תאונת דרכים קוודרופלגיה


פסק דין

1. התובעת, חברת קיבוץ , נפגעה קשות בתאונת דרכים. היא סובלת ממצב קוודרופלגיה ומאי שליטה על סוגריה, במצב וגטטיבי, ונכותה 100 אחוזים לצמיתות. חברת הביטוח, חייבת בפיצויים המגיעים לה בגין פציעתה ונזקי הגוף שנגרמו לה בתאונת דרכים.

2. התובעת נולדה ביום 18.4.68 והיא חברת הקיבוץ. ביום 27.7.92 נישאה לבעלה, חבר הקיבוץ, ולהם בת, שנולדה ביום 12.2.93. לתובעת תעודת בגרות במגמת סיעוד, וימים ספורים לפני תאונת דרכים קוודרופלגיה החלה ללמוד במכללת "אורנים" בסמינר למורות-גננות.

3. ממקום התאונה נלקחה התובעת לבית החולים רמב"ם בחיפה, שם אושפזה עד ליום 23.11.94. אז הועברה לבית החולים "לוינשטיין" ברעננה, משם לבית החולים "מאיר" בכפר סבא, ובסך הכל היא אושפזה ברציפות מיום תאונת הדרכים ועד ליום 15.8.96.

ביום 15.8.96 הועברה התובעת לקיבוץ, ושוכנה במבנה מיוחד שהוקם עבורה במרכז הקיבוץ. המבנה צמוד לבית האבות של הקיבוץ "בית הדר", בו מטופלים הקשישים מבין חבריו. שני המבנים מחוברים זה לזה ע"י מעבר, מעין מסדרון, מקורה.

איתי ממשיך להתגורר בבית המגורים של המשפחה בקיבוץ ועמו בתם של התובעת ואיתי, רון. בינתיים, מאז 1996, קשר איתי את גורלו עם הגב' רינת פיין, חברת הקיבוץ, ומקשר זה נולדה ביום 27.2.97 בתם שיר. כולם מתגוררים וחיים כמשפחה בקיבוץ.

כיום, התובעת בת 32 שנה ו-5 חודשים. נכותה כאמור 100 אחוזים לצמיתות: 100 אחוזי נכות בגין פגיעה קוגניטיבית חמורה; 100 אחוזי נכות בגין שיתוק של ארבעת הגפיים; 100 אחוזי נכות בגין הפרעה בכל ערוצי השפה; 80 אחוזי נכות בגין חוסר שליטה על הסוגר האנאלי, וכן 70 אחוזי נכות בגין חוסר שליטה על סוגר השתן. יש לציין גם את השבר בירך הימנית אשר טופל בבית החולים ללא סיבוכים, ואת הצורך להזינה באמצעות צינורית ישירות אל הקיבה.

4. יש לשבח את הקיבוץ על דאגתו לתובעת כחברת הקיבוץ. הדבר מתבטא במבנה שהוקם, בציוד שנרכש, בארגון העזרה שהתובעת מקבלת על ידי 3 מטפלות, במשמרות רצופות משך 24 שעות ביממה, השגחה רפואית, פיזיוטרפיה, ועוד. הטיפול הוא האופטימלי, ואף הטוב ביותר שניתן להעלותו על הדעת, מבלי לחסוך בשום מאמץ והוצאה למען התובעת. התיחס לכך פרופ' רינג בעדותו ובחוות דעתו מיום 20.6.97. הוא גם קבע כי התובעת מצויה במצב וגטטיבי כרוני, וציין כי "בהתחשב באופי ועוצמת הפגיעה מחד המצביע על קיצור משמעותי בתוחלת החיים של הנבדקת מחד, ועל המערך הטיפולי רפואי וסיעודי שהוקם עבורה מאידך, הנני מעריך שקיים קיצור בתוחלת חייה בשיעור של 15 שנה".

5. יש להצטער על כך שהתביעה מבטאת, מצד שני, הגזמה רבתי כמעט ללא כל מגבלה על מנת לקבל מאת חברת הביטוח כמה שיותר כספים, בין אם הדבר נובע מן תאונת דרכים קוודרופלגיה ובין אם לאו, בין אם ההוצאה סבירה ובין אם לאו, ללא כל התחשבות בצורך להקטין את הנזק, עד כי דרישת התובעת (קרי - הקיבוץ) לתשלום חודשי עיתי, מגעת אל יותר מ - 60,000 ש"ח לחודש.

ההפרזה רבתי והנסיון להטיל כל הוצאה, אף בלתי מוצדקת, על חברת הביטוח, פוגמים באמינות העדויות מטעם הקיבוץ.

6. המצב בו שרויה התובעת, וחוסר הביטחון בתוחלת חייה, מצדיק, גם לשיטת הנתבעים, כי הפיצויים לתובעת, לגבי העתיד, ישולמו בדרך של תשלומים עיתיים. גובהם צריך לכסות את צרכיה, וצרכים אלה מוכתבים ממצבה ומושפעים מאופן הטיפול הנדרש בה, היקפו, עלותו, וכד'. אין פירוש הדבר כי מוצדק לשאת בהיקפם המלא של העלויות הנוכחיות, אף כפי שנקבעו בהליכים לתשלום תכוף, אם אראה, שהמקרה אינו מצדיק זאת. ע.א. 6431/96 אן בר זאב ואח' נ' ג'ומעה מוחמד ו" קרנית", פ"ד נב(3) 557.

7. התובעת מצויה במצב וגטטיבי, מחוסרת הכרה, אינה יכולה לתקשר עם הסובבים אותה, אינה יכולה לדבר, היא מנותקת מן הסביבה, אך אפשר שלא לחלוטין. קשה לדעת אם אין לה מודעות, או שמודעותה כלואה. פרופ' רינג תיאר זאת באומרו כי תגובותיה הן "ברמה הבסיסית ביותר" (עמ' 167), בחוות דעתו כתב כי קיים "קשר רופף ביותר עם הסביבה", ולאחר שעבר זמן מאז בדיקתו ולפי התרשמותי מן הביקור במקום, איני שותף כיום לדעתו כי "ניתן לצפות לשיפור בתנועות הקיימות ופיתוח תקשורת חליפית עם הסביבה". במציאות, בה לא יחול לפי דעתי כל שיפור, ולמרבה הצער חוששני שתהיה החמרה, ניתן לראות כי ככל הנראה היא מזהה את קולו של בעלה בבואו לבקרה, וניתן להבחין בתנועה של העיניים עם צילו של חיוך או נסיון להביע אמירה כלשהי, מבלי יכולת להתבטא. בעדותו של אמוראי המתאר את תגובתה של התובעת כחיוך רחב המכוון אליו כשהוא אוחז בידה, יש, כך אני סבור, מידה של הגזמה. יש לציין גם את הערכתו של פרופ' רינג, כי אם תועבר התובעת למוסד תקוצר תוחלת חייה בשיעור שבין 30 ל50- אחוזים (עמ' 172, 176).

בע"א 6978/96 סמדר עמר נ' קופת חולים הכללית, תקדין עליון 99(3) עמ' 137, דובר בצעירה שלקתה בנכות של 100 אחוזים, סבלה משיתוק בכל ארבעת גפיה, היתה תלויה לחלוטין בזולת, וקיבלה טיפול מסור בבית. כב' השופט אור, בהמשך לפסיקת בית המשפט העליון בע"א 357/80 נעים נ' ברדה ואח' פ"ד לו(3) 762 וע"א 2934/92 סורוקה נ' הבאבו פ"ד נ(1) 675, בחן את השיקולים באשר להחלטה אם ראוי לטפל בנפגעת כזאת בבית, או במוסד, ואמר:

"דין הוא, שקביעת הפיצוי בנזיקין תעשה על יסוד בחינת מצבו של הניזוק העומד בפני בית המשפט ומתוך ניסיון לקבוע את הדרך הנכונה לפיצויו בהתאם לנסיבותיו המיוחדות, כשלנגד עיני בית המשפט עומדת המטרה להשיב את המצב לקדמותו. אם השהות של הניזוק בביתו ולא במוסד תחזיר את מצבו לקדמותו בצורה הטובה ביותר, די בכך כדי להצדיק פיתרון זה, אפילו כרוך הדבר בהוצאה כספית נוספת משמעותית למזיק. במסגרת זו, יתן בית המשפט את דעתו גם לכך ששהות הניזוק בבית תאפשר לו נגישות רבה יותר אל אחרים, דבר אשר יאפשר לו לשמור על אורח חיים התואם את מצבו, ומאפשר לו גירוי אינטלקטואלי ואפשרות להנות מאותם עיסוקים ומגע עם אחרים אשר הוא מסוגל להם בנכותו. יש להעדיף את הטיפול בבית על זה שבמוסד, גם במקרה שהטיפול בבית יש בו להגדיל את תוחלת החיים של הניזוק... אם מיישמים עקרונות אלה על ענייננו, דומה שמתבקשת המסקנה שהמערערת תשהה בביתה עד סוף ימיה ולא במוסד,... מבחינתה של המערערת רצוי לה הדבר כדי להימצא בסביבה תומכת, אוהבת ומתחשבת. ניסיון העבר הראה עד כמה מיטיב עמה הדבר ואין על כך מחלוקת. יש להדגיש בהקשר זה שאצל המערערת קיימים הבנה והתמצאות בכל הקורה בסביבתה, עמה היא גם מסוגלת לקיים מגע. החזקתה במוסד לנכים קשים, בו מרבית המאושפזים אינם נמצאים במצב כזה, ולמעשה אינם מתקשרים עם סביבתם, תגרום לה לפגיעה ביכולת ההנאה המוגבלת אשר נותרה לה בנכותה.נכון יהיה, על כן, לומר, שהחזקתה בבית תשמר את אותה יכולת הנאה אשר נותרה לה בצורה טובה יותר מאשר אם תשהה במוסד, הן בשל קרבתם ותשומת ליבם של אנשים קרובים לה, והן בשל שמירה טובה יותר על קשר עם אחרים מאשר במקרה שתאושפז במוסד. בנסיבות אלה, אין הצדקה לשלול מן המערערת את מנת האושר של מגורים בקרבת בני משפחה אוהבים ומסורים, אחת מהמעטות שנותרו לה בשל נכותה הקשה, רק כדי להקטין את הפיצוי בו תחוייב המשיבה......נימוק בעל חשיבות נמצא בקביעת בית המשפט, ששינוי בטיפול הטוב שמקבלת המערערת כיום - כשהוא מרמז לתקופה בה תהיה המערערת במוסד - עלול להביא לשינוי בתוחלת חייה על ידי קיצורה. כפי שציין בית המשפט, הטיפול המיוחד שמספקים למערערת בבית משפיע גם לטובה על מצב בריאותה. הנה כי כן, העברתה של המערערת למוסד עלולה להביא לקיצור בתוחלת חייה ואף זה שיקול שלא להעבירה למוסד...."

במקרה של סמדר עמר, היו "קיימים הבנה והתמצאות בכל הקורה סביבתה, עמה היא גם מסוגלת לקיים מגע", והחזקתה במוסד, כך נפסק שם "תגרום לה לפגיעה ביכולת ההנאה המוגבלת אשר נותרה לה בנכותה".

במקרה דנן מצב התובעת דומה לזה של סמדר עמר בכך ש"אין היא מסוגלת לדבר ותנועותיה הן בלתי רצוניות". אולם, היא אינה יכולה לבוא בקשר עם סביבתה, ואינה יכולה להנות מעיסוקים כלשהם, למעט אותו צל של חיוך בתגובה לקולו של בעלה, היכול לבקרה גם אם תשהה במוסד. בכל זאת, בשוקלי את הנתונים במקרה דנן, נראה לי כי החזקת התובעת בקיבוץ, במבנה שהוקם בעבורה, היא הדרך הראויה ועל חברת הביטוח לשאת בהוצאות הכרוכות בכך, אף אם הן עולות בשעור ניכר על החזקתה במוסד, שכן: אין בנמצא מוסד אחר קרוב לקיבוץ; הדבר מאפשר ביקורים תכופים של איתי ושל רון, וכן של האב ושל שאר הקרובים; הטיפול הרפואי הולם; אין להוציא מכלל אפשרות, אם כי רחוקה מאוד לדעתי, שלתובעת תודעה המתבטאת בחיוך וידיעה כי משפחתה לצידה. העברתה למוסד תגרום, לדברי פרופ' רינג המקובלים עלי, לקיצור משמעותי של תוחלת חייה. די בנתון אחרון זה כדי להצדיק את שהותה של התובעת בבית, בקיבוץ.

לאור הנ"ל אני קובע כי על חברת הביטוח לשאת בעלויות המתחייבות בגין החזקתה של התובעת בקיבוץ, ובהענקת הסיעוד ושירותים הרפואיים והפרה-רפואיים הנדרשים, המסופקים לתובעת בקיבוץ, כמתחייב ממצבה הרפואי של התובעת, עקב תאונת דרכים קוודרופלגיה.

8. חיסכון מסוים בעלותם של השירותים הנ"ל היה נגרם לו היתה התובעת משוכנת במוסד "בית הדר" שבקיבוץ. המוסד ממוקם במבנה הצמוד למבנה שנבנה עבור התובעת; המעבר בין המבנים מקורה, וניתן לומר כי לכשיתפנה המבנה לאחר אחרית ימיה של התובעת, ניתן יהיה בקלות רבה לשלבו ב"בית הדר". עושה רושם כי אפשרות זו נלקחה בחשבון בעת הקמת המבנה, קביעת מיקומו, ואופן תיכנונו. התרשמתי שאנשי המוסד המטפלים בקשישי הקיבוץ, ואינם קשורים כיום בכל קשר לטיפול בתובעת, מסוגלים וכשירים לטפל גם בתובעת; מצד שני, כל החדרים במוסד "בית הדר" תפוסים ותור הממתינים מבין קשישי הקיבוץ להתקבל למוסד הוא ארוך. החדרים קטנים למדי ואינם מתאימים למאושפזים כבמצבה של התובעת, והמרחב הנדרש לה אינו מספיק. במצב דברים זה נראה לי כי היה זה מוצדק לבנות בעבורה את המבנה בו היא שוכנה, כשם שמקובל עלי כי היה מוצדק לו נבנתה הרחבה דומה בצמוד לבית המגורים של המשפחה, בקיבוץ.

9. הנזק הבלתי ממוני עולה כיום לכדי הסכום של 132,130 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום תאונת דרכים קוודרופלגיה ועד היום מתקבל סכום העולה כדי 165,500 ש"ח.

10. תאונת דרכים קוודרופלגיה ארעה ביום 11.10.94. עד ליום 15.8.96 אושפזה התובעת בבתי החולים: "מאיר", "לוינשטיין" ו"שיבא" בתל השומר. מובן מאליו שקרובי המשפחה נסעו לבקר אותה ולסעוד אותה במצבה. גם רבים מבני הקיבוץ נסעו לבקר אותה.

דרישות התובעים בראש נזק זה, מופרזות לאין שיעור (ומגיעות ליותר מ - 600,000 ש"ח), ואין הן פוסחות על קניית קפה ועוגיות ושתיה קלה ממכונות. כאשר נפגע אדם קשות בתאונת דרכים, ראוי לפצות בגין סיעוד של בני המשפחה, ביקורים ונסיעות שהם עושים, בהיקף סביר, בתקופת האישפוז שעה שהם תומכים בנפגע, ומבקרים אצלו בעת אישפוזו. פרט למקרים חריגים שעה שמדובר במי שהוא קרוב במיוחד לנפגע, אין הצדקה להטיל על המזיק את החובה לשאת בהוצאות של אחרים שאינם קרובים, אף אם מדובר בחברת קיבוץ ובחברי הקיבוץ, ואין זה מוצדק לפצות אותם בגין הפסד של ימי עבודה.

מדובר בתקופה של 22 חודשים. מתאים להעריך את ההוצאה עבור הנסיעות לבתי החולים בסכום של 3,000 ש"ח לחודש. סה"כ 66,000 ש"ח ולהיום אעמיד את ההפסד בפריט זה על סכום של 82,000 ש"ח. לא שוכנעתי כי היתה הצדקה לרכוש עבור התובעת בעת אישפוזה מכנסונים מיוחדים, חומרי היגיינה או ווקמן וביגוד.

11. כאמור, ארעה תאונת דרכים קוודרופלגיה יומיים שלושה לאחר שהתובעת החלה ללמוד בסמינר למורות-גננות. יש להניח כי משך 4 שנים היתה לומדת בסמינר, ובאוקטובר 98 היתה מתחילה לעבוד, אם בקיבוץ או מחוצה לו, כגננת או כמורה. אני מעריך כי יכולה היתה להשתכר מעבודה זו כדי 4,000 ש"ח נטו. קודם לכן בתקופת הלימודים יכולה היתה לבצע עבודות שונות בקיבוץ, ואני מעריך את התועלת הכלכלית בעבודה חלקית זאת בסכום של 3,000 ש"ח נטו לחודש. בגין התקופה הראשונה נגרם הפסד של 144,000 ש"ח. בגין התקופה השניה, משך 23 חודשים, מגיע ההפסד לסכום של 92,000 ש"ח. יש לקחת בחשבון ריבית עד היום. אקבע את ההפסד בראש נזק זה, להיום, בסכום של 262,000 ש"ח.

12. מאז 15.8.96 ועד היום חלפו 4 שנים. כל אותה תקופה, הועסקו 3 מטפלות במשמרות, 24 שעות ביממה, באמצעות חב' כוח האדם "תיגבור", כדי לטפל בתובעת. עבור סיעוד זה, שולם ל"תיגבור" סכום העולה כיום לכדי 25,000 ש"ח לחודש. עבור הסעת המטפלות אל הקיבוץ, שולם כל חודש סכום העולה כדי 3,000 ש"ח לחודש. לטענת התובעת, ניתנת לצוות "תיגבור" עזרה על ידי עובדי "בית הדר", בהיקף של 3 שעות ביום, ושווי עזרה זאת עולה לכדי 3,150 ש"ח לחודש. התובעת מבקשת כי חברת הביטוח תחוייב בעלות כל אלה, לפי חישובי בא כוחה בסיכומיו, בסך כולל של 32,650 ש"ח, להיום.

פרופ' רינג הוא מומחה השיקום שהעיד על מצבה של התובעת ועל צרכיה. לפי נקודת מבטו "בכל מקרה" הוא "שואף לתת לנפגע את הטיפול המיטבי האפשרי." (עמ' 162). הוא אישר כי "כיום היא זוכה לתשומת לב מירבית... השטח שהוקצב לה הוא טוב מרווח ונכון התנאים טובים והדברים נעשים בצורה הטובה." (עמ' 160 לפרוט'). בעמ' 161 לפרוט' הוא ציין כי "היא נמצאת בתנאים אופטימליים.". הוא לא הצליח ליצור עם התובעת אינטראקציה (עמ' 162) והעריך כי שני שליש מהזמן היא זקוקה לסיעוד בעבודה אקטיבית של המטפל, יתר הזמן היא נזקקת להשגחה. רוב הלילה מוקדש להשגחה, אך אם התובעת משתעלת או יש הפרשות, צריך מיד לטפל בכך וזה עשוי לקחת זמן רב (עמ' 164). כמו כן הוא סבר שראוי כי התובעת תזכה לגירויים בעזרת רדיו, טלויזיה ווידאו (עמ' 171). על אף דברים אלו של פרופ' רינג, הערכתי המבוססת על מכלול העדויות והנתונים לרבות על הביקור במקום היא, כי אין התובעת נזקקת לעזרה אקטיבית ביותר מאשר שליש הזמן של היממה.

לאור כל האמור, דרישת התובעת לפיצויים בסכום של 32,650 ש"ח לחודש עבור עזרת צד ג', נראית לי מופרזת. מעבר לתקופת הסתגלות מסוימת, אין הכרח להעסיק את המטפלות בהעסקה בלתי ישירה באמצעות חברת כוח אדם. ניתן לעשות זאת בהעסקה ישירה, שעלותה נמוכה בהרבה. כשם שהקיבוץ מעסיק עובדים ב"בית הדר", ביכולתו להעסיק עובדים עבור התובעת. גם אין זה מוצדק להימנע מהעסקת עובד זר, היכול לטפל בתובעת משך כל היום וכן לעזור במידה מסוימת בהשגחה בלילה. גם אנשי "בית הדר" יכולים לעזור בטיפול בתובעת. אמנם, מדיניותו של הקיבוץ היא לא להעסיק עובדים זרים, אך לכך אין הצדקה, שעה שאת העלות הנוספת הכרוכה בכך, מנסים להטיל על אחרים. ניתן להעסיק עובדים כאלו, ואין לפסול זאת רק מפני שהדבר אינו לרוחו של הקיבוץ. גם הנוחות האדמיניסטרטיבית הנגרמת לקיבוץ על ידי העסקה בלתי ישירה של המטפלות באמצעות חברת כוח אדם אינה מצדיקה כי העול הכספי הכרוך בכך יוטל על חברת הביטוח. ר' בקשר לכך: ע"א 1433/98 סועד חמד ואח' נ' גנאיים אחלם ואח', תקדין עליון 99(3) עמ' 1754, שם נפסק כי:

"חשבון זה (של העסקת מטפלים באמצעות חברת כח-אדם - ש.ב.) אינו יכול לשמש בסיס לחישוב עלות הסיעוד. שירותי התיווך של סוכנות כוח האדם היו מיותרים.... ומכל מקום אין הם יכולים לשמש בסיס להערכת השווי הכספי של הסיוע והעזרה...אין להתעלם מן העובדה שהעסקת מטפלים באמצעות חברת כוח אדם, דרך קבע, עשויה לייקר בלא צורך את עלות הסיעוד. אין גם לשלול על הסף את האפשרות להעסיק עובד זר אשר יגור בביתו של הנפגע, יקבל את שכרו על בסיס חודשי, כאשר בנוסף לו מועסק עובד אחר במשרה חלקית...ניתן עם זאת להביא בחשבון הפיצוי את האפשרות שבתקופות מסויימות לא ימצא עובד זר, אשר שכרו נמוך יחסית, ואז תגבר עלות הסיעוד."

ברור היה לקיבוץ כי מצבה של התובעת הוא קבוע, והצורך בסיעוד יימשך לאורך זמן. היה ניתן לדאוג באופן סביר לכך כי תוך שנה מיום חזרתה של התובעת לקיבוץ, ייעשו הסידורים הנדרשים לטפל בה ולסעוד אותה באמצעות עובד זר, וכן עובד ישראלי נוסף (אפשר שבמשרה חלקית) בתוספת עזרה או השגחה של אנשי "בית הדר", בהעסקה ישירה. אין הצדקה, במקרה דנן, להעסקת שלושה עובדים במשמרות מלאות סביב השעון כל היממה.

בע.א. 1532/97 חיזגאייב ויטלי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, תקדין עליון 98(3) עמ' 551 דובר בנפגע שנותר נכה בשיעור 100%, כשהוא סובל מקוודרופלגיה וזקוק לעזרה בכל הפעולות החיוניות היום יומיות, כולל העברה ממיטה לכסא ובחזרה, רחצה הלבשה, האכלה ושינויי תנוחה, ולסיעוד ולאדם שיהיה בסביבתו במשך כל היממה. הנפגע טען "כי יש לפסוק בפרט נזק זה פיצוי בסך 26,000 ש"ח לחודש, סכום שיהיה בו כדי לאפשר העסקת שלושה עובדי משמרות שיסופקו על ידי חברת כוח אדם". בית המשפט המחוזי סבר "שהתובע ואלה המנחים אותו, נקטו בעבר בדרך בזבזנית לא ראויה בתשלום עבור סיעוד של התובע והשגחה עליו", וכן כי "ניהול עניניו של התובע, במיוחד ככל שהם נוגעים לסיעודו, לא היה סביר. לא נעשה כל מאמץ אמיתי שלא להוציא את מה שאיננו נחוץ באמת - ומנגד - הוצאו הוצאות רבות שהן מעבר למה שנדרש בנסיבות. על אף שקיימות הצעות ואפשרויות אחרות, בשוק הסיעוד, התובעים בחרו דווקא בדרך היקרה ביותר לממן את ההוצאה החודשית הכבדה הזו". אמר כב' השופט אור:

"כבר אמרנו לאחרונה, שאין ניזוק רשאי לנהוג מנהג בזבזנות ואי הקטנת הנזק על חשבונו של המזיק, ולצפות שבית המשפט יעניק גיבוי לכך. ע"א 6431/96, 6560/96 אן בר זאב נ' ג'ומעה וקרנית... אכן, ראוי שהתובע, הניזוק, יימנע מבזבוז ומהוצאות מיותרים - בין אם אלה מכוסים על ידי תשלומים תכופים ובין אם לאו - אם ברצונו שלהוצאות אלה יימצא פיצוי במסגרת פסק הדין אשר יינתן בתביעה העיקרית."

יש לייחס משקל להנחיה הכללית שניתנה על ידי ביהמ"ש העליון באשר לעלות העזרה לנפגע קוודרופלג, כמוסבר בע.א. 3375,3613/99 אריה אקסלרד ואח' נ' "צור שמיר" ואח', מיום 5.9.00, וחבל שבא כח התובעת, בסיכומיו האחרונים שהוגשו ביום 11.9.00, מתעלם מפסק דין זה. דובר שם בנפגע הסובל מנכות של 100 אחוז לצמיתות, מקוודרופלגיה מלאה ספסטית מתחת לחוליה 4C, משותק בכל ארבעת גפיו וללא שליטה על סוגריו. פרופ' שאקו העריך שם כי העזרה לאותו נפגע עומדת על כ4- שעות ביממה, ובמשך שאר הזמן הוא נזקק להשגחה בלבד. עוד צויין שם שבאותו מקרה הנפגע לא נזקק לעזרת שני עובדים בו זמנית. נפסק שם:

"זה יהיה הכלל, זאת תהיה ההנחה העובדתית, כל עוד אין מוכיחים נסיבות מיוחדות במקרה הנדון וכל עוד לא יבוא שינוי בנסיבות הכלליות אשר יצדיק סטיה מהכלל. ...ככלל, העסקת מספר עובדי סיעוד מידי יום באמצעות חברות כוח אדם, לאורך זמן, אינה מוצדקת... ...חובת הקטנת הנזק מחייבת העסקה של מי שעלותו נמוכה יותר, העובד הזר, אלא אם יש יתרון ממשי לעובד ישראלי....נראה לי, שסכום של 12,000 ש"ח לחודש... יהלום את הנסיבות. סכום זה הינו סכום הולם לעת הזאת לתשלום עבור סיעוד, באותם מקרים אשר נדרשת לנכה עזרה בפועל משך 4 שעות ביום בצירוף נוכחות או השגחה במשך שאר שעות היממה."

13. ובענייננו:

המקרה של התובעת קשה קצת יותר מזה שתואר בפרשת אקסלרד. התובעת חסרת הכרה, זקוקה להזנה דרך הקיבה. הדבר משפיע על היקף הסיעוד הנדרש. באספקטים מסויימים הוא עשוי להיות קטן יותר מזה של הנפגע אקסלרד, ובאספקטים אחרים רב יותר. בנדון זה הערכתי (על אף שפרופ' רינג סבר שהעזרה האקטיבית נדרשת למשך 16 שעות ביממה), כי די בעזרה אקטיבית במשך מחצית מזה. סבורני גם כן, שישנן במקרה דנן פעולות המצדיקות היעזרות בו זמנית של שני מטפלים, בעיקר בעת הרחצה בבוקר. לא די איפוא במקרה דנן במטפל אחד. יש צורך בעזרה של מטפל נוסף, לעיתים באופן אקטיבי, ובד"כ על ידי השגחה, בהיקף משרה חלקי. עזרה זו יכולה לבוא מבין עובדי "בית הדר". כמו כן יש לקחת בחשבון כי המטפלים בתובעת צריכים להיות מנוסים. אין בכך כדי לשלול העסקת עובד זר.

אני מעריך על כן כי ניתן להעמיד את הוצאות הסיעוד בתובעת על סכום של 16,000 ש"ח לחודש, כולל כל ההוצאות הנדרשות בקשר לכך לפי הדין, לרבות עלות הנסיעות של המטפלים הבאים אל הקיבוץ, מבחוץ או מרחוק, לצורך זה. בפרשת חיזגאייב הנ"ל, נפסק באב נזק זה סכום של 10,200 ש"ח ליום 20.1.97. בכסף של היום מדובר בסכום העולה כדח 12,000 ש"ח. פסיקה זו אושרה על ידי בית המשפט העליון. בפרשת סועד חמד הנ"ל דובר בנפגעת שהיתה גם היא נכה בשיעור של 100%, והסכום שנפסק לה בגין עזרת הזולת הועמד בפסק דינו של כב' השופט ריבלין מיום 4.11.99, על סך של 12,000 ש"ח לחודש. שיערוך הסכום למועד פסיקתה של הערכאה הראשונה מביא לפיצוי עבור עזרת הזולת, בכסף של היום, בסכום של 13,259 ש"ח. בע.א. 6996/98 יצחק שבשוביץ ואח' נ' איל תורגמן ואח', מיום 28.8.00 נפסק לנפגע שלקה בנכות של 100 אחוזים והקשר בינו לבין הסביבה נותק כמעט כליל, בעבור סיעוד, סכום של 10,000 ש"ח לחודש.

לאור כל זה, נראה מתאים לזכות את התובעת בסכום של 360,000 ש"ח עבור הסיעוד בשנה הראשונה לאחר שובה מביה"ח לקיבוץ, ולהיום 412,000 ש"ח. וכמו כן סכום של 592,000 ש"ח עבור יתר התקופה (37 חודשים) עד היום, ולהיום סכום של 625,000 ש"ח. בעידכון להיום, אפסוק לתובעת בפריט זה סכום כולל של 1,037,000 ש"ח.

14. לתובעת מונו כאפוטרופסים בעלה איתי וכן עו"ד אמוראי. המינוי הוא מיום 26.1.95. מאז חלפו 68 חודשים. תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), תשמ"ט - 1988 קובעות כי "בית המשפט רשאי לקבוע לאפוטרופוס שכר חודשי בשעור שלא יעלה על 120 ש"ח כשהחסוי מאושפז ועד 240 ש"ח כשהחסוי אינו מאושפז". סכומים אלה צמודים למדד הידוע ביום 1.1.88. כיום מדובר בסכום של 464 ש"ח, ובסכום של 928 ש"ח, בהתאמה. אני מעריך את שכרם הראוי של האפוטרופוסים, לרבות עבור מי מאנשי הקיבוץ או עובדיו שהם נעזרים בו לצורך זה, בסכום של 800 ש"ח לחודש. מגיע, עד היום סכום של 54,400 ש"ח. בצירוף הריבית אעמיד את הפיצוי בראש נזק זה על סך של 60,000 ש"ח, להיום.

15. בעבור התובעת הוקם המבנה הצמוד ל"בית הדר". עלות בנייתו הגיעה, לטענת התובעים, כדי 191,000 ש"ח, והוצגו חשבוניות או קבלות לבסס את ההוצאה הזאת. קבלה מס' 164 מיום 2.2.96 ע"ס 16,380 ש"ח מאת הקבלן עדנאן, מדברת על "בית הדר חלק אחד (שיפוץ חלק אחד)". קבלתו מס' 166 ע"ס 17,416 ש"ח מדברת גם כן על עבודות ב"בית הדר". על אף הספקות, אכיר בהוצאה זו במלואה. הסכום הזה כולל מע"מ. הקיבוץ יכול היה להתקזז בגין מס התשומות. מתקבלת הוצאה העולה כדי 163,250 ש"ח. יש לעדכן את הסכום להיום. מתקבל הפסד העולה כדי 255,000 ש"ח.

16. נרכש עבור התובעת ציוד רפואי-סיעודי, עיקר ההוצאה הוא עבור מיטת רחצה בסך 9,839.92 ש"ח; מנוף חשמלי בסך 23,091.67 ש"ח; כסא גלגלים בסך של 18,624.09 ש"ח, ומיטה חשמלית בסך של 36,621 ש"ח. ועוד פריטים שונים, חלקם רפואיים וסיעודיים והאחרים לנוחיות המשתמשים במבנה. רק חלק מזה יש לזקוף לצרכי התובעת בנכותה. אני מסופק אם יש להטיל במלואה על חברת הביטוח את ההוצאות עבור מקלט טלויזיה, רדיו-טייפ, אובן-טוסטר, ארונות, ספלים, מיבש כלים פלסטי, סכו"ם, ריהוט, ועוד. רשימת הדרישות בנידון זה, כוללת למשל פריט הנקרא "מוצרי ניקוי\כלי בית", ובאלה נכללו תה צמחים ותה פירות, קפה נמס, ניר טואלט, ועוד.

דרישת התובעים, בפריט זה, היא על סך של 115,427.52 ש"ח. אני מעריך את ההוצאות המוצדקות, בפריט זה, בסכום של 90,000 ש"ח. יש לעדכן את הסכום הזה להיום. מרבית ההוצאה נעשתה בשנת 1996. אקבע את הפיצוי, להיום, בראש נזק זה, לסכום של 130,000 ש"ח.

17. יש צורך להאכיל את התובעת במזון נוזלי, וכן יש צורך בציוד רפואי מתכלה על מנת לטפל בתובעת. המזון הוא מסוג אוסמוליט, ועבורו משולם סכום העולה כדי 750 ש"ח לחודש. עבור שקיות לקנגורו משולם כל חודש סכום העולה על 500 ש"ח. כמו כן זקוקה התובעת לקטטרים, כוסיות חד פעמיות, תמיסות, כפפות, פדים, חיתולים, מזרקים, ועוד. יש לקחת בחשבון "חיסכון" במזון רגיל כנגד המזון הנוזלי. דרישות התובעים כוללות מחסניות למידפסת, סוללות דורסל, מוצרי מזון כגון דבש, חומרי ניקוי, חולצות טריקו, ועוד. אעריך, כי ראוי להכיר, בפריט זה, בהוצאה חודשית בסכום של 1,250 ש"ח לחודש.

מתקבל, מאז חזרתה של התובעת הביתה ועד היום, משך 49 חודשים, סכום של 61,250 ש"ח. להיום, יעמוד הפיצוי על סכום של 67,000 ש"ח.

18. לא שוכנעתי כי מוצדק לרכוש עבור התובעת כיסא גלגלים ממונע או מנוע עבור כסא הגלגלים. בדרכי הקיבוץ יש אמנם שיפועים ומדרונות, אך עדיין ישנו מרחב מספיק להוצאתה לעיתים מן החדר, כשהיא ישובה על כסא הגלגלים, בדרכים בלתי משופעות. עד כה הוצאה התובעת מן החדר, אם בכלל, לעיתים נדירות ביותר, כך יהיה גם להבא. להערכתי, המקרים בהם יוציאו את התובעת אל מחוץ למבנה יהיו נדירים ביותר.

19. מאז 15.8.96 ועד היום, נזקקה התובעת להסעות לצרכים רפואיים רק 5 פעמים. איני סבור שבהסעתה ברכב לצרכים לא רפואיים יש משום תועלת או הנאה כלשהי לתובעת. מצב זה אינו מצדיק רכישת רכב. יש לקחת בחשבון הסעות לבתי חולים, או לצרכים רפואיים אחרים, או בנסיבות בלתי צפויות, מקרי חירום, וכד'. ניתן להיזקק להסעה מיוחדת באמבולנס או רכב מותאם במיוחד, לצורך זה.

בגין חמשת ההסעות בעבר, אפסוק לתובעת 3,000 ש"ח. כמו כן סך של 900 ש"ח בגין הסעתה מבית החולים "לוינשטיין" לקיבוץ. סה"כ 3,900 ש"ח, ובעידכון ההוצאה הזו להיום, יעמוד הפיצוי בפריט זה על סכום של 4,500 ש"ח.

20. פרופ' רינג המליץ כי התובעת תקבל טיפולי פיזיוטרפיה 3 פעמים בשבוע. את הטיפולים מעניקה לה הפיזיוטרפיסטית הגב' יפעת אלקיים. הקבלות מאשרות הוצאה ששולמה לה ולמר אשר אמיר עבור טיפולים בתובעת, מיום 30.8.96 עד ליום 29.10.98 בסכום כולל של 42,285 ש"ח. להיום מתקבל סכום העולה כדי 52,400 ש"ח. יש לקחת בחשבון את התקופה שמיום 1.11.98 ועד היום. מדובר ב22- חודשים. יש להוסיף סכום של 42,000 ש"ח. מתקבל הפסד של 95,000 ש"ח, להיום.

אני מסופק, אם ראוי לכלול הוצאה זו, בנסיבות המקרה דנן, בגדרו של סל הבריאות, כמפורט בתוספת השניה לחוק בריאות ממלכתי, תשנ"ד1994-. הסל מדבר על טיפולי פיזיוטרפיה בעת אישפוז, וכן על טיפולי פיזיוטרפיה חריפה בקהילה, או פיזיוטרפיה כרונית בקהילה, והשירותים צריכים להינתן "לפי שיקול דעת רפואי, באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח, והכל במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות קופות החולים...", כלשון ס' 3(ד) לחוק. לא מפורש בו כי הוא כולל טיפולי פיזיוטרפיה בביתו של החולה. לא הובאה עדות מאת חברת הביטוח להראות כי קופת חולים תעניק לתובעת טיפולים אלה, בחינם, בביתה או בקיבוץ, אם כי אין להוציא מכלל אפשרות שפניה אל הקופה היתה מאפשרת זאת. עמד על כך כב' השופט אור בע.א. 5557/95, 6881 סהר נ' אלחדד ואח', פד"י נא, חלק שני עמ' 724, בעמ' 745-6, באומרו:

"טיפול רפואי הנדרש כדי להשיב את המצב לקדמותו עשוי להיות נרחב יותר מהטיפול שחוק הבריאות מעניק... ראו, למשל, את אותם מקרים שבהם נפגע תאונת דרכים קוודרופלגיה הוא קוודרופלג, ששיעור נכותו 100%. ייתכן שבית המשפט יסבור, כי במסגרת החזרת המצב לקדמותו, ראוי שהניזוק ישהה בביתו, ויקבל שם את כל הטיפולים הרפואיים המגיעים לו. עם זאת, סל השירותים הרפואיים שבחוק איננו מבטיח כי הטיפול הרפואי יינתן בביתו של החולה. העולה מכל האמור הוא, שאפילו זכאי ניזוק, אשר עומדת לו עילה בנזיקין או לפי חוק הפיצויים, לקבל בחינם שירותים רפואיים מקופת החולים שבה הוא חבר, יתכנו מקרים שבהם לא יזכה לקבל מהקופה את מלוא הטיפול הרפואי שלו הוא נזקק."

לאור האמור, אכיר בהוצאה זו עבור התובעת.

21. ד"ר שניר מנהל את ההשגחה הרפואית על התובעת. האחות דלית אריאב עוזרת לו בכך. אני מעריך את העלות הכרוכה בכך, לרבות היעזרות באחות הקיבוץ, בסכום של 1,000 ש"ח לחודש. עבור התקופה מאז שובה של התובעת לקיבוץ (15.8.96) ועד היום, 49 חודשים מתקבל סכום של 49,000 ש"ח. בצירוף הריבית אעריך את ההפסד היום להיום בסכום של 53,000 ש"ח.

22. פרופ' רינג המליץ בחוות דעתו מיום 20.6.97, כי התובעת תקבל טיפול של קלינאית תקשורת 3 פעמים בשבוע. את הטיפול הזה מקבלת התובעת על ידי המרפאה בעיסוק הגב' קרני ביאליק, וכן על ידי קלינאית התקשורת הגב' שירה עזרא. עד היום שולם לשתי המטפלות האלה סכום כולל של 17,618 ש"ח. כמו כן שולם בעבור ייעוץ רפואי לחברת "משעול" שליד ביה"ח "הדסה" בירושלים סכום של 2,926 ש"ח, וסכום של 3,092 ש"ח. סה"כ היתה ההוצאה 23,636 ש"ח. להיום אעריך את הפיצוי בראש נזק זה בסך של 28,500 ש"ח.

הערכתו דלעיל של פרופ' רינג ניתנה בשנת 97'. אני סבור שאין הצדקה וצורך בטיפולים אלה בריפוי בעיסוק או בקלינאות תקשורת, לגבי העתיד.

23. במסגרת סל הבריאות, יכולה התובעת לקבל את התרופות הנדרשות. אקח בחשבון השתתפות בתשלום לגבי תרופות אלה בסך 50 ש"ח לחודש. אפסוק לתובעת בראש נזק זה, עד היום, סכום של 3,000 ש"ח. כמו כן אזכה את התובעת בעלות המזגן במבנה בסכום כולל של 10,000 ש"ח, ומדי חודש בחודשו בהוצאות אלה: כביסה מוגברת - 100 ש"ח, ועבור צריכת חשמל מוגברת (עבור המיטה החשמלית, המנוף, ומתקני חיטוי) - 50 ש"ח. אעריך ראש נזק זה בסכום של 10,000 ש"ח להיום.

24. הוצגו קבלות או אישורים על טיפול פסיכולוגי או פסיכוטרפי לאיתי ולרון בסכום כולל של 3,723 ש"ח. בפועל היתה הוצאה, ככל הנראה גבוהה יותר. אפסוק לתובעים בראש נזק זה סכום של 10,000 ש"ח.

אני סבור שגם היקף הטיפולים האלה היה מופרז ביותר ובמידה חלקית לפחות, הוא ניתן שלא לצורך.

25. לאור האמור לעיל אעריך את נזקי התובעים בעבר, להיום, כדלקמן:

א. נזק בלתי ממוני - 165,500 ש"ח

ב. נסיעות והוצאות בתקופת האישפוז - 82,000 ש"ח

ג. הפסד השתכרות בעבר - 262,000 ש"ח

ד. סיעוד ועזרת צד ג' - 1,037,000 ש"ח

ה. שכר אפוטרופוס - 60,000 ש"ח

ו. בניית המבנה - 255,000 ש"ח

ז. רכישת ציוד רפואי-סיעודי - 130,000 ש"ח

ח. רכישת פריטים מתכלים - 67,000 ש"ח

ט. הסעות - 4,500 ש"ח

י. טיפולי פיזיוטרפיה - 95,000 ש"ח

יא. השגחה רפואית - 53,000 ש"ח

יב. טיפול קלינאית תקשורת - 28,500 ש"ח

יג. השתתפות בתרופות - 3,000 ש"ח

יד. התקנת מזגן במבנה - 10,000 ש"ח

טו. הוצאות מוגברות לכביסה וחשמל - 10,000 ש"ח

טז. טיפול פסיכולוגי ופסיכוטרפי - 10,000 ש"ח

סה"כ 2,272,500 ש"ח

מן הסכום הנ"ל יש לנכות את תגמולי המל"ל, וכן את התשלומים התכופים שהתובעים קיבלו. עד ליום 30.06.00 קיבלה התובעת מאת המל"ל סכום של 104,967 ש"ח בגין נכות כללית, וסכום של 102,452 ש"ח עבור שירותים מיוחדים. סה"כ 207,419 ש"ח.

התשלומים התכופים שקיבלה התובעת מפורטים במסמך נ21/. מדובר ב - 41 תשלומים, הראשון שבהם מיום 1.4.96 והאחרון שבהם ביום 16.11.99. הסכום הנומינלי הכולל הוא 1,245,470 ש"ח. תשלום תכוף נוסף שולם ביום 24.9.95 בסך 43,744 ש"ח. יש לצרף לזה את התשלומים התכופים ששולמו בתקופה שמיום 17.11.99 ואילך, עד היום. את כל התשלומים יש לשערך לפי הצמדה וריבית עד היום. יש לעקר מתוך זה את שכ"ט עוה"ד (לפי 13 אחוז), וכן את המע"מ. אורה על ניכוי סכום של 1,500,000 ש"ח, כאשר הניכוי המדוייק יהא על פי חישוב שייעשה על ידי באי כח שני הצדדים, ויוגש לי. במקרה של מחלוקת תישמענה טענות שני הצדדים בקשר לכך, ואכריע.

הפיצויים לעבר מסתכמים, כמפורט לעיל, בסכום של 2,272,500 ש"ח. הניכויים עומדים להיום על סכום של 1,707,419 ש"ח.

היתרה לחיוב חברת הביטוח, בגין נזקי העבר, עומדת כיום על סך של 565,081 ש"ח.

26. באשר לעתיד: הפיצוי יהיה על דרך של תשלומים עיתיים. הם יכללו הפסד השתכרות בסכום של 5,600 ש"ח לחודש, נטו; סיעוד בסכום של 16,000 ש"ח לחודש; שכר אפוטרופסות בסכום של 800 ש"ח לחודש; הסעות במקרה חירום, סך של 300 ש"ח לחודש; רכישת פריטים מתכלים בסכום של 1,250 ש"ח לחודש; טיפולי פיזיוטרפיה בסכום של 2,000 ש"ח לחודש; השגחה רפואית בסכום של 1,000 ש"ח לחודש; תרופות, כביסה מוגברת, צריכת חשמל מוגברת בסך של 200 ש"ח לחודש, וכן סכום של 1,000 ש"ח לחודש עבור ההיזקקות להחלפות של ציוד, תיקונו מעת לעת, והוצאות בלתי צפויות.

סה"כ מתקבל סכום של 28,150 ש"ח לחודש. יש להפחית את הדרוש בגין תגמולי מל"ל. לפי חוות דעתו המעודכנת של האקטואר שי ספיר שצורפה לסיכומי ב"כ הנתבעים הגמלה החודשית בגין נכות כללית היא בסכום של 1,698 ש"ח כיום. קצבת השירותים המיוחדים עומדת כיום על סכום של 2,381 ש"ח. הניכוי החודשי להיום, בגין שתי הקצבאות עומד איפוא על סכום של 4,079 ש"ח. יתרת התשלום, כתשלום עיתי, תעמוד על סך של 24,071 ש"ח. הסכום הזה ישולם החל מיום 1.10.00 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן, עד אחרית ימיה של התובעת. התשלום החודשי יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן הידוע כיום, וההפרש המתאים יצורף לכל תשלום ותשלום. כמו כן יצורף שכ"ט עו"ד וכן מע"מ.

התשלום העיתי ישולם עד אחרית ימיה של התובעת. באשר לסכום התשלום העיתי המגיע לתקופה שלאחר מכן לזכאים לקבלו, זכאותם, וגודלו של הסכום - ענין זה ייקבע לאחר דיון, בבוא העת, במעמד הצדדים, בהליך נפרד.

27. על חברת הביטוח להבטיח בצורה נאותה את זכות התובעים לקבל את התשלום העיתי. באה בחשבון ערבות של "קרנית" או של מבטח או של בנק. כמו כן באה בחשבון משכנתא ראשונה על מקרקעין בערך מתאים.

חברת הביטוח תגיש לבית המשפט תוך 30 יום מהיום, הצעה מתאימה ליתן את הבטוחה הנדרשת. יקויים דיון במעמד שני הצדדים. אקבע, לאחר מכן, את טיבה של הבטוחה, ובמידה ובטוחה נאותה לא תינתן, ניתן יהיה לחייב את חברת הביטוח בתשלום או בהפקדת הסכום המתאים בקופת ביהמ"ש.

28. חברת הביטוח מחוייבת איפוא לשלם לתובעת את הסך של 565,081 ש"ח, בצירוף שכ"ט עו"ד ומע"מ, להיום. כמו כן מחוייבת היא בזה לשלם את התשלום העיתי כאמור לעיל, בצירוף שכר טרחת עו"ד ומע"מ החל מיום 1.10.00 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן, עד אחרית ימיה של התובעת.

כמו כן תשלם חברת הביטוח לתובעת את הוצאות המשפט שנגרמו לה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת דרכים קשה

  2. תאונת דרכים כסף

  3. חוק תאונות דרכים

  4. תאונת דרכים מל"ל

  5. תאונות דרכים קשות

  6. תאונת דרכים תביעה

  7. תאונת דרכים מזכירה

  8. תאונת דרכים נהג חדש

  9. תאונת דרכים פנסיונר

  10. תאונת דרכים כוח מכני

  11. תאונת דרכים גרר נגרר

  12. תביעה על תאונת דרכים

  13. אב נהרג בתאונת דרכים

  14. תאונת דרכים זעזוע מוח

  15. תאונות דרכים פסקי דין

  16. תאונת דרכים פגיעה בראש

  17. תאונת דרכים כסא גלגלים

  18. תאונת דרכים פיגור שכלי

  19. עו"ד תאונת דרכים קטלנית

  20. תאונת דרכים ייעוץ משפטי

  21. תאונת דרכים נהג לא ידוע

  22. תאונת דרכים נהג אמבולנס

  23. תאונת דרכים אחרי שחרור

  24. תאונת דרכים קוודרופלגיה

  25. תאונת דרכים פגיעה מוחית

  26. אישור משטרה תאונת דרכים

  27. תאונת דרכים מחוץ לישראל

  28. תאונת דרכים הוצאות רפואיות

  29. את מי תובעים בתאונת דרכים

  30. תאונת דרכים תינוק

  31. תאונות דרכים קלות

  32. עו"ד מתמחה בתאונות דרכים

  33. תאונה בדרך לעבודה

  34. תאונת דרכים לא קשה

  35. מחפרון תאונת דרכים

  36. תאונת דרכים ללא מגע

  37. תאונת דרכים - קריעת עצבי היד

  38. התאמת דיור לנפגעי תאונת דרכים

  39. פגיעה בפה / בלסת בתאונת דרכים

  40. דמי מחיה בתאונת דרכים

  41. תאונת דרכים לאחר בלימה

  42. תאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים

  43. גמגום בגלל תאונת דרכים

  44. חבלת ראש בתאונת דרכים

  45. חרדות אחרי תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים קשה תינוקת

  47. פגיעה בשתי תאונות דרכים

  48. אובדן עין בתאונת דרכים

  49. תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה

  50. ? מנוף גלגלים נייד - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים עם שני נפגעים

  52. השתלת עור עקב תאונת דרכים

  53. סחרחורות אחרי תאונת דרכים

  54. קפיצת בנג'י - תאונת דרכים

  55. ? תאונה עם מחפר - האם תאונת דרכים

  56. ההבדל בין תאונת דרכים תאונת עבודה

  57. תאונת דרכים ללא מגע פיזי

  58. תאונת דרכים רשיון לא בתוקף

  59. נזקים עקיפים בתאונת דרכים

  60. עזרת צד ג לפני תאונת דרכים

  61. אנצפלופתיה עקב תאונת דרכים

  62. האם צריך להוכיח אשם לצורך פיצויים

  63. ארבעה הרוגים בתאונת דרכים

  64. כסא גלגלים עקב תאונת דרכים

  65. הכחשת מעורבות בתאונת דרכים

  66. חניה במקום אסור תאונת דרכים

  67. הפסד תנאים סוציאליים - תאונת דרכים

  68. התחזות של נפגע בתאונת דרכים

  69. עבר רפואי לנפגע תאונת דרכים

  70. היצרות דיסק לאחר תאונת דרכים

  71. ? כמה מקבלים משפחה של הרוג תאונת דרכים

  72. תאונת דרכים עם קלנועים חשמלית

  73. ישנוניות יתר עקב תאונת דרכים

  74. חוק הרשות הלאומית - טיפול בתאונת דרכים

  75. תאונת דרכים לאחר יציאה מהרכב

  76. תאונה בדרך להחלפת כרטיס חניה

  77. פצעים קשים מאוד בתאונת דרכים

  78. הפעולות שמומלץ לעשות אחרי תאונת דרכים

  79. הפעולות שמומלץ לעשות אחרי תאונת דרכים

  80. תאונה בדרך לאסוף שותף לעבודה

  81. תאונת דרכים קטלנית נהג בשלילה

  82. דוגמא פסק דין סעיף 4 ג' - תאונות דרכים

  83. כריתת כיס המרה עקב תאונת דרכים

  84. פגיעה בזיכרון לאחר תאונת דרכים

  85. רסיסים בגוף בעקבות תאונת דרכים

  86. מצב של ''צמח'' עקב תאונת דרכים

  87. תסמונת בתר חבלתית (PTSD) - תאונת דרכים

  88. בעיה קוגניטיבית עקב תאונת דרכים

  89. סטיה מנתיב נסיעה - תאונת דרכים

  90. עיוורון בעין אחת עקב תאונת דרכים

  91. אובדן שירותי אב ובעל או אישה בתאונת דרכים

  92. תאונת דרכים קשה של תיירת בישראל

  93. תאונת דרכים עקב התדרדרות לפתע לאחור

  94. תסמונת פוסט טראומטית - תאונת דרכים

  95. תאונת דרכים של מי שאינו אזרח ישראלי

  96. עבודה ''בשחור'' של נפגע בתאונת דרכים

  97. תאונת דרכים קטלנית בגלל כביש לא תקין

  98. בעיות רפואיות לפני תאונת דרכים מצב רפואי קודם

  99. תביעה נגד בית חולים – טיפול אחרי תאונת דרכים

  100. מה להביא לפגישה עם עורך דין בתאונת דרכים

  101. תביעת מעביד בגין תאונת דרכים של עובד

  102. מימון בדיקה רפואית לנפגע תאונת דרכים

  103. תביעה נגד קופת חולים לאחר תאונת דרכים

  104. תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביפו

  105. איבוד הכרה תאונת דרכים / אבדן הכרה תאונת דרכים

  106. תאונה בדרך חזרה מהעבודה בחניה ליד הבית

  107. הכנסה לא מדווחת של אדם שנפגע בתאונת דרכים

  108. חוב כספי על טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  109. תאונת דרכים: חבלת ראש עם דימומים תוך מוחיים

  110. ביטול כתב קבלה ויתור ושחרור - תאונת דרכים

  111. רשיון נהיגה - תאונת דרכים תאונת דרכים - אי תשלום אגרה

  112. תאונת דרכים במהלך ניסיון השלתבות מהנתיב הימני לנתיב השמאלי

  113. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון