בקשה למינוי מומחה תעסוקתי


החלטה

1. המחלוקת בתמצית:

בפניי בקשה למינוי מומחה תעסוקתי.

התובע נפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. ועדה רפואית של המל"ל קבע את נכותו הרפואית בשיעור של 30%. בהתאם להוראות סעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") נכות זו מחייבת גם לעניין ההליך שבפי. בהתאם, לא מונו במסגרת תיק זה מומחים רפואיים לקביעת דרגת נכות התובע והנכות שנקבע לו ע"י המל"ל היא הנכות הרפואית גם לצורך התביעה שבפני.

בנימוקיו לבקשה מציין התובע שהועדה הרפואית של המל"ל קבעה לו נכות רפואית בשיעור של 30 אחוזים בגין פגיעה בידו הימנית. לא נקבעה לתובע כל נכות תפקודית על ידי המל"ל. בהתאם, כך טוען התובע, יש חשיבות למינוי מומחה תעסוקתי וזאת לצורך בירור יכולתו של התובע לחזור לעבודה במקצוע החשמל.

לטענת נתבעות 2 ו- 3 יש לדחות את הבקשה. לא נותרה לתובע כל נכות תפקודית ואת הדבר הם למדים מפרוטוקול ועדת המל"ל אשר דנה בבקשת התובע להחיל את תקנה 15 ולקבוע לו נכות תפקודית וקבעה כי לא נותרה נכות תפקודית. לדעת הנתבעות ניתן ללמוד על מגבלותיו ואפשרויות התעסוקה של התובע מתיקו במחלקת השיקום שבמל"ל. התובע הינו בחור צעיר ויכול לפתח קריירה חדשה ולהשתלב בשוק העבודה החופשי. בהתאם, כך טוען ב"כ הנתבעות, אין מקום למינוי מומחה כמבוקש.

למען הסדר יצוין כי הבקשה נושאת כותרת כבקשה למינוי "מומחה תעסוקתי" ואולם מטיעוני שני הצדדים ניתן להבין כי כוונתם למומחה שיקומי אשר יקבע את כושר תפקודו ומגבלות תפקודיות של התובע. אדון להלן בטיעוני הצדדים.

2. הכללים למינוי מומחה שיקומי כפי שנקבעו בחוק ובפסיקה:

סעיף 6א לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") קובע:

6א. מומחה רפואי

(א) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בענין הנכות הרפואית של נפגע, או בכל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומו של הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו של המומחה.

כך גם נקבע בתקנה 2 (א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז - 1986 (להלן: "תקנות") שעניינה בקשה למינוי מומחה וצרופיה:

(א) נפגע הטוען בכתב תביעתו לענין נכותו הרפואית שעליה לא חל סעיף6 ב לחוק, או לענין כל נושא רפואי שאינו נכות, לרבות דרכי שיקומו, ...

הצד הרפואי, כולל השיקום הרפואי, עניין הוא למומחה רפואי או שיקומי לעסוק בו והלה יחווה דעתו על מגבלותיו הגופניות של הנפגע ועל צרכיו השיקומיים - רפואיים הנגזרים מהן.

צרכי ודרכי שיקום רפואי של נפגע ניתן להוכיח על ידי מינוי מומחה על פי חוק הפיצויים והתקנות ואין להוכיחם על ידי מומחה מטעם הצדדים ואין להתיר לבעלי הדין להשמיע עדויות מומחים בנושא בו מונה המומחה או להוכיחם בעדויות וראיות מטעם הצדדים. כדי להוכיח צרכים שיקומיים הנובעים ממגבלות הנכה - יש צורך להביא בפני בית המשפט חוות דעת של מומחה אשר התמנה על ידי בית המשפט.

ראה: בר"ע 2985/96 מדלסי נגד אבנר ואח' תק-על 96(3) 1009.

קביעת המל"ל לעניין נכותו של התובע מחייבת, בהתאם להוראות סעיף 6ב' לחוק הפיצויים, רק ככל שהדבר נוגע לנכות הרפואית. סעיף 6ב' לחוק הפיצויים אינו חל ככל שהדבר נוגע לנכות תפקודית. ראה:

ע"א 5779/90, הפניקס חברה ישראלית לביטוח בע"מ ואח' נ. טיארה עבדול אחמד, פד"י מ"ה (4), עמ' 77, סעיף 7 לפסק הדין.

בהתאם, עצם העובדה שהמל"ל לא הכיר בנכות תפקודית אינה חוסמת את התובע מלהוכיח פגיעה תפקודית והדרך להוכיחה הינה באמצעות מומחה שיקומי שימונה ע"י בית המשפט. ראה:

א. ריבלין, תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב פיצויים (מהדורה שלישית 1999), עמ' 610;

הצורך במינוי מומחה בתחום השיקום והמועד הרצוי למינויו מחייבים בחינה מיוחדת. בית המשפט בוחן האם ניתן להסתפק בחוות הדעת של מומחים רפואים אחרים כדי לגבש עמדה לעניין נכותו התפקודית של התובע. כאשר נחקר המומחה הרפואי שמונה לצורך קביעת הנכות הרפואית על חוות דעתו בוחן בית המשפט האם עדיין יש מקום למינוי מומחה שיקומי. אם לאחר חקירת המומחה הרפואי ניתן להסיק מחוות דעתו ומעדותו את פגעי ומגבלות התובע אין מקום למינוי מומחה שיקומי. לאמור, אם מונה מומחה רפואי ודי בחוות דעתו כדי ללמוד על נזקי הנפגע וכושרו התפקודי כי אז אין מקום למנות מומחה שיקומי. ראה:

א.ריבלין, תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב פיצויים (מהדורה שלישית 1999) עמ' 609-610;

ת"א (ים) 317/90 ריבחי נגד סעדי וקרנית פורסם בצלטנר עמ' 888;

רע"א 5124/93 ציון נגד זועבי פורסם בצלטנר עמ' 1761.

ואולם אם אין די בחוות דעתו של המומחה הרפואי, לרבות לאחר חקירתו בבית המשפט, כדי לקבוע את נכותו התפקודית וצורכי שיקומו של הנפגע פתוחה הדרך לבקש מינוי של מומחה בתחום השיקומי והדרך לעשות זאת הינה בדרך של בקשה למינוי מומחה רפואי, בהתאם להוראות התקנות. ראה לעניין זה את דברי הנשיא שמגר בע"א 563/88 יצחק אשל נ' "קרנית" ואח', פ"ד מה(5)525:

"לבסוף, כפי שציין בא כוחה המלומד של קרנית, יכול היה המערער לבקש מינוי מומחה בתחום התיפקודי-שיקומי, כדי לבחון באם נכותו התיפקודית גבוהה מנכותו הרפואית. דרגת הנכות אשר סעיף6 ב' דן בה היא דרגת הנכות הרפואית, וזו אינה משקפת בהכרח את הנכות התיפקודית, אשר מהווה נתון מרכזי בקביעת הפגיעה בכושר השתכרותו של הנפגע. אולם, על מנת להוכיח עניין שברפואה (שאינו דרגת נכות מכוח סעיף6 ב') יש ללכת בדרך שנקבעה לכך בתקנות שהותקנו מכוח סעיף6 א', היינו יש לפעול על פי תקנה2 (ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז 1986- , ולבקש מבית המשפט מינוי מומחה רפואי; אין בעל דין רשאי לעקוף את הפרוצדורה האמורה על ידי הגשת חוות דעת רפואית או על ידי עדות רופא מטעמו..."

במקרים בהם הנכות הרפואית נקבעת על פי דין וכל שיש בפני בית המשפט הם מסמכי המל"ל וקביעותיו, לא ניתן לזמן את המומחה הרפואי, ולעניין זה את ועדת המל"ל, לחקירה על ממצאיו. במקרים אלו הנטיה הינה שלא לחסום את התובע ולאפשר לו להוכיח את נכותו התפקודית ע"י מינוי מומחה בתחום השיקומי. ראה:

רע"א 4375/99, אמנון טוב נ. צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ ואח', תקדין עליון כרך 99 (3) עמ' 417.

3. החלת העקרונות הכללים על עובדות המקרה שבפני:

ומן הכלל אל הפרט, בתיק זה לא מונה מומחה רפואי מכל תחום שהוא. הנכות הרפואית נקבעה על ידי המל"ל שהעמידה בשיעור של 30 אחוזים בגין פגיעה בידו הימנית של התובע. לטענת התובע היד שנפגעה היא ידו הדומיננטית. בעצם קביעת הנכות הרפואית ע"י המל"ל אין כדי לחסום את התובע בפני הבאת ראיות על נכותו התפקודית. הדרך לעשות כן הינה בדרך של מינוי מומחה רפואי בתחום השיקום, בהתאם למפורט בתקנות.

אין ממש בטענת הנתבעות שיש להיעזר בתיק המל"ל על מנת לקבוע את אפשרויות תפקודו של התובע וזאת כתחליף למומחה תחום השיקומי. אמנם תיק המל"ל הינו חלק מחומר הראיות ואולם הדרך להוכחת עניינים רפואיים או שיקומיים שיש בהם ללמד על שיעור הנכות התפקודית היא על פי הוראת סעיף 6א לחוק הפיצויים ותקנה 2 (א) לתקנות, וזאת בפניה לבית המשפט בבקשה למינוי מומחה רפואי. מסמכי המל"ל אינם יכולים להוות תחליף לעניין זה. ראה:

ע"א 5779/90, הפניקס חברה ישראלית לביטוח בע"מ ואח' נ. טיארה עבדול אחמד, פד"י מ"ה (4), עמ' 77.

אשר על כן ובנסיבות העניין סבור אני כי לכאורה מתקיימים התנאים המצדיקים מינוי מומחה בתחום השיקומי. יחד עם זאת, ובשים לב לשלב הדיוני בו מצוי תיק זה, סבור אני כי יש מקום לדחות את מועד ההחלטה הסופית לישיבה הקרובה הקבועה לדיון וזאת מהטעמים הבאים שיפורטו.

בקשה זו הוגשה באיחור, ערב ישיבת הוכחות ראשונה בה נשמעו עדי התובע. תגובת הנתבעות הוגשה לאחר שמיעת עדויות התובע. התיק קבוע להמשך דיון לשמיעת עדויות מטעם הנתבעות ליום 8/1/01, דהינו בעוד כ10- ימים. ב"כ הנתבעות הודיע כי בכוונתו להביא ראיות בנוגע לתפקודו של התובע, לרבות צילומי וידאו שצולמו ע"י חוקרים מטעם הנתבעות מהן ניתן ללמוד כי התובע מתפקד, כך לטענת הנתבעות, כאדם בריא לחלוטין.

כשם שלא ניתן להוכיח נכות תפקודית בעדויות של חוקרים כך גם לא ניתן לשלול את הנכות התפקודית והאפשרות להוכיחה בעדויות אלו ואולם יתכן כי לאחר שיוצגו העדויות בפני בית המשפט והצדדים יהיה בהן כדי להשפיע על עמדת הצדדים לעניין הבקשה למינוי מומחה וכן כדי להנחות את בית המשפט בהחלטתו, לרבות בעניין הוצאות שכ"ט המומחה.

לכן, בנסיבות אלו, ובמיוחד כאשר לא היתה לבית המשפט הזדמנות להתרשם ממצבו הרפואי של התובע בדרך של חקירת מומחים רפואיים (וזאת מהטעם שבמקרה זה נקבע הנכות ע"י המל"ל) סבור אני כי לא יגרם כל נזק אם ההחלטה הסופית על מינוי מומחה בתחום השיקומי תינתן לאחר שיעידו החוקרים מטעם הנתבעות ובית המשפט יוכל להתרשם האופן בלתי אמצעי ממכלול הראיות, ככל שהדבר נוגע לתפקודו של התובע בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מינוי מומחה נוסף

  2. הסכמה על מינוי מומחה

  3. מינוי מומחה בהסכמת הצדדים

  4. מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב

  5. מינוי מומחה לבדיקת מיקרוטראומה

  6. מינוי מומחה בתחום הראומטולוגי

  7. בקשה למינוי מומחה בתחום השיקום

  8. בקשה למינוי מומחה תעסוקתי

  9. צירוף מסמכים לבקשה למינוי מומחה

  10. מינוי מומחה לפני הכרעה בשאלת החבות

  11. הגשת בקשה למינוי מומחים עם כתב התביעה

  12. בקשה למינוי מומחה בתאונת דרכים בעבודה

  13. בקשה למינוי מומחה נוסף בבית הדין לעבודה

  14. העתקת קוד תוכנה: מינוי מומחה במסגרת התביעה

  15. דוגמא להחלטה על מינוי מומחה בבית דין לעבודה

  16. בעיה רפואית נדירה - רגל שלישית - מינוי מומחה

  17. מינוי מומחה בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה

  18. אי הגשת בקשה למינוי מומחה למרות שבר בתאונת דרכים

  19. תקנה 130: משקל חוות דעת מטעם הצדדים במינוי מומחה ביהמ"ש

  20. פער של 5% נכות בין המומחים - בקשה למינוי מומחה בית משפט

  21. מינוי מומחה בתביעה להכרה בפגיעה בכפות הידיים ובמרפקים כמחלת מקצוע

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון