תאונת דרכים פגיעה במוח


פסק דין

1. תביעה לנזקי גוף בשל תאונת דרכים שהתובע היה מעורב בה.

2. התובע פונה ממקום התאונה לבית החולים "קפלן", כשהוא מחוסר הכרה. לאחר בדיקה ראשונית הועבר במצב של חוסר הכרה לבית החולים "שיבא", כשהוא מונשם. בבית החולים אובחנו אצל התובע חבלת ראש קשה שלוותה בדימום תוך גולגלתי, שבר בגולגולת משמאל, שבר בטיביה השמאלית וקרע בטחול. פגיעות אלה חייבו ניתוח ראש. ניקוז דימומים מהמח. ניתוח בטן. ניקוז דימומים מחלל הבטן וכריתת הטחול. כן עבר התובע ניתוח וקיבוע של השבר ברגל שמאל. ביום 21.8.95 הועבר התובע לבית החולים לוינשטיין, להמשך טיפול רפואי ושיקום.

3. בית המשפט מינה לתובע 4 מומחים רפואיים. ד"ר בלה גרוס בדקה את התובע בתחום מומחיותה קרי: בתחום הנוירולוגי. בפרק תלונות הנבדק רשמה:

"סובל מכאבי ראש חזקים. הכדורים אינם מקלים את הכאב. חש סחרחורת קשה במיוחד כאשר הולך. חסר סובלנות. תוקפני מאד. כועס כל העת על הוריו. לא מסתדר עם אנשים. רב עם כולם... אינו מסוגל לעבוד במסגרת ואינו מסוגל לשבת בבית לבד. כל יום הולך לים או ישן ללא מעש, אינו מסוגל להתרכז, אינו מסוגל לצפות בטלויזיה...".

בפרק של מהלך ודיון רשמה:

"גם בעת האיבחון הקוגנטיבי בלטו הפרעות התנהגות ותוקפנות. הגיב בצורה אימפולסיבית ובלתי הולמת".

בסיכום רשמה:

"לאור האמור לעיל, תאונת דרכים (פגיעה במוח) הנדונה הותירה נכות נוירולוגית צמיתה כדלקמן: המיפרזיס משמאל בצורה בינונית 40%... הפרעות קוגנטיביות בעקבות הפגיעה המוחית הקשה 20%... קיימים סימנים אוביקטיביים וסוביקטיביים המגבילים באופן בולט את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה".

4. פרופ' ברוק בדק את התובע בתחום מומחיותו, קרי: מחלות פנימיות. בפרק של תולדות המקרה עמד ורשם:

"צויין שקיימות הפרעות בהתנהגות כמו אלימות ותוקפנות... הוא בעיקר מתלונן על צלקת "מגעילה" בבטן. הוא סובל מגירוד וכאבים באזור הצלקת, מתלונן גם על כאב בשוק השמאלי, גב תחתון. קשיים בטיפוס וירידה במדרגות ובעמידה ממושכת על כאבי בטן בשעת רעב המשתפרים ע"י אכילה, על שלשול המופיע מידי פעם ועל קשיים בהסתגלות למצבו".

בפרק הבדיקה הגופנית הוסיף ורשם:

"הבחור תוקפני ולא שקט ואינו מעוניין לשתף פעולה בצורה מלאה".

ובסיכום קבע:

"ברצוני להמליץ על שיעורי נכות צמיתה של 10% בעקבות כריתת הטחול... 10% נוספים לאור העובדה שעבר התקף של חסימת מעיים וקיימת אפשרות להתקפים נוספים בעתיד... ועוד 10% עבור הצלקת בבטן...".

5. ד"ר בסר, אורטופד, בדק את התובע בתחום מומחיותו. בפרק של תלונות עמד ורשם:

"כאבים בשוק התחתון, נפיחות באזור השוק, כאבים בשינויי מזג אוויר, קושי בטיפוס וירידה במדרגות ועמידה ממושכת. מאז תאונת דרכים פגיעה במוח סובל מכאבים בגב התחתון. אינו מסוגל לנעול נעלים רגילות. סובל מגירוד וכאבים באזור הצלקות. התכווצויות שרירים ברגל שמאל. אינו מסוגל לעבוד בגלל בעיות פסיכולוגיות".

בפרק של סיכום ומסקנות הוסיף ד"ר בסר ורשם:

"מדובר על גבר בן 20 אשר לפני כשנתיים היה מעורב בתאונת דרכים. עבר ניתוח לחיבור שבר פתוח של עצם השוק התחתון. היום סובל מכאבים מרגל שמאל, מוגבל בהליכה במיוחד עקב הכאבים ובעיות עם כף רגל שמאל המחמירים מתאריך תאונת דרכים פגיעה במוח... הריני ממליץ בזאת על 10 אחוז נכות לצמיתות... עבור הצלקות, 20 אחוז נכות לצמיתות... עקב סימנים של RSD. יש צורך להזכיר שחלק מבעיות הרגל הן כתוצאה מהחבלה בראש".

6. ד"ר יעקב אבני, פסיכיאטר במומחיותו, בדק אף הוא את התובע. בפרק של תלונותיו אצלי רשם:

"עצבני, צועק ומתפרץ... קשה להסתדר עם בחורה... כעת כאילו חי בבועה. סובל מנדודי שינה לוקח כדורים לשינה... לוקח תרופות לדבריו, אך אינו יודע איזה...".

בפרק של סיכום עמד וקבע:

"10 אחוז נכות נפשית צמיתה עקב תאונת דרכים פגיעה במוח בנוסף לנכות שקבעה המומחית הנוירולוגית".

7. בחינה של אחוזי הנכות עד הנה מעלה כי המומחים כולם קבעו לתובע, במצטבר 78.71 אחוזי נכות רפואית לצמיתות (משוקלל).

8. מול תמונה קשה אותה ביקש התובע לצייר בפני בית המשפט, עמדה חברת הביטוח והניחה על השולחן ראיות, מתוכן עולה תמונה שונה מהתמונה אותה ביקש התובע לצייר. ולא בענין מקרי יחיד. אפרט כמה מהן:

9. תיק המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

א. התובע עתר לקבל רשיון נהיגה, כשנה לאחר קרות תאונת דרכים פגיעה במוח. במסגרת זו צירף התובע

מסמך החתום בידי רופא שבדק את התובע. בתשובה לשאלה אם סבל או סובל ממחלות מלוות איבוד שליטה, איבוד הכרה או טשטוש רשם "אינו סובל מאיבודי הכרה או איבוד שליטה".

ב. בתשובה לשאלה על תוצאות בדיקות שנעשו לאחרונה השיב כי בוצע סי. טי. מוח לפני 14 חודשים - אוקטובר 1996, אשר היה תקין.

ג. בתשובה לשאלה אם טופל או שהוא מטופל בתרופות השיב כי הוא אינו מקבל טיפול תרופתי.

ד. על אודות תפקודו הכללי נרשם - "בריא". ועל מצבו הנוירולוגי נרשם - "מצב תקין".

ה. התובע הגיש לתיק המכון תצהיר בכתב בו ציין כי הוא אינו סובל מכל סחרחורת, אינו מקבל כל טיפול ומצבו מצויין. בהמשך ובלשונו שלו: "לאחר שנפגעתי בתאונת דרכים וכתוצאה ממנה איבדתי את ההכרה למשך שמונה ימים. לאחר ששבתי להכרה לא סבלתי מאבדן הכרה, התעלפויות או סחרחורות. כיום אני מרגיש מצויין. אין לי רופא מיוחד שמטפל בי, רק רופא המשפחה שמטפל בי, ד"ר בראון".

ו. בערר על החלטת "הרופא המוסמך" מיום 20.11.96 רשמה פרקליטתו דאז של התובע כי "לעניות דעת העורר וסביבתו הוא בריא לחלוטין מבחינה פיזית ונפשית".

10. הוגש גיליון כניסות ויציאות לישראל מתוכו עולה כי בתקופה מיום 20.5.96 עד 19.12.99 ביקר התובע בחו"ל למעלה מ- 20 פעם. בכל פעם לתקופות קצרות שונות.

תמונת מצב שכזו אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם מה שנטען על ידי התובע במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, כפי שפורט בפיסקא 9 לדעיל. מכל מקום, אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם תלונות אותן העלה התובע בפני כל המומחים הרפואיים שבדקו אותו.

11. חוקרים מטעם חברת הביטוח הסריטו את התובע בהדמנויות שונות. גם כאן עלתה ובאה תמונת מצב כמעט הפוכה מתמונת המצב כפי שהתובע ביקש לתאר אותה.

בבית המשפט טען שאינו עובד. אינו עושה דבר למעט "הליכה לים" ו"הסתובבות" עם חברים, הכרחי שמישהו ישגיח עליו וכו':

"ש. כמה פעמים נסעת לבדך?

ת. תמיד עם אמא או אבא.

ש. מישהו מהמומחים שבדק אותך סיפרת שאתה נוסע לעיתים מזומנות

לחו"ל?

ת. לא זוכר.

ש. אחרי תאונת דרכים (פגיעה במוח) חידשת את רשיון הנהיגה שלך ויש לך רשיון עד

היום?

ת. נכון.

ש. אתה יוצא עם בחורות?

ת. אמת.

ש. אתה משוחח איתן?

ת. משתדל.

ש. מספר להן מה אתה עושה ובמה אתה עובד?

ת. אני לא עובד אין לי מה לספר.

ש. אתה נוהג לבקר בחנויות איתן קשור העסק של אביך?

ת. לפעמים.

ש. בשביל מה?

ת. אלו אנשים שאני חייב להם. אלה אנשים שהלכו בשבילי. התפללו.

אני אוהב לבקר אותם מידי פעם.

ש. כל הנסיעות אל הלקוחות שמתבצעות במשך ימים שלמים אתה הולך

כי אתה חייב להם?

ת. אני לא הולך רק ללקוחות. אני הולך לים.

ש. אם אני אומר שאתה ביום מסויים אתה מבקר אצל 10 לקוחות זה יכול

להיות?

ת. לא יכול להיות.

ש. אני נותן לך כדוגמא יום מסויים שבו אתה יוצא מן הבית ונוהג

בפונטיאק שמספרו 6389408?

ת. אינני יודע את מספרו.

ש. הוא בצבע ירוק?

ת. אין לנו רכב בצבע ירוק.

ש. אתה נכנס למיני מרקט ברח' שי עגנון?

ת. בשי עגנון יש לי חבר.

ש. שאלתי על המיני מרקט?

ת. יש שם בחורה שעובדת שם לכן אני הולך למיני מרקט.

ש. אתה ממשיך למכולת ברח' בזל 2?

ת. לא מכיר.

ש. ברח' בלפור אתה נכנס למיני מרקט ג'קי?

ת. הוא חבר שלי אני מבלה איתו.

ש. משם למכולת תנובה מרקט?

ת. לא קיים בכל בלפור תנובה מרקט.

ש. ממשיך לרח' השיקמה למיני מרקט?

ת. אני גר ברח' השיקמה.

ש. ואתה מסתובב עם קלסר של מצרכים עובר בין המדפים ומשוחח עם

בעל החנות?

ת. הלכתי קניתי שוקו לשתות והראתי לו את התמונות שהייתי בחו"ל.

אני לא זוכר מתי זה היה אני נכנס למיני מרקט הזה אני גרתי ברח'

השיקמה עכשיו אני גר בראשל"צ.

ש. אתה ממשיך למכולת ברח' הנביאים?

ת. חבר שלי מהשכונה. באתי להגיד שלום.

ש. ממשיך לרח' בלפור עם תיק למיני מרקט מיכאל ומסמן מצרכים

בקלסר שאתה מחזיק?

ת. לא זכור לי מיני מרקט מיכאל. פעם ראשונה שאני שומע על מיני

מרקט מיכאל.

ש. משם אתה נוסע ומגיע למיני מרקט מיכאל פעם נוספת. נכנס ויוצא

לחנות שנקראת לוס אמיגוס?

ת. לא זוכר.

ש. ממשיך ונכנס לקיוסק ברח' הרצל "פיצוחי ששון".

ת. אולי סתם הייתי שם לא באתי לעשות הזמנה. הייתי שם לא זוכר

שהראתי קטלוג.

ש. ממשיך לרח' ירושלים מיני מרקט קליר?

ת. יש בבת ים מיני מרקט קליר. זה של אבא של חבר שלי. החבר שלי

היה בכלא ושאלתי אותו מה עם חבר שלי.

ש. לפני כמה זמן זה היה?

ת. לפני פחות משנה. חבר שלי היה בכלא והלכתי לשאול את אביו מה

שלומו של חברי.

ש. יש לך הסבר מדוע במשך כל היום הזה שהיה מעקב אחריך באת

להגיד שלום ודרישת שלום רק למיני מרקטים?

ת. כל החברים שלי בצבא לי אין מה לעשות, אני מתחיל לריב עם אמא

שלי ועם אבא שלי. אז הייתי הולך לאנשים שאני מכיר באיזור.

ש. תמיד למיני מרקטים?

ת. אין לי עם מי ללכת לים אין לי לאן ללכת".

בפועל מתברר שהתובע עובד בחלוקת מוצרי מזון, מקבל הזמנות, מתרוצץ בין חנויות שונות ונוהג ברכב כבר מיום 10.11.96. הוא לא נראה להיות צולע כפי שטען. נהפוך הוא. הוא נראה הולך הליכה רגילה "ככל אדם". התובע צולם גם כשהוא הולך הליכה רגילה במכנסיים קצרים ונעול נעלי ספורט. לא נראה על רגלו כל מכשיר עזר המסייע לו בהליכה.

12. שנים מבין המומחים הרפואיים שבדקו את התובע, צפו במסגרת חקירתם הנגדית בסרט שהוסרט על ידי החוקרים. ד"ר בסר, שקבע בשעתו 20 אחוזי נכות במישור האורטופדי, ובנוסף לכך 10 אחוזי נכות בגין צלקות, חזר בו מהערכה זו ביטל את קביעתו בענין 20 האחוזים ועמד וקבע לתובע 10 אחוזי נכות בשל צלקות, הא ותו לא.

ד"ר בלה גרוס שינתה גם היא את עמדתה ועמדה והפחיתה 20 אחוזים מן ההערכה לענין ההמיפרזיס ובלשונה בעמ' 10 לפרוט' (ישיבה מיום 12.3.00):

"ש. נתת חוות דעת כמומחית בימ"ש, בדקת אותו ב- 1.7.97. ישבת

וראית את הסרטים, האם כאשר התובע היה אצלך לבדיקה, התמונה

שהוצגה בפניך תואמת לעובדות שראית בסרט?

ת. ללא ספק ההתנהגות בתוך המרפאה היתה שונה לחלוטין. בסרטים

הוא נראה רגוע, במרפאה היה מואד תוקפן, אימפולסיבי, גער גם

באביו ולא נתן לאביו לדבר. מפעם לפעם ניסה לצאת מהחדר ורק

לאחר שיכנוע של אביו נשאר. כשניסיתי לערוך לו בדיקה קוגנטיבית

פורמלית, גילה התנגדות ולכן אפילו בקשתי שייבדק במרפאה

מיוחדת ויכמתו את מידת הפגיעה. לגבי החלק של ההליכה, הוא גרר

רגל בצורה משמעותית. בבדיקה רשום צניחת כף רגל מלאה... באשר

לאחוזי נכות הייתי נותנת 20 אחוזים במקום 40 אחוזים שנתתי".

13. עינינו הרואות. התובע נמצא משקר במידע שאותו סיפק גם לבית משפט וגם למומחים הרפואיים. הגזמה בולטת ובמתכוון כדי להטות את מאזני המשפט. בנסיבות אשר כאלה לא אעשה שימוש בדברים אותם שמעתי מפי התובע, שכן דברים שאמר אינם אמת. את קביעותי בכל המתייחס לגובה הנזק אקבע על בסיס מותר חומר הראיות המצוי בתיק בית המשפט. על פי חומר זה אני קובע, כי בניגוד לתמונה אותה ביקש התובע לצייר לעיני בית המשפט, הוא נמצא מתפקד בעבודה, בהליכה בין חנויות המזון כסוכן לכל דבר. אין ספק שהתובע נפגע, אך רחוק הוא מדרגת הפגיעה אותה ביקש לצייר כאמור.

14. חישובי הנזק.

את אחוזי הנכות הרפואית אני מעמיד על 52 אחוז (מעוגל), ואילו את אחוזי הנכות התפקודית אני מעמיד על 35 אחוזי נכות בלבד. הפסדי שכר של התובע יחושבו על בסיס של 35 אחוזים מתוך השכר הממוצע במשק, בקירוב. מינוס ניכויים למס הכנסה. והחשבון העולה בפרק אחרון זה הינו הפסדי שכר בשעור בן 1,800 ש"ח לחודש (מעוגל).

15. מכאן לשעורי הנזק.

א. נזק שאינו נזק ממון.

הפרקליטים המלומדים יערכו את החשבון על פי תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון). והבסיס הוא 52 אחוזי נכות רפואית בצירוף 104 ימי אישפוז.

ב. הפסדי שכר לתקופה שחלפה 78,000.- ש"ח.

ג. הפסדי שכר לתקופה מכאן עד הגיע התובע לגיל 65 שנה 517,165.- ש"ח.

ד. הפסדי פנסיה ושאר זכויות סוציאליות.

לא באו ראיות בהתייחס לראש נזק זה.

ה. עזרת צד ג' עבר ועתיד גם יחד.

לא באו ראיות שאני מוכן להשתית עליהן חיוב כספי, אלא במסגרת של שודא דדינא. והסכום שאני קובע אותו בראש נזק זה הינו 71,000.- ש"ח.

ו. ניידות.

גם בראש נזק זה אקבע את הסכום על בסיס גלובלי, תגבור בלבד, תוך מתן הדעת לפגיעות שהתובע נפגע בהן. והסכום שאני קובע אותו, עבר ועתיד גם יחד, הינו 56,000.- ש"ח.

ז. הוצאות רפואיות.

לא באו ראיות אודות נזקי התובע בראש נזק זה, ואשר עליהן אני מוכן להשתית חיוב כספי. אשר על כן. גם כאן אקבע סכום גלובלי על בסיס של שודא דדינא כאמור. והסכום שאני קובע אותו, עבר ועתיד גם יחד, הינו 56,000.- ש"ח.

15. ניכויים.

מסכומים אלה שאני פוסק אותם לתובע, כמפורט לעיל, יש לנכות את תקבולי המל"ל עבר ועתיד גם יחד. בהעדר הסכמה כי אז החישובים האקטואריים יערכו על בסיס חוות הדעת האקטואריות של מר שי ספיר, ועל פיהם ישלים בית המשפט את פסק דינו. כן יש לנכות את כל התשלומים התכופים, אם ועד כמה שהיו כאלה. סכומי החיוב המפורטים לעיל הנם בערך להיום. כל הניכויים ישוערכו אף הם נכון להיום, וינוכו בהתאם.

16. חברת הביטוח תשלם לתובע את הסכום הסופי כפי שיעלה בחשבון, על בסיס המפורט לעיל ותוסיף ותשלם הוצאות וכן שכ"ט עו"ד בשעור בן 13 אחוז, בצירוף מע"מ, ריבית, והפרשי הצמדה כדין.

לעמוד הקודם

מאמרים נוספים

הגדרת תאונת דרכים בחוק

התיישנות תביעה תאונת דרכים

תאונת פגע וברח

מה עושים לאחר תאונת דרכים

מוות בתאונת דרכים - חישוב פיצויים

אין צורך להוכיח אשמה בתאונה

פוליסת ביטוח חובה

רישיון נהיגה בתוקף

תאונה מכוונת

חוקרים של הביטוח

פסק דין על דרך הפשרה בתאונת דרכים

תאונת דרכים ללא ביטוח חובה







תוכן עניינים

תאונות דרכים
תאונת אופנוע
דיני תעבורה
דריסת הולך רגל
מוות בתאונת דרכים
רשלנות רפואית
תאונות עבודה
תאונות ילדים
תאונה בשטח ציבורי
נזקי גוף
דיני בנקאות
רישוי עסקים
דיני מכרזים
תביעה ייצוגית
דיני מיסים
הוצאה לפועל

מוצרים פגומים
חומרים מסוכנים
תקיפה
תקיפת כלב
לשון הרע
נזקי רכוש
פוליסות ביטוח
פגיעה בעבודה
מחלות מקצוע
נכות כללית
הגנת הצרכן
ארנונה
קרן פנסיה
דיני שטרות
משפט פלילי
פשיטת רגל

קצבת ניידות
נפגעי איבה
נפגעי פוליו
נפגעי גזזת
דיני עבודה
דיני חוזים
משפט מסחרי
נדל"ן / מקרקעין
ליקויי בניה
ירושה צוואה
משרד הביטחון
נישואין - גירושין
דיני מזונות
הסכם ממון
משמורת קטינים
תכנון ובניה




א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   כ
ל   מ   נ   ס   ע   פ   צ   ק   ר   ש   ת

רקע תחתון