תאונת דרכים קרע במיניסקוס


פסק דין

1. התובע, מס' 1 (להלן: התובע), שהינו יליד 15/3/77 נפגע בתאונת דרכים, כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975.

תביעתו היא לפיצוי בגין נזקי גוף, שנגרמו לו לפי חוק הפיצויים. המחלוקת מתמקדת בשאלת שיעור הפיצוי.

2. עקב תאונת הדרכים אושפז התובע במשך 23 ימים, 13 ימים בבי"ח רמב"ם ו- 10 ימים בבי"ח אלישע. התובע נבדק על-ידי מספר מומחים רפואיים, שמונו על ידי בית המשפט. ד"ר צינמן, מומחה בתחום האורטופדיה, קבע לתובע נכות צמיתה בגין פגיעה בברך ימין (קרע של המיניסקוס וקרע חלקי של הרצועה הצולבת הקדמית), בשיעור של 10%.

3. בא כח חברת הביטוח חלק על ממצאיו של מומחה זה. על פי מסמכים רפואים, שהוצגו למומחה, עולה, כי בפני ד"ר צינמן היתה תעודה רפואית חתומה על ידי ד"ר נאום אסעד, אשר התאריך על גביה היה 24/9/93, בעוד שד"ר צינמן סבר, שמדובר בתעודה שהוצאה עוד ב- ספטמבר 91, דהיינו כחודשיים לאחר התאונה.

מאחר שבתעודת חדר המיון לא נמצאו סימני חבלה בברך למעט שפשוף, וממצא אחר לא נמצא, הגם שהתובע היה מאושפז בכשלושה בתי חולים, וסביר להניח, שאילו היה התובע מתלונן על כאבים בברך, היה נמצא הממצא האמור, הרי שלעמדת חברת הביטוח אין מקום לשייך את הפגימה האמורה כקשורה לתאונה.

התובע מבקש לדחות טענות אלה. כבר בתעודה של חדר המיון (ת10/) צויין, כי נפגע גם בגפיים התחתונות מימין, ולכן אין להפריד בין הפגיעה האמורה לבין האיזכור הנוסף של שפשוף בברך ימין. עוד עולה מכרטיסו הרפואי של התובע, כי לא היתה פגיעה אחרת בברך ימין, פרט לפגיעה מן התאונה, ולכן יש, לעמדתו, לראות את הנכות האמורה כקשורה כולה לתאונה.

4. יש לקבל את עמדת התובע. יש לזכור, שהתובע נחבל גם בראשו. חלק מזמן אשפוזו היה במחלקה נירוכירוגית, ואף ללא הכרה, ואין לשלול אפשרות, שבשל הפגיעות האחרות, לא ניתנה תשומת הלב המספקת לפגיעה בברך. מכל מקום, אין כל מסמך רפואי, אשר מעיד על אפשרות לפגיעה נוספת אחרת או על מאורע, שיכול היה לגרום לכך.

לשאלה, אם יש בעובדה, שהרישום הראשון בבית חולים רמב"ם לגבי תלונות בברך ימין ב- 93 והעדר כל תלונה קודם למועד הנ"ל, יש בה כדי לשנות את מסקנתו של המומחה בדבר קיומו של הקשר הסיבתי בין הנכות לתאונה, השיב אמנם, שלא ניתן לקבוע בוודאות את גורם החבלה (עמ' 38 לפרוטוקול), אולם גם הוסיף ואמר, שיתכן, שלמרות, שהפגיעה היתה כבר בעת התאונה, שהתובע לא התלונן על כך, הן בשל העובדה שהיה שרוי תקופה ממושכת ללא הכרה והן בשל ההתקדמות האיטית בשל הפגימה ברגל (עמ' 39 לפרוטוקול).

יתר על כן, המומחה הבהיר, שיכול להיות מצב, שהקרע שנגרם בעת תאונת דרכים קרע במיניסקוס היה קטן ביותר, ורק במשך הזמן הלך וגדל עד שהפריע מבחינה קלינית (שם, בסוף העמוד).

לפיכך, יש בדעתי לקבל את חוות הדעת ולקבוע, כי הוכח במידה הנדרשת קיומו של קשר סיבתי בין תאונת דרכים קרע במיניסקוס לנכות בתחום האורטופדי.

5. פרופ' ד' לאופר, מומחה מנתח פה ולסת, קבע, כי שברי הלסת, שנגרמו לתובע כתוצאה מן התאונה, התאחו בצורה טובה. יחד עם זאת, קבע המומחה, שהתובע יצטרך לעבור ניתוח להוצאת הברגים והפלטות, שהותקנו בפיו, מאחר ואלה גורמים לו לכאבים. כמו כן, יהיה צורך בהתקנת גשר חרסינה להשלמת השיניים החסרות, שעלותו כ- 12,000 ש"ח. מאחר שהנפגע צעיר בגילו, יהיה צורך להחליף את הגשר כ- 4 פעמים נוספות במהלך חייו.

לפיכך, העמיד המומחה את העלות הכוללת של השיקום הדנטלי, לרבות הוצאת הפלטות, על סכום כולל של 63,500 ש"ח, נכון למועד הגשת חוות הדעת (16/7/97). כמו כן, קבע המומחה, כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 1.5%.

6. ד"ר בלה גרוס, מומחית למחלות עצבים קבעה לתובע נכות צמיתה בגין חבלה מוחית, שהותירה לו תסמונת מוחית עם הפרעות התנהגותיות, המגבילה אותו בתפקוד, בהתאמה סוציאלית ובכושר עבודה, בשיעור של 10%.

ד"ר פאהום טארק - מומחה בתחום הפסיכיאטריה ילדים ונוער, קבע, כי התובע סובל ממתח פנימי וחוסר סבלנות, בולט צמצום עד קהות בתחום הרגשי. נמצא, כי הריכוז לטווח קצר ירוד, וכי קיימת הפרדה בהתמדה בקשב ובריכוז, למרות שציין, שקיים שיפור מסויים במצבו. המומחה קבע, כי התובע סובל מתסמונת פוסט טראומטית המלווה בשינויים במצב הרוח, התפרצויות זעם ואלימות, תחושות של יאוש והפרעות בדימוי העצמי. בשל מצבו האמור נקבעה נכותו הצמיתה בתחום זה בשיעור של 10%.

המומחים בתחומים נוירולוגיה ופסיכיאטריה הבהירו, כי תתכן חפיפה בין הנכויות שנקבעו על ידי כל אחד מהם. המומחית בתחום הנוירולוגיה, ציינה בסוף חוות דעתה, שמאחר שהחבלה המוחית הותירה גם הפרעות נוירופסיכיאטרית, יש מקום למנות גם מומחה בתחום הפסיכיאטרי, תוך הצגת חוות הדעת הנוירולוגית בפניו, ותוך לקיחה בחשבון, שיכול שתהיה חפיפה מסויימת בין הנכויות (ראה חווה"ד נספח ג' לתצהיר התובע ת9/).

המומחה הפסיכיאטר קבע, שבין שתי התסמונות - הפסיכיאטרית והנירולוגית - קיימת חפיפה, וההפרעות בהתנהגותו עלולות להיות כתוצאה משתי התסמונות. יחד עם זאת, ציין המומחה, שההבחנה הקלינית היתה, שבנוסף לתסמונת המוחית, שצויינה על ידי ד"ר גרוס, סובל התובע גם מתסמונת פוסט טראומתית POST TRAUMATIC STRESS DISORDER.

לכן, הגם שלכאורה מדובר על נכות משוקללת של 28%, ספק, אם אכן ניתן לאשר את מלוא הנכות הרפואית האמורה.

7. בא כח חברת הביטוח טען, כי אין להכיר בנכויות הכפולות, שלטענתו חופפות, מה עוד שהגרסה שמסר התובע בפני המומחה הפסיכיאטר הציגה רק מסכת עובדתית חלקית. כך למשל, לא ידע ד"ר טארק, שהתובע נבדק בבי"ח לוינשטיין במרפאת ריפוי בעיסוק, ועשה בדיקות פסיכולוגיות, וכן לא קיבל מידע מודרך אחר, וכי כל מקור ידיעתו הוא מן התובע ובני משפחתו.

8. יש בדעתי לקבל את חוות הדעת של ד"ר טארק. יחד עם זאת, כפי שציינה גם המומחית בתחום הנוירולוגי, יש חפיפה בין שתי חוות הדעת, הגם שהחפיפה מסויימת. בנסיבות אלה תועמד הנכות הרפואית המשוקללת על שיעור של 25% בלבד.

כאב וסבל

9. התובע ביקש לחשב את הפיצוי הלא ממוני על בסיס נכות משוקללת של 28%, ואילו חברת הביטוח ביקשה להעמיד את הנכות הרפואית על 16% נכות בלבד. לא היתה מחלוקת לגבי תקופת ימי האשפוז (23 ימים).

כפי שהבהרתי, יש להעמיד את הנכות הרפואית על שיעור של 25%, וכן לפסוק פיצוי בגין 23 ימי אשפוז. סך כל סכום הפיצוי כולל ימי אשפוז, בתוספת ריבית, נכון למועד מתן פסק-הדין הוא, 50,800 ש"ח.

הפסד השתכרות

10. התובע מבקש להעמיד את נכותו התפקודית לעבר, לצורך חישוב הפיצוי בראש נזק זה, על שיעור של 100%. כמו כן, טען התובע, כי לאור עיסוקם של אחיו, שכולם מלומדים ובעלי תארים, יש להניח, שאלמלא תאונת דרכים קרע במיניסקוס היה גם הוא מצטרף ללימודים גבוהים מסודרים, וזאת על אף הישגיו הנמוכים בבית הספר היסודי.

בנסיבות אלה, ובהיות התובע קטין בעת התאונה, מבקש הוא לבסס את החישוב על השכר הממוצע במשק (5,560 ש"ח), לפי 45% נכות.

לטענה זו משיבה חברת הביטוח, כי התובע היה תלמיד חלש קודם לתאונה. עובר למועד תאונת דרכים קרע במיניסקוס סיים את לימודיו בכיתה ח' בציונים שליליים רבים, כאשר הציון הממוצע לא עלה 65. בנסיבות אלה, סביר להניח, שגם אלמלא תאונת דרכים קרע במיניסקוס לא היה מתקבל ללימודי המשך גבוהים.

חברת הביטוח מציינת, כי היא מבקשת להסתמך גם על הממצא, לפיו למרות שהתובע למד 8 שנות לימוד, איננו יודע קרוא וכתוב. לדעתה יש בנתון זה כדי ללמד על יכולתו של התובע קודם לתאונת דרכים קרע במיניסקוס וללא קשר עימה. לפיכך טוענת חברת הביטוח, שיש תשתית עובדתית, המצדיקה סטיה מן השכר הממוצע, וכי סטיה כזו צריכה להיות כלפי מטה.

לכן, מבקשת חברת הביטוח לבסס את חישוביה על 50% מן השכר הממוצע.

11. הכלל הוא לגבי קטין, שבהעדר נתונים של ממש לצורך קביעת כושר השתכרותו הצפוי, יש לבסס את התחשיב על פי ממוצע השכר במשק. לא כן, כאשר יש בפני בית המשפט נתונים, אשר יש בהם כדי לסייע, ולו באופן כללי, להעריך באופן מדוייק יותר את כושר השתכרותו הצפוי של הקטין (ראה ע"א 92/87 סיגלית דנן נ' יעקב חודדה ואח', פ"ד מה(2) 604, 607).

בנסיבות הענין, יש לקבל את העמדה העקרונית של חברת הביטוח, כי אין לראות בשכר הממוצע במשק כבסיס השכר, לצורך חישוב הפסד השכר של התובע.

קודם לתאונה, וללא קשר עימה, לא הוכיח התובע יכולת למידה או רצון ללמוד, באופן שיש באלה להצביע על אפשרות סבירה, שהתובע אכן היה אמור להמשיך בלימודיו ולהגיע לרמת שכר ממוצע או מעבר לרמה זו. יחד עם זאת, אין לשלול את האפשרות, שאלמלא תאונת דרכים קרע במיניסקוס היה התובע מסוגל לבצע עבודה פיזית, אשר יכולה היתה להביא אותו בקרוב לממוצע השכר במשק.

בנסיבות אלה, יש בדעתי להעמיד את בסיס השכר של התובע לצורך חישוב הפסדי השתכרותו, על סכום נטו של 4,000 ש"ח.

12. מבחינת פגיעה בכושר עבודתו של התובע, יש לשים לב, כי הנכות העיקרית המגבילה אותו מבחינה פיזית, היא הנכות האורטופדית. מעבר לאמור המגבלות התפקודיות, שיש לתובע, הן בשל הנכות הנוירולוגית והן בשל הנכות הפסיכיאטרית, היא מוגבלות דומה, ולכן לצורך חישוב ראש הנזק בתחום זה יש להפחית, לפחות במידה מסויימת, את שיעור המוגבלות התפקודית. בנסיבות הענין, יש בדעתי להעמיד את שיעור המוגבלות על 23% בלבד.

13. התובע הגיע לגיל 18 ב- 15/3/95. עד היום מדובר על 65 חודשים. לפיכך הפסד ההשתכרות לעבר מגיע לסכום של 59,800 ש"ח.

לגבי הפסד כושר השתכרות לעתיד ובהתחשב במקדם ההיוון (284.064), יועמד שיעור הפיצוי על 261,869 ש"ח.

הפסדי פנסיה ותנאים סוציאלים

14. ב"כ התובע טען, שמאחר שמדובר בקטין, ובהעדר נתונים על הפרשות פנסיה, יש לחשב את הפסדי הפנסיה שנגרמו לו, בהתבסס על הכנסה נטו של 5,560 ש"ח לחודש, ועל פי הנתונים הנוספים הצריכים לעניין. לפיכך תבע הוא סכום של 52,417 ש"ח.

חברת הביטוח הדגישה, כי דווקא בשל העובדה, שמדובר בקטין, שטרם השתלב בשוק העבודה, ספק אם היה צפוי להיות חבר בקרן הפנסיה ומכל מקום לא הוכיח התובע הפסד כזה.

יתר על כן, לעמדת חברת הביטוח אין בית המשפט נוהג לפסוק פיצוי בראש נזק זה לקטינים (ע"א 310/89 אליהו כהן (קטין) נ' גנטוש ואח', פ"ד מו(1) 402, 409).

לחלופין, אם אכן יגרמו לתובע הפסדי פנסיה, ואם מבקש הוא לפצותו בגין ראש נזק זה, הרי שיש גם לנכות את השתתפותו הרגילה בשיעור של 5% בהבטחת זכויות אלה (ע"א 5532/90 קרנית נ' ליטנברג, תקדין-עליון כרך 93(1) 582 וכן ע"א 516/88 א.ד.י.ג תעשיות והרכבות בע"מ ואח' נ' נגר, פ"ד מז(1) 383). ובמקרה כזה היתרה המתקבלת אינה מגעת ל- 2,000 ש"ח.

15. חישוב לפי הנתונים, שנלקחו בחשבון בפסק-דין זה, לאחר הפחתת הניכויים, שעל התובע היה להפקיד לצורך השתתפות רגילה והבטחת זכויותיו, היה מביא לסכום של 3,115 ש"ח, וזאת לפי הפירוט הבא:

הפסד פנסיה:

19,274 = 0.289 X 103.56 X 23% X 70% X 4,000

ניכויי הפרשות העובד:

16,159 = 5% X 4,000 X 23% X (65 + 286.3)

ההפרש בין שני הסכומים האמורים מביא לסכום של 3,115 ש"ח.

אין מקום לחייב את חברת הביטוח בפיצוי בסכום זה, בין היתר, מאחר שבקביעת שיעור בסיס השכר, נלקח סכום כזה אשר התחשב גם בתנאים הסוציאלים.

מן הטעמים האמורים, אין בדעתי לפסוק כל פיצוי בגין ראש נזק זה.

עזרת צד ג':

16. לגבי העבר, למרות שלא הושכר כל סיוע לעזרת צד ג' מחוץ למשפחה, טען התובע, כי הוריו סעדו אותו משך כל התקופה, וכן סייעו לו בביצוע עבודות יום יומיות. ולכן, תובע הוא סכום של 40,000 ש"ח.

חברת הביטוח טענה, כי יש לדחות טענה זו. התובע לא הוכיח לעמדתה, כי נגרמו לו ו/או להוריו הוצאות כלשהן, בסמוך למועד התאונה, וגם היום אין הוא מוגבל באופן כזה, אשר הסיוע כרוך בפעולות חריגות או בהוצאות נוספות. לפיכך מבקשת היא להעמיד את הפיצוי על סכום, שאינו עולה על 5,000 ש"ח.

לגבי העתיד טען התובע, שיש לפסוק לו סכום של 90,000 ש"ח, בהתחשב בנכותו של התובע, במיוחד פגיעתו המוחית הקשה, אשר תצריך את הוריו להמשיך ולהשגיח עליו ולטפל בו, והם יצטרכו לעשות כן על חשבונם ובזמנם.

חברת הביטוח טענה, כי הדרישה היא סתמית. אין כל התייחסות לחוות הדעת של המומחים שמונו, כי אכן יזקק התובע לעזרת צד ג' בעתיד. לפיכך, לעמדתה יש לדחות את תביעתו בראש נזק זה.

17. ההלכה היא, שגם כאשר הסיוע ניתן על ידי בני המשפחה, ומדובר בעזרה, שאיננה במסגרת מערכת יחסים רגילה בין הורים לילדים, יש לזכות את הנפגע בפיצוי בגין כך. בית המשפט חזר ופסק, שכאשר בני המשפחה סועדים את הנפגע, והעזרה היא בגין מצבו עקב התאונה, אין המזיק צריך להנות מעבודתם של אלה ועליו לפצותם, בגין העזרה שנזקק לה הנפגע (ע"א 5774/95) יצחק שכטר ואח' נ' אלה כץ, תקדין-עליון, כרך 97(3), תשנ"ז/תשנ"ח1997- עמ' 921).

עוד יש להדגיש, כי לפחות בסמוך לתאונה, אכן נזקק התובע לעזרת צד ג', ויתכן אף כי נזקק לעזרה יום יומית. זאת ועוד, אין לשלול עזרה נוספת מסויימת, בשל הפגיעה בתחום הנוירולוגי והפסיכיאטרי.

לגבי העתיד יש לקבל, במידה מסויימת את טענות התובע, במיוחד לאור מהותה של הנכות, ככל שהיא מתייחסת לתחום הפסיכיאטרי והנוירולוגי.

בנסיבות אלה יועמד הפיצוי בראש נזק זה לעבר ולעתיד בסכום כולל של 25,000 ש"ח .

הוצאות פה ולסת

18. כמעט ואין מחלוקת בין הצדדים לגבי הסכום הנומינלי, שזכאי לו התובע בראש נזק זה (63,500 ש"ח) נכון למועד הגשת חוות הדעת (16/7/97). חברת הביטוח חולקת על ענין הוצאות לניתוח, ומבקשת להעמיד את הסכום על מחציתו, משוערך למועד הגשת הסיכומים.

התובע טען, כי יש לשערך סכום זה בהפרשי הצמדה וריבית כחוק, ואילו חברת הביטוח טענה, כי לפחות לגבי ארבע החלפות עתידיות יש להוון את הסכום, כך שיש להפחיתו ולהעמידו על סכום של 42,617 בלבד.

יש לקבל את מקצת הטענות של כל אחד מן הצדדים. לגבי חלק מן הסכומים, שהן הוצאות לעבר, יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית, ואילו לגבי החלק האחר יש לערוך את החישוב, תוך התחשבות במקדם ההיוון, מאחר שמדובר בתשלום כספים, קודם זמנם.

יחד עם זאת אין להתעלם מן האפשרות, כי המחירים בעתיד יהיו גבוהים מן הקיימים. נמצא שאין לשלול אפשרות, ששני הגורמים האמורים מנטרלים זה את זה.

לפיכך יועמד סכום הפיצוי בגין ראש נזק זה, נכון למועד מתן פסק הדין על סכום כולל של 70,000 ש"ח.

הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה:

19. התובע טען, כי יזקק לטיפול פסיכיאטרי למשך כל ימי חייו. טיפולים אלה מקבל הוא גם היום. קופת החולים הרלוונטית נושאת רק בחלק מן ההוצאות, ואילו התובע זקוק להיקף גדול מזה הניתן לו. לפיכך עתר התובע לסכום של 40,000 ש"ח הכולל גם תרופות וגם טיפולים פסיכאטריים.

לגבי הוצאות רפואיות לעבר וכן הוצאות נסיעה, ביקש התובע לפסוק לו סכום גלובלי של 80,000 ש"ח, וזאת לאור מספר הנסיעות, שהיו להוריו גם בעת אשפוזו בביה"ח, וכן לאור הנסיעות, שהוא נדרש לבצע בשל הטיפולים שקיבל.

חברת הביטוח מפנה להלכת אלחדד (ע"א 5557/95 פ"ד נא(2) 724), לפיה עומדת לתובע הזכות כלפי קופת החולים בה הוא חבר, לתבוע את מלוא השירות הרפואי המגיע לו על פי חוק הבריאות הממלכתי, ולכן אין לפסוק לו כל פיצוי בשל הוצאות רפואיות, המכוסות על ידי החוק האמור. בנסיבות אלה מציעה חברת הביטוח סכום של 10,000 ש"ח בגין העבר. עוד מדגישה חברת הביטוח, כי בין הקבלות שצרף התובע ישנן קבלות חוזרות.

לגבי טיפולים פסיכיאטרים בעתיד, טוענת חברת הביטוח, כי אלה נכללים בסל הבריאות, ובכל מקרה, לא יזדקק ליותר מ- 60 טיפולים בשנתיים. התובע היה כבר ב- 26 טיפולים ומצבו השתפר. בנסיבות אלה טוענת חברת הביטוח שאין לפצותו בסכום כלשהו.

20. בנסיבות הענין, בהסתמך על הקבלות שהוצגו ועל האפשרות, כי חלק מן הטיפולים הנוספים הנדרשים אינם נכללים בסל הבריאות, ומעבר להוצאות בתחום הפה ולסת, ינתן פיצוי נוסף לעבר ולעתיד בסכום גלובלי של 25,000 ש"ח.

21. סך כל הנזקים הם:

כאב וסבל 50,800 ש"ח

הפסד שכר לעבר 59,800 ש"ח

הפסד כושר השתכרות לעתיד 261,869 ש"ח

עזרת צד ג' 25,000 ש"ח

הוצאות פה ולסת 70,000 ש"ח

הוצאות אחרות 25,000 ש"ח

ס ה " כ 492,469 ש"ח

הערות לענין ניכויים ותשלום אגרה:

22. מן הסכום הפסוק יש להפחית תשלומים תכופים ששולמו לתובע. תשלומים אלה ישוערכו על פי הפרשי הצמדה בלבד, ללא תוספת הפרשי ריבית, וזאת, בין היתר, מאחר שגם החישוב, שנעשה לגבי הפיצוי, בעיקרו, לא לקח בחשבון הפרשי ריבית.

לפיכך, מסכום הפיצוי שנתבע, יש להפחית את התשלומים התכופים ששולמו לתובע, בערכם נטו (לאחר הפחתת שכ"ט עו"ד ומע"מ), ולבצע שיערוך על בסיס הפרשי הצמדה בלבד.

23. לעניין האגרה - לאור הנכויות שנקבעו לתובע, מקומו של התיק היה בבית משפט השלום. למרות האמור ועל אף התוצאה אליה הגעתי, אין בדעתי להפעיל את האמור בתקנה (6)ג לתקנות בית משפט (אגרות), תשמ"ח1987-, ויש לחייב את חברת הביטוח לשאת במלוא יתרת האגרה.

התוצאה:

24. אשר על כן אני מורה כמפורט להלן:

א. לסילוק מלא וסופי של נושא התביעה לרבות תביעות המיטיבים למיניהם, יועמד הפיצוי לו זכאים התובעים, ביחד ולחוד, על סכום של 492,469 ש"ח.

מסכום זה יש להפחית את התשלומים התכופים, ששולמו לתובע מס' 1, בערכם נטו (לאחר הפחתת שכ"ט עו"ד + מע"מ) ובשיערוכם למועד מתן פסק-הדין על בסיס הפרשי הצמדה בלבד.

התוצאה שתתקבל היא סכום הפיצוי הפסוק.

ב. לסילוק חוב התביעה בתיק, לרבות תביעות המיטיבים למיניהם, למעט הוצאות רפואיות של התובע מס' 1 בקופ"ח ובבי"ח בגין התאונה, עד היום, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד לתובע באמצעות בא כוחו את סכום הפיצוי הפסוק בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

על בא כח התובעים להעביר מסכום הפיצוי הפסוק סכום חלקי לתובעים 2 ו- 3, שאינו עולה על 50,000 ש"ח, והיתרה תועבר לתובע מס' 1.

ג. כמו כן, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 13% על הסכום הפסוק, בתוספת מע"מ כחוק.

ד. חברת הביטוח מס' 2 תסדיר במישרין הוצאותיו הרפואיות של התובע מס' 1 בבי"ח ובקופ"ח, כתוצאה מן התאונה, עד היום, אם חשבונות אלה טרם סולקו, ואם תדרש לעשות כן.

ה. יתרת אגרה, אם קיימת, תישא בה חברת הביטוח מס' 2.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי תאונת דרכים ?

  2. פגיעה בתאונת דרכים

  3. תביעת תאונת דרכים

  4. נפגעי תאונות דרכים

  5. תאונת דרכים פגע וברח

  6. תאונת דרכים מיניבוס

  7. תאונת דרכים עולה חדש

  8. תאונת דרכים - גרירה

  9. תאונת דרכים לפני גיוס

  10. תאונת דרכים אחרי חניה

  11. תביעה בגין תאונת דרכים

  12. תאונת דרכים עוזר חשמלאי

  13. תאונת דרכים פגיעה במוח

  14. תאונת דרכים תאונת עבודה

  15. תאונת דרכים - כריתת טחול

  16. תאונת דרכים ג'יפ

  17. תאונת דרכים קרע במיניסקוס

  18. סוגי תאונות דרכים

  19. תאונת דרכים פיזיותרפיסטית

  20. תאונת דרכים עם עגלה

  21. תאונת עבודה רתך - תאונת דרכים

  22. פגיעה מכסה מנוע - תאונת דרכים

  23. תביעת מיטיבים – תאונת דרכים

  24. הסעה בשכר תאונת דרכים

  25. תאונת דרכים עובד תעשייה אווירית

  26. טריקת דלת תאונת דרכים

  27. תיק אפס - תאונת דרכים

  28. דיכאון עקב תאונת דרכים

  29. מכות יבשות תאונת דרכים

  30. תאונת דרכים של תושב זר

  31. מכות יבשות בתאונת דרכים

  32. תאונת דרכים של טרמפיסט

  33. תאונת דרכים פגיעה בכתף

  34. תאונת דרכים קשישה בת 82

  35. תאונת דרכים פגיעה באצבע

  36. תאונת דרכים של בעל ואישה

  37. תאונה בדרך לעבודה של הבעל

  38. תאונה בדרך מהעבודה לרופא

  39. תאונת דרכים של בחור ישיבה

  40. שאלת עצם קרות תאונת דרכים

  41. תאונת דרכים אדם בן שבעים

  42. תאונת דרכים עם ג'יפ מסחרי

  43. סיוטים העקבות תאונת דרכים

  44. תאונה עם מנוף תאונת דרכים

  45. גורם זר מתערב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים קטלנית ברוורס

  47. תאונת דרכים קשה נער בן 16

  48. תאונת דרכים צומת רמת אפעל

  49. פיצוץ מיכל דלק תאונת דרכים

  50. התחשמלות מהווה תאונת דרכים

  51. חבלה גולגולתית בתאונת דרכים

  52. תאונת דרכים במהלך חיפוש חניה

  53. תאונת עבודה משאבת בטון – תאונת דרכים

  54. לידה מוקדמת עקב תאונת דרכים

  55. צניחת עפעף עקב תאונת דרכים

  56. תאונת דרכים אישה פנסיונרית

  57. ניסיון התאבדות בתאונת דרכים

  58. גרסאות סותרות לתאונת דרכים

  59. כוויות בעור עקב תאונת דרכים

  60. פגיעת ראש חמורה בתאונת דרכים

  61. דלדול שרירים עקב תאונת דרכים

  62. פגיעה של אב ובנו בתאונת דרכים

  63. תאונה בעצירה לפני הכניסה לצומת

  64. תאונת דרכים נהג שרשיונו נפסל

  65. ערעור על פסק דין תאונת דרכים

  66. אשפוז בהרצפלד לאחר תאונת דרכים

  67. שינוי התנהגות לאחר תאונת דרכים

  68. תאונת דרכים מתנדב במשמר האזרחי

  69. נקע חוזר בכתף עקב תאונת דרכים

  70. חובת הגשת עזרה לאחר תאונת דרכים

  71. תאונת דרכים קטלנית התנגשות בעץ

  72. דימום תת דוראלי עקב תאונת דרכים

  73. ענישה מחמירה למניעת תאונת דרכים

  74. טריקת דלת על אצבע - תאונת דרכים

  75. סטיה מהדרך לעבודה - תאונת דרכים

  76. קרעים בגידי הכתף עקב תאונת דרכים

  77. תאונת דרכים עקב חניה אסורה בכיכר

  78. אובדן כושר עבודה עקב תאונת דרכים

  79. תאונת דרכים 12 טיפולי פיזיותרפיה

  80. תאונה בדרך מהעבודה לבית של ההורים

  81. קשר בין אפילפסיה לבין תאונת דרכים

  82. הפניה לפיזיותרפיה לאחר תאונת דרכים

  83. תאונת דרכים - תשלומים בגין הוצאות חד פעמיות

  84. הודעה כוזבת על תאונת דרכים במשטרה

  85. טיפול רפואי רשלני לאחר תאונת דרכים

  86. כניסה לצומת באור צהוב - תאונת דרכים

  87. מימון טיפול רפואי לנפגע תאונת דרכים

  88. שרירים מתוחים בעורף לאחר תאונת דרכים

  89. פניה לחדר מיון שבוע לאחר תאונת דרכים

  90. פגיעה קשה בתאונת דרכים של אישה מבוגרת

  91. ? הגדרת תאונת דרכים – מה ההגדרה של תאונת דרכים

  92. תאונת דרכים נגרר / פסקי דין גורר נגרר

  93. תאונה בדרך לעבודה - סטיה מהדרך המקובלת

  94. תשלום על מצבה - כיסוי הוצאות מצבה - תאונת דרכים

  95. האם פגיעה בזמן תדלוק מהווה תאונת דרכים

  96. כמה מקבלים על שברים בצלעות בתאונת דרכים

  97. תאונת דרכים בעת בעצירה לפני הכניסה לצומת

  98. תלונות פסיכוסומאטיות בעקבות תאונת דרכים

  99. תאונת דרכים – הפרעה בתנועות לסת הפרעה בתחושה בלסת

  100. שני נתיבים שהופכים לנתיב אחד - תאונת דרכים

  101. האם פריקת מטען מלט מיכלית מהווה תאונת דרכים

  102. עובד שלא מסוגל לחזור לעבודה לאחר תאונת דרכים

  103. שבר בעצם האף ושפשופים במותניים עקב תאונת דרכים

  104. תאונת דרכים: האם הנתבע פנה בדרך נמהרת ורשלנית ימינה

  105. תאונת הדרכים נגרמה כתוצאה מפתיחתו הפתאומית של מכסה מנוע

  106. תאונת דרכים: אי התאחות עצם הזרוע עם התהוות מפרק נד מדומה

  107. תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה הכניסה ללוד, בסמוך לכיכר

  108. מחלוקת על תיאור השניות הבודדות שלפני קרות ההתנגשות בתאונת דרכים

  109. תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה בכיוון יציאה משער נמל תל אביב

  110. בעקבות תאונת דרכים אובחן כסובל מחבלות במצח משמאל והתלונן על חבלת ראש

  111. תאונת דרכים: הפרעת דחק בתר חבלתית בדרגת חומרה בינונית תסמינים דיכאוניים משניים

  112. תאונת דרכים: מטטרסלגיה עם חוסר חיבור של שברים במטטרסים 2-4 והשטחה של הקשת הרחבית

  113. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון