תאונת דרכים בגלל התקף לב


פסק דין

1. התובע יליד 1931, הגיש תביעה זו כנגד הנתבעת - חברת הביטוח עפ"י חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") בגין תאונת דרכים שארעה עת נסע ברכבו הפרטי לכיוון ביתו בנצרת עלית, כאשר באיזור כפר ריינה נסחף הרכב בצורה מסוכנת בזרם המים שהציף את הכביש, דבר שגרם לו לבהלה ולהתרגשות, שבעקבותיה חש התובע בכאבים בליבו (להלן: "תאונת דרכים בגלל התקף לב").

2. הנתבעת כפרה בנסיבות אירוע תאונת דרכים בגלל התקף לב ובחבותה וטענה כי אין קשר בין האירוע הנטען לבין הדקירות או הכאבים שהופיעו אצל התובע באותו יום. כמו כן, קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלת היקף הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מתאונת דרכים בגלל התקף לב.

3. בעקבות תאונת דרכים בגלל התקף לב, הגיע התובע תחילה לביתו ובעקבות הרגשה רעה שהלכה והחריפה, לאחר שמנוחה של כשעתיים לא הועילה, פנה לביה"ח "המשפחה הקדושה" בנצרת, שם נבדק ואובחן אצלו אוטם בשריר הלב. התובע אושפז במשך 10 ימים ולאחר מכן שוחרר לביתו להמשך מעקב קרדיולוגי ולמנוחה.

לאחר מכן, אושפז התובע פעמים נוספות לשם בדיקות וצינתור בביה"ח העמק בעפולה, שערי צדק בירושלים וכן בוצע ניתוח מעקפים בביה"ח הדסה בחודש 8.93. בסה"כ אושפז התובע 35 ימים.

4. תאונת דרכים בגלל התקף לב הוכרה כתאונת עבודה והוועדה הרפואית מטעם המל"ל קבעה לתובע תקופת אי כושר ונכויות זמניות ובסופו של דבר נקבעה נכות צמיתה בשיעור של 25%.

ככלל, הנכות הנ"ל מחייבת עפ"י דין וזאת מכוח סעיף 6(ב) לחוק הפלת"ד. אולם במקרה שבפניי, בקשת הנתבעת להביא ראיות לסתור נתקבלה ומונה ד"ר מרקביץ כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הקרדיולוגי. המומחה בדק את התובע וקבע בחוות הדעת כי התובע:

"סבל מטרשת עורקים על רקע גורמי סיכון שבחלקם נרכשים ובחלקם טרשתיים. לאחר התרגשות חריגה סבל מהתקף לב קטן שהוביל לאבחון ההיצרויות הקשות מהם הוא סבל ביום האירוע. בהמשך עבר טיפול בבלון ובניתוח כנראה עם הצלחה חלקית בלבד" (עמ' 2, סעיף 4, במש1/).

בתשובה לשאלות הבהרה נשאל המומחה על ידי ב"כ התובע אם זה נכון כי אלמלא אותה התרגשות מיוחדת במועד תאונת דרכים בגלל התקף לב יכול היה התובע להמשיך ולתפקד בצורה רגילה עוד שנים, השיב המומחה כי:

"יתכן מאוד שמר ששון היה יכול להמשיך ולתפקד בצורה רגילה עוד שנים ואפילו עשרות שנים. מהלך טרשת העורקים קשה מאוד לחיזוי. חולים עם נגעים דומים בצינתור יכולים לפתח מהליכים קליניים שונים לחלוטין כאשר כדוגמה אחד מפתח התקף לב תוך זמן קצר ונפטר ואילו השני עם נגע דומה, יכול להמשיך לתפקד בצורה תקינה עשרות שנים" (מוצג במש2/א').

בתשובה לשאלה נוספת והיא האם נכון כי אדם יכול לסבול ממחלת העורקים ממנה סובל התובע מבלי ללקות כלל בהתקף לב, השיב המומחה:

"נכון שאדם יכול לסבול ממחלת העורקים ממנה סובל מר ששון מבלי ללקות כלל בהתקף לב" (סעיף 3 לבמש2/א').

5. ב"כ הצדדים נחלקו בדעתם בנוגע למשמעות שיש לתת למסקנותיו של המומחה. ב"כ התובע טוען כי יש לזקוף את מלוא אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לתובע עפ"י סעיף 6(ב) כנובעים מתאונת דרכים בגלל התקף לב.

לעומתו, ב"כ הנתבעת טוען כי לעניין נסיבות אירוע תאונת דרכים בגלל התקף לב לא הוכיח התובע כי תאונת דרכים בגלל התקף לב ארעה כגרסתו וכי קיימות סתירות בין עדותו בתצהירו ובביהמ"ש לבין הגירסה העולה מהמסמכים הרפואיים, שם לא מסר התובע כי אירוע האוטם נובע בקשר עם הרכב. כמו כן, טוענת הנתבעת כי מדובר בעדות יחידה אשר בהתאם לסעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש) אין לקבלה מאחר ואין לה כל תימוכין בחומר.

ב"כ התובע השיב על הטענות הנ"ל כי קיימת סמיכות זמנים בין תאונת דרכים בגלל התקף לב לבין הופעת האוטם וכי הנתבעת לא הביאה כל ראיה לסתור את גירסת התובע.

דיון ומסקנות:

6. שקלתי את טענות הצדדים ונראה לי כי התובע העיד אמת באשר לנסיבות אירוע תאונת דרכים בגלל התקף לב, תוך שאינני מתעלם מהסתירות לכאורה המועלות בסיכומי ב"כ הנתבעת. התובע מסר את גירסתו בנוגע לאירוע תאונת דרכים בגלל התקף לב בתצהירו ת6/ סע' 3 ו4- וכן נחקר על עובדות אלה שמסר בחקירה נגדית ארוכה (עמ' לפרטיכל 17 ואילך). אולם בסיום החקירה עדיין עומדת גרסתו של התובע, גרסה שלא נסתרה על ידי הנתבעת, כאשר קיימת סמיכות זמנים בין האירוע הנטען לבין אישפוזו של התובע באותו יום. אינני סבור כי יש באי הדיוקים העולים מהמסמכים הרפואיים בהם נטען כי התובע לא מסר לרופאים כי סיבתה של פנייתו הדחופה באותו יום לבי"ח וכי הסיבה נעוצה בארוע הפתאומי והחריג, דהיינו אירוע תאונת דרכים בגלל התקף לב, אשר גרמה לו להתרגשות והופעת האוטם, כדי לשלול את גרסתו.

למעשה אין מחלוקת כי התובע סבל עוד משנת 1982 מכאבים ודקירות בחזה אולם אלה היו ככל הנראה על רקע מחלת טרשת העורקים אולם לא הוכח ע"י הנתבעת כי התובע סבל מאוטם בשריר הלב קודם לתאונה (ראה תשובת התובע בעמ' 19 ש' 18).

בנסיבות הנ"ל חל הכלל כי המזיק "מקבל" את הניזוק "במצבו". דהיינו הוא מקבל את התובע כאדם שהוא מועד יותר מאחרים לקבל אוטם בשריר הלב וזאת על רקע מחלתו הבסיסית של טרשת עורקים. במילים אחרות מדובר בתובע שהוא בעל "גולגולת דקה".

7. חוק הפלת"ד קובע כי תאונת דרכים היא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גופני עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".

הפסיקה הכירה כי מצב של בהלה או התרגשות אף שאין נגרמת חבלה ישירה לנפגע, שיש בהם כדי לעורר מחלה בבחינת מנגנון הדק (טריגר), יכול להוות תאונת דרכים. בפס"ד בת.א. 1093/90 (חיפה) עזבון המנוח עבדו ז"ל ואח' נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' (לא פורסם מוזכר בספרו של א. ריבלין "תאונת דרכים" מהד' שלישית עמ' 47, - פסה"ד צורף לסיכומי התובע), מדובר היה במורה נהיגה אשר בעקבות חסימת נתיב הנסיעה על ידי רכב אחר בלם בלימת חירום את רכב לימוד הנהיגה ובו נוהג תלמיד וזאת על מנת למנוע את סטיית הרכב ועלייתו למדרכה ופגיעה באנשים ובתמרורים. בעקבות אירוע זה, נמצא מורה הנהיגה מת במכוניתו לאחר מספר שעות וביהמ"ש הכיר באירוע כתאונת דרכים. כב' השופט ברלינר חזר על העקרונות שנקבעו בפסיקה בעניין זה באומרו:

"אין צורך בפעולה אלימה כדי שתתקיים תאונת דרכים, לכן אין חשיבות לכך שהיתה "כמעט תאונה" להבדיל מתאונה ממש. "כמעט תאונה" זו דיה לצורך החוק; אין צורך שהנזק הגופני יופיע מיד, די שהוא יופיע לאחר זמן ובלבד שהקשר הסיבתי נשמר; אין צורך במאורע יוצא דופן ואין זה משנה כי בלימת חירום למורה נהיגה במהלך שיעור נהיגה היא פעולה יום יומית. די בגרימה עקב בהלה או פחד או התרגשות רבה בגלל הנהיגה. אין הבדל, מבחינת החוק, בין מי שנספה במקום וגופו רוסק בהתנגשות חזיתית בין שני כלי רכב, לבין מי שפחד בגלל זעזוע של רכב בעת בלימה חזקה, לקב בליבו לאחר מכן, אך בגלל אותו זעזוע ונפטר. כל הדרוש הוא כי המאורע יהיה גורם ממשי, לאו דווקא בלעדי או מכריע, בהגרמות האוטם או בהתממשותו הלכה למעשה, בזמן וכפי שהתממש" (עמ' 9 לפס"ד).

8. מקרה נוסף נדון בביהמ"ש המחוזי בירושלים, ת.א. 137/89, שמשון מזרחי נ' קורנהיל חב' לביטוח בע"מ (לא פורסם), הכיר ביהמ"ש מפי כב' השופטת מ. ארד, באופן חלקי בקשר סיבתי בין החלפת גלגל מחפרון במשקל של 280 ק"ג לבין אוטם בשריר הלב שנגרם לתובע. באופן חלקי, מכיוון שהתברר שבאותה שעה היה מעורב התובע גם בויכוח סוער בנוגע להחלפת הגלגל ומאחר והמומחה מטעם ביהמ"ש העריך כי התקף הלב בו לקה התובע נגרם הן בשל הויכוח הסוער שהחל את התהליך והן בשל המאמץ הגופני שהיה כרוך בהחלפת הגלגל והשלים את התהליך של האירוע הלבבי. המומחה היה סבור כי שני הגורמים האלה תרמו להתקף הלב באופן שווה. ביהמ"ש אימץ קביעה זו של המומחה.

לטענת הנתבעת, קבעה כב' השופטת ארד כי כאשר גורמים א' + ב' מצטרפים יחד ומביאים לתוצאה ג' וכל גורם משתתף באופן שווה אזי אחריותו של כל גורם לנזק הינה בשיעור 50%, אולם לא כך כאשר גורם א' מביא לתוצאה ג' ומתווסף גם אירוע ב' שאינו גורם לתוצאה ג', כי אז אין לגורם ב' חבות לפיצויים בגין תוצאה ג' וזה המקרה שבפנינו. גורם א' הוא מחלת טרשת העורקים וגורם ב' הינו האוטם והתוצאה ג' - היא מחלת טרשת העורקים. מכיוון שמחלת טרשת העורקים היא המחלה הבסיסית בה לקה התובע על רקע גורמי סיכון שונים אשר הלכה והתפשטה בגופו ואלמלא התגלתה יתכן והיה ממשיך לתפקד כרגיל עד שמחלתו היתה מתגלית ואז היה עובר צינתור וניתוח, כאשר התוצאות הסופיות היו דומות מאוד לאלה שהתרחשו בפועל.

יש לציין כי על פסק הדין הנ"ל הוגשה בר"ע לבית המשפט העליון, רע"א 5608/90, קורנהיל חב' לביטוח בע"מ נ' שמעון מזרחי, פ"ד מו(2) 107 וביהמ"ש קיבל את הערעור לאחר שקבע כי בתביעת נזיקין חשובה השאלה מה גרמה או תרמה תאונת הדרכים לאוטם. סעיף 6(ב) לחוק הפלת"ד חל רק במקרה שנקבעה דרגת נכות לנפגע על פי כל דין "בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים". מאחר ובמקרה הנ"ל נקבעה דרגת נכות הן כתוצאה מתאונת דרכים והן כתוצאה מגורמים אחרים שאין להם ולא כלום עם תאונת דרכים, אין לומר שמדובר בקביעה "בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים". לפיכך, בית המשפט העליון קיבל את הערעור והורה על מינוי מומחה רפואי, על מנת שיחווה דעתו לגבי מצבו הרפואי של המשיב כתוצאה מתאונת הדרכים שנטענה על ידו.

9. שקלתי את טענות הנתבעת ואינני מקבלן כישימות למקרה שבפניי.

במקרה זה, אין אנו דנים בנכות שנקבעה כתוצאה ממחלת טרשת העורקים אלא בנכות שנקבעה כתוצאה מהאירוע הלבבי שארע על רקע המחלה האמורה. בקביעת המל"ל לא נקבעה נכות בגין מחלת טרשת העורקים אלא הנכות נקבעה על פי האבחנה של "מצב לאחר אוטם בלתי חודר בשריר הלב" והנכות בשיעור 25% ניתנה לפי סעיף 9(1)גII לתקנות המל"ל (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה תשט"ז1956-), הדנה במחלת לב שגרונית חריפה, דלקת חיידקית תת חריפה של פנים הלב (S.B.E) ובאוטם שריר הלב. תת הסעיף המסויים דן במצב של חולה "המסוגל לעבודה שאיננה דורשת מאמץ גופני מיוחד (דרגה תפקודית ראשונה)".

פרופ' מרקביץ בפרק הדיון בחוות הדעת ב-מש1/ מציין אומנם כי התובע סובל ממחלת טרשת עורקים שהיוותה רקע לאוטם בשריר הלב שממנו הוא סבל באותו יום. המחלה הינה על רקע גורמי סיכון, כמו עישון, יתר לחץ דם, סיפור משפחתי ואולי עודף שומנים. תוצאתה של המחלה באה לידי ביטוי בעובדה שבתאריך 12.2.92, דהיינו יום תאונת דרכים בגלל התקף לב, היו קיימות אצל התובע היצרויות משמעותיות בעורקי הלב ללא קשר עם התרגשות החריגה. היצרויות אלה הן הרקע באוטם שריר הלב ממנו סבל התובע באותו יום.

המומחה מוסיף ומציין כי האוטם שסבל ממנו התובע ביום תאונת דרכים בגלל התקף לב:

"היה אוטם קטן. עליית אנזימי הלב היתה מתונה... לא הופיעה גל Q בא.ק.ג. ובצינתור שבוצע לאחר 3 חודשים תיפקוד חדר שמאל פורש כטוב" (סעיף 3.3 לחוות הדעת).

למטה מזה מציין המומחה:

"ההתקף הקטן שארע ב12.2.92- קרוב לוודאי מופיע כתוצאה מהתרגשות מיוחדת של אותו יום, על רקע של מחלה כרונית. ללא ההתרגשות המיוחדת יתכן מאוד שההתקף היה מתרחש מאוחר יותר. אפשרות אחרת הינה שמר ששון היה מגיע לצינתור ולניתוח ללא שההתקף התרחש כלל. עם זאת יש לציין שההתקף היה קטן במיוחד וקרוב לוודאי לא השפיע על המהלך של המחלה בצורה משמעותית. כלומר, יתכן שבלי ההתרגשות המיוחדת מר ששון היה ממשיך לתפקד כרגיל במשך ימים, חודשים ואפילו שנים עד שמחלתו היתה מתגלה, אז היה עובר צינתור וניתוח כאשר התוצאות הסופיות היו דומות מאוד לאלה שהתרחשו בפועל" (סעיף 3.3).

עוד מציין המומחה:

"לאחר הניתוח מר ששון הרגיש בטוב במשך 18 חודש. בהמשך שוב סובל מאנגינה פקטוריס עם מבחן מאמץ חיובי. תופעות אלה מחשידות על התפשטות המחלה הטרשתית לשתלים או לעורקים טבעיים אחרים. אין לתופעה זו קשר עם ההתרגשות החריגה מתאריך 12.2.92 או לאוטם הקטן שחל באותו יום" (סעיף 3.4).

עיון בחוות הדעת מלמד כי כי המומחה אינו שולל את הקשר הסיבתי בין ההתרגשות שבעקבות תאונת דרכים בגלל התקף לב לבין האוטם. בבג"ץ 1199/92 לוסקי ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מז(5) 734 בעמ' 731, קבע בית המשפט כי קיימים הבדלים יסודיים בין גישת הרפואה לגישת המשפט בשאלת הסיבתיות וכי במקרה שהסיבתיות המשפטית שונה מהסיבתיות הרפואית, אין לאמץ חוות דעת רפואית מבלי שיהיה בכך כדי להטיל ספק באמינות חוות הדעת הרפואית. בית המשפט קבע כי:

"סיבתיות משפטית, להבדיל מסיבתיות רפואית, מושפעת לא רק מן הקביעה הרפואית בדבר הגורמים להיווצרות האוטם ומידת הדומינאנטיות שלהם, אלא לוקחת בחשבון יסודות נוספים, כגון גורם העיתוי ומידת עוצמתו של המאמץ המיוחד הנובע מאותו "אירוע חריג" בעבודה..."

ובהמשך:

"ברם, די בקיומו של ספק בדבר הקשר הסיבתי הנ"ל, כאשר קיימת סמיכות זמנים בין מועד "אירוע חריג" בעבודה שהינו חריף וטראומטי לבין מועד קרות האוטם, כדי לקבוע שחזקת הסיבתיות לא נסתרה, וכנובע מכך - משפטית קיים קשר סיבתי כנדרש".

אין להתעלם מכך שפסק הדין הנ"ל מתיחס למבחנים לצורך קביעת קשר של מחלת לב לתאונת עבודה, בהקשר של המל"ל ועל כן אין קיימת במקרה זה שבפניי "חזקת הסיבתיות" הקיימת בדיני העבודה, ועל התובע להוכיח קיומו של קשר סיבתי. אולם יש בפסק הדין הנ"ל כדי לקבוע כי שאלת הקשר הסיבתי המשפטי אינה זהה לשאלת הקשר המשפטי הרפואי.

סיכומו של דבר מסקנתי הינה כי התובע הצליח להוכיח כי כתוצאה מתאונת דרכים בגלל התקף לב נגרם לו האוטם בשריר הלב.

10. שאלה נוספת במחלוקת במקרה שבפני היא מהו היקף הנזק שיש לייחס לתאונת הדרכים וזאת לאחר שכעת יודעים אנו כי התובע סבל מהמחלה היסודית ועל רקע זה קיבל אוטם בשריר הלב אשר לפי דברי המומחה היה זה "אוטם קטן".

עילת התביעה כמשמעותה בחוק הפלת"ד היא אותו "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב" השאלה אם בגדר המאורע הזה עשויות לבוא גם תוצאות ניזקיות שהוסבו שלא במהלך תאונת דרכים בגלל התקף לב עצמה, כי אם בעקבותיה, תמצא לה פתרון על פי כללי הסיבתיות המשפטית, הנבחנת במבחן הסיכון האמור (ראה ריבלין בספרו הנ"ל, בעמ' 49).

נכותו הרפואית של התובע נקבעה על ידי המל"ל בשיעור של 25%. חוות הדעת של פרופ' מרקביץ אינה מתערבת בגובה דרגת הנכות ועל כן לצורך החישוב של נזקי התובע תילקח בחשבון נכות זו. ככלל, נכות רפואית אינה בהכרח נכות תפקודית. בהחלטת ביהמ"ש מיום 11.11.99 השאלה באיזו מידה סתרה חוו"ד של המומחה מטעם ביהמ"ש את ממצאי המל"ל תוכרע לאחר שהצדדים יסכמו את טענותיהם.

ב"כ התובע מציעה לקבוע כי הנכות שנקבעה על פי דין לתובע לא נסתרה. לחילופין טוענת ב"כ התובע כי בנסיבות יש ליחס לפחות מחצית מנכותו של התובע לאירוע נשוא תאונת דרכים בגלל התקף לב. ב"כ הנתבע כאמור שולל לחלוטין קשר בין הנכות לבין תאונת דרכים בגלל התקף לב.

שקלתי את טענות הצדדים ונראה לי כי על רקע המחלה והעובדה שהמומחה מטעם בית המשפט השיב בשאלות הבהרה כי התובע יכול היה לתפקד בצורה רגילה עוד שנים ואפילו עשרות שנים שכן מהלך טרשת העורקים, המחלה היסודית ממנה סובל התובע, קשה מאד לחיזוי (ראה סעיף 4 לעיל), נכון וצודק יהיה לקבוע כי רק מחצית מהנכות התפקודית תזקף על חשבון תאונת דרכים בגלל התקף לב.

באשר לשאלה מה שיעור הנכות התפקודית, בהעדר אינדיקציה אחרת ולנוכח תעודות אי הכושר שהיו בידי התובע, נראה לי כי יש מקום לקבוע וזאת גם לנוכח המחלה הבסיסית, טרשת העורקים, כי שיעור הנכות התפקודית זהה לשיעור הנכות הרפואית. כאמור מחצית מהנכות התפקודית תזקף על חשבון תאונת דרכים בגלל התקף לב.

הפסד השתכרות בגין העבר ולעתיד:

11. שכרו הרבע שנתי של התובע עובר לתאונה הסתכם בסך של 9,304 ש"ח, דהיינו 3,101 ש"ח לחודש, סכום זה משוערך להיום (הפרשי הצמדה ללא ריבית) מסתכם בסך של 6,086.5 ש"ח. בניכוי מס הכנסה יעמוד הסכום על סך של 5,387 ש"ח.

התובע נעדר כושר עבודה מיום 12.2.92 ועד 21.3.92. אין מחלוקת כי התובע קיבל ממעבידו שכר מלא בגין תקופה זו, אולם לטענתו מדובר בהלוואה שנתן לו המעביד ושעליו להחזירה עם קבלת הפיצויים (ראה תצהירו של התובע, סעיף 11 וכן תצהירו של המעביד ת11/ בסעיף 7). הנתבעת טוענת כי מדובר בפיקציה שיצרו התובע והמעביד שחברו יחד בעניין זה ואין לתת אמון בעדותו של מר מורד, המעביד. כדוגמה לאי אמירת אמת מצד המעביד, מפנה ב"כ הנתבעת לעובדה כי בגין שהייה בחו"ל (ראה נ21/) לתקופה של 5 שבועות שילם המעביד לתובע שכר מלא והמעביד לא דרש מהתובע החזר שכר בגין תקופה זו ומדוע ידרוש שכר בגין העדרות התובע כתוצאה מתאונת דרכים בגלל התקף לב. הנימוק לכך יכול להיות רק קשרי המשפחה שבין התובע לבין מעבידו.

שקלתי טענות אלה של הצדדים ונראה לי כי משהוכח שהתובע קיבל שכר מלא בגין תקופת העדרותו כתוצאה מתאונת דרכים בגלל התקף לב אין מקום לפסיקת פיצוי נוסף בגין תקופה זו.

אילו קיבלתי את הטענה היה החישוב כדלקמן: 8,115 ש"ח = 1.33 X 100 X 6,086.5 בצירוף ריבית מאמצע התקופה בסך של 2,873 ש"ח מגיע הסכום לסך של 10,988 ש"ח.

12. תקופה נוספת שלגביה קיימת מחלוקת בין הצדדים היא תקופת הנכות הזמנית. לתובע נקבעו נכויות זמניות כדלקמן: 50% מיום 22.3.92 ועד יום 20.5.92; 25% מיום 21.9.96 ולצמיתות.

ב"כ התובע טוענת כי אלמלא מגבלותיו של התובע יכול היה התובע להתקדם בעבודה ושכרו היה עולה על השכר ששולם לו ועל כן מבוקש לפסוק לו פיצוי באומדן גלובלי בסך של 100,000 ש"ח על בסיס חישוב של 1,000 ש"ח לחודש במשך התקופה שמיום תאונת דרכים בגלל התקף לב ועד היום. לגבי העתיד, מבקשת ב"כ התובע לפסוק גם כן פיצוי באומדן גלובלי בסך של 20,000 ש"ח.

ב"כ הנתבעת טוען כי אין לפצות את התובע בפיצוי בסכום גלובלי עבור הפסד השתכרות חלקי ואין לקבל את עדותו של המעביד, שכן הפסד ההשתכרות בעבר משקפת את הפסדיו האמיתיים ואינו כולל הספק ספקולטיבי בלבד.

באשר להפסד ההשתכרות בגין העתיד, טוענת הנתבעת כי התובע חולה במחלות שונות ועיקר נכונות הינה בשל מחלת טרשת העורקים, התובע הינו כבן 69 ואין להניח כי היה ממשיך לעבוד עד לגיל 75 כטענתו וזאת בשל הבעיות הרפואיות מהם הוא סובל.

13. שקלתי את טענות הצדדים, חישוב אריתמטי על בסיס הנתונים של התובע, קרי אחוזי הנכות הזמנית והקבועה נותנים תוצאה המגיעה לסך של כ - 180,000 ש"ח בגין העבר. בהתחשב בכך שהתובע היה חיוני בעבודה וכן עבד עם קרוב משפחה, יש להניח כי הוא לא סבל מהפסד שכר ביחס לשכר ששולם לו עובר לתאונה, אולם מקובלת עלי עדותו של המעביד כי אלמלא תאונת דרכים בגלל התקף לב יכול היה התובע להשתכר סכומים נוספים.

בהתחשב במכלול הנסיבות, אני פוסק לתובע בגין הפסד ההשתכרות לעבר סכום גלובלי בסך של 90,000 ש"ח. באשר לעתיד, אינני סבור שהתובע היה ממשיך לעבוד מעבר לגיל 72 ועל כן אין מקום לפסוק פיצוי נוסף בגין העתיד.

בסה"כ יעמוד ראש הנזק בגין הפסד ההשתכרות לעבר על סך של 90,000 ש"ח.

הוצאות רפואיות ונסיעה:

14. באשר להוצאות רפואיות ונסיעה, עפ"י פסה"ד בעניין אלחדד (ע.א. 5557/95, סהר חב' לביטוח בע"מ נ' אלחדד ואח', פ"ד נא (2) 724), על התובע להוכיח כי טיפול רפואי לו יזקק, אם בכלל, איננו נכלל בסל הבריאות. כמו כן, מדובר בתאונה שהוכרה כתאונת עבודה והוצאות רפואיות ואף נסיעות שהוצאו לצורך קבלתם מכוסים על ידי המל"ל. לפיכך, אין מקום לפסיקת הוצאות בגין הוצאות רפואיות שלא הוכחו.

באשר לנסיעות, בהתחשב בתקופת אי הכושר, הנכות הזמנית והנכות הצמיתה שנקבעה לפני מספר שנים ובהתחשב בכך שהתובע עבר מספר תקופות אשפוז ואם נסע לשם ברכבו הפרטי, לא קיבל הוצאות נסיעה, אני פוסק לתובע פיצוי באומדן גלובלי בגין ראש נזק זה בסך 4,500 ש"ח. אינני מאשר את הוצאות האשפוז הפרטי שעבר התובע לביצוע ניתוח מעקפים מאחר ואינני סבור כי ניתוח זה קשור לתאונה ויותר סביר להניח כי הוא קשור למחלתו הבסיסית של התובע.

עזרת צד ג':

15. התובע טוען לעזרת צד ג' שהושטה על ידי בני המשפחה. לטענתו, אשתו עזרה לו ועל כן הוא מבקש פיצוי באומדן גלובלי בסך של 25,000 ש"ח.

הנתבעת טוענת שאין מקום לפסוק פיצוי לתובע בגין ראש נזק זה, מכיוון שהעזרה שהושיטה האישה אינה תוצאה של תאונת דרכים בגלל התקף לב ומדובר בעזרה מקובלת שניתנת במסגרת חיי משפחה תקינים, כאשר בן משפחה נקלע למצוקה ויש לצפות מבן זוגו לסייע לו בחיי יום יום.

שקלתי את טענות הצדדים ונראה לי כי בנסיבות ובהתחשב באשפוזו של התובע בגין האוטם שהוא תוצאה של תאונת דרכים בגלל התקף לב ובתקופת ההחלמה שנמשכה מספר חודשים, יש מקום להאריך ולפסוק לתובע פיצוי באומדן גלובלי בשל עזרת צד ג' גם אם היא הושטה על ידי אשתו. הסכום שנראה לי הוא סך של 5,000 ש"ח.

נזק בלתי ממוני (כאב וסבל):

16. התובע טוען כי הוא אושפז במשך 35 ימים בעקבות תאונת דרכים בגלל התקף לב. הנתבעת טוענת כי לא נגרמה לתובע כתוצאה מתאונת דרכים בגלל התקף לב כל נכות ולכן לכל היותר זכאי התובע לפיצוי במסגרת סמכות ביהמ"ש בשיעור של 10% מהסכום המקסימלי הקבוע בחוק הפלת"ד בגין ראש נזק זה.

מאחר וקבעתי כי לתובע 25% נכות רפואית (להבדיל מהנכות התפקודית) ואחוזים אלה לא שונו על ידי המומחה מטעם ביהמ"ש, יש לחשב את הסכום בגין ראש נזק זה בהתאם לאחוזי נכות זו בניכוי גילו של התובע ובצירוף ימי אשפוזו. עם זאת, אין לקבל כי אשפוזו לצורך ניתוח המעקפים נובע מתאונת דרכים בגלל התקף לב עצמה, כך גם אשפוזים קודמים שלגביהם קיים שילוב ולמעשה התובע טופל ואושפז בגין המחלה הבסיסית והמעקב אחר הנזק שנגרם בתאונה.

בנסיבות אלה, נראה לי כי מחצית מהאשפוז שיזקפו על חשבון תאונת דרכים בגלל התקף לב יהוו חלוקה צודקת. הסכום הכולל 19 ימי אשפוז ובניכוי גיל הינו בסך של 41,930 ש"ח (להיום).

ניכוי תגמולי מל"ל:

17. בגין תאונת דרכים בגלל התקף לב שולמו לתובע תגמולי מל"ל בסך של 112,337 ש"ח (נ29/). סכום זה משוערך למועד פסק הדין הוא סך של 123,029 ש"ח והוא ינוכה מסכום הפיצויים.

18. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הנקובים בסעיפים 13,14,15 ו- 16 , דהיינו סך של 141,430 ש"ח ובניכוי תגמולי המל"ל כאמור בסעיף 17 לעיל ובצירוף הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד על התוצאה הנ"ל, בשיעור של 13%, בצירוף מע"מ. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא ובפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התקף לב תאונת דרכים

  2. התקף לב בחו"ל

  3. התקף לב של קצב

  4. התקף לב של מורה

  5. התקפת לב בעבודה

  6. תאונת דרכים בגלל התקף לב

  7. התקף לב מנהל בנק

  8. התקף לב החמרת מצב

  9. התקף לב בגלל ויכוח

  10. התקף לב קבלן עצמאי

  11. התקף לב אחרי תאונה

  12. התקף לב בזמן אזעקה

  13. התקף לב בדרך לעבודה

  14. התקף לב עקב הלם קרב

  15. התקף לב באימון בחדר כושר

  16. מוות מהתקף לב בעבודה

  17. התקף לב עובד ניקיון

  18. התקף לב בגלל פחד במה

  19. התקף לב של מורה נהיגה

  20. התקף לב בעבודה בחו''ל

  21. התקף לב תוך כדי עבודה

  22. התקף לב של בעל מכולת

  23. התקף לב שופט בית משפט

  24. התקף לב בגלל ריב בעבודה

  25. התקף לב של נהג אוטובוס

  26. התקף לב בזמן חופשת מחלה

  27. התקף לב בגלל קללות שואה

  28. התקף לב אזרח עובד צה''ל

  29. התקף לב בגלל חקירה במשטרה

  30. קשר סיבתי התקף לב בעבודה

  31. מתח נפשי בעבודה - התקף לב

  32. התקף לב בעבודה עקב התרגזות

  33. הכרה בהתקף לב בשירות צבאי

  34. מוות של עורך דין מהתקף לב

  35. התקף לב בגלל איומים בעבודה

  36. שני התקפי לב כתאונת עבודה

  37. הכרה בהתקף לב בביטוח לאומי

  38. התקף לב מחוץ לשעות העבודה

  39. התקף לב בדרך לעבודה בנסיעה

  40. אי חזרה לעבודה אחרי התקף לב

  41. התקף לב בגלל ויכוחים בעבודה

  42. מנהל בית ספר שקיבל התקף לב

  43. התקף לב בגלל דיון במס הכנסה

  44. התקף לב בגלל פיטורים מעבודה

  45. התקף לב בעבודה תאונת עבודה

  46. ויכוח בטלפון שגרם להתקף לב

  47. התקף לב בעבודה בגלל מאמץ יתר

  48. מוות מהתקף לב - ביטוח לאומי

  49. התקף לב של רואה חשבון בעבודה

  50. התקף לב בעבודה בגלל לחץ נפשי

  51. התקף לב במהלך חקירה משטרתית

  52. מורה בבית ספר שקיבל התקף לב

  53. התקף לב באוטובוס בדרך לעבודה

  54. התקף לב אצל אישה כתאונת עבודה

  55. התקף לב עקב עבודה מאומצת חריגה

  56. בצקת ריאות לאחר התקף לב בעבודה

  57. קצבת תלויים בגין התקף לב בעבודה

  58. התקף לב בגלל זימון לחקירה במשטרה

  59. מאמץ קשה מהרגיל בעבודה - התקף לב

  60. הכרה בהתקף לב ובאירוע מוחי כתאונת עבודה

  61. קשר סיבתי בין אירוע בעבודה להתקף לב

  62. האם יש קשר בין ויכוחים לבין התקף לב

  63. התקף לב בעבודה בגלל ויכוחים עם לקוחות

  64. קצבת תלויים למשפחת אדם שנפטר מהתקף לב

  65. התקף לב בגלל נפילה בירידה במדרגות בעבודה

  66. התקף לב בזמן משחק כדורגל בליגה למקומות עבודה

  67. התקף לב תאונת דרכים - ערעור לבית המשפט העליון

  68. אי הכרה כתאונה עבודה בגין גורמי סיכון להתקף לב

  69. מצב רפואי קודם לעניין הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

  70. לקה בתעוקת לב ("אנגינה פקטוריס"), הוכר כפגיעה בעבודה

  71. התקף לב נגרם כתוצאה מהתנאים במקום העבודהובשל הלחץ והמתח

  72. התקף לב: האם עיכוב בהגעה לבית החולים בגלל העבודה מהווה תאונת עבודה ?

  73. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון