קביעת נכות עקב תאונת דרכים - מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה


החלטה

א. בפניי בקשת ב"כ התובע להורות על מינויו של מינויו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה לבדיקתו של התובע בתחום זה, ולקביעת שיעור הנכות עקב התאונה שאונתה לתובע ביום 2.2.96.

ב. כב' השופט (בדימוס) מר ח. אריאל, שדן בתיק זה בזמנו, מינה בהחלטתו מיום 24.11.97, את האורטופד ד"ר א. שרביט ואת הנוירולוגית ד"ר ב. גרוס כמומחים רפואיים מטעם בית המשפט לבדיקת התובע.

ג. המומחית הרפואית הנוירולוגית ד"ר ב. גרוס, קבעה בחוות דעתה מיום 16.3.98 שנכותו הנוירולוגית של התובע היא בשיעור של 10% בגין התקפים קצרים של קיפוח מצב ההכרה בצורה קלה.

ד. ד"ר ב. גרוס הוזמנה למתן עדות ואכן מסרה את עדותה בפני ביהמ"ש ביום 5.7.00 (עמ' 6 עד עמ' 19 לפרוט').

בבקשתו של ב"כ התובע מיום 31.7.00 המונחת בפניי, מפנה ב"כ התובע לקטעים מתוך עדותה של הרופאה ד"ר ב. גרוס מהם עולה שסוגיות שונות השייכות להפרעת אישיות אינן בתחום מומחיותה כנוירולוגית אלא בתחום מומחיותו של פסיכיאטר.

כך כשנשאלה על כך שהתובע איננו מסתדר עם אנשים השיבה שזו הפרעת אישיות, וכאשר נשאלה האם בדקה את נושא הפרעת האישיות ענתה שאין זה בתחומה כי אם בתחום פסיכיאטר. (עמ' 12 לפרוט').

עוד אמרה הרופאה באותו עמוד:

"אני גם מוכנה להציע שבתחום הצר של הפרעות האישיות שלו שיפנו שאלה לרופא מומחה פסיכיאטר".

ועל כך גם חזרה הרופאה בהמשכו של אותו עמוד.

ה. בהחלטתי מיום 5.7.00 עמ' 19-20 לפרוט', קבעתי שהגב' ד"ר גרוס תקבע בהקדם מועד לבדיקה מחודשת של התובע בפניה, ביקשתי גם שתשתדל להמציא את חוות דעתה בהקדם לביהמ"ש ולצדדים, ותתייחס במסקנות חוות דעתה בין היתר גם לשאלה האם יש מקום לערוך לתובע בדיקה נוירוקוגנטיבית כוללת, וכן תתייחס, לאחר שתעיין בחומר רפואי נוסף שיומצא לה, להיבט של בדיקה פסיכיאטרית.

ו. התובע אכן נבדק מחדש ביום 18.7.00 בפני הרופאה ד"ר ב. גרוס, ובמסגרת מכתבה לבית המשפט מיום 20.7.00, כתבה הרופאה בפיסקה 3 :

"היות והתובע מצוי במעקב פסיכיאטרי בגלל הפרעות דכאוניות, נטיה להתפרצויות, התנהגות לא מבוקרת ועצבנות יתר, אני ממליצה שימונה מומחה בתחום הפסיכיאטרי אשר יקבע האם קיימת נכות בתחומו והאם היא נובעת מהתאונה הנדונה".

ז. על יסוד כל האמור לעיל, מונחת בפניי בקשת ב"כ התובע להורות על מינויו של מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי, ובנוסף מצרף ב"כ התובע את צילום כרטיסו הרפואי של התובע מרופא פסיכיאטר מטפל במסגרת קופת חולים מכבי.

ח. בהחלטתי מיום 31.7.00 ביקשתי לקבל את תגובת ב"כ הנתבעים אשר מתנגד לבקשה בציינו שקדם המשפט הסתיים זה מכבר, ובקשה זו למינוי פסיכיאטר מוגשת רק עתה לראשונה לאחר שהיו לתובע הזדמנויות רבות לטעון לנזק נפשי והוא לא עשה כן גם לא ברמז, והדבר גם לא עלה בכתב התביעה, ובבקשה למינוי מומחים רפואיים, גם לא בתצהיר הבקשה לתשלום תכוף ותשובות לשאלון.

למעשה רק במסגרת דברי רעייתו של התובע בפני המומחית בתחום הנוירולוגי, הועלו סימפטומים בתחום הנפשי. פרט לכך לא עמד בפני המומחית תיעוד כלשהו בענין זה.

מציין ב"כ הנתבעים שביקורו הראשון של התובע בפני רופא פסיכיאטר היה ביום 4.8.99, שלוש שנים ומחצה לאחר התאונה, ולדעת ב"כ הנתבעים כל זה נעשה לצורך הכנה לחקירתה של המומחית בתחום הנוירולוגי, והכנת הרקע להגשת בקשה מאוחרת למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי לאחר שהתובע לא שבע נחת מחוות דעתה של הד"ר ב. גרוס.

עוד מציין ב"כ הנתבעים שעצם העובדה שהמומחית הנוירולוגית הסכימה בחקירתה הנגדית שהנושא איננו בתחום התמחותה, זה לכשעצמו איננו מצדיק מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי.

נכון שהרופאה במכתבה מיום 20.7.00 כותבת שהיא ממליצה על מינוי מומחה פסיכיאטרי, ואולם לרופאה לא עמדו הכלים לבחון את הדברים כראוי, לרבות הרקע של "יצירת עובדות" לקראת הליכים משפטיים, ובסופו של דבר הנטל להחליט מוטל על ביהמ"ש שהוא הריבון לקבלת ההחלטה ולכן לדעת ב"כ הנתבעים ראוי הוא לדחות את הבקשה למרות המלצתה של המומחית הנוירולוגית ד"ר ב. גרוס.

ט. שקלתי בדבר, ועיינתי בנימוקי ההתנגדות המפורטים של ב"כ הנתבעים, והגעתי למסקנה שיש מקום להיעתר לבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי.

הונחיתי בענין זה, בין היתר, על ידי פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 1338/90, שיק נגד מטלון, פד"י, מ"ד (2) עמ' 216, בעמ' 219 סיפא:

"על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז1986-, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בענין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל ענין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה.

אין בדבריי אלה כדי לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, וביהמ"ש לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט. ואולם כשהדברים אינם כה ברורים, יזהר ביהמ"ש לבל תקופחנה זכויותיו של המבקש על ידי מניעת מינוי מומחה רפואי כבקשתו". (ההדגשה שלי - י.ג.)

י. אינני מתעלם מהשגותיו המפורטות של ב"כ הנתבעים, אך דומני שהשאלה האם יש מקום בענייננו להורות על מינויו של מומחה רפואי בתחום הנפשי, נדונה ונבחנה במקרה שבפנינו בצורה מפורטת.

המומחית הרפואית ד"ר ב. גרוס השיבה לשאלות רבות במהלך החקירה הנגדית, וסברה כדבריה:

"אני גם מוכנה להציע שבתחום הצר של הפרעות האישיות שלו שיפנו שאלה לרופא מומחה פסיכיאטר" (עמ' 12 לפרוט').

גם בהמשך החקירה הנגדית בעמ' 13 לפרוט', חזרה על כך שבכל הנוגע להפרעה באישיות מציעה היא להעביר את הנושא לתחום הפסיכיאטרי.

למומחית הרפואית ניתנה הזדמנות נוספת לבחון את הדברים הואיל והיא נתבקשה לבדוק את התובע מחדש וגם לעיין בחומר רפואי נוסף, ובמכתבה מיום 20.7.00, חזרה על המלצתה כי ימונה מומחה בתחום הפסיכיאטרי.

אינני רואה סיבה מתקבלת על הדעת מדוע לא יאמץ בית המשפט עמדתה זו של הד"ר ב. גרוס.

אשר לטענותיו של ב"כ הנתבעים שמדובר בתלונות שהועלו על ידי התובע כשלוש שנים ומחצה לאחר התאונה ומקורן בכך שהוא לא רווה נחת מחוות דעתה של המומחית הרפואית, חזקה על המומחה הרפואי שימונה בתחום הנפשי שישכיל לבחון ולבדוק את אמינות תלונותיו של התובע בתחום הנפשי, ואף יידע לבחון לבדוק ולהעריך בדרך המושכלת והראויה את התיעוד הרפואי שיונח בפניו.

יא. התוצאה מכל האמור לעיל, שאני נעתר לבקשה למינויו של מומחה רפואי בתחום הנפשי ששכרו ישולם בשלב הנוכחי על ידי הנתבעים ובמסגרת פסק הדין אקבע על מי תחול הוצאה זו בסופו של דבר.

אני מבכר לתת אפשרות לבאי כח הצדדים להסכים ביניהם על זהותו של המומחה, אך אם לא יגיעו ביניהם להבנה בתוך 8 ימים ממועד המצאת החלטה זו (הפגרה כלולה במנין הימים), יודיעוני על כך ויבקשו מן המזכירות להביא את התיק בפניי בתוך תקופת הפגרה ואזי אמנה מומחה רפואי בתחום הנפשי לפי שיקול דעתי.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נכות פסיכיאטרית 2.5%

  2. בקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה

  3. נכות פסיכיאטרית ביטוח לאומי

  4. אישור מפסיכיאטר לביטוח לאומי

  5. ראיות לסתור נכות פסיכיאטרית

  6. הבדיקה הפסיכיאטרית במשפט הפלילי

  7. ערעור על מינוי מומחה פסיכיאטרי

  8. עיון בחוות דעת פסיכיאטרית של נאשם

  9. פניה מאוחרת לפסיכיאטר לאחר התאונה

  10. נוכחות אדם נוסף בבדיקה פסיכיאטרית

  11. פגיעה נפשית - דוגמאות פיצויים תאונות דרכים

  12. בקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה

  13. ועדה רפואית פסיכיאטרית בביטוח לאומי

  14. ערעור על גובה הנזק 5% נכות פסיכיאטרית

  15. ? חרדות, חוסר שינה – עילה למינוי בתחום הפסיכיאטריה

  16. הרכב הוועדה רפואית לא כלל פסיכיאטר דובר ערבית

  17. בקשה חוזרת למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה

  18. מסמכים למומחה בית המשפט בתחום הנפשי - פסיכיאטרי

  19. קביעת נכות עקב תאונת דרכים - מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה

  20. חוות דעת הפסיכיאטר המחוזי בדבר יכולת הנאשם לעמוד לדין

  21. האם אפשר להכריח נאשם בעבירה פלילית לעבור בדיקה פסיכיאטרית ?

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון