התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו זכאי לזכויות בדירה מכח רכישה ו/או מכח החיים המשותפים בדירה במשך כעשרים שנה לאחר הגירושין, התביעה מתבססת, כל כולה, על כספים שהעביר התובע על מנת לרכוש את הדירה ו/או על המגורים המשותפים במשך עשרים שנה. הנתבעת כפרה בעובדות היא הכחישה כי התובע העביר לידיה כספים לרכישת הדירה, וטענה כי רכשה את הדירה באמצעות משכנתא, כן טענה כי המגורים המשותפים נכפו עליה על ידי התובע, וכי בפועל במהלך השנים ולאור אלימותו הקשה של הנתבע הוא הורחק מספר פעמים מהבית. בית המשפט ציין כי מהעובדה בלבד, שגבר ואישה חיים ביחד בנסיבות בהן ידועים הם בציבור כבני-זוג נשואים, אין עדיין להסיק, שרכוש, שנרכש על-ידי כל אחד מהם בנפרד, רכוש משותף, למעשה, מבססים בתי המשפט את מסקנתם בדבר שיתוף בני הזוג בנכסים על הסכם מכללא ביניהם, שאת קיומו ניתן ללמוד מכל הנסיבות מכל האמור פסק בית המשפט כי במקרה ספציפי זה למרות היותם של הצדדים מוכרים כידועים בציבור התובע אינו זכאי לסעד ההצהרתי ודחה את התביעה. זכויות בדירהידועים בציבורפסק דין הצהרתי