מה ההגדרה של ידועים בציבור ? : המעמד של ידועים בציבור איננו סטאטוס ממנו נגזר מערך שלם של זכויות וחובות, כדוגמת סטאטוס הנישואין, אלא מדובר בהכרזה על מצב עובדתי לצורך קבלת זכויות מסוימות מאדם מסוים הידוע בציבור או מגוף מסוים לפי חוק זה או אחר. בפסיקה הרבה של בתי המשפט בארץ שעסקה בסוגיה, הותוו מבחנים שונים לקביעת הידועים בציבור, כאשר לאחר יישום המבחנים על המקרה הספציפי המונח בפני בית משפט, יש תמיד לבחון את המקרה במבחן השכל הישר המבחנים לקביעת ידועים בציבור מבוססים ברובם על לשון סעיף 55 לחוק הירושה, תשכ"ה - 1965 הקובע את זכותם של הידועים בציבור לירושה על פי דין להלן: איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש. הסעיף אינו נוקט במינוח ידוע בציבור אלא קובע תנאים מפורשים, חיי משפחה במשק בית משותף. תנאים אלו אומצו לצורך קביעת ידועים בציבור גם במישור היחסים הפנימיים בין בני הזוג, תוך שנקבע כי אלו הם תנאים מהותיים. פסיקת בית המשפט : הפסיקה של בתי המשפט בארץ העמידה שני תנאי סף מצטברים לקיומה של מערכת יחסים של ידועים בציבור - חיי משפחה וניהול משק בית משותף. נוכח ההכרה בעובדה שלא ניתן לגבש מתכונת אחת וקריטריונים מדויקים למונח "חיי משפחה" ולמונח "ניהול משק בית משותף", הואיל ומונחים אלה הינם מעין תדמית משתנית של יחסים בין בני זוג שמרכיביה שונים מזוג לזוג לפי השוני בגילם, השכלתם, מזגם, הרגלי חייהם, מקצועם, מצבם הכספי וגורמים רבים אחרים, נקבע כי שאלת קיומם של תנאים אלה ראוי שתבחן על פי קריטריונים סובייקטיביים - כיצד ראו בני הזוג עצמם את מערכת היחסים ביניהם המבחן הסובייקטיבי המשמש בסיס לקביעת היחסים בין בני זוג כידועים בציבור הביא להרחבת אמות המידה המאפשרות הכרה במערכת יחסים כזו. יחסים בעלי "אופי" של חיי משפחה : בית המשפט קבע כי אם מתגוררים בני הזוג במשך שנים ארוכות תחת קורת גג אחת המשמשת להם מעון משותף ובה הם מעבירים את עיתותיהם, לרבות ארוחות וסעודות משותפות, כאורח חיים קבוע, יוצאים הם ומבלים ביחד, לבדם ועם אחרים, נוסעים נסיעות משותפות לחו"ל. דואגים האחד לרעהו מי במימון ומי בביצוע מטלות הבית ואף מביעים, האחד כלפי רעהו, את דאגתם למצבו ולהבטחת שלומו ובריאותו - כל אלה יש בהם כדי ללמד על יחסים בעלי אופי של חיי משפחה - ובבחינת קל וחומר. מריבות בין בני זוג ומגורים בחדרים נפרדים : לאור האמור לעיל נפסק כי לדוגמא, מריבות תכופות ואף אלימות בין בני הזוג, לא ישללו את ההכרה בבני הזוג כידועים בציבור, הוא הדין במקרה של הפסקת יחסי האישות ואפילו מגורים בחדרים נפרדים, הפסיקה אף לא קבעה תקופת מינימום של חיים משותפים לצורך הכרה בבני הזוג כידועים בציבור, ולעיתים אף הכירה בבני זוג כידועים בציבור לאחר שגרו יחד רק מספר חודשים ספורים, אף על פי כן קיימת גם גישה הסוברת כי יש צורך בתקופת מינימום של שלוש שנים של חיים משותפים כתנאי מקדמי שבלעדיו כלל אין מקום להעניק את ההכרה כידועים בציבור. הכרעה בשאלת "ידועים בציבור" על פי עדויות : בית המשפט קבע כי על מנת לפסוק האם חלה בין הצדדים מערכת יחסים של ידועים בציבור והאם חלה בעניינם משטר של שיתוף בנכסים, יש לפנות קודם כל לעדויות הצדדים עצמם זאת בשל המשקל הרב שניתן בפסיקת בית בתי המשפט בארץ לתפיסה הסובייקטיבית של יחסי בני הזוג בינם לבין עצמם לעומת מה שמשתקף כלפי חוץ בעיני הבריות, והכול בכפוף לאפיונים המיוחדים לבני הזוג הספציפיים שעניינם עומד לדיון. עוד נקבע כי ניתן להסתייע מבחינה ראייתית בעדותם של בני הזוג בכל הנוגע לתפיסתם את מערכת היחסים ביניהם. יחד עם זאת, יש להתייחס בחשדנות מה כלפי עדותו של בן הזוג שמבקש לשלול את קיומה של מערכת היחסים הנטענת. מטבע הדבר, יעמוד בן זוג זה על דוכן העדים ויתייחס לאשת חיקו במשך שנים כאל "פילגש בגבעה" וישלול מכל וכל את מעמדה כבת זוג - "ידועה בציבור". בעוד שאם זו האישה, תתייחס היא לגבר, במקרה הטוב כאל מאהב. מנגד, פסק בית המשפט כי גם אל עדותו של הטוען למעמד זה יש להתייחס במידת החשדנות הראויה, שכן יהא בה כדי לכוון ולהצביע על כל אפיון במערכת היחסים ביניהם, כמאפיין המצביע על קיומו של הקשר הנטען. דברים אלה מקבלים משנה תוקף במקום בו אין בפני בית המשפט עדויות חיצוניות, אשר ילמדו על טיב הקשר בין בני הזוג ואפיוניו. משכך, מן הראוי שבית המשפט ייתן את דעתו להתנהגות בני הזוג במהלך השנים כפי שעלתה בעדויותיהם - בבחינת עובדות - תוך הסתייעות בעדות בני הזוג כעדות מסתברת יותר והמתאימה לאותה התנהגות. שאלות משפטיותהגדרות משפטיותידועים בציבור