תאונת דרכים אחרי שחרור


פסק דין

1 . מבוא: התובע יליד 1968 נפגע בתאונת דרכים. המחלוקת בין הצדדים היא על הקשר שבין תאונת דרכים אחרי שחרור לבין הנזק וגובה הנזק.

2 . העובדות: התאונה ארעה ביום 2.9.89 לאחר חצות. מכונית פגעה במכונית התובע מאחור. באותו זמן היה הוא חייל משוחרר שבועיים מתום שירותו הסדיר בצה"ל. חודשיים לאחר תאונת דרכים אחרי שחרור הוגשה תביעת נזיקין כנגד חברת הביטוח לבית משפט השלום בבת ים. בית המשפט שם מינה לבקשת התביעה שני מומחים רפואיים: האחד בתחום הנוירולוגי והאחר בתחום האורטופדי. ד"ר ארלוזרוב מונה כמומחה בתחום הנוירולוגיה ובדק את התובע והתרשם כי הוא סובל מדיכאון ועקב כך מצבו חורג מתסמונת פוסט טראומטית הנמצאת בתחום הערכתו של הנוירולוג. אי לכך הציע ד"ר ארלוזורוב לבית המשפט למנות פסיכיאטר. לתפקיד מונה תחילה ד"ר מסטר ומשזה נפסל מונה במקומו דר' קריגל. כב' השופט טרנטו הוסיף וקבע בהחלטתו מיום 12.11.91 כי "אם המומחה ידרוש אשפוז התובע להסתכלות, יהיה על התובע לעשות זאת". התובע נבדק על ידי דר' קריגל והופנה תחילה לבדיקה פסיכולוגית אצל הפסיכולוג הקליני אורי ירון, ולאחר מכן במשך כחודש ימים שהה התובע בהסתכלות ובבדיקות במסגרת אשפוז יום במרפאה לבריאות הנפש ברמת חן. בסופן של הבדיקות קבע דר' קריגל בעמ' 4 לחוות דעתו כי:

"עקב תאונת דרכים אחרי שחרור הופיעה הפרעה נפשית קשה בקיום יחסים בין אישיים תקינים, בצירוף סימנים אובייקטיבים קשים של ירידה בסף גירוי, בריכוז, בחשיבה, באפקט, בכח ההתמדה וברציה, המגבילות את הכושר התפקודי בצורה קשה. בהתחשב, שהסימנים הקליניים הם מובהקים וקבועים שאין בהם הפסקות ושהפגיעה היא בעיקרה בלתי רוורסבילית, אני קובע את נכותו ל50%- לצמיתות על בסיס סעיף 34 ה' שבתקנות הבטוח הלאומי".

עם קבלת חוות דעתו אצל בא-כח התובע נתבקש תיקון כתב התביעה והעלאת סכום התביעה. לאור סמכותו המוגבלת של בית משפט השלום הועברה התביעה לבית משפט זה. במהלך הראיות שבפני נחקרו הפסיכולוג אורי ירון והפסיכיאטר דר' קריגל. כן נשמעו יתר העדויות מטעמם של הצדדים.

ביום 7.7.97 בהחלטה מנומקת ראיתי למנות מומחה אחר מטעם בית המשפט בתחום הפסיכאטרי את פרופ' עמיחי לוי כמומחה פסיכיאטרי שיבדוק את התובע ויחווה דעתו על נכותו כתוצאה מתאונת דרכים אחרי שחרור. כן קבעתי שיכול להעזר לצורך חוות דעתו בבדיקות פסיכולוגיות שנערכות על ידי נוירופסיכולוגים ואשר בהן ניתן לאתר פגיעה מוחית אורגנית.

פרופ' עמיחי לוי בדק את התובע ביום 2.7.98 והפנה אותו לבדיקה נוירופסיכולוגית אצל הנוירופסיכולוג ירחמיאל פישמן (להלן: "פישמן"). במסגרת הבדיקה אצל האחרון עבר התובע 35 מבחנים במשך כ15- שעות שנפרשו על פני שמונה מפגשים ובסיומם קבע פישמן בעמ' 29 לחוות דעתו כי :

"מר ג'רבי יוסף סובל כיום מתסמונת אורגנית נפשית משולבת, הנובעת מתוצאותיו הישירות והעקיפות של נזק מוחי שנגרם בעת פציעתו ומתגובה נפשית הנלווית לפגיעה האורגנית. על פי מאפייני תלונותיו ותפקודו, ובהתבסס על ממצאי האבחון, מצטיירת תמונה אופיינית ל-Closed Head Injury -חבלת ראש סגורה, עם סימנים אופייניים לתסמונת מוחית מצחית (פרונטאלית) ולנזק מפושט (דיפוזי). התסמונת באה לידי ביטוי כמפורט להלן, וחומרת השינוי מתייחסת לרמת התפקוד הפרה-מורבידית המשוערת:

א. ירידה בינונית ברמת התפקוד הקוגניטיבי

ב. שינויים ניכרים באישיות והפרעות קשות בהתנהגות. על נכות אורגנית זו, יש להוסיף את מרכיבי הנכות הנפשית הנובעת מהתגובה הנפשית לארוע.

ג. תגובה נפשית פוסט-טראומטית עם סימנים אובייקטיבים הכוללים בין השאר: הפרעות בשיפוט, סף תסכול נמוך, הפרעות בריכוז, בחשיבה, באפקט, בכח ההתמדה וברציה, בצורה המגבילה את ההתאמה הסוציאלית ואת כושר העבודה - בדרגת חומרה שתקבע ע"י הפסיכיאטר הבודק".

התובע חזר אל פרופ' עמיחי לוי, אשר בדק אותו בשנית כשלפניו מונחת חוות דעתו של פישמן ובסופו של דבר קבע בעמ' 10 לחוות דעתו כי :

"מר ג'רבי סובל משילוב של תסמונת מוחית אורגנית (הכוללת ירידה קוגניטיבית, שינויים באישיות, והפרעות בהתנהגות) ושל תגובה נפשית משנית. מוערך כי תאונת דרכים אחרי שחרור ב2/9/89- היא שגרמה לתסמונת המוחית האורגנית ולתגובה הנפשית המשנית שמהן סובל מר יוסף ג'רבי".

בגין כל אלה הוא קבע לתובע 20% שיעורי נכות על ירידה ברמה הקוגניטיבית המוערכת כבינונית על פי תקנה 29 (11) לתקנות הביטוח הלאומי; 50% שיעורי נכות על תגובה נפשית המוערכת כבוטה בהתאם לתקנה 34ה לתקנות הביטוח הלאומי; ו60%- שיעורי נכות על שינויים באישיות והפרעות בהתנהגות המוערכים כקשים על פי תקנה 29 (11) לתקנות הביטוח הלאומי. מאחר ושעור הנכות המשולב נקבע על פי הנכות הפרטנית הגבוהה, הרי ששיעור הנכות שנקבע לתובע הוא 60% לצמיתות.

3 . דיון.

השאלה שהעמידו באי-כח הצדדים בפני בית המשפט היא האם התנהגותו של התובע בחיי היום יום שלו ובבדיקותיו שעל בסיסן ניתנו חוות הדעת השונות, עולה כדי התחזות מגמתית מתוך מטרה לקבל פיצויים גבוהים יותר, או שמא היא נכות תוצאה של תאונת דרכים אחרי שחרור שעבר? הנתבעת טוענת כי התובע אינו אלא מתחזה. היא מוצאת חיזוק לכך בעובדה שעד למועד שבו כתב דר' ארלוזורוב כי יש להפנות את התובע לבדיקה אצל פסיכיאטר, התנהגותו של התובע הייתה רגילה. הוא עבד לפרנסתו וכל זאת מבלי להתלונן על בעיות נפשיות או התנהגותיות המצריכות בדיקה אצל פסיכיאטר. לכך מוסיפה הנתבעת את העובדה כי התובע פנה למוסד לביטוח לאומי בבקשה כי יוכר כזכאי לנכות כללית ובקשתו נדחתה.

הפסיכולוגית הקלינית במל"ל, גב' נעמי כהן, סברה וקבעה כי התובע מתחזה משום שהוא מתפקד על שני מישורים, האחד אמיתי והשני מגמתי. כן מצביעה הנתבעת על כך שהנפגע כלל לא נפגע בראשו וכי מכל מקום בדיקות ה-C.T שנערכו לו פעמיים לא הצביעו על פגיעה מוחית אורגנית כלשהי. ולבסוף לטענתה, גם אם מקבלים את הממצאים השונים בחוות הדעת, אשר יש בהם כדי להעיד על פיגור וליקוי מוחי, הרי שלממצאים אלה אין כל קשר לתאונת דרכים אחרי שחרור שעבר התובע, שכן עוד קודם לתאונת דרכים אחרי שחרור התובע סבל מרקע פרה מורבידי של פיגור שכלי כפי שיעידו ציוניו הגרועים בבית הספר, העובדה כי נשר מהלימודים, והדפ"ר והקב"א הצבאיים הנמוכים שניתנו לו. לטענתה, גם התנהגותו השלילית בבית הספר ובצבא יש בה כדי להעיד על שרשרת ארוכה של הפרעות התנהגותיות אשר בינה ובין תאונת דרכים אחרי שחרור שעבר אין כל קשר של סיבה ומסובב.

האפשרות כי התנהגותו של התובע במהלך הבדיקות עלתה כדי התחזות הוצגה כשאלה בפני המומחים השונים שבדקו את התובע, אך אף לא אחד מהם ענה עליה בחיוב. הפסיכולוג אורי ירון הגיע למסקנה שהתובע לא התחזה על בסיס אופן הבדיקה שנעשתה וצורת המחשבה של התובע כפי שבאה לידי ביטוי בבדיקה, ובלשונו "צריך להפריד בין המבחנים, שיש דברים שהאדם לא יוכל לדעת או לנחש מה מצפים ממנו, ישנם דברים שאדם לא יודע מה אני מסתכל, על מה, מה מצופה, מה מהווה לא נורמלי, רמה שניה - ההתרשמות שלי מהאדם, מהתנהגותו, צורת המחשבה שלו לדברים, ישנם מקומות שהאיש נתן תמונה של פערים, אדם שהוא מפגר לא יתן תמונת פיגור לאורך כל הקו של המבחנים, כאן היו פערים" (ראו עמ' 34 לפרוטוקול הדיון מיום 11.1.96). פרופ' עמיחי לוי אשר אף הוא נשאל כיצד הוא יודע שהתובע אינו מתחזה ענה כי "באופן תאורטי אפשר לשחק, צריך דרך אגב די הרבה אינטיליגנציה לשחק מטומטם, האיש היה באשפוז של מספר שבועות ביחידה פסיכיאטרית. ראו אותו עשרות אנשים, האיש היה בבדיקה של 15 שעות ב8- מבדקים, הסיבה לעשיית כל כך הרבה מבחנים כדי לראות התאמה ביניהם. בהמשך הוא השיב באופן נחרץ לטענת ההתחזות כי הדבר "לא מתקבל על הדעת". אל מסקנה דומה הגיע פישמן אשר העיד בפנינו כי "על פי מיטב שיקולי המקצועי ונסיוני, ההסתברות שהממצאים שמצאתי באבחון הם תוצאה של התחלות נמוכים מאוד" (עמ' 23 לפרוטוקול הדיון מיום 25.3.99). אין הנתבעת יכולה למצוא מזור לטענת ההתחזות, גם בהתנהגותו של התובע כפי שבאה לידי ביטוי לפני שדר' ארלוזורוב הביע את דעתו שיש להפנותו לפסיכיאטר. אמנם באותה תקופה התובע עבד, אך העד שוקר העיד בפנינו כי הוא התקבל לעבודה רק באמצעות קשרים משפחתיים שהפעילה אמו וכי היו תלונות רבות על אופן עבודתו של התובע בשל התנהגותו הלקויה שכללה התפרצויות זעם, אלימות, איחורים וחיסורים, ובסופו של דבר הובילה לפיטוריו. יש לציין שגם כיום התובע עובד, אצל אחיו יצחק, בסחיבת מזגנים ונשיאת ארגזי כלים ואף לו יש טענות כלפיו אך הוא נמנע מלפטרו, לטענתו רק בשל בקשת אימו. על כן אין בטענה שהתובע עבד לפני שהופנה לפסיכיאטר משום ייחודיות המחייבת אותנו להגיע למסקנה בדבר התחזותו. גם העובדה, שהתובע לא פנה מעצמו אל בית המשפט וביקש שיערכו לו בדיקה פסיכיאטרית, אינה יכולה לשמש כנגדו בעניין זה, שכן ניתן להסבירה בכך שהתובע לא היה מודע לשינויים שחלו בו או לא היה מודע לכך שפסיכיאטר יכול לעזור לו. אמנם האנשים במעגל החברתי הקרוב לתובע העידו בפנינו כי הם שמו לב לשינויים שחלו בו מאז קרות תאונת דרכים אחרי שחרור, אך גם בכך אין כדי לשנות מהמסקנה שאליה הגענו, שהרי אין זה מחזה בלתי שכיח שפעמים רבות דווקא הסביבה היא זו אשר סובלת מהבעיות הנפשיות וההתנהגותיות השונות של פלוני, בעוד שפלוני כלל אינו מודע לטיב התנהגותו.

הנתבעת אינה יכולה גם לתמוך את טענתה במסמכי המוסד לביטוח לאומי, שכן הוחלט כי מסמכים אלה לא יתקבלו כראייה לתוכנם. על כן בהיותם משום עדות שמיעה אין לבסס עליהם כל ממצא עובדתי. למעלה מן העניין שלפנינו ומבלי להמעיט בקביעתנו כי אין לקבל את המסמכים כראייה לגבי תוכנם יש לציין כי פישמן התייחס בעדותו למסקנתה של הפסיכולוגית נעמי כהן, ואמר כי "הבדיקה שעבר היא בדיקה קלינית ושונה מבדיקה נוירופסיכולוגית, תסמונות נוירולוגיות לא מעטות נראות תמוהות ומשונות ועלולות להתפרש כהתחזות בגלל מוזרותן... הפעלתי כלים שהיא לא הפעילה" (עמ' 14 לפרוטוקול הדיון מיום 3.3.99). ועל כן ממילא גם אם היינו מקבלים את המסמכים כראייה לתוכנם, לא היה בהם די לבסס ממצא העומד עם טענות הנתבעת.

אשר לטענה כי לא היו סימנים שהתובע נפגע בראשו, ולכן לא יכולה הייתה להיווצר אצלו פגיעה מוחית אורגנית, יש להעיר שאין בה ממש. ראשית, אמנם לא נמצאו סימנים חיצוניים לחבלה בראש, אך עדיין ייתכן שנגרם שטף דם פנימי במוח גם מבלי שיהיה לכך זכר חיצוני כלשהו. שנית, הנתבעת טוענת כי האבחנה בדבר כאב הראש של התובע מתבססת אך ורק על תלונותיו ועל כן אין היא אמינה, אך בכך אין כל רבותא שהרי מי יתלונן על כאביו אם לא התובע? או שמא נאמר כבר אז כי ממש לאחר תאונת דרכים אחרי שחרור בחר התובע להתחזות ולהמציא כאבי ראש שלא היו לו? בתלונותיו של התובע היה כדי להוות כלי עזר לרופאים בבדיקותיהם ואין לפנינו כל מסמך רפואי המפריך תלונות אלו עקב בדיקות שנערכו לו. אציין עוד כי כדי להביא לתוצאה של פגיעה אורגנית במוח אין הכרח בחבלה חזקה ומשמעותית. על כך העיד בפנינו פישמן שאמר כי "פגיעה מהסוג הזה יכולה בהחלט להיגרם על ידי חבטה מכל סוג שהוא במוח. אגב לא צריך חבטה מאוד חזקה" (ראו עמ' 23 לפרוטוקול הדיון מיום 25.3.99).

לעניין הטענה בדבר העובדה שלא נמצאו בבדיקות ה-C.T שנערכו כל ממצאים בדבר פגיעה מוחית אורגנית, העיד על כך בפנינו תחילה הפסיכולוג הקליני אורי ירון שאמר כי "ידוע שיש תופעות אורגניות שאינם מתגלות בבדיקות כגון E.E.G או C.T, והן מתגלות ויש סימפטומים שמתגלים בבדיקות פסיכולוגיות. הנוירופסיכולוג פישמן שקבע כי לתובע יש פגיעה אורגנית מוחית, הוסיף וכתב בעמ' 30 לחוות דעתו כי "יש לציין שממצאי בדיקות הC.T-, וממצאי הבדיקות הנוירולוגיות אותן עבר מר ג'רבי במהלך השנים שחלפו מאז פציעתו, אין בהם כדי לשלול את הממצאים שהועלו באבחון הנוכחי". אשר על כן גם בכך אין כדי לבסס את טענתה של הנתבעת.

אוסיף ואציין לעניין זה כי הנתבעת הפעילה מספר חוקרים אשר ערכו מעקבים ותצפיות על התובע, ובכל זאת לא עלה בידי אף אחד מהם להציג בפנינו ראייה ממשית שתעיד על התחזות מצד התובע. גם בעובדה זו יש כדי להעלות ספק רב המכרסם בטענת הנתבעת, שהרי משפט זה התנהל במשך תקופה ארוכה והדעת נותנת כי קשה לתובע המבקש להתחזות להתמיד בשינוי קיצוני מגמתי של אורח חייו על פני שנים מבלי שהדבר יתגלה בסופו של דבר.

הנתבעת מנסה להיבנות מהליקויים הקודמים שהיו לתובע עובר לתאונת דרכים אחרי שחרור. אכן יש בעבר זה כדי להעיד על קשיים לימודיים, שהרי התובע לא סיים את בית הספר המקצועי ורמת ציוניו בכיתה יא' הייתה נמוכה. כן עולה כי לתובע היו בעיות התנהגות וקושי לקבל מרות הן בבית הספר והן בצבא. אך עם זאת על רקע ציונים נמוכים לאורך השנים היו לו בכיתה י' ציונים טובים במתמטיקה ובכלכלה ובכיתה ט' ציונים טובים במתמטיקה ובביולוגיה. בלישכת הגיוס נקבע לו דפ"ר 30 וקב"א 46. פישמן העיד בפנינו כי דפ"ר 30 מתאים לI.Q- 80 שפירושו רמת משכל גבולית על סף מוגבלות שכלית. ואילו קב"א פירושה קבוצת איכות צהלית המתייחסת להסתגלות כללית ובאה לבחון יכולת דיבור, יכולת לתקשר עם הסביבה ומטרתה ביחד עם הדפ"ר לקבוע האם כדאי לגייס את האיש הספציפי לצה"ל והאם הוא יוכל לעמוד במטלות שדורשת ממנו המערכת הצבאית. דרגת הקב"א הנמוכה ביותר היא 40.

למרות נתוני הפתיחה הנמוכים של התובע המעידים על מוגבלות שכלית בחר צה"ל לגייס אותו לשורותיו. התובע גם השלים שירות מלא של שלוש שנים כנהג. אך זאת בקושי רב. עת שוחרר נרשם בתעודת השחרור שלו כי התנהגותו אינה מניחה את הדעת. הסיבה לכך נבעה מבעיות משמעת קשות שהיו לתובע, אשר עלו אף כדי אלימות כנגד מפקדיו. בין היתר עלו בעיות המשמעת על רקע העובדה כי נתקל בסירוב מצד מפקדיו לשחררו לאימוני כדורגל בקבוצת הכדורגל בה שיחק. בעקבות בעיות משמעת אלו הופנה התובע אל הפסיכולוגית אליאורה שרוף אשר התרשמה כי "החייל (התובע) אינו סובל מבעיה נפשית רצינית אלא מאי בשלות", והיא המליצה למפקדיו להיענות במידה מסוימת לבקשותיו (נ14/). בכל אלה אכן יש להעיד כי התובע היה על סף מוגבלות ובעל בעיות התנהגות וקושי בקבלת מרות. אך עדיין מוגבלות זו לא עלתה כדי פיגור שכלי כטענת הנתבעת, שהרי אחרת לא היה מגויס לצה"ל ועוד משרת בצבא שירות מלא; כמו כן לו היה בעל פיגור שכלי הדעת נותנת כי לא היה כלל מתקבל לתיכון מקצועי.

מכל מקום, הרקע הפרה מורבידי הנ"ל הונח בפני הנוירופסיכולוג פישמן ופרופ' עמיחי. פישמן קבע בעמ' 30 לחוות דעתו כי "נתוני הרקע הפרה-מורבידי של מר ג'רבי ובכלל זה השכלתו, ותפקודו הכללי קודם לפציעתו בתאונת דרכים אחרי שחרור, לצד מבנה אישיותו וסגנון התמודדותו אין בהם כשלעצמם, כדי להסביר במלואה את התמונה הנצפית כיום. מהישגיו בביה"ס התיכון בו למד, ומנתוני הגיוס שנקבעו לו בצה"ל מצטיירת רמה גבולית במרבית התחומים. אולם רמה זו אפשרה את גיוסו, ולמרות בעיות המשמעת עליהן דווח בתחילת שירותו, הצליח לסיים שירות צבאי מלא כנהג - עדות ליכולת תפקוד והסתגלות בסיסית סבירה. להערכתי, בנתונים הנוכחיים, הוא לא היה מסוגל להגיע אפילו לרמה זו. במצבו הנוכחי, הוא לא היה מסוגל אף לתפקד בתחום הכדורגל בו היה כנראה פעיל קודם לפציעתו". ופרופ' עמיחי לוי קבע באופן דומה בעמ' 8 לחוות דעתו שהגם שלתובע היו עוד קודם לכן בעיות לימודים ובעיות התנהגות, הרי שאין גורם אחר מלבד תאונת דרכים אחרי שחרור, אשר יש בו כדי להסביר את ההתדרדרות לרעה שחלה במצבו של התובע. ואף אם היה ברקע זה כדי להוות קרקע פוריה למצבו של התובע כיום, הרי כלל ידוע הוא שהמזיק חייב לקבל את הניזוק כמו שהוא, ובאין אינדיקציה אחרת כלל זה יפה גם לעניין המבטח.

סיכומו של דבר, בשינויים שחלו בתובע לאחר תאונת דרכים אחרי שחרור שעבר אין משום התחזות מגמתית שמטרתה להגדיל את הפיצויים שיקבל מחברת הביטוח, אלא שינויים אלה הנם פועל יוצא מתאונת הדרכים שעבר, ועל הנתבעת מוטלת החובה לפצות את הנתבע על הנזקים שנגרמו לו עקב שינויים אלה.

4 . הפיצויים המגיעים לתובע.

התובע מבקש פיצוי על הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, עזרה ביתית בעתיד, כאב וסבל, והוצאות רפואיות בעתיד הכל כאמור בכתב התביעה ובסיכומים שהוגשו. אין ספק כי הנכות הרפואית שנגרמה לתובע בעקבות תאונת דרכים אחרי שחרור עולה כדי נכות תפקודית, אשר יש בה כדי להוות שינוי מהותי לעומת כושרו התפקודי לפני תאונת דרכים אחרי שחרור. הניורופסיכולוג פישמן כתב בחוות דעתו כי:

"כתוצאה מכל האמור לעיל, התהוותה הגבלה קשה בכושר התפקוד היומיומי, בכושר העבודה והיכולת להתפרנס, ובכושר ההסתגלות וההשתלבות הסביבתית בתחומי המשפחה, התעסוקה והחברה".

אשר על כן אני קובעת לתובע נכות תפקודית בשיעור נכותו הרפואית העומדת על 60% .

5 . הפסד השתכרות בעבר.

כאמור, בעת שנפצע בתאונת דרכים היה התובע בן 21.

נפסק לא אחת כי כאשר הניזוק הוא צעיר בתחילת דרכו אשר טרם נכנס למעגל העבודה הרי שבהעדר אינדיקציה אחרת לכושר השתכרותו יש לחשב את הפסדי השתכרותו בעבר ובעתיד לפי בסיס השכר הממוצע במשק. במקרה שלנו קיימת אינדיקציה המונעת מאיתנו לעשות כן. הוכח כי לפני קרות תאונת דרכים אחרי שחרור היו לתובע נתונים בעיתיים בתחום הכושר הקוגנטיבי שלו ובכלל זה בעיות התנהגות. אלה היה בהם כדי להגביל את מיגוון העבודות הפתוחות בפניו וממילא גם את אפשרויות ההשתכרות שלו. על כך העיד בפנינו פישמן שאמר:

"אלמלא תאונת דרכים אחרי שחרור הזאת הוא יכול היה לעסוק בעיסוקים שבהם המידע מתוך התנסות ולא מתוך למידה פורמלית ממושכת, קשה לי להתייחס לתכנים, אבל נהג לא נראה לי שלא יכול יהיה להיות. לעשות עבודות פשוטות בבית מלאכה כזה או אחר, או לעסוק בתחומים שבהם תפקודים גופניים ידניים יותר חשובים מאשר תפקודים לימודיים" (ראו עמ' 24 לפרוטוקול הדיון מיום 25/3/99) .

יש גם לקחת בחשבון את קשיי התנהגותו של התובע וקשה להניח שהיה מתמיד במקום עבודה בהן נדרשת מסירות וציות לבעלי סמכות.

ממועד שחרורו מהצבא ועד לתאונת דרכים אחרי שחרור עבד התובע במשך תקופה של שבועיים בבית קפה שבבעלות אחיו. האח העיד כי סוכם בינו לבין התובע על שכר של כ2100- ש"ח לחודש, סכום המשוערך להיום בכ6004- ש"ח; לא הוצגו בפני כל ראיות שיתמכו בגרסה זו. כמו כן אין אני מוכנה לסמוך ממצא על שיעור ההשתכרות, כאשר ברור שלאח יש ענין רב לסייע לתובע בתביעה שלפני. לאור נתוניו של התובע בטרם תאונת דרכים אחרי שחרור שאפשרו לו לעסוק במגוון מצומצם של עבודות המגבילות את יכולת ההשתכרות שלו, נראה לי לקבוע כי השתכרות של 50% מהשכר הממוצע במשק היתה בנסיבותיו של תובע זה השתכרות סבירה ללא תאונת דרכים אחרי שחרור ויכולת השתכרותו היום לאור הקביעות שקבעתי לעיל היא 40% ממחצית השכר הממוצע במשק.

ממועד תאונת דרכים אחרי שחרור לא עבד התובע במשך תקופה של שישה חודשים. לאחר מכן נתקבל לעבודה במחלקה לזגגות חלונות אוטובוסים שם עבד כשנתיים והשתכר סכום משוערך להיום 4,000 ש"ח. לאחר שפוטר מעבודתו עקב התנהגותו, לא עבד במשך כשנתיים וחצי וזאת עד לחודש ינואר 1995. מאותו מועד הוא עובד אצל אחיו יצחק לארבע שעות עבודה ליום . על-פי תלושי השכר השתכר התובע סך כ- 600 ש"ח לחודש.

הפסדיו, אפוא מסתכמים ויחושבו כדלקמן:

לתקופה של ששה חודשים מיום 2.9.89 ועד 2.3.90 - 60% ממחצית השכר הממוצע במשק, נכון לאותו מועד, כל חודש בחודשו, בהצמדה של 80%. סכום זה ישא ריבית מאמצע התקופה ועד התשלום בפועל.

לתקופה של שלושים ואחד חודשים מיום 2.6.92 ועד 1.1.95 - 60% ממחצית השכר הממוצע במשק, נכון לאותו מועד, כל חודש בחודשו, בהצמדה של 80%. סכום זה ישא ריבית מאמצע התקופה ועד התשלום בפועל.

לתקופה של שישים חודשים מיום 1.1.95 ועד 1.1.2000 - 60% ממחצית השכר הממוצע במשק כל חודש , נכון לאותו מועד, כל חודש בחודשו, בהצמדה של 80%. סכום זה ישא ריבית מאמצע התקופה ועד התשלום בפועל.

הפסד שכר בעתיד.

יש להעמיד את הפסדי התובע על הסך של 60% ממחצית השכר הממוצע במשק נכון להיום בהיוון של 3% ל- 34 שנים. הסכום ישא ריבית והפרשי הצמדה ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

ההפסד הלא ממוני.

הפסד זה יהיה בשיעור של 60% על-פי הנכות הרפואית שנקבעה לו בהתאם לקבוע בחוק.

עזרה ביתית בעתיד.

לא באה בפני כל עדות על כך שהתובע יהיה זקוק לעזרה במשק ביתו בגין הנכות הרפואית שנפסקה לו. עם זאת על מנת שלא לקפחו ומתוך ההנחה שיהיה זקוק לעזרה לעתיד בארגון משק ביתו לאחר פטירת הוריו, הנני פוסקת לו עזרה בכמות של 5 שעות שבועיות X 25 ש"ח לשעה לתקופה של 35 שנה בהיוון כפול.

הוצאות רפואיות לעתיד.

אין לפסוק הוצאות רפואיות לעתיד [ראה לענין זה ע"א 5557/95 + 681/95 פ"ד נא(2 ) עמ' 724 ].

סיכום.

6 . הנתבעת תישא, אפוא , בתשלום הסכומים כמפורטים לעיל. כמו כן ישאו הסכומים ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

ב"כ התובע ימציא לבית המשפט פסיקתא לחתימתו ויעביר העתק ממנה לב"כ הנתבעת.

כמו כן תישא הנתבעת בהוצאות המשפט ובשכ"ט עורך-הדין בשיעור הקבוע בחוק בצירוף מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת דרכים קשה

  2. תאונת דרכים כסף

  3. חוק תאונות דרכים

  4. תאונת דרכים מל"ל

  5. תאונות דרכים קשות

  6. תאונת דרכים תביעה

  7. תאונת דרכים מזכירה

  8. תאונת דרכים נהג חדש

  9. תאונת דרכים פנסיונר

  10. תאונת דרכים כוח מכני

  11. תאונת דרכים גרר נגרר

  12. תביעה על תאונת דרכים

  13. אב נהרג בתאונת דרכים

  14. תאונת דרכים זעזוע מוח

  15. תאונות דרכים פסקי דין

  16. תאונת דרכים פגיעה בראש

  17. תאונת דרכים כסא גלגלים

  18. תאונת דרכים פיגור שכלי

  19. עו"ד תאונת דרכים קטלנית

  20. תאונת דרכים ייעוץ משפטי

  21. תאונת דרכים נהג לא ידוע

  22. תאונת דרכים נהג אמבולנס

  23. תאונת דרכים אחרי שחרור

  24. תאונת דרכים קוודרופלגיה

  25. תאונת דרכים פגיעה מוחית

  26. אישור משטרה תאונת דרכים

  27. תאונת דרכים מחוץ לישראל

  28. תאונת דרכים הוצאות רפואיות

  29. את מי תובעים בתאונת דרכים

  30. תאונת דרכים תינוק

  31. תאונות דרכים קלות

  32. עו"ד מתמחה בתאונות דרכים

  33. תאונה בדרך לעבודה

  34. תאונת דרכים לא קשה

  35. מחפרון תאונת דרכים

  36. תאונת דרכים ללא מגע

  37. תאונת דרכים - קריעת עצבי היד

  38. התאמת דיור לנפגעי תאונת דרכים

  39. פגיעה בפה / בלסת בתאונת דרכים

  40. דמי מחיה בתאונת דרכים

  41. תאונת דרכים לאחר בלימה

  42. תאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים

  43. גמגום בגלל תאונת דרכים

  44. חבלת ראש בתאונת דרכים

  45. חרדות אחרי תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים קשה תינוקת

  47. פגיעה בשתי תאונות דרכים

  48. אובדן עין בתאונת דרכים

  49. תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה

  50. ? מנוף גלגלים נייד - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים עם שני נפגעים

  52. השתלת עור עקב תאונת דרכים

  53. סחרחורות אחרי תאונת דרכים

  54. קפיצת בנג'י - תאונת דרכים

  55. ? תאונה עם מחפר - האם תאונת דרכים

  56. ההבדל בין תאונת דרכים תאונת עבודה

  57. תאונת דרכים ללא מגע פיזי

  58. תאונת דרכים רשיון לא בתוקף

  59. נזקים עקיפים בתאונת דרכים

  60. עזרת צד ג לפני תאונת דרכים

  61. אנצפלופתיה עקב תאונת דרכים

  62. האם צריך להוכיח אשם לצורך פיצויים

  63. ארבעה הרוגים בתאונת דרכים

  64. כסא גלגלים עקב תאונת דרכים

  65. הכחשת מעורבות בתאונת דרכים

  66. חניה במקום אסור תאונת דרכים

  67. הפסד תנאים סוציאליים - תאונת דרכים

  68. התחזות של נפגע בתאונת דרכים

  69. עבר רפואי לנפגע תאונת דרכים

  70. היצרות דיסק לאחר תאונת דרכים

  71. ? כמה מקבלים משפחה של הרוג תאונת דרכים

  72. תאונת דרכים עם קלנועים חשמלית

  73. ישנוניות יתר עקב תאונת דרכים

  74. חוק הרשות הלאומית - טיפול בתאונת דרכים

  75. תאונת דרכים לאחר יציאה מהרכב

  76. תאונה בדרך להחלפת כרטיס חניה

  77. פצעים קשים מאוד בתאונת דרכים

  78. הפעולות שמומלץ לעשות אחרי תאונת דרכים

  79. הפעולות שמומלץ לעשות אחרי תאונת דרכים

  80. תאונה בדרך לאסוף שותף לעבודה

  81. תאונת דרכים קטלנית נהג בשלילה

  82. דוגמא פסק דין סעיף 4 ג' - תאונות דרכים

  83. כריתת כיס המרה עקב תאונת דרכים

  84. פגיעה בזיכרון לאחר תאונת דרכים

  85. רסיסים בגוף בעקבות תאונת דרכים

  86. מצב של ''צמח'' עקב תאונת דרכים

  87. תסמונת בתר חבלתית (PTSD) - תאונת דרכים

  88. בעיה קוגניטיבית עקב תאונת דרכים

  89. סטיה מנתיב נסיעה - תאונת דרכים

  90. עיוורון בעין אחת עקב תאונת דרכים

  91. אובדן שירותי אב ובעל או אישה בתאונת דרכים

  92. תאונת דרכים קשה של תיירת בישראל

  93. תאונת דרכים עקב התדרדרות לפתע לאחור

  94. תסמונת פוסט טראומטית - תאונת דרכים

  95. תאונת דרכים של מי שאינו אזרח ישראלי

  96. עבודה ''בשחור'' של נפגע בתאונת דרכים

  97. תאונת דרכים קטלנית בגלל כביש לא תקין

  98. בעיות רפואיות לפני תאונת דרכים מצב רפואי קודם

  99. תביעה נגד בית חולים – טיפול אחרי תאונת דרכים

  100. מה להביא לפגישה עם עורך דין בתאונת דרכים

  101. תביעת מעביד בגין תאונת דרכים של עובד

  102. מימון בדיקה רפואית לנפגע תאונת דרכים

  103. תביעה נגד קופת חולים לאחר תאונת דרכים

  104. תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביפו

  105. איבוד הכרה תאונת דרכים / אבדן הכרה תאונת דרכים

  106. תאונה בדרך חזרה מהעבודה בחניה ליד הבית

  107. הכנסה לא מדווחת של אדם שנפגע בתאונת דרכים

  108. חוב כספי על טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  109. תאונת דרכים: חבלת ראש עם דימומים תוך מוחיים

  110. ביטול כתב קבלה ויתור ושחרור - תאונת דרכים

  111. רשיון נהיגה - תאונת דרכים תאונת דרכים - אי תשלום אגרה

  112. תאונת דרכים במהלך ניסיון השלתבות מהנתיב הימני לנתיב השמאלי

  113. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון