? תאונת דרכים - שתי חברות ביטוח – מי ישלם

פסק דין

1. התובעים נפגעו בתאונת דרכים ובמסגרת תביעתם התעוררה מחלוקת בין מגדל חב' לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל") ואליהו חב' לביטוח בע"מ (להלן: "אליהו"), בשאלת הכיסוי הביטוחי, לאור עמדת מגדל שלנהג (להלן: "הנתבע"), היה כיסוי בביטוח חובה אצל מגדל בתוקף עד ליום 31.12.98 בחצות ובמקביל היה לו כיסוי אצל אליהו החל מיום 31.12.98 ועד 31.12.99, ולכן היה לנתבע ביטוח כפל ויש לחלק את סכום הפיצויים שייפסקו בתביעה, בין מגדל ואליהו, בחלקים שווים. לטענת אליהו תחולתה של תעודת ביטוח החובה שהוצאה ע"י סוכן אליהו היתה החל מיום 1.1.99 אפילו שהתאריך הרשום כתחילת הביטוח על גבי התעודה הוא 31.12.98, כי לא היתה כל כוונה ליצור כפל ביטוח לכיסוי הסיכון שהיה מבוטח ממילא אצל מגדל עפ"י תעודת ביטוח תקפה עד ליום 31.12.98 בחצות. לאור המחלוקת שבין חברות הביטוח, פוצל הדיון באופן שקודם התבררה שאלת הכיסוי הביטוחי.

2. בית המשפט דן בשאלה של תאונת דרכים שתי חברות ביטוח מי ישלם ? מטעם אליהו העידה סוכנת ביטוח, הגב' דורית עדה, שהוציאה את תעודת ביטוח החובה של אליהו. בעדותה סיפרה כי הנתבע ואשתו מבוטחים באמצעות משרדם והשמוש ברכבם היה מבוטח בביטוח חובה אצל מגדל בשנת 1998. לקראת חידוש הביטוח לשנת 1999 בדקה את עלויות פרמית הביטוח בחברות אחרות על מנת לאפשר ללקוח את העיסקה הטובה ביותר. לאור בדיקות שערכה, הגיעה מסקנה כי הפרמיה בגין ביטוח החובה אצל אליהו הינה הזולה ביותר ולכן סיכמה עם הנתבע כי בתום תקופת הביטוח אצל מגדל, יעשה חידוש ביטוח החובה לשנת 1999 בחברת אליהו. בהתאם לכך הנפיקה הגב' עדה ביום 15.12.98 תעודת ביטוח חובה לרכב אצל אליהו שהיתה אמורה להתחיל ביום 1.1.99. לפי שיטת העבודה עם אליהו, כפי שהיתה נהוגה במשרדה, הנפיקה הגב' עדה תעודת ביטוח חובה באמצעות דיסקט שהיו הסוכנים מקבלים מאליהו בכל 15 לחודש. לצורך הוצאת תעודת ביטוח החובה לנתבע ובאמצעות הדיסקט שהיה ברשותה באותו מועד, לא ניתן היה, מפאת קשיים טכניים להוציא באמצעותו תעודת חובה עם תחולת תוקף מיום 1.1.99, אלא רק עם קידומת של שנת 1998, ולכן הוצאה תעודה שתאריך תחילתה 31.12.98.

לדברי העדה היה ברור לה וגם למבוטח, הנתבע, כי השימוש בתעודה של אליהו תחולתו רק מיום 1.1.99 ולא היתה למי מהצדדים כוונה להוציא תעודת ביטוח חובה חופפת לתעודה הקיימת אצל מגדל, מהטעם שלא היה צורך בכך לאור קיומה של תעודת ביטוח בר תוקף אצל מגדל, וגם לאור הנחייה חד משמעית שקיבלו סוכני הביטוח מהמבטחים שאין להוציא תעודת ביטוח חובה חופפת לתעודה אחרת הקיימת בחב' ביטוח אחרת. אין מחלוקת כי הנתבע שילם את הפרמיה שנדרשה לתעודת ביטוח חובה של אליהו ביום 30.12.98 כרשום על גבי התעודה, וכי התעריף היה של שנה ויום ומחיר הפרמיה היה 1,856 ש"ח במקום 1,852 ש"ח (ותוספת של 4 ש"ח ליום הנוסף). לדברי העדה השימוש ברכב היה מבוטח בביטוח מקיף באליהו לתקופה עד 31.12.98 וביטוח החובה היה כאמור במגדל ולכן לאחר התאונה הודיעה הסוכנת לאליהו על נזקי הרכוש שנגרמו לרכב ולמגדל על נזקי הגוף. עוד סיפרה העדה כי לאחר אירוע התאונה, משהוברר כי הרכב הוכרז כ"אבדן מוחלט", פנתה, לבקשת המבוטח, הנתבע לאליהו וביקשה להחזיר לו את מלוא דמי הפרמיה ששילם בגין ביטוח החובה לשנת 1999 כי המבוטח לא עשה כל שימוש בתעודת ביטוח החובה שטרם נכנסה לתוקף. אכן, על סמך פנייתה, אליהו החזירה לנתבע את הכספים באפריל 1999.

3. עד נוסף מטעם אליהו היה מר יגאל אפגר המשמש בתפקיד מנהל סניף חיפה של אליהו מאז שנת 1986 שהסביר בעדותו את דרך הוצאת תעודת ביטוח חובה לרכב המנופקות ע"י חברות הביטוח בכלל, ואליהו בפרט, עפ"י הנחיות וכללים שמקבלת אליהו מאבנר. העד סיפר כי לנוכח אופיו המיוחד של ביטוח החובה, שתנאיו והיקף הכיסויים הניתנים על פיו קבועים בחוק, אין המבוטח המבקש לבטח את רכבו, נדרש למלא הצעת ביטוח. באבחנה מביטוחי רכוש ואחריות אחרים בגינם מוצאות פוליסות במשרדי החברה, רשאים סוכני הביטוח הקשורים עם אליהו להנפיק במשרדיהם תעודת ביטוח חובה ועל מנת למנוע סטיה מהוראות והנחיות המתקבלות מאבנר, מועברים לסוכנים אחת לחודש תעריפי ביטוח החובה לרכב ועדכוניהם על גבי דיסקט מחשב. על הסוכן להכניס את הדיסקט במחשב משרדו, לעדכן את התוכנה להנפקת תעודת ביטוח חובה לרכב עם התעריף המעודכן, כאשר בכל דיסקט נכללים תעריפים מעודכנים לחודש ההוצאה, חודש אחד לפני ואחד אחרי. על מנת להקל על סוכני הביטוח בהנפקת תעודת ביטוח החובה, הופצה בין הסוכנים תוכנת מחשב בשם "אבנרית" באמצעותה הונפקו תעודת ביטוח החובה לרכב.

הסוכנים נדרשו ע"י אליהו להשתמש אך ורק בתוכנה "אבנרית" וקיבלו הנחיות חוזרות ונשנות שלא להשתמש בתעודות עם קידומת השנה הקודמת. לדברי מר אפגר ניתנה הנחיה ברורה וחד משמעית לסוכנים שלא להנפיק תעודת ביטוח חובה שתקפן ארוך משנה אחת ויש לדאוג, בכל מקרה, שתוקפה של תעודת ביטוח לרכב תסתיים ביום האחרון של סוף החודש בו תם הביטוח. משכך, במקרים בהם הביטוח מתחיל באמצע החודש, או בכל מועד אחר שאינו סוף החודש, מוסיפים או גורעים מתקופת הביטוח, ורק במקרים אלה, על מנת שבכל מקרה הביטוח יסתיים ביום האחרון של החודש בו תם הביטוח. עוד הוברר כי עפ"י הנחיית אבנר ניתנה הוראה לסוכנים שלא להקדים חידוש מועד הביטוח השנתי מכל סיבה שהיא, ובמיוחד שלא לאפשר תשלום פרמיה בגין החידוש השנתי לפי תעריף ישן ובלתי מעודכן. מר אפגר הסביר גבי המקרה הנדון בתביעה כי בדיעבד התברר לאליהו שהתעודה של ביטוח החובה הוצאה ע"י הסוכנת בעת שהיתה לנתבע תעודת ביטוח חובה תקפה בחב' מגדל וכי כוונת כל הצדדים היתה שהתעודה תכנס לתוקף רק ב1.1.99-, דהיינו רק לאחר שתעודת ביטוח החובה של מגדל תסיים בחצות ליל 31.12.98 ותשמש את המבוטח רק ממועד זה ואילך. לעמדתו מוצא הדבר ביטוי גם בכל מהלך הענינים לאחר התאונה, כאשר מהתכתבויות שבין המבוטח והסוכנת לבין אליהו, רשמו הצדדים שיש להחזיר את מלוא הפרמיה ששולמה בגין ביטוח החובה, כיוון שהפוליסה לא נכנסה לתוקף (לדוגמא נספח יא' לתצהיר אפגר). משהוברר לאליהו כי למעשה לא היתה כל הצדקה ענינית להוצאת תעודת ביטוח אליהו מיום 31.12.98 לשנת 1999 והצדדים התכוונו כי תחולתה תהיה ב1.1.99-, ביטלה אליהו את תעודת החובה והחזירה למבוטח את מלוא הפרמיה ששילם בסך 1,856 ש"ח, כעולה מנספח יד', ההחזר בוצע ב19.4.99.

לתמיכה בעמדת אליהו צורפה לתצהירו של מר אפגר הודעתו של הנתבע במשטרה בה נרשמו פרטי תעודת ביטוח החובה, בה עשה שימוש בעת האירוע, ואותה הציג למשטרה מיד לאחר האירוע בה נכתב כי הביטוח ב-"מגדל פוליסה מס'... בתוקף עד 31.12.98". לטענת אליהו, העובדה כי תעודת ביטוח החובה של אליהו נמצאה גם היא לאחר האירוע ברכב המבוטח, שנגרם לו כאמור נזק טוטאלי, אין בה ללמד על כוונה אחרת מזו לה התכוונו הצדדים כי תחולתה של התעודה מ1.1.99- ולא 31.12.98, וזאת נוכח קיומה של פוליסה תקפה למועד זה אצל מגדל. מר אפגר הדגיש בתצהירו כי לו היה נדרש בזמן אמת להוציא תעודת ביטוח אצל אליהו, עם תאריך תחולה תקף ל31.12.98-, ואם היה יודע כי ישנה תעודת ביטוח תקפה אצל מגדל עד ליום 31.12.98, לא היה מנפיק תעודת ביטוח אצל אליהו כי פעולה זו נוגדת את הנחיות והוראות אבנר, וגם יש בה, לכאורה, נסיון להערים על אליהו ע"י קבלת תעודת ביטוח עם כיסוי ביטוחי לשנת 1999 ותעריף של 1998, ולמיטב הבנתו כך היתה נוהגת גם כל חב' ביטוח אחרת.

4. ב"כ מגדל סומך ראיותיו וטיעוניו על תעודת הביטוח שהוצאה ע"י אליהו, בה רשום שתקופת הביטוח באליהו היא מיום 31.12.98 לאור תשלום דמי הביטוח שנעשה ע"י המבוטח ביום 30.12.98, כפי שמעידה חותמת הבנק. לדבריו התעודה נכנסה לתוקף ב31.12.98- לפי נוסח החוק והרשום באופן מפורש על גבי התעודה. נטען שאין מקום להבאת עדויות על כוונת בעל הרכב, כוונת הסוכן, כוונת המבטח או ההנחיות הפנימיות של המבטח או בין המבטחים המשתתפים כי התייחסות לעדויות אלו, הנוגדת את הרשום על גבי תעודת ביטוח החובה, תביא לחוסר וודאות בתחום ביטוח החובה. לטענת ב"כ מגדל, אין צורך ולא ניתן לפרש את הכתוב בתעודה בדרך אחרת ממה שנגלה על פניה, דהיינו המועד הקובע לתחילת תוקף הביטוח הוא 31.12.98. לדבריו, ביטוח כפל נבחן לא עפ"י השאלה אם יש ביטוח בחברה אחרת, אלא יש לבדוק כל תעודת ביטוח כשלעצמה ולוודא האם בתאריך הרלוונטי היה ביטוח תקף בחברה פלונית. מגדל אינה מתנערת מחבותה עפ"י תעודת ביטוח החובה שהוצאה לתקופה 31.12.97 עד 31.12.98, אך באותה מידה אין, לטענתה, כל ספק שתעודת הביטוח של אליהו, ששולמה בבנק ב30.12.98- ונאמר בה במפורש שהביטוח יכנס לתוקף ב31.12.98-, מעידה כי בתאריך זה היה ביטוח חובה באליהו ולכן חלה אחריות משותפת על שתי חברות הביטוח לשאת בתשלום הפיצויים בגין נזקי הגוף שארעו בתאונה נשוא התביעה.

5. טענתו המרכזית של ב"כ מגדל כי הסיטואציה של ביטוח כפל היא לרוב מקרית, בלתי מתוכננת ובלתי מחושבת ונעשית בטעות שכן האינטרס הביטוחי מכוסה עפ"י פוליסה תקפה אחת. זו הסיבה בגינה נקבע בפסיקה, בארץ ובעולם, כי העובדה המקרית שהמבוטח ביטח את האינטרס המבוטח בביטוח כפל אסור שתהיה בעוכריו ושתגרע בדרך כלשהי מזכותו לקבל את התמורה. בהתייחס למבטחים - אף אחד מהם אינו זכאי להפיק לעצמו, מהסיטואציה המקרית של ביטוח כפל, טובת הנאה גדולה יותר מזה שהמבטח האחר מפיק, וכתוצאה מכך שני המבטחים מתחלקים ביניהם בתשלום. זו גם הוראת סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א - 1981.

6. בהתייחסו לעדויות שהובאו ע"י אליהו, מבקש ב"כ מגדל ללמוד כי סוכנת הביטוח לא טעתה, ואף אין לומר שלא התכוונה, להוציא את תעודת הביטוח במועד שהוצאה, שכן היא היתה מודעת לכך שהיא מוציאה אותה יום קודם למועד בו הסתיימה תעודת הביטוח אצל מגדל. התעודה הונפקה ב15.12.98-, התשלום של המבוטח בוצע בבנק ב30.12.98-, התעודה היתה במכונית של המבוטח ביום התאונה 31.12.98. לעמדתו, אין כל פסול ברצון הסוכנת לזכות בתעריף זול יותר ולצורך כך להקדים את תקופת הביטוח, והוא שולל בטיעוניו כאילו היתה הנחיה מטעם אבנר האוסרת זאת.

7. ב"כ מגדל טוען שיש סתירה מהותית בעדויות שהובאו מטעם אליהו כי בעוד שסוכנת הביטוח העידה שהדיסקט של אליהו לא אפשר לה להוציא תעודה מ1.1.99-, אמר מר אפגר, מנהל סניף חיפה של אליהו, שפעולותיה של הסוכנת נעשו מטעמי חסכון בפרמיה ולא מטעם טכני זה או אחר, ואם פעולותיה של הסוכנת היו בניגוד להנחיות אליהו, הרי בהיותה הסוכנת של אליהו, אין אליהו יכולה להיבנות להגנתה, כאילו לתעודת הביטוח שהוציאה אין נפקות ועליה להשלים עם מצב הדברים לפיו יש ביטוח כפל. לטענת ב"כ מגדל לאחר שארע מקרה הביטוח לא ניתן לבטל חוזה ביטוח בביטול רטרואקטיבי, ובפרט אמורים הדברים לגבי ביטוח חובה, שהוא ביטוח עפ"י חוק ותעודת ביטוח החובה היא תעודה סטטוטורית ואין לסטות מהאמור בה. באי כח הצדדים הגישו רשימת אסמכתאות, כל אחד לתמוך בעמדתו.

8. אני נותנת אמון מלא בגירסת סוכנת הביטוח הגב' דורית עדה שעקב קשיים טכניים ועפ"י הדיסקט שהיה ברשותה באותו מועד לא ניתן היה להוציא תעודת חובה עם תחולת תוקף מיום 1.1.99 ולכן הוציאה ב15.12.98- תעודה עם תאריך 31.12.98. בפעולתה זו לא התכוונה סוכנת הביטוח להערים או לעקוף הנחיות שקיבלה מאליהו שלא להוציא תעודות ביטוח עם תחולה חופפת לתעודת ביטוח קיימת בחב' ביטוח אחרת, והוצאת תעודת הביטוח ב15.12.98- עם תאריך תחילת תוקף 31.12.98, היתה מתוך כוונה שהביטוח יתחיל ב1.1.99-. לא ניתן ואין זה חוקי, לתקן באופן ידני את הרשום על גבי תעודות הביטוח. חשוב להדגיש כי סוכנות הביטוח של בעלה אינה מצויה עוד בקשרי עבודה עם חב' הביטוח אליהו, ועמדתה, כפי שהוצגה בתצהיר ובעדותה, היתה מנוגדת, מטבע הדברים, לעמדת מגדל, עמם יש למשרד סוכנות הביטוח שלהם, יחסי עבודה רצופים - דבר המחזק את האמון שיש לתת לעדותה. אמנם כוונתה של סוכנת הביטוח היתה לאחר בדיקה שעשתה שהמבוטחים יזכו לפרמיה זולה יותר מזו שבמגדל, אך לא היתה לה כל כוונה להוציא תעודת ביטוח עם תחולה מ31.12.98- בגלל פרמיה זולה יותר באליהו באותה שנה, ושוכנעתי מהסברה בענין זה שבדיעבד התברר לה שהוצאת תעודת הביטוח עם קוד של שנת 1998, זיכתה את המבוטח בתשלום פרמיה בתעריף נמוך של השנה הקודמת, ולא בתעריף המעודכן לשנת 1999, אך היא לא ידעה זאת במועד הרלוונטי וגם לא התכוונה לכך.

9. אין סתירה בין עדותה לבין עדותו של מר אפגר שהיתה גם היא מהימנה ומשכנעת והיה בה כדי לשפוך אור על ההנחיות הכלליות שקיבלה אליהו מאבנר לגבי הוצאת תעודות ביטוח חובה, ההנחיות הכלליות שניתנו ע"י אליהו לסוכנים ודרך הנפקת תעודת הביטוח וחישוב התעריפים והתייחסותו למקרה הספיציפי נשוא התביעה, לאחר שנודעו לו בדיעבד פרטי המקרה.

10. השאלה היא אם הרשום בתעודת ביטוח החובה גובר על כל עדות בע"פ לענין כוונת הצדדים למועד תחולת תוקף הביטוח 31.12.98 או 1.1.99, או שניתן לקבוע, בניגוד לרשום בתעודת הביטוח, שתוקף תחולת הביטוח היה אמור להיות ב1.1.99-. תעודת ביטוח החובה היא מסמך דקלרטיבי בלבד ולכן ניתן להביא עדויות חיצוניות על תוכנו ועל כוונת הצדדים (ספרו של יעקב קיהל "ביטוח כלי רכב בישראל" עמ' 104-107 בו מתאר המחבר כי מטרתה של התעודה היא בד"כ לענין היבטים פליליים בלבד ולמטרות הוכחה וראיה ואין בהעדרו, אם קיים כיסוי זמני או פוליסה כחוק, כדי לפגוע בתקפות הביטוח) וכן ספרו של ד"ר גולשטיין ביטוח נפגעי תאונות דרכים תשל"ח, עמ' 128. העובדה שבידי נהג כלי רכב נמצאת תעודת ביטוח חובה מצביעה, לכאורה, על כך שדרישות פקודת ביטוח כלי רכב וחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קויימו, ועל מנת ששוטר המעיין בתעודה יוכל לוודא אם השימוש בכלי הרכב מכוסה ע"י ביטוח החובה.

דווקא האמור בפסק-הדין בע"א 5757/97 אליהו חב' לביטוח בע"מ נ' זיאד עלי חמאדה ואח' וניתן ביום 18.11.99 מפי כב' השופט אור, שצורף כנספח ז' לרשימת האסמכתאות שהגיש ב"כ "מגדל", תומך במסקנתי שאפשר לקבוע על פי עדויות חיצוניות, שלפי המוסכם בין הצדדים פוליסת הביטוח לא נכנסה לתקפה. במקרה הנדון בערעור האמור, ועפ"י העובדות שנקבעו שם ע"י כב' השופט אור, נפגע עובד כתוצאה מנפילת פיגום שהיה קשור לאונקל של מנוף שהיה מותקן על מחפר זחלי. המחפר הזחלי היה מבוטח בעת האירוע בפוליסת ביטוח חובה אצל אליהו חב' לביטוח, והנפגע הגיש תביעתו נגד אליהו ונגד קרנית לפי חוק הפיצויים. לחלופין תבע את מעבידתו ואת המבטחת שלה לפי פקודת הנזיקין. אליהו טענה שאין לחייבה לפי חוק הפיצויים כי הוציאה את הפוליסה לביטוח חובה של המחפר במועד בו טרם הוכרעה השאלה אם מחפר הוא רכב מנועי ומחשש שביהמ"ש עלול לקבוע כי מחפר הוא רכב מנועי. משהתברר כי החשש לא התממש, לאחר שבתי המשפט קבעו כי מחפר איננו רכב מנועי כהגדרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אין היא חבה עפ"י הפוליסה האמורה. כב' השופט אור בחן את אשר הוסכם בין הצדדים למרות המילים הברורות של הפוליסה ועל מנת לרדת לכוונת הצדדים בדק והתחקה אחר אומד דעתם במועד ההתקשרות. משדן בשאלה מה הוסכם בין הצדדים למקרה שאין הכלי המבוטח עונה על הגדרת רכב מנועי, כמשמעותו בחוק הפיצויים, הגיע למסקנה שהוסכם בין הצדדים לראות במחפר רכב מנועי לפי חוק הפיצויים, והעובדה כי בדיעבד הסתבר שאין מדובר ברכב מנועי - לפי פרשנות שניתנה ע"י ביהמ"ש העליון - אינה משנה את תוכן ההסכמה ואין בה לפגוע בתוקף ההתקשרות שבין הצדדים.

11. אין חולק כי מטרתו של חוק חוזה הביטוח היא להגן על המבוטח - הצרכן וההוראות המתייחסות לביטוח כפל, והפרשנות שניתנה להן בפסיקה נועדו, בראש ובראשונה, להגן על המבוטח שלא יימצא בגלל "עודף" ביטוח, במצב של חסר ביטוח עקב התנערות חברת הביטוח בטענת ביטוח כפל. עם זאת, יתכנו מקרים בהם יהיה הבדל בפרשנות חוזה ביטוח, כאשר המחלוקת היא בין שתי חברות ביטוח ביחסים שבינן לבין עצמן. בע"א 5360/93 הסנה נ' סיגנה, פד"י נ'(2) 611, עמדה על הפרק פרשנות של הוראות בפוליסה לגבי תחולת כיסוי נזק לרכוש המכוסה ע"י פוליסה לביטוח ימי. כב' השופטת שטרסברג כהן הגיעה למסקנה כי התנהגותה של הסנה היתה אמביוולנטית ונגועה בחוסר תום לב בשימוש בזכות הנובעת מחוזה. על כלל הפרשנות במישור היחסים בין חברות הביטוח אמרה: "אין זה חזיון נדיר במשפט, שעל מערכת עובדתית נתונה, המתייחסת למספר מעורבים, יחולו כללי משפט שונים על מעורבים שונים, לפי מעמדם העובדתי והמשפטי. לא המבוטח הוא הדורש את תגמולי הביטוח בסיגנה וזו מתחמקת מתשלום... השאלה העומדת לדיון היא במישור מערכת היחסים בין חברות הביטוח... שאלה זו צריכה להיבדק על יסוד מערכת היחסים בין שתי החברות, על ההבנות שהיו ביניהן... על המצגים שהוצגו ועל הכוונות הברורות או המשתמעות משתי הפוליסות" (עמ' 614).

12. עובדות המקרה שלפני פשוטות הרבה יותר שכן ההתחקות אחר כוונת הצדדים ואומד דעתם אינה מחייבת פרשנות מסובכת של מילות הפוליסה או בדיקת התכלית לשמה הוצאה תעודת הביטוח וכיוצ"ב, ולכן גם אין צורך, כפי שביקש ב"כ אליהו, להיזקק לכללים שנקבעו בפסק-הדין בע"א 4628/93 מ"י נ' אפרופים, פד"י מ"ט(2) 265 או הדוגמאות המפורטות שם. כל כולה של השאלה בבירור כוונת הצדדים מהו מועד תחילתו של הכיסוי הביטוחי. הכל מתמקד במועד תחולת הכיסוי הביטוחי והאם הוא ביום הרשום בתעודת הביטוח או יום לאחריו. קבעתי שבמועד הוצאת תעודת החובה לא התכוונה סוכנת הביטוח להוציא ביטוח כפל, וגם המבוטח לא התכוון שיהיה לו ביטוח באליהו בטרם פג תוקפו של הביטוח במגדל, והדברים היו מנוגדים להנחיות שניתנו ע"י אליהו לסוכנים שהיו כפופות ותואמות הנחיות אבנר. גם התנהגות הצדדים לאחר האירוע היתה בתום לב, מתוך כוונה לתת לאירועים משמעותם הנכונה, בזמן אמת, ולכן הוחזרו בשלמות דמי הפרמיה ששולמו ע"י המבוטח בגין הוצאת תעודת הביטוח לאחר שזו לא נכנסה לתקפה במועד האירוע ולא היה בה עוד צורך בעקבות האירוע. אני סבורה שבאותם ימים לא עמדה נגד עיני אליהו האפשרות שמגדל תדרוש ממנה כיסוי מחצית מהפיצויים לנפגעים בנזקי גוף. משכך, במועד שבו ארעה התאונה לתובעים ביום 31.12.98, לא נכנסה לתוקף תעודת ביטוח החובה שהוצאה ע"י אליהו, ותאריך תחולתה ב1.1.99- למרות שרשום על גבי התעודה התאריך 31.12.98 כתאריך הקובע לתחולת תוקפה.

אשר על כן התביעה נגד אליהו נדחית ומגדל תישא בעצמה בפיצויים שיפסקו בתביעת התובעים. בנסיבות הענין ישא כל צד בהוצאותיו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח סחר

  2. ביטוח כפל

  3. פיצויים מחברת הביטוח

  4. זיקת ביטוח

  5. ביטוח צאן

  6. ביטוח חסר

  7. ביטוח יתר

  8. ביטוח שמשות

  9. תביעות נגד חברת ביטוח

  10. זיקה ביטוחית

  11. ביטוח רבדים

  12. ביטוח הבריאות בישראל

  13. חוק המפקח על הביטוח

  14. תביעת ביטוח תאונת דרכים

  15. ביטוח הסעה בשכר

  16. ביטוח טלוויזיה

  17. ביטוח צמחי נוי

  18. עורך דין תביעות ביטוח

  19. הצתת רכב - ביטוח

  20. ביטוח הצתה מכוונת

  21. שיטת סכומי הביטוח

  22. ביטוח גניבה במפעל

  23. שיעור מתאים ביטוח

  24. ביטוח שמשות לרכב

  25. מתי יש כפל ביטוח

  26. ביטוח גניבת סחורה

  27. הכנסה לצורך ביטוח

  28. עורך דין ביטוח ימי

  29. כיסוי ביטוחי להצתה

  30. ביטוח אובדן תכשיטים

  31. ביטוח סחורה בהעברה

  32. ביטוח אובדן יהלומים

  33. עורך דין חברת ביטוח

  34. גניבת תוכנה – ביטוח

  35. שווי רכב לצורך ביטוח

  36. ביטוח די וי די לרכב

  37. תאונה לאחר הצעת ביטוח

  38. ביטוח סוציאלי גרמניה

  39. ביטוח גניבת רדיו לרכב

  40. ביטוח נזילת שמן מנוע

  41. ביטוח עסק מפני גניבה

  42. התיישנות תביעת ביטוח

  43. ביטוח גניבת חלקים מרכב

  44. ביטוח סוציאלי מגרמניה

  45. ביטוח הסעת נוסעים בשכר

  46. חובת ביטוח שחקני כדוריד

  47. הסתרת מידע מחברת הביטוח

  48. תאונת דרכים - חוקרים חברת ביטוח

  49. ביטוח ציוד תאורה והגברה

  50. ביטוח נזקי עבודות שיפוץ

  51. ביטוח גניבת טייפ של רכב

  52. ביטוח משלים - תאונת עבודה

  53. רכב טוטלוס משועבד - ביטוח

  54. תביעה לתשלום עמלות ביטוח

  55. תביעת ביטוח נסיעות לחו''ל

  56. תשלום תגמולי ביטוח באיחור

  57. ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח

  58. תאונה מיד לאחר חידוש ביטוח

  59. העברת זכויות ביטוח לאדם אחר

  60. ביטוח פלסטיני - ביטוח ערבי

  61. תשלום השתתפות רכב ללא ביטוח

  62. ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח

  63. הסתרת מידע רפואי מחברת ביטוח

  64. ביטוח סחר רכב - תאונת דרכים

  65. ניסיון להונות את חברת הביטוח

  66. מסירת גרסה שקרית לחברת ביטוח

  67. שקר לביטוח לגבי זהות נהג הרכב

  68. מערכת מיגון לרכב כתנאי לביטוח

  69. החזר כספי ביטוח עקב מעשה מרמה

  70. ייצוג ע''י עו''ד של חברת הביטוח

  71. חובת וידוא אקטיבית של חברת ביטוח

  72. ביטוח אובדן תכשיטים במהלך פיקניק

  73. הפסקת ביטוח בריאות לישראלי בחו''ל

  74. חובת המבוטח להודיע על מקרה ביטוח

  75. תגמולי ביטוח בגין שני מקרים שונים

  76. החובה לשמור תכשיטים בכספת - ביטוח

  77. ? תאונת דרכים - שתי חברות ביטוח – מי ישלם

  78. האם חוק ההגבלים העסקיים חל על ענף הביטוח

  79. תביעה נגד סוכנות ביטוח - התיישנות

  80. פיצויים מחברת ביטוח בגין פגיעה ביד

  81. מימון הוצאות מד''א ע''י חברת ביטוח

  82. ביטוח נהג מתחת לגיל 24 תאונת דרכים

  83. ביטוח רפואי לערבי שאינו תושב ישראל

  84. פיגור בהפרשות לביטוח על ידי המעביד

  85. חתימה על הצעת פיצוי של חברת ביטוח

  86. ביטוח ציוד צילום מקצועי מפני גניבה

  87. סירוב חברת הביטוח לשלם מחיר מחירון

  88. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה עצמית

  89. החלפת חברת ביטוח - קטיעת רצף ביטוחי

  90. העדר כיסוי ביטוחי עקב אזעקה לא תקינה

  91. אי דיווח על תאונת דרכים לחברת הביטוח

  92. מחיקת סעיפים מכתב ההגנה של חברת ביטוח

  93. ביטוח אובדן יכולת לעבוד בעבודה הקודמת

  94. הגשת תביעת ביטוח לאחר מועד ההתיישנות

  95. הכחשת חברת הביטוח התרחשות תאונת דרכים

  96. האם צריך לצרף את חברת הביטוח כנתבעת ?

  97. טוטאל לוס רכב - סירוב חברת הביטוח לשלם

  98. פירוט ספציפי במכתב דחייה של חברת ביטוח

  99. חובת ביטוח עובדי מוסדות ההסתדרות הכללית

  100. דחיית כיסוי ביטוחי בגין אי הפעלת אזעקה

  101. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה באתר בניה

  102. תאונת דרכים ''מבוימת'' לטענת חברת הביטוח

  103. הארכת תקופת התיישנות במכתב של חברת ביטוח

  104. חובת חברת הביטוח ליידע על מועד ההתיישנות

  105. תשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כללי של רכב

  106. חובת חברת הביטוח לפרט מלוא נימוקי הדחייה

  107. בקשה לצירוף המדינה לדיון בחוק ביטוח בריאות

  108. התחייבות כספית מחברת הביטוח למימון בדיקות

  109. תביעה נגד חברת הביטוח של הנהג ולא נגד הנהג

  110. דחיית כיסוי ביטוחי בגין התקנת סוג אזעקה שונה

  111. המילים ''מבלי לפגוע בזכויות'' במכתב חברת ביטוח

  112. התחייבות כיסוי טיפולי שיקום תאונת דרכים ע"י חברת ביטוח

  113. תאונה לפני כניסת ביטוח אובדן כושר עבודה לתוקף

  114. ערעור חברת ביטוח על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  115. תביעת לשיבוב הסכום אותו שילמה חברת הביטוח של רכב

  116. פלסטין חברה לביטוח - סירוב לפצות על תאונת דרכים

  117. מימון בית אבות ע''י חברת הביטוח לאחר תאונת דרכים

  118. חברת הביטוח טענה כי תאונת הדרכים הייתה למעשה תחרות

  119. האם העברת בעלות שוללת אוטומטית זכות לתגמולי ביטוח ?

  120. טענות דחיית ביטוח שלא חייבים להעלות בהזדמנות הראשונה

  121. חברת הביטוח סירבה לשלם שווי רכוש שנגנב לפי דו"ח סוקר

  122. ביטוח אובדן כושר עבודה - ערעור חב' הביטוח על פסק דין

  123. חברת הביטוח חייבת לנמק את סיבת הדחייה של כיסוי ביטוחי

  124. ערעור: חברת הביטוח טענה כי המבוטח שיתף פעולה עם הגנבים

  125. אישור על עבר ביטוחי בגין שלוש השנים שקדמו לתחילת הביטוח

  126. החזרת סכומים ששולמו ביתר - תביעת חברת ביטוח נגד המל''ל

  127. פריצה לדירה: ביטוח all risk (כל הסיכונים) - אי הפעלת אזעקה

  128. סעיף 29 לחוק חוזה ביטוח - כיסוי ביטוחי בשל חריגה מתנאי הביטוח

  129. ההבדל בין מכתב חברת ביטוח ישירות למבוטח לבין מכתב לעורך דינו

  130. מכתב דחיית כיסוי ביטוחי: חובת חברת הביטוח לפרט ולפרש את הנימוקים לדחייה

  131. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון