תאונת פגע וברח אופניים

תאונת פגע וברח אופניים הינה סוגיה אשר נדונה בבית משפט השלום בתל אביב להלן תקציר נרחב של פסק הדין שניתן ע"י השופטת ח. וינבאום וולצקי

מבוא
התובע יליד 1943, נפגע בתאונת פגע וברח אופניים ביום 29.5.99 בהיותו רוכב אופניים. התובע הינו עולה חדש, מהנדס חשמל לטענתו, אשר עבד במועד התאונה כמתקין מערכות אזעקה לרכב. הדיון נסב בשאלת גובה הנזק בלבד

הפגיעה והנכות
במועד התאונה רכב התובע על אופניו במסגרת עיסוקו בספורט זה. התובע פונה ע"י מד"א לבי"ח אסף הרופא לאחר שטופל בשטח. במיון נמצאו שפשופי עור בכתף ומרפק שמאל, שבר פתוח גוסטילו 1 בשוק ימין באזור הקרסול וחתך בצד האחורי של ברך ימין. כן נמצאה פריקה אקרימיוקלויקולרית מדרגה שניה בכתף שמאל. התובע אושפז בבית החולים במשך 9 ימים ובמהלכם עבר ניתוח לשחזור בקרסול. מן האשפוז הועבר לשיקום במוסד שיקומי פאלם ביץ' בבת ים שם שהה 5 חודשים. התובע החל ללכת עם דריכה רק בחלוף 4 חודשים

כחודשיים לאחר תאונת פגע וברח אופניים החל לסבול כאבי צוואר וגב וצילומי רנטגן הצביעו על שבר עם תזוזה קלה של חוליה סי 2.ב התובע טוען לכאבים חזקים בגב תחתון וצוואר הגבלה בתנועות כיפוף, בתנועות הכתף והצוואר. הוא מהלך בצליעה ברגל ימין ונעזר לעיתים במקל הליכה

הצדדים מינו בהסכמה את ד"ר צ'צ'יק כמומחה אורטופדי בתיק זה. המומחה מצא בבדיקתו כי התובע סובל מפריקה אקרומיוקלויקולרית דרגה שלישית בגינה הוא זכאי ל – 5% נכות על-פי סעיף 39 (3) למבחני המל"ל; מדפורמציה והגבלה בתנועות הקרסול בגינן נכותו הינה 10% לפי סעיף 48 (3) א' ; מהגבלה בתנועות ורגישות בעמ"ש צווארי כולל השבר בחוליה סי 2 שגרמו ל - 7.5% נכות לפי סעיף 37 (5) א'; מנכות בגב תחתון בשיעור של 7.5% לפי סעיף 37 (7) א' למבחני המל"ל.נ סה"כ נכותו המשוקללת של התובע עומדת על 27% נכות

הנכות התפקודית
התובע טוען כי פגיעתו בתאונה גרמה לו לנכות תפקודית מלאה. בשל פגיעתו לא יכול היה לשוב לאותן עבודות זמניות בהן עסק עובר לתאונה. על-פי עדותו של התובע עבודתו עובר לתאונה דרשה ביצוען של הלחמות אשר הצריכו התכופפות של הגב. עבודה מסוג זה אינו יכול לבצע היום במגבלותיו.ו לטענת ב"כ התובע העובדה כי מצא עבודה חלקית מלמדת על רצונו לשוב למעגל העבודה. התובע עובד פעמיים בשבוע בסידור עיתונים בדה"כ בשעות הלילה

ב"כ הנתבעת טוען מנגד כי נכותו התפקודית של התובע אינה מגעת לשיעור נכותו הרפואית אלא נמוכה הימנה. הוא מציין כי עבודתו של התובע היום אינה שונה במהותה מעבודתו עובר לתאונה מבחינת הדרישות הפיזיות שלה.ב עוד הוא טוען כי הסיבה לאי חזרתו של התובע לעבודה מלאה נובעת מן העובדה שהתובע יפסיד את קצבת הנכות הכללית שהינו מקבל מהמל"ל אם שכרו יעלה על סכום מסוים.ופגיעתו של התובע הותירה נכויות במספר איברים ועובדה זו מקשה היום על יכולת תפקודו. לתובע נכות הן בגב עליון והן בגב תחתון. מכאן שעבודות שדורשות כיפוף של הצוואר או של הגב התחתון אינן אפשריות מבחינתו. הוא הדין באשר לעבודות הדורשות מאמץ של המפרק האקרומיוקלויקולרי. אני מקבלת טענת התובע כי לאחר עמידה ממושכת הוא נזקק למקל הליכה לאור הפגיעה בקרסול

עוד יש להביא בחשבון כי עסקינן בנפגע שהינו עולה חדש אשר העברית אינה שגורה בפיו ואף חקירתו נעשתה ע"י מתורגמן לשפה הרוסית. עובדה זו אף היא מגבילה את קשת המקצועות והעבודות שהתובע יכול לעבוד בהן.ב כך גם יש להביא בחשבון כי התובע אינו צעיר וגם לגילו יש משמעות בבחינת סיכויי העסקתו. הנתבעת מבקשת לסמוך דבריה על דבריו של מעבידו של התובע, מר ישראל אברהם , כפי שהם באים לידי ביטוי בשיחה טלפונית שהקליט עמו חוקר מטעם הנתבעת ואשר סומן נ/4. בדברי אותו מעביד אין כדי להוכיח את שמבקשת הנתבעת להוכיח. המעביד מוסר באותה שיחה כי עקרונית הוא מוכן לקבל את התובע לעבודה. אלא מאי? שאותו מעביד נשאל על מצבו של עסקו והאם נכונה השמועה כי העסק עומד להסגר. נראה כי למעביד לא היה נוח להודות בפני החוקר כי עסקו מצוי בקשיים ועל כן השיב בחיוב לשאלת החוקר האם יאות לקבל את התובע חזרה לעבודה

יתרה מכך, המעביד אינו יודע מה מצבו של התובע מבחינה רפואית באותה שיחה שכן הוא זה שמפנה שאלה זו לחוקר. ראה עמ' 2 לתמליל וכן עמ' 3 : "אז מבחינתי אם הוא כשיר לעבוד אז הוא יתקבל בשמחה" מתוך מכלול העדויות התרשמתי שהעובדה שהתובע מקבל קצבת נכות מהמל"ל והחשש להפסיד את אותה קצבה אם שיעור השתכרותו יעלה על המקסימום שהמל"ל מאפשר, גרמו לכך שהתובע כלל לא בחן את יכולתו לשוב לעבודה כלשהי בהיקף מלא. מטעם זה התאימה לו העבודה אצל משה בס, שהייתה על פי קריאה ובהתאם לצורכי העסק. בשל אותו הטעם נוח לתובע עם עבודתו בסידור עיתונים שנעשית רק מספר ימים בשבוע.ו אלא שגם אם נביא עניין זה בחשבון עדיין נראה לי כי מכלול נכויותיו בהתחשב בנתוניו האישיים, שפירטתי לעיל, יש בהם כדי להשפיע על כושר תפקודו בשיעור העולה על נכותו הרפואית המשוקללת.נ על כן ראיתי להעמיד את נכותו התפקודית של התובע על 40% נכות בגין תאונת פגע וברח אופניים

תאונת פגע וברח אופניים - שיעור השתכרות
עובר לתאונה עבד התובע כמתקין מערכות אזעקה לרכב בחברת לייזר ליין בע"מ כטכנאי. התובע עבד שם במשך 4 שנים עד לתאונה. שכרו עמד על כ – 3,500 שקלים לחודש. שכר זה בהצמדה להיום עומד על – 3,850 שקלים.ו התובע טוען עוד כי בסמוך לתאונה החל לעבוד גם בניקיון משרדים והיה אמור להשתכר כ – 1,000 שקלים בחודש. לטענת התובע, אילולא התאונה היה מוצא עצמו בעבודה ההולמת את כישוריו כמהנדס חשמל. לטענתו בסמוך לתאונה היה במו"מ עם חברת בר עקיבא מהנדסים בע"מ וקרוב לוודאי שהיה מתחיל לעבוד שם במקצועו

הנתבעת טוענת בסיכומיה כי התובע לא הציג ולו ראיה אחת על שכרו של מהנדס בעל נתונים דומים לשלו.עדותו ועדות אשתו בכל הנוגע למו"מ שניהל עם חברת בר עקיבא מהנדסים לא נתמכה בכל ראיה חיצונית. ב"כ הנתבעת מפנה לחוסר המהימנות שבעדויות התובע ואשתו.ב לאחר ששבתי ועברתי על כל העדויות וכן על המסמכים שהוגשו ראיתי לקבוע כי לא הוכחה טענתו של התובע בכל הנוגע למו"מ שניהל עם בר עקיבא מהנדסים. עדותו של התובע בעניין זה הייתה בלתי מהימנה . ניכר היה שהתובע לא יודע אף את אותם פרטים מועטים שצוינו בתצהירו. התובע לא יכול היה לשפוך אור על אותו משא ומתן מתקדם לכאורה, מה סוג העבודה שעושה אותה חברה וכיוצ"ב פרטים שסביר שהיו בידיעת התובע לו באמת היה מתנהל מו"מ מתקדם כפי שטען. העובדה שהתובע לא טרח להביא לעדות איש מאותה חברה גם היא אומרת דרשני

הוא הדין באשר לעדותו של התובע באשר לעבודתו בניקיון. טענה זו לא הוכחה. התובע אמנם צירף את נספח ט' לתצהירו המראה הפקדת שיק על סך 649 שקלים בסמוך לאחר התאונה אלא שאין לדעת בגין מה ניתן שיק זה. התובע לא טרח להציג תלוש שכר ואף לא את השיק עצמו. לא בא כל הסבר מניח את הדעת מדוע נמנע התובע מהצגת אותן ראיות שהיה בהן כדי לשפוך אור על טענתו. צודק ב"כ הנתבעת בטענתו כי טענתו זו של התובע לעבודה נוספת אף לא בא זכרה בכתב התביעה ומדובר בהרחבת חזית אסורה. איני מקבלת את טענתו של התובע כי יכול היה למצוא תעסוקה כמהנדס חשמל שכן אף בעת שעבד אצל משה בס ואף בעת עדותו בפני לא הייתה השפה העברית שגורה בפיו ונדרש למתורגמנית. עובדה זו הייתה מקשה על התובע למצוא עבודה כמהנדס ואין לשכוח כי התובע כבר מאז 1994 בארץ ועדיין לא רכש את השפה. אם נוסיף לכך את מצב משק העבודה בארץ בשנים האחרונות כי אז אני מתחזקת בדעתי. לצערי זו לעיתים מחירה של ההגירה שהדור הראשון נדרש להתפרנס מעבודות פשוטות או עבודות כפיים. כך נראים פני הדברים בעניינו של התובע

כך גם איני סבורה כי התובע היה מתמיד בעבודות הניקיון לאורך זמן. מדובר בעיסוק זמני שנבע מן הצורך לממן את לימודי הבן בטכניון כפי שהעידה אף אשתו של התובע. גם לאור גילו של התובע לא היה מתמיד בעבודה נוספת זו לצד עבודתו הקיימת. על כן אני סבורה כי שיעור השתכרותו של התובע לא היה משתנה באופן משמעותי והוא היה נע סביב 4,000 שקלים לחודש ברוטו. יש להביא בחשבון כי ככל שהייתה משכורתו של התובע עולה היה נדרש לשלם מס הכנסה

הפסד השתכרות בעבר
התובע היה מאושפז במשך כ – 5 חודשים ואף לאחריהם עוד נזקק לטיפולים פיזיותרפיים ואחרים. לאור פגיעתו של התובע אני מעריכה כי היה באי כושר עבודה מלא במשך 9 חודשים היינו עד 1.4.00. בגין תקופה זו הפסדיו הינם: 3,850 X9 = 34,650 שקלים. ובצירוף ריבית מאמצע תקופה (15.10.99) – 44,037 שקלים.נ לתקופה מ - 1.4.00 ועד היום וסה"כ 62 חודשים, החישוב ייעשה לפי 40% משכרו עובר לתאונה ובתוספת מסוימת עבור הסיכוי ששכרו היה עולה במקצת וחישוב של ריבית. סה"כ ראיתי להעמיד הסכום על - 110,000 שקלים. סה"כ הפסדי השתכרות בעבר עומדים על - 154,037 שקלים

הפסד כושר השתכרות בעתיד הקדמה
התובע כיום בן 62 שנים. בהיותו עולה חדש אני מעריכה כי היה עובד לפחות עד גיל 67. על כן החישוב ייעשה בהיוון ל – 5 שנים וסה"כ 85,000 שקלים

עזרת הזולת בעבר ובעתיד
אין חולק כי בשנה הראשונה שלאחר התאונה נדרש התובע לעזרה. תחילה נזקק לעזרה מסוימת תוך כדי אשפוזו ולאחר מכן עם שובו לביתו. התובע טוען כי קיבל עזרה זו מאשתו שהינה רופאה במקצועה. על-פי עדותם סייעה לו אשתו הן בעת אשפוזו והן לאחר מכן בבית וכתוצאה מכך נאלצה לוותר על תורנויות שבת. לא צורפו תלושי שכר של אשת התובע עובר לתאונה על מנת שניתן יהיה להשוות לשכרה בחודשים שלאחר מכן. יחד עם זאת אני מקבלת כי העזרה שהתובע נזקק לה בתחילת הדרך היתה גדולה מן העזרה שמצופה מבן משפחה להושיט במקרים אלו

לאחר מכן אני סבורה כי התובע כבר לא נדרש לעזרה בסיעוד אך מקובל עלי שהוא מתקשה בביצוע חלק מעבודות משק הבית. על פי עדותם של התובע ואשתו היה הוא אמון על עבודות אלו למעט בישול. עדות זו לא נסתרה והיא מתיישבת עם שורת ההגיון לאור העובדה ששיעור שכרה של אשת התובע עלה בהרבה על השתכרות התובע באותם ימים. נכותו של התובע יש בה כדי להגבילו בביצוע עבודות משק הבית וכן בביצוע קניות וסחיבת סלים כבדים. יחד עם זאת אין לשכוח שבשלב מסוים יידרש התובע ממילא לעזרה מחמת גילו. כל אלה מביאים אותי להעמיד הפיצוי בראש נזק זה על – 30,000 שקלים לעבר ולעתיד לרבות הפסדי אשתו של התובע

הוצאות נסיעה בעבר ולעתיד
התובע עותר לפיצוי בגין הוצאות נסיעה מוגברות שהיו לו ולאשתו במשך תקופת אשפוזו ולאחר מכן לצורך בדיקות וטיפולים רפואיים. הוא מעריך את הוצאותיו בסך של – 10,000 שקלים. לעתיד מבקש התובע פיצוי בסך של – 6,000 שקלים. הנתבעת טוענת כי התובע לא הציג ולו קבלה אחת על הוצאות אלו ועל כן אינו זכאי לפיצוי שכן עסקינן בנזק מיוחד. לפנים משורת הדין מוכנה הנתבעת להעמיד הפיצוי על 1,000 שקלים

אין ספק בעיני שהתובע ואשתו סבלו נזק בשל הצורך בהוצאות נסיעה מוגברות הן בתקופת אשפוזו והן לאחר מכן כאשר נדרש לטיפולים רפואיים. התובע לא הציג כל ראיה על הוצאות אלו ועל כן ראיתי לקבוע את הפיצוי על דרך החישוב הגלובלי. כך גם באשר להוצאות נסיעה לעתיד, התובע צפוי לעיתים להוצאות מוגברות בשל הפגיעה בקרסול אך בהעדר כל ראיה על גובה ההוצאות אין מנוס מפסיקה על דרך החישוב הגלובלי. ראיתי להעמיד הפיצוי לעבר ולעתיד על סך – 10,000 שקלים

כאב וסבל
התובע היה מאושפז במשך 145 ימים ונכותו עומדת על 27% נכות. הנתבעת מבקשת שלא לראות באשפוזו בבי"ח הסיעודי אשפוז לצורך הפיצוי בראש נזק זה וטעות בידה. התובע הועבר למוסד השיקומי מבית החולים ואשפוזו שם נעשה לצרכים רפואיים ולצורכי סיעוד הנובעים מפגיעתו בתאונה. לעניין זה ראה כב' השופט ריבלין בספרו, תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית עמ' 751 ואילך. מכאן שלתובע מגיע לאחר הפחתת גיל סך של – 90,027 שקלים

ניכויים - תשלומים תכופים
התובע קיבל 3 תשלומים תכופים כעולה מנ/2. תשלומים אלה משוערכים למועד פסק הדין עומדים על –66,453 שקלים

ניכוי תגמולי המל"ל
אין מחלוקת בין הצדדים כי לתובע נקבעה נכות בשיעור 55% ע"י ענף נכות כללית במל"ל ואשר 50% נכות הם פועל יוצא של הפגיעות בגינן נקבעו לתובע אחוזי נכות ע"י המומחה מטעם בית המשפט. התובע טוען כי אין לנכות את תגמולי המל"ל שכן הנכויות שנויות במחלוקת שלא כפי שהיה במקרה בעניין רע"א 3953/01 פרלה עמר נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח', תק-על 2003 (2), 1797. לחילופין טוען הוא כי יש לנכות רק 90% מתוך הנכויות שנקבעו במל"ל

הנתבעת טוענת כי לפי הלכת פרלה עמר יש לנכות את החלק שנקבע ממעשה העוולה שבגינו הוגשה התביעה. על פי הלכת פרלה עמר יש לבצע ניכוי של השיעור היחסי של תגמולי המל"ל שמבטאים את סוג הנכות שהינה תולדת התאונה שהינה עילת התביעה. במקרה שלנו מונה מומחה בתחום האורטופדי ובתחום זה נקבעה לתובע נכות. את התגמולים בגין הנכות האורטופדית שקבע המל"ל בגין הפגימות מהתאונה יש לנכות. במקרה שלנו מדובר ב 50% נכות אורטופדית על-פי קביעת המל"ל, והם מהווים 90% מכלל הנכות שנקבעה לתובע ע"י הועדה הרפואית של המל"ל ענף נכות כללית

על –פי חוות דעתו של האקטואר שי ספיר שוויה המהוון של הקצבה שמשתלמת לתובע ותשתלם לו עומדת על – 121,187 שקלים. מכאן שהסכום לניכוי הינו 90% מהסכום הזה דהיינו - 109,168 שקלים. סה"כ הסכומים שיש לנכות מהנזק שנגרם לתובע בתאונה עומד אפוא על – 175,621 שקלים. סה"כ הנזק לפני ניכויים עומד על – 369,064 שקלים. סה"כ הנזק לאחר ניכויים עומד על – 193,443 שקלים

תאונת פגע וברח אופניים - סוף דבר
ראיתי להעמיד את נזקו של התובע בגין תאונת פגע וברח אופניים על סך של – 193,443 שקלים וזאת לאחר ניכוי התשלומים התכופים ששולמו לו והחלק היחסי בגמלאות המל"ל. הנתבעת תשלם לתובע את הסך הנ"ל וכן תישא בהוצאות משפט לרבות אגרה . ההוצאות ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתן ועד התשלום המלא בפועל. כן תישא הנתבעת בשכ"ט עו"ד בשיעור 13% מסכום הפיצוי ומע"מ כדין. סכום הפיצוי ושכר הטרחה ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת פגע וברח אופניים

  2. תאונות דרכים אופניים

  3. הרוג בתאונת אופניים פיצויים

  4. תאונה בטיול אופניים

  5. ביטול עסקה אופניים

  6. פציעת ילד על אופניים

  7. מוות בתאונת אופניים - פיצויים

  8. תקיפת כלב בזמן רכיבה על אופניים

  9. שביל אופניים - צו מניעה

  10. פגיעת אופניים ברכב חונה

  11. תאונה בין אופנוע לאופניים

  12. פגיעת טרקטור ברוכב אופניים

  13. פיצוי לילד שנפל מאופניים

  14. נפילה מאופניים תאונת עבודה

  15. פגיעת רכב לא מזוהה באופניים

  16. שחרור ממעצר גניבת אופניים

  17. פגיעה ברוכב אופניים בחיפה

  18. תאונת דרכים של רוכב אופניים

  19. תאונת אופניים בדרך מהעבודה

  20. נפילה מאופניים בדרך לעבודה

  21. פגיעת אוטובוס ברוכב אופניים

  22. פגיעת רוכב אופניים בהולך רגל

  23. פגיעה ברוכב אופניים פגע וברח

  24. רוכב אופניים נהרג בתאונת דרכים

  25. תאונת אופניים עקב מדרכה פגומה

  26. התנגשות רוכב אופניים בהולך רגל

  27. נפילה מאופניים בגלל כתם שמן על הכביש

  28. נפילה מאופניים בכביש – תביעה נגד העירייה

  29. טען שנפל מהאופניים לאחר שהאופניים נתקלו בבור בכביש

  30. תאונת אופניים בדרך מבית הכנסת לבית – האם תאונת עבודה ?

  31. האם נפילה מאופניים בניסיון למנוע תאונה נחשב "תאונת דרכים" ?

  32. תאונת דרכים: איבוד שיווי משקל ברכיבה על אופניים בגלל פגיעת ג'יפ

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון