האם טובת הילד יכולה לשמש עילה לאימוץ ?

בית המשפט פסק ביחס להחלטה אם ילד הוא בר אימוץ, שיש צורך בעילה מיוחדת ויוצאת דופן. טובתו של הקטין כשלעצמה אינה עילה שכזו. משום כך גם אין מוציאים ילד מרשות הוריו רק משום שטובתו דורשת זאת. עוד נפסק כי טובתו של הקטין אינה עילה עצמאית התלויה על בלימה, לפיה מכריעים כביכול בכל עת איפה יהיה מקום משמורתו ושהותו של הקטין, היא אמנם משמשת קנה מידה מדריך ראשון במעלה, אך היא יכולה להיות מיושמת רק כאשר יש עילה שבדין לשקילתה של הבחירה בין אפשרויות חלופיות פתוחות. משמע, בהעדר נתונים משפטיים המתירים כאמצעים יוצאי דופן שינוי במקום שהותו של הקטין וכתוצאה נגררת מכך גם שינוי במעמדו של ההורה, אינם מתגבשים כלל התנאים המוקדמים, בהם יש ליישם את קנה המידה האמור. ממילא אין מקום למתן החלטה, המורה על הוצאת ילד מידי הוריו או על השארתו מחוץ לבית הוריו בניגוד לרצונם, כאשר הטעם הבלעדי לכך הוא, כי הדבר הוא לטובתו של הקטין. לו היה הדבר כך, היה נפתח, למשל, פתח לנטילת ילדיהם של הורים החיים במצוקה כדי להעבירם מסיבה זו בלבד לרשותו של אחר, ולא הוא. מקרה מיוחד המצדיק התערבות בית המשפט הוא מסוג אותם מקרים של הזנחה והתעללות של קטין ואי קיום חובותיהם של ההורים כלפי ילדיהם עד כדי פגיעה בשלומו ברווחתו וביכולתו לגדול ולהתפתח בצורה תקינה קטיניםטובת הילדשאלות משפטיותאימוץ