב ציבורי שהוא אוטובוס". "רכב ציבורי" הוגדר כ"רכב המשמש, או המיועד לשמש, להסעת נוסעים בשכר".

ג. מהדבק הדברים עולה, אם כן, כי להגדרת "אוטובוס זעיר" יש להוסיף מאפיין ייעודי של הסעת נוסעים בשכר.

ד. הזכאות לרשיון רכב לאוטובוס זעיר ציבורי מסויגת בתנאים נוספים, הקשורים להפעלת השירות ולעבירות הרשיון (כאמור בתקנה 276א(1) לתקנות), ואין הם קשורים לענייננו.

רשיון הנהיגה:

5. א. סעיף 10 לפקודה קובע כי -

"לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו...".

ב. מתקנות 178(א)(2א) ו- 179(א)(4) לתקנות עולה, כי ב"אוטובוס זעיר" רשאי לנהוג בעל רשיון נהיגה דרגה 2 וגם בעל רשיון נהיגה דרגה 3. ההבדל בין השניים הוא במספר הנוסעים המותרים להסעה:

(1) רשיון נהיגה דרגה 2 מאפשר לנהוג:

"באוטובוס זעיר ובלבד שמספר הנוסעים בו, למעט הנהג, אינו עולה על שמונה".

(2) לעומת זאת, רשיון דרגה 3 מאפשר לנהוג בין השאר גם באוטובוס זעיר, "ובלבד שמספר הנוסעים בו, למעט הנהג, אינו עולה על אחד עשר".

לגופו של ענין:

הכיסוי הביטוחי:

6. פוליסת הביטוח מתנה את הכיסוי הביטוחי, כאמור, ברשיון בר תוקף לנהיגה בסוג הרכב הנקוב בתעודה, במקרה דנן "אוטובוס זעיר". בפוליסה לא נקבע כי הכיסוי הביטוחי מותנה גם במספר הנוסעים שניתן להסיע ברכב, על אף שמדובר ברכב שעל פי התקנות נדרשות לגביו דרגות שונות של רשיון נהיגה, בהתאם למספר הנוסעים. הכלל המשפטי הנקוט בידינו קובע, כי חוזה בכלל, וקל וחומר כאשר מדובר בחוזה אחיד, יש לפרש כנגד מנסחו. משלא טרחה המשיבה להתנות את הכיסוי הביטוחי, ברחל בתך הקטנה, שמספר המושבים ברכב יהיה שווה למספר הנוסעים (והנהג) שמתיר לנהג רשיון הנהיגה שבידו או קטן ממנו, הרי שיש לקבוע כי הפוליסה מכסה כל נהג שרשיונו מאפשר לו לנהוג בסוג כלי הרכב הנקוב בתעודה, דהיינו, אוטובוס זעיר, כאשר המגבלה היחידה לגבי מספר המושבים היא עד 15 מושבי נוסעים, כאמור בהגדרתו של אוטובוס זעיר. בפסיקה נפסק לא אחת, כי לצורך מילוי דרישת הפוליסה ל"רשיון בר תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב מסוג כלי הרכב..." בודקים רק את "סיווגו 'הגס' של אותו כלי רכב, ואין נכנסים כלל לשאלת מספר הנוסעים ולשאר פרטים ספציפיים הקשורים ברכב המסויים. זאת כעניין שבשגרה לגבי כלל המקרים ועוד יותר מכך, כשבפוליסה במשבצת 'סוג הרכב' לא מוזכר מספר הנוסעים" (ת"א (שלום, י-ם) 5149/98 אערג' נ' הפול (לא פורסם), בעמ' 3 לפסה"ד).

לשאלת מספר הנוסעים יש נפקות רק בדין הפלילי, כאשר הנהג הסיע נוסעים מעל למה שמתיר רשיון הנהיגה שלו, דבר שלא אירע בענייננו (שם; וראו ת"א (נצ') 835/78 עבאסי נ' הפול פ"מ תש"ם (א) 15, 20 (כב' השופט אור); דברי כב' השופטת שטרסברג-כהן בת"א (חי') 375/91 אלבז נ' הפול צלטנר 1192, 1198-1197 והאזכורים שם (פסק הדין אושר בע"א 4754/93 הפול נ' אלבז צלטנר 3069); ת"א (י-ם) 138/78 עבאסי נ' הפול צלטנר 369 372-371; ת"א (י-ם) 540/81 שמסנה נ' הפול צלטנר 374, 376; ת"א (נצ') 778+776/85 ברזאני נ' בוטרוס צלטנר 378, 380-378 (כב' השופט אור); ת"א (עכו) 1199/96 מגאמיט נ' מנורה צלטנר 4714, 4716; ת"א (י-ם) 1136/86 טסקר נ' הדר צלטנר 381(ב), 381(ד) (כב' השופט בן זמרה) (בר"ע על החלטה זו נדחתה ברע"א 139/88 הדר נ' טסקר צלטנר 381(ו))).

לאור זאת, אין לומר שהמערער נהג בשעת התאונה ללא כיסוי ביטוחי.

הגבלת מספר הנוסעים ברכב, ברשיון הנהיגה:

7. לאור האמור לעיל, לכאורה אין עוד צורך להיכנס למחלוקת הפרשנית בין הצדדים, הנוגעת לטיב ההגבלה של מספר הנוסעים ברכב לגבי תוקפו של רשיון הנהיגה, דהיינו, האם מדובר בהגבלת מספר הנוסעים בפועל בלבד (כגרסת המערער), או שמא מדובר במספר הנוסעים הפוטנציאלי ברכב (כגרסת המשיבה). אולם, מאחר שב"כ הצדדים התייחסו בהרחבה לשאלה זו, מצאנו אף אנו מקום לדון בה.

א. אכן, ניתן לקרוא את הוראת תקנות משנה 178(א)(2א) ו179-(א)(4) לתקנות בשני האופנים. ואולם, לאור העובדה שמדובר בהוראה שעבירה עליה מצמיחה עונש פלילי, יש מקום להקיש מן הכלל המשפטי, הקובע כי במשפט פלילי כל ספק פרשני לגבי הוראת חוק יפורש לטובת הנאשם (רע"פ 3237/99 לוי נ' מ"י, תקדין עליון 99(3) 243).

ב. נראה שגם מבלי להיזקק לכלל זה, הפרשנות הלשונית הפשוטה נוטה למערער:

גם רשיון נהיגה דרגה 2 וגם רשיון נהיגה דרגה 3, מתירים לנהוג ב"אוטובוס זעיר", אשר הגדרה אחת היא לו ולענייננו- רכב המיועד לפי מבנהו להסעת עד חמישה עשר נוסעים. ההבדל בין דרגות רשיון הנהיגה, מבטא נתון משתנה והוא מספר הנוסעים בפועל. לפי נוסח תקנות המשנה הנ"ל, בעל רשיון נהיגה דרגה 2 יכול לנהוג באוטובוס זעיר שניתן להסיע בו את המספר המכסימלי של הנוסעים ובלבד, שמספר הנוסעים, בפועל, זולת הנהג, לא יעלה על שמונה, ובבעל רשיון נהיגה דרגה 3, על אחד עשר. באופן זה, מעניקים משמעות לסייג "ובלבד". מתקין התקנות מגביל בהגדרת "אוטובוס זעיר" את משקלו המותר הכולל של הרכב ל- 4000 ק"ג. בכך חתם הוא את עניין מימדי הרכב והמבנה הפנימי של הרכב, ומספר מקומות הישיבה בו לא יחרוץ את שאלת האסור והמותר לבעל רשיון מדרגה כלשהי. החשיבות נודעת רק למספר הנוסעים בפועל (ת"א (שלום, י-ם) 5149/98 הנ"ל, בעמ' 6 לפסק הדין; לחשיבות מספר הנוסעים בפועל, ראו ע"א 790/77 אורט נ' הפול, פ"ד לד(2) 785, 792 ה-ו).

ג. כך גם עולה מהשוואת נוסח התקנה לתקנות נוספות וגם על רקע ההיסטוריה החקיקתית:

בתקנות התעבורה (תיקון מס' 5), התשנ"ב1992-, תוקנו תקנות 178(א)(2א) ו179-(א)(5) הנ"ל.

בפני מנסח התקנות עמדה תקנת משנה 178(א)(1), אשר נוסחה הוא:

"(א) רשיון נהיגה דרגה 2 הוא רשיון לנהוג -

(1) ברכב מנועי שצויין ברשיונו כרכב נוסעים פרטי, כרכב פרטי דו-שימושי כרכב מדברי שמשקלו הכולל המותר לפי רשיונו אינו עולה על 4000 ק"ג וכרכב חשמלי ובלבד שמספר מקומות הישיבה לפי רשיונו אינו עולה על 8 מלבד הנהג."

אך המנסח בחר נוסח אשר, דומה יותר לסיפא של תקנות משנה 178(א)(2) ו179-(א)(4), אשר עמדו אף הן בפניו (לאחר שהוספו בתקנות התעבורה (תיקון מס' 5), התשמ"א1981-) ונוסחן כדלהלן:

תקנה 178(א):

"(2) ברכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר לפי רשיונו אינו עולה על 4000 ק"ג ואם רכב כאמור מסיע נוסעים לא יעלה מספר הנוסעים, למעט הנוהג, על שמונה."

תקנה 179(א):

"(4) ברכב כאמור בתקנה 178, ואם הוא מסיע נוסעים ברכב מסחרי או ברכב חשמלי, לא יעלה מספר הנוסעים, למעט הנוהג, על אחד עשר וכאשר הוא נוהג ברכב כאמור בתקנה 178(א)(4) גם כשמשקלו המותר עולה על 4000 ק"ג." (כל ההדגשות אינן במקור).

בתקנות משנה אלה, כמו גם בתקנות 178(א)(2א) ו179-(א)(5) מדובר במספר נוסעים ולא במספר מקומות ישיבה. הסייג "ואם הוא מסיע נוסעים", שבתקנות 178(א)(2) ו179-(א)(4), מופיע מפאת העובדה שייעודו העיקרי של רכב מסחרי אינו בהכרח הסעת נוסעים, אך אם הנהג הסיע נוסעים, אזי יש חשיבות למספרם. על כן אין לומר כי מאחר שסייג זה לא הופיע בתקנות הנוגעות לאוטובוס זעיר, אזי אין מדובר בנוסעים בפועל, שכן אוטובוס זעיר מיועד על פי הגדרתו להסעת נוסעים, ואין צורך לציין זאת (וראו ת"א (שלום, י-ם) 5149/98 הנ"ל, בעמ' 5).

ד. לבסוף, נוכח הרציונל שבבסיס התקנה, מובילה אותנו הפרשנות התכליתית לאותה מסקנה. רשיונות הנהיגה מחולקים לדרגות שונות, בין השאר על פי היקף ההכשרה והניסיון של הנהג. מטרת סעיף 10 לפקודה היא איסור על נהגים שאינם מוכשרים ואינם מנוסים לנהוג בכלי רכב כבדים ומסוכנים, או להסיע מספר רב של נוסעים, ובכך להפחית את הסיכון הן לנוסעים ברכב והן לנהגים והולכי הרגל האחרים בדרך. כאמור, מוגבל אוטובוס זעיר בשתי החלופות המוזכרות למשקל כולל של 4,000 ק"ג בלבד. אין מחלוקת שהרכב עמד בקריטריון זה. המערער גם לא סיכן יותר נוסעים ממה שמתיר לו רשיונו לסכן, ולמעשה לא סיכן אפילו נוסע אחד. אין, אם כן, יסוד להנחה, שהמערער לקח על עצמו סיכון גבוה יותר מזה שמתיר לו רשיון נהיגה דרגה 2.

8. למעלה מן הדרוש, נתייחס לע"א 790/77 הנ"ל, שצוטט בסיכומי ב"כ המשיבה ואשר עליו היא מבקשת להסתמך. פסק דינו של כב' השופט אשר מתייחס למקרה שבו הנהג הסיע בפועל מספר נוסעים, המותר לפי רשיון הרכב, אך עולה על זה שמתיר לו רשיון הנהיגה שלו. במקרה כזה, קבע כב' השופט אשר (שם, בעמ' 794), נשלל תוקף רשיון הנהיגה של הנהג. שונות העובדות במקרה שלפנינו, ולכן פסק הדין אינו מהווה תמיכה לגישת המשיבה (וראו את פסקי הדין המאוזכרים בסעיף 6 לעיל, המציגים גישה הפוכה).

9. סוף דבר, שאנו קובעים כי הפוליסה תקפה, ועל המשיבה לשאת באחריות לנזק. התיק יוחזר לבית המשפט קמא לקביעת הנזקים וגובהם.

המשיבה תישא בהוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך 5,000₪, בצירוף מע"מ.

השופט ע' חבש:

קראתי את פסק דינם של חברי, ואני מסכים לתוצאה אליה הגיעו.

באשר לפרשנות תקנות התעבורה הנוגעות להתאמה בין סוגי הרשיונות הנהיגה וסוג כלי הרכב, דעתי שונה:

ב"כ המערער מסתמך בטענתו על האמור בתקנות התעבורה. הוא מצטט ומדגיש את האמור בסיפא לתקנה 178 (א)(2א), שם נאמר: "באוטובוס זעיר ובלבד שמספר הנוסעים בו, למעט הנהג, אינו עולה על 8".

לדעתי ב"כ המערער קורא בתקנה מה שאין בה. ההסעה בפועל איננה רכיב מהותי בהתאמה שצריכה להיות בין סוג רשיון הנהיגה ורשיון הרכב בן נוהגים. הגבלת מקומות הישיבה, כמוה כמו הגבלת מספר הנוסעים המותרים האפשריים שניתן להסיע ברכב, ואין הבדל בין השניים.

תקנת משנה 178(א)(1) מדברת על: ".. ובלבד שמספר מקומות הישיבה לפי רשיונו אינו עולה על 8 מלבד הנהג".

תקנת משנה 178(א)(2) מדברת על: ".. לא יעלה מספר הנוסעים, למעט הנהג, על שמונה".

לשיטתי, כל סעיפי המשנה של תקנה 178(א) מדברים על הגבלת מקומות הישיבה לשמונה מקומות, מבלי להתייחס למספר הנוסעים בפועל. טענה זו הועלתה ע"י כב' השופט פרקש בת"א (ירושלים) 5156/98 מונזר בגדאדי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ ואח', בעמ' 5, ו6- לפסק הדין, שם אמר השופט כי:

"אכן... נקט המחוקק לשון שונה בכל תקנה... עם זאת, לדעתי, אין כל משמעות לשינויי הנוסח... יש לבחון את הכוונה והתכלית של המחוקק, ואלו מטרתן אחת - שבעל רשיון מדרגה 02... ולא יהיה רשאי להוביל ברכבו יותר מ8- נוסעים, ואין כל חשיבות אם בעת התאונה היו ברכב נוסעים או לא, שכן הרשיון לנהוג ברכב אינו מותנה במספר הנוסעים בפועל, שאם לא תאמר כן, ניתן יהיה להגיע לתוצאה אבסורדית ביותר". (ההדגשה לא במקור).

ולעניין זה ניתן להוסיף, כי אחידות בפרשנות התקנות היא הדבר הראוי אף מבחינת מדיניות משפטית.

על מנת לסבר את האוזן, נפנה לתקנה 179 אשר דנה ברשיון נהיגה מסוג 3. ההבדל בין תקנה זו לבין תקנה 178 (לענייננו) הוא בשני אלמנטים: משקל הרכב ו/או מספר מקומות הישיבה. ללמדך, כי מי שאין לו רשיון לנהוג ברכב כבד יותר מבחינת משקל, וכן רכב המכיל יותר מקומות ישיבה, איננו רשאי לנהוג ברכב כזה.

פירוט התנאים של כלי הרכב והתאמתם לסוג הרשיון באה כדי למנוע מצבים בהם יועלו טענות עובדתיות כגון אלה. בהירות ואחידות בעניין זה היא הדבר הרצוי אף מבחינת מדיניות ציבורית, כך שהתנאים לנהיגה ברשיון יהיו קבועים וידועים מראש, ולא יהיו תלויים בנתון משתנה, כגון מספר הנוסעים ברכב בכל רגע נתון.

הוחלט, כאמור בסעיף 9 לפסק דינם של השופטים י' הכט ומ' רביד.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נפילה מאוטובוס ברמת גן

  2. הירדמות באוטובוס

  3. גניבת ציוד מאוטובוס

  4. מעשה מגונה באוטובוס

  5. תאונה עם דלת אוטובוס

  6. תאונה בנסיעה באוטובוס

  7. זריקת אבנים על אוטובוס

  8. בעיות גב של נהג אוטובוס

  9. התנגשות בין אוטובוס למכונית

  10. סגירת דלת אוטובוס על נוסע

  11. פיצוי על צעקות נהג אוטובוס

  12. אוטובוס זעיר - תאונת דרכים - רישיון

  13. פגיעה באצבע - הגה של אוטובוס

  14. רדיו באוטובוס בווליום גבוה מדי

  15. נפילה בעליה לאוטובוס על המדרגות

  16. תאונה בין אוטובוס למכונית פרטית

  17. זכות נהג אוטובוס לא להעלות נוסעים

  18. פגיעה בגב תאונת עבודה נהג אוטובוס

  19. תאונה ביציאת אוטובוס מתחנת האוטובוס

  20. תאונה תוך כדי ירידה במדרגות אוטובוס

  21. התנהגות בלתי נאותה כלפי נוסע אוטובוס

  22. 10% נכות עקב נפילה במהלך ירידה מאוטובוס

  23. האם יש קשר בין נהיגה באוטובוס לכאבי גב ?

  24. פגיעת אוטובוס ממכסה בור ביוב שבמרכז הכביש

  25. התנגשות בין אוטובוס לרכב פרטי בדרכך לעבודה

  26. זיכוי נהג אוטובוס על עקיפה מסוכנת של משאית

  27. פגיעה מדלת של אוטובוס שנסגרה בעת עליה לאוטובוס

  28. שבר בצוואר הירך לאישה מבוגרת בגלל נפילה באוטובוס

  29. פיצוי בגין נזקים נטענים הנוגעים למתן שירות אוטובוס

  30. תאונת דרכים בין רכב פרטי לאוטובוס של אגד – מי אשם ?

  31. תאונת דרכים ברחוב יגאל אלון בין רכב פרטי לבין אוטובוס

  32. אחריות מדריך טיולים על נפילה במהלך ריצה ועליה לאוטובוס

  33. נפגעה בתאונת דרכים עת נפלה בנסיעה באוטובוס בהיותה בת 70

  34. תאונת דרכים בין רכב ואוטובוס בתוך כיכר בגלל סטיה מנתיב

  35. תאונת דרכים עת שנסעה בשטח מושב כשלפתע התנגש הרכב באוטובוס חונה

  36. טענה כי נהג אוטובוס פגע ברכבה אך הנהג לא התייחס וביקש כי תעזוב את האוטובוס

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון