תאונת דרכים החלפת מפרק ירך

פסק דין : א. התובעת, הגישה תובענה לפיצויי נזיקין עקב תאונת דרכים, כאשר נסעה ברכבו של הנתבע מס' 1, שהיה מבוטח כדין אצל הנתבעת מס' 2. אין מחלוקת על כך שהנתבעים חייבים לפצות את התובעת בגין נזקי תאונת דרכים שגרמה לצורך בהחלפת מפרק ירך, ולפיכך התמקד הדיון בשאלת גובה הנזק בלבד. ב. עקב התאונה אושפזה התובעת בבית החולים בעפולה, כשבצילומים אובחן שבר באצטבולום משמאל וברמוס פוביס עם דיסלוקציה של ראש עצם הירך. בניתוח שבוצע בהרדמה כללית נעשה קיבוע פנימי עם פלטה של האצטבולום וכן מתיחה שלדית למשך חמישה שבועות. התובעת שוחררה עם הוראות להמשך ריפוי בעיסוק והליכה בעזרת הליכון. בערך כשנתיים לאחר התאונה, אושפזה התובעת פעם נוספת ולמחרת עברה בהרדמה כללית ניתוח להחלפה מלאה של מפרק הירך על ידי תותב. ג. המומחה הרפואי בתחום האורטופדי, ד"ר ג. וולפין, אשר בדק את התובעת קבע לה בחוות דעתו נכות זמנית בשיעור של 20% בגין הגבלות בתנועות פרק ירך שמאל לאחר שבר פריקה מרוסק של האצטבולום. ד"ר ג. וולפין ציין שהוא לא יכול היה באותו שלב לקבוע נכות צמיתה ולפיכך נבדקה אצלו התובעת פעם נוספת. בחוות דעתו קבע הד"ר ג. וולפין את נכותה הצמיתה של התובעת בשיעור של 20% בציינו כי מאז תאונת דרכים החלפת מפרק ירך השניה חלפה שנה, התובעת מתלוננת על כאבים באיזור פרק ירך שמאל המתגברים במאמץ פיזי כגון: הליכה, עליה וירידה במדרגות ובקור, ויש שיפור מסויים מאז הניתוח השני. בהתייחס לממצאי הבדיקה ציין ד"ר ג. וולפין שקיימת הגבלה בדרגה קלה עד בינונית בטווח התנועות של פרק ירך שמאל עם ירידה של 1.5 ס"מ בהיקף שרירי הירך, השבר המרוסק של האצטבולום התחבר היטב לאחר קיבוע, וקיימת יציבות טובה של התותב במפרק הירך הימנית. בנוסף לכך השיב ד"ר ג. וולפין על שאלותיה של ב"כ התובעת, השיב על שאלותיו של ב"כ הנתבעים. ד. בתיק זה נשמעה את עדות מנהלת סניף מט"ב בחיפה מטעם התובעת, כשאת עדותה הגבלתי לענין העלות הכספית בלבד. שכן במסגרת תובענה לפי חוק הפלת"ד ניתן להביא עדות של מומחיות בדרך של בקשה לבית המשפט למנות מומחה, ככל שביהמ"ש ישתכנע שיש מקום למינוי כזה. בנוסף העידה בתה הבכורה של התובעת, שבזמן מתן עדותה היתה כבת 17, וכעולה מעדות אמה - התובעת התחתנה הבת הבכורה. הבת העידה על העזרה המוגברת שנאלצה לתת בביצוע עבודות הבית עקב תאונת דרכים החלפת מפרק ירך של אמה - התובעת, היא אישרה שגם לפני תאונת דרכים החלפת מפרק ירך עזרה בבית, אך לא בהיקף נרחב כפי שקרה לאחר תאונת דרכים החלפת מפרק ירך. כמו כן העידה גיסתה של התובעת על כך כי עזרה לתובעת בשנתיים הראשונות שלאחר תאונת דרכים החלפת מפרק ירך כשהבת עוד היתה בבית הספר - עמ' 12 לפרוט', וכן העידה (בספטמבר 2000) התובעת עצמה, שהיא אם לשבעה ילדים כשהגדולה כבת 17, וכאמור בינתיים התחתנה. והקטנים הם תאומים בני 10 (עדות בעלה של התובעת בעמ' 25 לפרוט'). ה. התובעת העידה על מגבלותיה, על כך שאיננה יכולה לבצע עבודות במשק הבית, וכן היתה מוגבלת בפעולות אישיות, ולדבריה על בעלה לעזור לה כשעליה להתלבש ולהתפשט (עמ' 19 לפרוט'). עוד טענה התובעת שהיא מוגבלת מאד בהליכה (עמ' 22 לפרוט'). העיד גם העד שביצע הסעות באמצעות מונית, ולדבריו הסיע את התובעת למקומות שונים אליהם היתה חייבת להגיע, וציין שהתובעת מתגוררת באום אל פחם בשכונה המרוחקת מן הכביש הראשי. בעלה של התובעת, העיד אף הוא וציין כי הוא חולה לב ובשנת 1998 עבר צינתור. לטענת בעלה של התובעת אין רעייתו מסוגלת לבצע עבודות רבות במשק הבית, איננה יכולה ללכת ונזקקת כל הזמן למקל. ו. באי כח הצדדים נתנו הסכמתם לכך שלאחר המצאת תשובות ההבהרה של המומחה הרפואי ד"ר ג. וולפין, לא תימשך שמיעת הראיות בתיק וכי יוגשו טיעונים קצרים, זאת לאחר שתוגש רשימת הוצאות הנסיעה ביחס לקבלות ובישיבת בית המשפט הסכימו הצדדים לטיעון בעל פה. במסגרת טיעוניהם היפנו באי כח שני הצדדים לתחשיבי הנזק שהם הגישו מלפני זמן, וכן היפנו למוצגים השונים אשר הוגשו, העדויות, חוות הדעת של המומחה הרפואי, תשובותיו לשאלות ההבהרה, וכאמור הטענות כפי שהועלו בפניי. ז. בכל הנוגע לנזק שאיננו ממוני אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת זכאית לפיצוי בסכום של 44,311 ש"ח נכון להיום. ח. באשר לעזרה בעבודות הבית - טענה באת כח התובע שלאור המגבלות של התובעת כנובע מחוות דעתו של המומחה הרפואי, ד"ר ג. וולפין, וקשיי התפקוד, זקוקה התובעת לעזרה של 4 שעות בכל יום לפי תעריף של 30 ש"ח שעת עזרה, וביחד 3,600 ש"ח לחודש, כשהחישוב המהוון לעתיד לפי תוחלת החיים מביא לתוצאה של כ- 1,000,000 ש"ח. לגבי העבר ציינה באת כח התובעת שגם אם התובעת בגלל מגבלה כספית לא היתה מסוגלת לממן עזרה בשכר ונזקקה לעזרה מסיבית מצד משפחתה, יש לפסוק לה פיצוי לפי 1,000 ש"ח לחודש כשהתוצאה המשוערכת היא כ- 82,000 ש"ח או כפול מזה, אם הפיצוי המגיע בגין עזרה זו עומד על 2,000 ש"ח לחודש. כמו כן ציינה באת כח התובע כי בעלה של התובעת חולה לב ולכן נעזרה התובעת על ידי בתה שעזבה את הלימודים למטרה זו . בכל הנוגע לתקופת העבר הדגישה באת כח התובע שבערך שנתיים לאחר תאונת דרכים החלפת מפרק ירך עברה התובעת ניתוח של החלפה מלאה של מפרק הירך על ידי תותב, ולכן נזקקה לעזרה מוגברת בעקבות אותו ניתוח. בנוסף טענה ב"כ התובעת כי התובעת נזקקה לנסיעות ביחס לתקופת העבר לפי 1,000 ש"ח לחודש, כך גם לגבי העתיד. ט. שונה עמדתו של ב"כ הנתבעים שמפנה לתשובות ההבהרה שניתנו על ידי המומחה הרפואי ד"ר ג. וולפין כשמדברי המומחה עולה שהתובעת, שנכותה בשיעור של 20% , מוגבלת בפעולות הכרוכות בכיפוף מוגבר של פרקי הירכיים וכן מוגבלת התובעת בביצוע פעילות פיזית מאומצת. גם אין לקבל את הטענה כאילו הפסיקה הבת את לימודיה כדי לעזור לאמה שכן למעשה היא הפסיקה לימודיה בהיותה בכתה ט' לרגל אירוסיה, כשסיום הלימודים של כתה ט' היה בתאריך 20.6.98. (עמ' 10 סיפא - 11 רישא לפרוט'). לטענת ב"כ הנתבעים יש לקחת בחשבון שהעזרה ניתנת למעשה לתובעת על בסיס של עזרה הדדית במסגרת המשפחתית הרגילה, ולפיכך חישובים לפי 1,000 ש"ח או 2,000 ש"ח לחודש בגין עזרה הם תיאורטיים. ב"כ הנתבעים מציע פיצוי גלובלי של 20,000 ש"ח לעבר בגין עזרה, ו - 50,000 ש"ח לעתיד, ולדעתו לאור תשובות 6-14 של המומחה הרפואי ד"ר ג. וולפין (מוצג נ5/), אין מקום לפיצוי בגין ניידות, גם אין צורך בפיזיותרפיה מיוחדת הואיל והתובעת מסוגלת לבצע בעצמה את התרגילים שלימדו אותה לאחר הניתוח, ולכן גם ציין ד"ר ג. וולפין בתשובותיו לב"כ התובעת מיום 23.11.00 שאין צורך במינוי מומחה שיקומי. ב"כ הנתבעים מוכן לקבל את פירוט הוצאות הנסיעה לפי קבלות בסך 6,985 ש"ח (מסמך שסומן י"א בטיעוני באי כח הצדדים), וכן מבקש להפחית את השווי המשוערך של התשלומים התכופים על בסיס ת12/. י. בטרם אתייחס לשיעורו של הנזק אציין שבכל הנוגע לסכומי העבר, לקחתי בחשבון שווי משוערך להיום, ללא ריבית, הואיל וגם ביחס לתשלומים התכופים אורה על הפחתתם בצרוף הפרשי הצמדה, אך ללא ריבית, כך שרק ראש הנזק שאיננו ממוני כולל בתוכו ריבית. אני סבור כי התובעת אכן נזקקה לעזרה עקב תאונת דרכים החלפת מפרק ירך בביצוע עבודות הבית השונות, ונזקקת לעזרה גם כיום. הדעת נותנת שהעזרה לה נזקקה התובעת היתה בתקופה הסמוכה לתאונת דרכים החלפת מפרק ירך בהיקף ניכר יותר, כך גם לאחר הניתוח השני שאותו עברה בנובמבר 1997 , כשנתיים לאחר אירוע תאונת דרכים החלפת מפרק ירך. העזרה ניתנה לתובעת על ידי משפחתה, אך אין בכך כדי לגרוע מזכותה של התובעת לקבל פיצוי בגין הצורך להיזקק לעזרה כזו. נכון הוא שבאופן רגיל נותנים בני משפחה עזרה הדדית, ואולם במקרה שבפנינו העזרה לה נזקקה ונזקקת התובעת חרגה מן המקובל בין בני משפחה. לא למותר לציין שהתובעת אם לשבעה ילדים, גם אם עולה מן הראיות שבתה הגדולה (חדיג'ה), שהיתה כבת 17 בשלב עדותה של התובעת בספט' 2000 כבר נישאה, עדיין מדובר במשפחה הנזקקת לעבודה בהיקף בלתי מבוטל מצד אם המשפחה (שני הילדים הקטנים הינם תאומים שהיו בספטמבר 2000 כבני 10). בשים לב לפגיעתה של התובעת בתאונת דרכים החלפת מפרק ירך הנדונה , והמגבלות הנובעות מכך, כשיש גם לקחת בחשבון את הניתוח הנוסף שנאלצה התובעת לעבור בנוב' 1997, הרי המדובר בהיזקקות לעזרה במידה החורגת מן המקובל בין בני משפחה והייתי מעריך את הפיצוי בגין עזרה זו בסכום גלובלי של 75,000 ש"ח, לפי הערכתי. יא. ב"כ הנתבעים מצביע על תשובות ההבהרה של הד"ר ג. וולפין מיום 22.12.00, נ5/, שם ציין הרופא כי התובעת מסוגלת לבצע את מרבית פעולות היום יום ללא מגבלה מיוחדת, וכי התובעת יכולה לשבת, לעמוד וללכת ללא עזרה, אם כי מומלץ על שימוש בקב הליכה בזמן הליכה למרחק ארוך מחוץ לבית, ולעומת אדם בריא קיימת ירידה בכושרה לבצע פעילות פיזית מאומצת או פעולות הכרוכות בכיפוף מוגבר של פרקי הירכיים. בתשובות ההבהרה של ד"ר ג. וולפין מיום 23.11.00 לב"כ התובעת ציין המומחה שבבדיקת טווח התנועות בפרק ירך שמאל נמצאה אצל התובעת הגבלה קלה עד בינונית מלווה ברגישות עם ירידה של 1.5 ס"מ בהיקף ירך שמאל, והוסיף שזו הסיבה לקביעת נכות בשיעור של 20% וכן ציין הד"ר ג. וולפין: "אין ספק שלעומת אדם בריא יש ירידה בכושרה לביצוע פעילות פיזית מאומצת או פעולות הכרוכות בכיפוף מוגבר של פרקי הירכיים". יב. באת כח התובעת מצביעה על כך שלפי חישוב של עזרה לעתיד בסך 1,000 ש"ח לחודש, התוצאה המהוונת (לפי תוחלת החיים של התובעת) היא 282,903 ש"ח. (המסמך סומן ה' בשלב טיעוני באי כח הצדדים), אם כי באת כח התובעת ציינה שלדעתה היקף העזרה שהתובעת נזקקת לה כיום, עולה על כך בהרבה ועומדת על 3,600 ש"ח לחודש. כזכור, בענין זה המחלוקת בין באי כח הצדדים היא ניכרת וב"כ הנתבעים סבור שאין לחרוג מפיצוי בסך 50,000 ש"ח. המדובר הוא בפיצוי בגין עזרה ביתית לעתיד לתקופה לא קצרה של כ41- שנה לערך. בשים לב לפגיעתה ומגבלותיה של התובעת היא אכן תזדקק לעזרה בביצוע עבודות משק הבית, שהרי המומחה הרפואי אישר שלעומת אדם בריא קיימת אצל התובעת ירידה בכושר לבצע פעילות פיזית מאומצת או פעולות הכרוכות בכיפוף מוגבר של פרקי הירכיים, מאידך גיסא יש גם לקחת בחשבון שהיקף העבודות יפחת באופן משמעותי בשים לב לכך שילדיה שהם כיום בין גיל 10 לגיל 17, ויעמדו בתוך מספר שנים ברשות עצמם. הייתי מעריך את הפיצוי המגיע בגין עזרה לעתיד בהתחשב בכל האמור לעיל בסכום גלובלי של 200,000 ש"ח. יג. לענין הניידות: המומחה הרפואי ציין כי בבדיקתה של התובעת על ידי המומחה נמצא שהתובעת מתהלכת בצליעה על רגל שמאל גם ללא תמיכת קב הליכה, (ת14/), כשהמומחה מציין בתשובותיו, נ5/ , שהתובעת מסוגלת לבצע מרבית פעולות יום יום ללא מגבלה מיוחדת ומומלץ על שימוש בקב הליכה בזמן הליכה למרחק ארוך מחוץ לבית, אם כי המומחה ציין, ועל כך כבר עמדתי, שקיימת ירידה בכושרה של התובעת לבצע פעילות פיזית מאומצת או פעולות הכרוכות בכיפוף מוגבר של פרקי הירכיים לעומת אדם בריא (נ5/). באת כח התובעת גם הצביעה על כך שלפי עדות נאיף יחיא, בעמ' 23 לפרוט', מתגוררת התובעת בשכונה המרוחקת מן הכביש הראשי כשאוטובוס איננו עובר שם. יד. אני סבור שעקב נכותה של התובעת והמגבלות הנובעות מכך, היא תזדקק לשימוש מוגבר במוניות או הסעה בשכר. לגבי תקופת העבר הוגשו קבלות במסגרת ת10/ ששוויים המשוערך הוא 6,985 ש"ח, (ולגבי סכום זה אין ב"כ הנתבעים חולק כדבריו בעמ' 42 רישא לפרוט'), הקבלות שלפי מעטפת המסמכים, ת10/, מתייחסות לתקופה שבין מרץ 1996 עד אפריל 1998, דהיינו, הקבלות מתייחסות לחלק בלבד מן התקופה, והייתי מעמיד את הפיצוי ביחס להוצאות ניידות לעבר על סכום גלובלי של 15,000 ש"ח, בלוקחי בחשבון שהתובעת היתה מוגבלת בהיקף ניכר יותר בתקופה הסמוכה לאחר תאונת דרכים החלפת מפרק ירך, ולאחר מכן בהקשר לניתוח השני מנובמבר 1997. לגבי העתיד: הייתי מעריך את הפיצוי המגיע לתובעת בגין ניידות מוגברת בסכום גלובלי של 25,000 ש"ח. טו. לגבי הוצאות רכישת אביזרים מיוחדים והתאמת דיור, פריט שאותו העלתה באת כח התובעת בחישוב הנזק מדצמבר 1998, לא הונחה תשתית ראייתית המצביעה על כך. מתשובותיו של המומחה הרפואי ד"ר ג. וולפין עולה שהתובעת זקוקה לשימוש בקב הליכה שאותו היא זכאית כמובן לקבל במסגרת סל הבריאות, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ולגבי פיזיותרפיה ציין הד"ר ג. וולפין כי אין צורך בפיזיותרפיה מיוחדת והתובעת יכולה לבצע בעצמה את התרגילים שלמדה לאחר הניתוח, מכל מקום גם אילו נזקקה לפיזיותרפיה במסגרת מרפאה הרי היא זכאית לכך במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. טז. סך הכל נזקיה של התובעת: נזק שאיננו ממוני 44,311 ש"ח עזרה בעבר 75,000 ש"ח עזרה לעתיד 200,000 ש"ח נסיעות בעבר 15,000 ש"ח נסיעות לעתיד 25,000 ש"ח סה"כ : 359,311 ש"ח. יז. התוצאה מכל האמור לעיל היא שני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכום של 359,311 ש"ח בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 13% מן הסכום שנפסק ומע"מ כחוק על שכר הטרחה, וכן החזר הוצאות תרגום של חב' איגמי לפי חשבון מיום 28.3.00 בסך 805 ש"ח שנושא הפרשי הצמדה למדד מיום 6.4.00 עד היום, והחזר אגרת המשפט ששילמה התובעת בשלב הגשת התביעה בסך 750 ש"ח כשהסכום נושא הפרשי הצמדה למדד מיום 12.1.98 עד היום. יח. מכל הסכומים הנ"ל יופחתו התשלומים התכופים שקיבלה התובעת מן הנתבעים לפי הפירוט שבהודעת באי כח שני הצדדים, מוצג ת12/, כשכל אחד מארבעת התשלומים המפורטים בת12/, נושא הפרשי הצמדה למדד (ללא ריבית) ממועד תשלומו עד היום, ובשים לב לכך ששכר הטרחה ביחס לשני התשלומים הראשונים שבת12/, כללו שכר טרחת עו"ד של 8% בלבד. יט. הסכום שנפסק (לאחר הפחתת התשלומים התכופים כמוסבר לעיל), ישולם על ידי הנתבעים, ביחד ולחוד, במשרד ב"כ התובעת, עבור התובעת, לא יאוחר מתאריך 22.5.01, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. אגרת המשפט תחושב בהתאם לאמור בתקנות בית משפט (אגרות), תשמ"ח - 1987. תאונת דרכיםירך