תאונת דרכים - קריעת עצבי היד

פסק דין

א. נשוא התביעה

זו תביעה, לפיצויי גוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975.

תאונת התובע הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי גם כתאונת עבודה.

ב. העובדות הרלבנטיות

בחלקה הראשון של התביעה נדונה אחריות הנתבעים בגין התאונה שאירעה לתובע ביום 14.7.1992. בפסק הדין מיום 5/4/99 נקבע כי התאונה שאירעה לתובע היא תאונת דרכים כמשמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים התשל"ה - 1975.

משכך, מוטלת האחריות על נתבעת מס' 1 לפצות את התובע על הנזק שנגרם לתובע בתאונה נשוא תביעה זו.

ג. היקף הנזק

נכות רפואית

בתאונה נגרמה לתובע פגיעה קשה ביד ימין הכוללת שבר, קריעת עצבי היד והרצועות.

בעקבות התאונה סבל התובע מאי כושר מוחלט מיום 14.7.1992 ועד 11.11.1992 ובסה"כ ארבעה חודשים.

ביום 22.3.99 נקבעה לתובע נכות צמיתה של 56%. הנכות חושבה על ידי המל"ל וכוללת 30% נכות בגין מחלות עצמות ופרקים בזרוע הפגועה ו - 10% נכות בגין הפרעות פסיכונוירוטיות. לנכות זו נוספו אחוזי נכות לפי תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956.

לטענת הנתבעות יש לקבוע לצורך תביעה זו, כי נכות התובע היא רק 37% לצמיתות ואין לכלול בקביעת הנכות הרפואית בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, נכות שנקבעה לפי הוראות תקנה 15 לעיל.

בע"א 516/86 "אררט" חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' שמעון אזולאי ואח', (פ"ד מ (4) 690, 709) נקבע:

"לסיכום האמור עד כאן, מסקנתי הברורה היא כי על פי סעיף 6ב שומה על בית המשפט הדן בתביעת פיצויים, לפי חוק הפיצויים, לאמץ את דרגת הנכות שנקבעה עפ"י דין אחר ככל שזו מתייחסת לדרגת נכות הרפואית. אין הוא חייב לאמץ דרגת נכות הסוטה מהמבחנים הרפואיים הטהורים והמגלמת בתוכה גם מבחנים אישיים סוציאליים, כדוגמת אלה הנלקחים בחשבון לפי תקנה 15."

התובע לא צירף כל נתונים המצדיקים העלאת הנכות הרפואית מעבר לקביעת המל"ל.

אשר על כן, אני קובעת כי לתובע 37% נכות רפואית.

אובדן השתכרות

התובע יליד 22.1.1958.

קודם לתאונה היה התובע חבר קיבוץ כפר עזה, ועבד כאחראי משמרת במחלקת PVC במפעל כפרית תעשיות בע"מ.

לאחר התאונה ועד חודש 8/93, עבר התובע לעבוד במחלקת השיווק של מפעל כפרית תעשיות בע"מ. בספטמבר 1993 החל התובע לעבוד בהוראה בבית ספר תיכון. ביוני 1995 עזב התובע את הקיבוץ.

מאז שעזב את הקיבוץ עוסק התובע בהוראה בהיקף של משרה וחצי.

התובע אקדמאי, בעל תואר שני בקרימינולוגיה וסטודנט לתואר שלישי במקצוע זה.

למעשה, מאז התאונה עבר התובע לעסוק בעבודה שאינה דורשת מאמץ פיזי, לפחות בכל הקשור לגפיים העליונות.

שכרו של התובע בעבודתו בקיבוץ קודם לתאונה היה 3,300 ש"ח בערכים של היום. כיום שכרו של התובע כמורה במועצה האזורית "שער הנגב" הוא 12,668 ש"ח.

מכאן שלתובע אין אובדן השתכרות, ואדרבא הוא משתכר יותר מבעבר.

התובע נעדר מעבודתו בגין טיפולים רפואיים מיד לאחר התאונה ובמשך שלושה חודשים. לתקופה זו ישולם לתובע פיצוי בגין אובדן שכר של 3,300 ש"ח X 3 חודשים ובסה"כ 9,900 ש"ח. סכום זה ישא ריבית מיום 15.9.1992 ועד ליום התשלום בפועל.



התובע שב לעבודתו לאחר שלושה חודשים. מאז לא נפגע שכרו וכפי שציינתי אף עלה על השכר שהשתכר קודם לתאונה.

לאור זאת, אין מקום לבחון את שאלת הנכות התפקודית לאור ראיות אלו (נ5/).

לטענת התובע, אילולא התאונה היה עובד במקצוע אותו למד קרימינולוגיה ובו התמחה ומשתכר שכר העולה על השכר אותו הוא משתכר בפועל. מכאן טענתו שיש לפצותו בשיעור נכותו ביחס לשכר אותו הרוויח במשך כל התקופה שמאז התאונה.

טענה זו, מבסס התובע על הערכות תיאורטיות בדבר הפוטנציאל האפשרי להשתכרותו. בהחלט ייתכן שאדם בוגר יחליט בשלב מסוים של חייו לשנות את מקצועו, לרכוש השכלה אקדמאית ולעסוק בעבודה ששכרה גבוה יותר. צעד כזה אף שהוא הופך להיות נפוץ בימנו אין בו כדי להוות אינדיקציה לצורך חישוב הפיצויים בגין אובדן השתכרות, בתביעת פיצויים של נזקי גוף.

התובע סיים לימודיו רק לאחר התאונה. עובר לתאונה גם לפי דבריו (סע' 30 לסיכומים) לא יכול היה לעבוד בתחום לימודיו. הוא בחר להפסיק את לימודיו עובר לתאונה על רקע מצבו המשפחתי והכלכלי.

משכך, אין להוציא מכלל אפשרות שדווקא בשל התאונה המשיך לימודיו. מכל מקום, המשך לימודיו בהכירו את מגבלותיו הפיזיות מלמד, שלא היה במצבו כדי למנוע ממנו מלעסוק במקצוע אותו למד.

לאור האמור, לא שוכנעתי שקיים קשר בין התאונה לעובדה שהתובע אינו עוסק בקרימינולוגיה. זאת, מבלי שאגע בשאלה אם שכרו כקרימינולוג היה עולה על שכרו הנוכחי בהוראה.

תכלית הפיצוי זה להשיב את המצב לקדמותו, לבל יצא הנפגע בחסר כלכלי בשל פגיעתו, במסגרת המגבלות הקבועות בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. מצבו של התובע בתחום זה דווקא שופר לאחר התאונה.

עם זאת, אין להתעלם מהעובדה שהתובע נאלץ להפסיק עבודתו בשל המגבלות הפיזיות מהם סבל בעקבות התאונה. ידו הימנית נפגעה בצורה המגבילה את עבודתו. התובע הועבר לעבוד במחלקת השיווק בעבודה שאינה כרוכה במאמץ פיזי.

התובע לא ציין את הסיבות לשינוי מקום העבודה בחודש ספטמבר 1993, שבו עבר לעבוד בהוראה. אולם, ניתן להניח שבין הסיבות היה הן ענין התאונה וכן הרצון להשתכר יותר.

בית המשפט נדרש לעודד נפגעי תאונות דרכים לחזור ולהשתקם ולא להיות נטל על החברה ובני משפחתם. יש לעודד יוזמה של נפגעים לשפר את רמת חייהם ואפשרותם להשתכר למרות המגבלות הפיזיות מהם הם סובלים עקב התאונה.

עידוד זה, ראוי שיבוא לידי ביטוי בקביעת פיצוי על אובדן היכולת התפקודית ומשמעות המגבלות הפיזיות מהן סובל הנפגע כתוצאה מהתאונה.

בע"א 286/89 מיכאל קז נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול"), דינים עליון, כרך יט, 64 נקבע:

"לאור כל האמור לעיל, הגיע בית המשפט למסקנה, שאין בנכותו של המערער פגיעה בפועל בכושר השתכרותו ופגיעה ממשית כזו אינה צפויה. עם זאת, קבע ש"אין לדעת מה הפרעה תיגרם לתובע בעתיד בגין נכות זו, אפילו נראה הדבר רחוק בשלב זה של חייו. הדרך הנאותה לפצותו היא בקביעת סכום גלובלי."

לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי התובע זכאי לפיצוי גלובלי שיש בו כדי לשקף את האפשרות של הפרעה בעתיד העלולה לפגוע בכושרו להשתכר, בסכום של 260,000 ש"ח נכון ליום מתן פסק הדין. הסכום ישא ריבית והצמדה כדין.

עזרת צד ג'

לטענת התובע, בעקבות התאונה הוא נזקק לעזרת צד ג' בביצוע עבודות משק הבית.

היקף עבודתו של התובע ואורח החיים של בני המשפחה שלפיו התובע עובד מחוץ לבית והאישה נשארת בבית, אינו מצדיק תשלום כלשהו לצד ג', לענין זה.

סביר שהמשפחה נזקקה לעזרת צד ג' מיד ובסמוך לתאונה, במיוחד בעבודות חיוניות שהתובע נהג לעשות כמו גינון ותיקונים.

למרות שאין מדובר בפעולות שנועדו לשיקומו או רווחתו האישית של התובע אלא בעבודות בית שהתא המשפחתי בכללו נזקק להם, אני קובעת שעל הנתבעות לשלם לתובע בגין ראש נזק זה את הסכום של 15,000 ש"ח. הסכום נכון ליום פסה"ד וישא ריבית והצמדה כדין.

הוצאות רפואיות

לטענת התובע נגרמו לו הוצאות רפואיות, בהם רכישת גרב מיוחדת לחימום היד, סד מיוחד שצריך להחליפו אחת לשנה, הוצאות טיפול אצל רופא כירורג וטיפולים נפשיים. התובע צירף חשבוניות המצביעות על הוצאות רפואיות שהיו לו. לטענתו מדובר בחשבוניות המהוות רק חלק מהוצאותיו הרפואיות.

במקרים מסוימים מעדיף הנפגע לקבל טיפול פרטי על פני טיפול לו הוא זכאי לפי תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), התשכ"ח - 1968. כל זמן שטיפול כזה הוא בגדר הסביר ונועד להטיב את מצבו של הנפגע יש מקום להתחשב בהוצאה לצורך הפיצוי בשל הוצאות רפואיות.

לכן, אני קובעת שהתובע זכאי לסכום גלובלי לעבר ולעתיד בסכום של 30,000 ש"ח נכון ליום מתן פסק הדין. הסכום ישא ריבית והצמדה כדין.

הוצאות נסיעה

לטענת התובע, נדרש לנסיעות רבות כדי לקבל את הטיפולים הרפואיים להם נזקק בסמוך לתאונה. לטענתו גם לאחר מכן נדרש לנסיעות לצורך קבלת טיפולים רפואיים ונפשיים בתדירות של פעם בשבוע. בהתחשב בכיסוי שיש להוצאה כזו במסגרת הביטוח הלאומי, אני מוצאת לנכון לקבוע סכום גלובלי לעבר ולעתיד בסך 15,000 ש"ח נכון ליום מתן פסק הדין. הסכום ישא ריבית והצמדה כדין.

הוצאות בגין רכב מיוחד

לטענת התובע, נדרש להתאמות ברכב בשל מגבלותיו הפיזיות. (נספח ט' לתצהיר התובע וס' 24 לתצהירו). סכום ההתאמה הוא 8,000 ש"ח.

התובע רכש 2 רכבים.

אשר על כן, אני קובעת שעל הנתבעות לשלם לתובע הסכום של 16,000 ש"ח נכון ליום פסה"ד ונושא ריבית והצמדה כדין.

כאב וסבל

בחישוב הפיצוי בגין כאב וסבל יש להביא בחשבון שני מרכיבים:

הכאב והסבל הנובעים מהפגיעה באופן ישיר, בהתחשב בחומרת הפגיעה ובטיפולים שנדרשו לריפוי ושיקום הנפגע.

הפגיעה באיכות חייו של התובע כפי שנפגעה בגין התאונה ותוצאותיה, בהתחשב בגילו של הנפגע ובתקופה שעוד ימשיך לשאת את תוצאות הפגיעה.

התובע לא נזקק לאשפוז ממושך עקב הפגיעה בתאונה. הוא סבל מכאבים ביד הפגועה המטרידים אותו וגורמים לו לסבל גם כיום. בעקבות הפגיעה נחשף התובע לבעיות נפשיות הפוגעות בעבודתו וביחסיו עם הסובבים אותו.

פיצוי התובע יהיה לפי שיעורי הנכות שנקבעו לו ע"י המל"ל, כלומר 37% לאחר ניכוי בגין גיל, ובצירוף הצמדה וריבית מיום התאונה.

ניכוי תשלום תכוף

מסכום הפיצוי שנקבע בפסק דין זה יש לנכות את התשלום התכוף ששולם לתובע בסך 8,000 ש"ח נכון ליום 13.5.93 בצירוף ריבית והצמדה כדין עד לביצוע התשלום.

ניכויי המל"ל

מסכום הפיצוי שנקבע בפסק דין זה יש לנכות את כל הסכומים ששולמו לתובע על ידי המל"ל כפי שפורטו בנספח ג' לסיכומי התובע, בסך 468,234 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה מיום 1.3.2000 ועד לביצוע התשלום.

בנסיבות אלה בהן נבלע סכום הפיצוי בסכומי תגמולי המל"ל ששולמו לתובע, אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת דרכים קשה

  2. תאונת דרכים כסף

  3. חוק תאונות דרכים

  4. תאונת דרכים מל"ל

  5. תאונות דרכים קשות

  6. תאונת דרכים תביעה

  7. תאונת דרכים מזכירה

  8. תאונת דרכים נהג חדש

  9. תאונת דרכים פנסיונר

  10. תאונת דרכים כוח מכני

  11. תאונת דרכים גרר נגרר

  12. תביעה על תאונת דרכים

  13. אב נהרג בתאונת דרכים

  14. תאונת דרכים זעזוע מוח

  15. תאונות דרכים פסקי דין

  16. תאונת דרכים פגיעה בראש

  17. תאונת דרכים כסא גלגלים

  18. תאונת דרכים פיגור שכלי

  19. עו"ד תאונת דרכים קטלנית

  20. תאונת דרכים ייעוץ משפטי

  21. תאונת דרכים נהג לא ידוע

  22. תאונת דרכים נהג אמבולנס

  23. תאונת דרכים אחרי שחרור

  24. תאונת דרכים קוודרופלגיה

  25. תאונת דרכים פגיעה מוחית

  26. אישור משטרה תאונת דרכים

  27. תאונת דרכים מחוץ לישראל

  28. תאונת דרכים הוצאות רפואיות

  29. את מי תובעים בתאונת דרכים

  30. תאונת דרכים תינוק

  31. תאונות דרכים קלות

  32. עו"ד מתמחה בתאונות דרכים

  33. תאונה בדרך לעבודה

  34. תאונת דרכים לא קשה

  35. מחפרון תאונת דרכים

  36. תאונת דרכים ללא מגע

  37. תאונת דרכים - קריעת עצבי היד

  38. התאמת דיור לנפגעי תאונת דרכים

  39. פגיעה בפה / בלסת בתאונת דרכים

  40. דמי מחיה בתאונת דרכים

  41. תאונת דרכים לאחר בלימה

  42. תאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים

  43. גמגום בגלל תאונת דרכים

  44. חבלת ראש בתאונת דרכים

  45. חרדות אחרי תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים קשה תינוקת

  47. פגיעה בשתי תאונות דרכים

  48. אובדן עין בתאונת דרכים

  49. תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה

  50. ? מנוף גלגלים נייד - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים עם שני נפגעים

  52. השתלת עור עקב תאונת דרכים

  53. סחרחורות אחרי תאונת דרכים

  54. קפיצת בנג'י - תאונת דרכים

  55. ? תאונה עם מחפר - האם תאונת דרכים

  56. ההבדל בין תאונת דרכים תאונת עבודה

  57. תאונת דרכים ללא מגע פיזי

  58. תאונת דרכים רשיון לא בתוקף

  59. נזקים עקיפים בתאונת דרכים

  60. עזרת צד ג לפני תאונת דרכים

  61. אנצפלופתיה עקב תאונת דרכים

  62. האם צריך להוכיח אשם לצורך פיצויים

  63. ארבעה הרוגים בתאונת דרכים

  64. כסא גלגלים עקב תאונת דרכים

  65. הכחשת מעורבות בתאונת דרכים

  66. חניה במקום אסור תאונת דרכים

  67. הפסד תנאים סוציאליים - תאונת דרכים

  68. התחזות של נפגע בתאונת דרכים

  69. עבר רפואי לנפגע תאונת דרכים

  70. היצרות דיסק לאחר תאונת דרכים

  71. ? כמה מקבלים משפחה של הרוג תאונת דרכים

  72. תאונת דרכים עם קלנועים חשמלית

  73. ישנוניות יתר עקב תאונת דרכים

  74. חוק הרשות הלאומית - טיפול בתאונת דרכים

  75. תאונת דרכים לאחר יציאה מהרכב

  76. תאונה בדרך להחלפת כרטיס חניה

  77. פצעים קשים מאוד בתאונת דרכים

  78. הפעולות שמומלץ לעשות אחרי תאונת דרכים

  79. הפעולות שמומלץ לעשות אחרי תאונת דרכים

  80. תאונה בדרך לאסוף שותף לעבודה

  81. תאונת דרכים קטלנית נהג בשלילה

  82. דוגמא פסק דין סעיף 4 ג' - תאונות דרכים

  83. כריתת כיס המרה עקב תאונת דרכים

  84. פגיעה בזיכרון לאחר תאונת דרכים

  85. רסיסים בגוף בעקבות תאונת דרכים

  86. מצב של ''צמח'' עקב תאונת דרכים

  87. תסמונת בתר חבלתית (PTSD) - תאונת דרכים

  88. בעיה קוגניטיבית עקב תאונת דרכים

  89. סטיה מנתיב נסיעה - תאונת דרכים

  90. עיוורון בעין אחת עקב תאונת דרכים

  91. אובדן שירותי אב ובעל או אישה בתאונת דרכים

  92. תאונת דרכים קשה של תיירת בישראל

  93. תאונת דרכים עקב התדרדרות לפתע לאחור

  94. תסמונת פוסט טראומטית - תאונת דרכים

  95. תאונת דרכים של מי שאינו אזרח ישראלי

  96. עבודה ''בשחור'' של נפגע בתאונת דרכים

  97. תאונת דרכים קטלנית בגלל כביש לא תקין

  98. בעיות רפואיות לפני תאונת דרכים מצב רפואי קודם

  99. תביעה נגד בית חולים – טיפול אחרי תאונת דרכים

  100. מה להביא לפגישה עם עורך דין בתאונת דרכים

  101. תביעת מעביד בגין תאונת דרכים של עובד

  102. מימון בדיקה רפואית לנפגע תאונת דרכים

  103. תביעה נגד קופת חולים לאחר תאונת דרכים

  104. תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביפו

  105. איבוד הכרה תאונת דרכים / אבדן הכרה תאונת דרכים

  106. תאונה בדרך חזרה מהעבודה בחניה ליד הבית

  107. הכנסה לא מדווחת של אדם שנפגע בתאונת דרכים

  108. חוב כספי על טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  109. תאונת דרכים: חבלת ראש עם דימומים תוך מוחיים

  110. ביטול כתב קבלה ויתור ושחרור - תאונת דרכים

  111. רשיון נהיגה - תאונת דרכים תאונת דרכים - אי תשלום אגרה

  112. תאונת דרכים במהלך ניסיון השלתבות מהנתיב הימני לנתיב השמאלי

  113. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון