תאונת דרכים מיניבוס

תאונת דרכים מיניבוס הינה סוגיה אשר נדונה בבית משפט השלום בירושלים להלן תקציר נרחב של פסק הדין שניתן ע"י השופט יואל צור

הקדמה
ביום 26.6.04 אירעה תאונת דרכים מיניבוס בה (לפי כתב התביעה המתוקן) נפגעו התובעים. להלן תיאור תאונת דרכים מיניבוס כפי שתיארוה התובעים בסעיף 7 לכתב התביעה המתוקן: "....בהיותם עומדים בתחנת האוטובוס, הופתעו (התובעים-י.צ.) ברכב מסוג פורד טרנזיט שמספרו 8135515 (להלן-הרכב) נוסע אחורנית, הרכב פגע בשני התובעים והצמידם לעבר האוטובוס שהיה חונה במקום (להלן- תאונת דרכים מיניבוס)". אין מחלוקת באשר לזכאותם של התובעים לפיצויים. השאלה שיש להחליט באשר אליה היא האם החבות לפיצויים מוטלת על חברת ביטוח (להלן-”הפול” או נתבעת 3) או על “קרנית” (להלן-”קרנית” או נתבעת 1). בתאונה הנ"ל היו מעורבים שני רכבים: האחד רכב מסחרי מסוג "טרנזיט" שהיה חסר ביטוח חובה (ולכן צורפה “קרנית” לתביעה) והשני מיניבוס שהיה מבוטח כדין אצל נתבעת 3. “הפול” טוענת ש”קרנית” צריכה לשאת בנזק התובעים ואילו “קרנית” טוענת ש”הפול” צריך לשאת בנזק הנ"ל

ל”קרנית” שתי טענות חילופיות בכתב ההגנה מטעמה: בעת קרות תאונת דרכים מיניבוס החלו התובעים לעשות "שימוש" במיניבוס ולכן הם היו בבחינת "משתמשים" ברכב כמשמעותו בחוק הפלת"ד. אם הם היו "משתמשים" הרי שלפי סעיף 3(א) לחוק הפלת"ד חלה החבות לפיצויים על המבטחת (נתבעת 3) בלבד. עיקרון זה צוין בספרו של כב' השופט ריבלין שכתב כך: "בתאונה בה מעורבים רכב חסר ביטוח ורכב אחר מבוטח, וקמה לנפגע תביעה גם כנגד הרכב המבוטח.....הרי משיש לנפגע תביעה כלפי מבטח כלשהו שוב אין לו עילת תביעה כנגד “קרנית”....". לחילופין, אם דינם של התובעים כדין צד ג' שנפגע מחוץ לכלי הרכב, הרי שמדובר ב"תאונה מעורבת” כמשמעותה בסעיף 3(ב) לפלת"ד, שכן בעת אירוע תאונת דרכים מיניבוס היה מגע פיזי בין התובעים לבין המיניבוס ולכן גם במקרה כזה על המבטחת לבדה לפצות את התובעים

מאידך, נתבעת 3 טוענת: א. שנסיבות תאונת דרכים מיניבוס הנטענת לא מטילות עליה חבות מפני שהתאונה אינה "תאונת דרכים" כהגדרתה בפלת"ד , ככל שמדובר במיניבוס (המבוטח אצל נתבעת 3); ב. אין לראות בה כ“תאונה מעורבת” במובן סעיף 3(ב) לפלת"ד מפני שהמגע, אם היה, עם המיניבוס היה מגע שהיה עם רכב חונה ו/או עומד במקום שלא אסור לחנות בו, ולכן לא היה "שימוש" כלשהו במיניבוס בעת תאונת דרכים מיניבוס

ממצאים עובדתיים באשר לשאלה האם נעשה או לא נעשה "שימוש" במיניבוס עובר לתאונה למעשה השאלה העיקרית שיש לקבוע ממצאים לגביה היא האם בעת תאונת דרכים מיניבוס נעשה "שימוש" במיניבוס או שמא היה רק חונה (וכאן יהיה צורך לבדוק האם החניה היתה כדין או שמא זו יצרה "סיכון תעבורתי") . אם נעשה במיניבוס "שימוש" הרי שהוא ייחשב בבחינת "רכב מעורב" וככזה חל עליו סעיף 3(ב) לפלת"ד אשר כפי שפורש, מטיל את החבות בפיצויים על נתבעת 3 לבדה. מטבע הדברים יהיה צורך גם לקבוע ממצא באשר לשאלה האם היה קשר סיבתי משפטי בין שימוש ברכב, ככל שהיה כזה, לבין הפגיעה בתובעים

להלן ממצאים באשר לתאונה נשוא התביעה: עובר לתאונה המיניבוס היה מצוי במתחם של מחסום קלנדיה ומ-נ/2 ו-נ/3 ניתן לראות שמדובר בשטח המצוי בשולי הכביש הראשי. השטח שבו מדובר הפך לתחנת הסעות שבו ממתינים כלי רכב שונים לצורך הסעתם של נוסעים. למרות שלא מדובר בתחנה מרכזית מסודרת ומאורגנת, העיד העד ראד טוויל, המשמש כמנהל חברת מיניבוסים של קו 18 מי-ם לרמאללה, שיש מקומות קבועים שבהם חונים כלי הרכב בטרם נסיעתם האירוע התאונתי אירע כאשר התובעים-הנפגעים היו הולכי רגל ובטרם שנכנסו למיניבוס שבו התכוונו לנסוע לייעדם. בתצהיר העדות הראשית שנתן תובע 1 הוא לא תיאר במפורט את נסיבות תאונת דרכים מיניבוס, זולת התיאור הבא בו כתב: "נמחצתי בין שני רכבים".יחד עם זאת, בתצהיר העדות הראשית שמסר התובע בבקשה לתשלום תכוף הצהיר התובע כך: "בהיותי בתחנת האוטובוס, הופתעתי ברכב מסוג פורד טרנזיט...נוסע אחורנית, הרכב פגע בי הצמיד אותי לאוטובוס שהיה חונה שם וגרם לי נזקים

התובעת הצהירה באשר לנסיבות תאונת דרכים מיניבוס כך "6.ביום 26.6.04 הייתי בקרבת מחסום קלנדייה בירושלים והתכוונתי לעלות באוטובוס.משהתקרבתי לאוטובוס שהיה עומד, הופתעתי ברכב מסוג פורד טרנזיט חוזר אחורנית פגע בי בעוצמה רבה עד שנחבטתי באוטובוס ונפלתי על הרצפה". נור אלדין אסקאפי, נהג המיניבוס הצהיר בסעיפים 2(ג) ו-(ד) כדלהלן: "ג.בזמן התאונה , המיניבוס בו נהגתי עמד בראש השורה בשטח העפר, ...והעלה נוסעים כשמנועו דומם. ד.לפתע, התדרדר רכב טרנזיט לכיוון המיניבוס ופגע ב-2 אנשים(גבר ואשה) אשר עמדו מחוץ למיניבוס, וכפי שהבנתי לאחר מכן,היה בכוונתם לעלות למיניבוס

יצויין כי תיאור דומה של התדרדרות רכב הטרנזיט ופגיעתו בתובעים-הנפגעים מצויה בהודעת נהג הטרנזיט מוסטפא שרבאתי שהעיד במשטרה שהוא החנה את רכבו (רכב הטרנזיט) והתרחק ממנו לערך 30 מ' והתקשר לאחיו שיבוא לבדוק את הרכב ואז "הרכב התדרדר לאחור ופגע בשני הולכי רגל". עובר לתאונה אסקאפי (נהג המיניבוס) היה באוטובוס שהיו בו נוסעים אחרים והמתין לנוסעים האחרונים כדי שהמיניבוס יהיה מלא בנוסעים וייסע לדרכו המיניבוס היה במצב חנייה כ-20 דקות לפני תאונת דרכים מיניבוס כשהוא ממתין לנוסעים שימלאו את המיניבוס והוא ייצא לדרכו יש הבדלי גירסאות בין התובע לתובעת לעניין המקום המדוייק בו עמד כ"א מהם עובר לתאונה. התובע לטענתו עמד מאחרי התובעת והתובע היה במרחק של כ- 30-40 ס"מ מדלת המיניבוס מאידך התובעת הדגישה שהיא לא היתה כה קרובה לדלת הכניסה " עד כדי צעד אחד" למיניבוס. לטענתה היא היתה כחצי מטר מהכניסה למיניבוס בנסיבות העניין הנני מקבל את התיאור של נהג המיניבוס אסקאפי שהוא, כצופה מהצד, יכול היה להעריך בצורה יותר מדוייקת את מיקום הנפגעים עובר לתאונה. לפי התיאור שמסר בביהמ"ש "הדלת שלי היתה פתוחה, אורכה היא כמטר, אחד היה על יד הדלת והשני ממש בחוץ". תיאור זה דומה לתיאור התובע

מהראיות שהובאו ניתן לקבוע לענייננו כדלהלן: האירוע התאונתי אירע כאשר התובעים היו מחוץ למיניבוס אף כי בסמוך מאד למיניבוס כאשר התכוונו לעלות עליו. נהג המיניבוס הצהיר שמנועו עובר לתאונה היה דומם אך הוא לא נחקר על כך ע"י מי מהצדדים. המיניבוס חנה במקום שהיה מקום קבוע המוכר לנוסעים ושהה במקום כ-20 דקות. נהג המיניבוס הצהיר אך לא נחקר על כך שהתאונה אירעה כשרכב הטרנזיט התדרדר לכיוון המיניבוס

מסקנות משפטיות – האם נעשה "שימוש" במיניבוס לפני התאונה
הקביעה אם היה או לא היה "שימוש" במיניבוס במובן המשפטי של הדבר צריכה להיקבע על פי מכלול הנסיבות שהיו עובר לתאונה, כאשר יש לבחון לעניין זה האם המיניבוס יצר "סיכון תעבורתי כלשהו". הממצאים העובדתיים הנ"ל מובילים למסקנות המשפטיות הבאות: המיניבוס לא יצר כל סיכון תעבורתי. המיניבוס חנה כשמנועו דומם כשהוא ממתין לנוסעיו האחרונים כדי לצאת לדרכו. המיניבוס לא חנה במקום שהוא אסור לחניה. הוא חנה במשטח עפר הרחוק מהכביש והוברר שיש מקומות קבועים שבהם חונים כלי הרכב בטרם נסיעתם כדי שקהל הנוסעים ימצא אותם בנקל, ושם חנה המיניבוס

אין להשוות חניה זו לחניה שהיתה במקרה שנדון בע"א (מחוזי-חיפה) ע"א (חיפה) 4248/96 אמאל אבו חמד נ' עיסמי אמין ו-2 אח' בו נקבעה חבות לגבי רכב שחנה בשולי כביש כדי שנוסעיו יצפו בזיקוקין ואז התרחשה תאונה. תאונת דרכים מיניבוס במקרה הנ"ל אירעה כשחנתה המכונית ונוסעיה הנפגעים היו בתוכה. באותן נסיבות קבע ביהמ"ש המחוזי בחיפה שהישיבה במכונית היתה חלק מתהליך ההסעה . במקרה דנן, בשונה מהמקרה שבס"ק ג' הנ"ל, הנפגעים היו מחוץ למיניבוס ומיקומו של המיניבוס לא יצר כל סיכון תעבורתי ומכל מקום לא הוכח שהיה סיכון תעבורתי כלשהו במקום בו חנה המיניבוס. לכן, עובדת כוונתם של התובעים-הנפגעים לעלות למיניבוס לצורך נסיעה אינה משנה את המסקנה שהמיניבוס לא היה ב”שימוש”. המיניבוס באותו מקרה היה דומה לחפץ דומם כלשהו, למשל לקיר או ספסל . אם היה שם, למשל, ספסל ולא מיניבוס והנפגעים היו חפצים לשבת עליו ותוך שהיו עומדים לשבת עליו היתה מתרחשת התאונה, הרי מלוא האחריות לתאונה היתה נופלת על הרכב הפוגע במקרה שלנו-הטרנזיט

ברכב המיניבוס לא היה כל "שימוש" תעבורתי עובר לתאונה נשוא התביעה מפני שדבר היות התובעים-הנפגעים בסמוך לטרנזיט מתוך כוונה לעלות על הרכב לא שינה את התמונה העולה מהגדרת המילים "שימוש” "ברכב מנועי" בסעיף 1 לחוק הפלת"ד שעוסק ב"נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו". כשם שאילו היה המיניבוס חונה כשהוא ריק מאדם איש לא היה טוען לאחריות המיניבוס לתאונה שעה שלא חנה במקום האסור לחניה, כך במקרה דנן אין לטעון לאחריות משפטית כזו

מבחינתה של נתבעת 3, התאונה נשוא התביעה אינה "תאונת דרכים" מפני שהתאונה לא אירעה כתוצאה מ"שימוש" במיניבוס. אילו האירוע נשוא התביעה היה חל בטרם תיקון מס' 8 לפלת"ד, שעה שחלה הילכת שולמן ניתן היה להטיל אחריות גם על נתבעת 3 (המבטחת של המיניבוס) שכן אז ההלכה היתה ש"החניית רכב היא “שימוש” לוואי בו. מטבעו של רכב שאין הוא פועל להגשמת ייעודיו בכל שעות היום, וכי בין פעילות לפעילות הוא נמצא במצב של חניה

אלא שהלכה זו השתנתה בעקבות תיקון 8 לפלת"ד וההלכה החדשה היא זו שנקבעה בע"א 1042/00 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אליהו שושי שם נקבע כדלהלן: "הדין לאחר תיקון מס' 8 עשוי להיות שונה. בעקבות תיקון החוק, חניה במקום שמותר לחנות בו אינה באה, כשלעצמה, בגדר "“שימוש” ברכב מנועי". על כן, כאשר נפגע אדם בעת שהוא מצוי בתוך רכב החונה במקום מותר, הימצאותו שם, כשלעצמה, איננה מהווה “שימוש” ברכב מנועי, ועל כן אין הוא זכאי, ברגיל, לתבוע פיצויים ממבטח הרכב. על פי הדין היום, במקרה כגון זה שלפנינו, בו יושב אדם בתוך רכב, שאינו חונה במקום שאסור לחנות בו, ורכב אחר מגיע למקום ופוגע ברכבו, וגורם לו, לאדם, נזק גוף, לא קמה תחולה להוראת סעיף 3 לחוק הפיצויים (על שני סעיפי המשנה שבה); זאת, כאמור, משום שברכב החונה לא נעשה "שימוש", ולפיכך אין הוא מעורב בתאונה. אולם בכך לא נחרץ גורלה של התביעה. לנפגע עומדת האפשרות להגיש תביעה, מכוח סעיף 2(א) לחוק הפיצויים, כנגד הנוהג ברכב הפוגע וכנגד מבטחו

המקרה דנן הוא יותר "קל" מהמקרה הנ"ל בכך שהנפגעים לא היו בכלל במיניבוס שעה שהוא חנה כשמנועו דומם במשך כ-20 דקות כשהוא מצפה לנוסעים. הכוונה העתידית של הנפגעים לעלות למיניבוס וזאת עובר לתאונה, לא הופכת את המיניבוס לנושא באחריות לתאונה. האחראי היחידי הוא הרכב הפוגע שהתדרדר לעבר הנפגעים. סבורני כי יהיה זה מרחיק לכת ו"מתיחת יתר" של המושג "שימוש ברכב" אם בעובדות אשר לפנינו שבהן אירעה לנפגעים תאונה כאשר נפגעו ע"י רכב שהתדרדר לכיוונם, תוטל אחריות על מבטחת המיניבוס שחנה במקום והיה דומה ל"קיר" או כל עצם קשיח אחר, שלצידו הילכו הנפגעים (מבלי שנכנסו למיניבוס או יצאו ממנו) ולכיוונו התדרדר הרכב הפוגע (הטרנזיט). הנפגעים לא עשו “שימוש” ברכב, גם אם התכוונו לעשות “שימוש” בו

הנפגעים לא עשו אלא "מעשי הכנה" שהיו טעונים עוד כמה צעדים כדי להיכנס למיניבוס. פעולות "הכנה" כאלה אינם בגדר הסיכונים שחוק הפלת"ד נועד לפצות עליהם. כל תוצאה אחרת שהיתה מטילה אחריות על נתבעת 3 היתה גם בלתי צודקת מוסרית מפני שאם נתבעת 3 היתה אחראית (כמבטחת של המיניבוס) , היה נוצר מצב בלתי נסבל ש"חוטא (הטרנזיט-במקרה דנן) יוצא נשכר". כפועל יוצא מהאמור לעיל אין לפנינו “תאונה מעורבת" כמשמעותה בסעיף 3(א-ב) לחוק הפלת"ד. המיניבוס "חנה" או "עמד" עובר לתאונה במקום שאינו אסור לחניה, אלא במקום שברגיל הוא עומד כדי לאסוף נוסעים ליעד קבוע. בזמן התאונה לא עשו הנפגעים “שימוש” בטרנזיט. לעניין זה כותב כב' השופט ריבלין בספרו כדלהלן: "מנגנון היריבות הקבוע בסעיף 3 לחוק כפוף לקיומה של 'מעורבות בתאונה' של מספר כלי רכב, ומעורבות זו היא פועל יוצא של קיומו של 'שימוש' בכל אחד מכלי הרכב. התוצאה היא שגם במקרה בו נגרמה התאונה כתוצאה מפגיעה של כלי רכב נוסע ברכב החונה במקום מותר, לא תקום אחריות על מי שהשתמש ברכב החונה, קודם לחנייה, כלפי מי שהיה נוסע ברכב, וגם כלפי מי שנפגע מחוץ לכלי הרכב, למשל כאשר הרכב הנוסע פגע ברכב החונה וזה מצידו פגע בהולך הרכב

תאונת דרכים מיניבוס - סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, הנני פוסק שהאחריות והחבות בגין תאונת דרכים מיניבוס נשוא התביעה היא על “קרנית” שחבה באשר לרכב הטרנזיט שפגע בתובעים, כאשר לא היה מבוטח. לפיכך, הנני מחליט כדלהלן: הנני דוחה את התביעה כנגד נתבעים 2-3. מחייב את נתבעת 1 להחזיר לנתבעת 3 את השתתפותה בשכ"ט המומחית לרבות הוצאות שהוציאה בגין בדיקות עזר שהמומחית ביקשה. מצווה את נתבעת 1 להחזיר לנתבעת 3 את השתתפותה בתשלום התכוף בסך 5,000 ₪ שיישא ריבית חוקית והצמדה מיום תשלומו לתובעים ועד ליום כיסוי סכום זה ע"י נתבעת 1 בפועל



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי תאונת דרכים ?

  2. פגיעה בתאונת דרכים

  3. תביעת תאונת דרכים

  4. נפגעי תאונות דרכים

  5. תאונת דרכים פגע וברח

  6. תאונת דרכים מיניבוס

  7. תאונת דרכים עולה חדש

  8. תאונת דרכים - גרירה

  9. תאונת דרכים לפני גיוס

  10. תאונת דרכים אחרי חניה

  11. תביעה בגין תאונת דרכים

  12. תאונת דרכים עוזר חשמלאי

  13. תאונת דרכים פגיעה במוח

  14. תאונת דרכים תאונת עבודה

  15. תאונת דרכים - כריתת טחול

  16. תאונת דרכים ג'יפ

  17. תאונת דרכים קרע במיניסקוס

  18. סוגי תאונות דרכים

  19. תאונת דרכים פיזיותרפיסטית

  20. תאונת דרכים עם עגלה

  21. תאונת עבודה רתך - תאונת דרכים

  22. פגיעה מכסה מנוע - תאונת דרכים

  23. תביעת מיטיבים – תאונת דרכים

  24. הסעה בשכר תאונת דרכים

  25. תאונת דרכים עובד תעשייה אווירית

  26. טריקת דלת תאונת דרכים

  27. תיק אפס - תאונת דרכים

  28. דיכאון עקב תאונת דרכים

  29. מכות יבשות תאונת דרכים

  30. תאונת דרכים של תושב זר

  31. מכות יבשות בתאונת דרכים

  32. תאונת דרכים של טרמפיסט

  33. תאונת דרכים פגיעה בכתף

  34. תאונת דרכים קשישה בת 82

  35. תאונת דרכים פגיעה באצבע

  36. תאונת דרכים של בעל ואישה

  37. תאונה בדרך לעבודה של הבעל

  38. תאונה בדרך מהעבודה לרופא

  39. תאונת דרכים של בחור ישיבה

  40. שאלת עצם קרות תאונת דרכים

  41. תאונת דרכים אדם בן שבעים

  42. תאונת דרכים עם ג'יפ מסחרי

  43. סיוטים העקבות תאונת דרכים

  44. תאונה עם מנוף תאונת דרכים

  45. גורם זר מתערב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים קטלנית ברוורס

  47. תאונת דרכים קשה נער בן 16

  48. תאונת דרכים צומת רמת אפעל

  49. פיצוץ מיכל דלק תאונת דרכים

  50. התחשמלות מהווה תאונת דרכים

  51. חבלה גולגולתית בתאונת דרכים

  52. תאונת דרכים במהלך חיפוש חניה

  53. תאונת עבודה משאבת בטון – תאונת דרכים

  54. לידה מוקדמת עקב תאונת דרכים

  55. צניחת עפעף עקב תאונת דרכים

  56. תאונת דרכים אישה פנסיונרית

  57. ניסיון התאבדות בתאונת דרכים

  58. גרסאות סותרות לתאונת דרכים

  59. כוויות בעור עקב תאונת דרכים

  60. פגיעת ראש חמורה בתאונת דרכים

  61. דלדול שרירים עקב תאונת דרכים

  62. פגיעה של אב ובנו בתאונת דרכים

  63. תאונה בעצירה לפני הכניסה לצומת

  64. תאונת דרכים נהג שרשיונו נפסל

  65. ערעור על פסק דין תאונת דרכים

  66. אשפוז בהרצפלד לאחר תאונת דרכים

  67. שינוי התנהגות לאחר תאונת דרכים

  68. תאונת דרכים מתנדב במשמר האזרחי

  69. נקע חוזר בכתף עקב תאונת דרכים

  70. חובת הגשת עזרה לאחר תאונת דרכים

  71. תאונת דרכים קטלנית התנגשות בעץ

  72. דימום תת דוראלי עקב תאונת דרכים

  73. ענישה מחמירה למניעת תאונת דרכים

  74. טריקת דלת על אצבע - תאונת דרכים

  75. סטיה מהדרך לעבודה - תאונת דרכים

  76. קרעים בגידי הכתף עקב תאונת דרכים

  77. תאונת דרכים עקב חניה אסורה בכיכר

  78. אובדן כושר עבודה עקב תאונת דרכים

  79. תאונת דרכים 12 טיפולי פיזיותרפיה

  80. תאונה בדרך מהעבודה לבית של ההורים

  81. קשר בין אפילפסיה לבין תאונת דרכים

  82. הפניה לפיזיותרפיה לאחר תאונת דרכים

  83. תאונת דרכים - תשלומים בגין הוצאות חד פעמיות

  84. הודעה כוזבת על תאונת דרכים במשטרה

  85. טיפול רפואי רשלני לאחר תאונת דרכים

  86. כניסה לצומת באור צהוב - תאונת דרכים

  87. מימון טיפול רפואי לנפגע תאונת דרכים

  88. שרירים מתוחים בעורף לאחר תאונת דרכים

  89. פניה לחדר מיון שבוע לאחר תאונת דרכים

  90. פגיעה קשה בתאונת דרכים של אישה מבוגרת

  91. ? הגדרת תאונת דרכים – מה ההגדרה של תאונת דרכים

  92. תאונת דרכים נגרר / פסקי דין גורר נגרר

  93. תאונה בדרך לעבודה - סטיה מהדרך המקובלת

  94. תשלום על מצבה - כיסוי הוצאות מצבה - תאונת דרכים

  95. האם פגיעה בזמן תדלוק מהווה תאונת דרכים

  96. כמה מקבלים על שברים בצלעות בתאונת דרכים

  97. תאונת דרכים בעת בעצירה לפני הכניסה לצומת

  98. תלונות פסיכוסומאטיות בעקבות תאונת דרכים

  99. תאונת דרכים – הפרעה בתנועות לסת הפרעה בתחושה בלסת

  100. שני נתיבים שהופכים לנתיב אחד - תאונת דרכים

  101. האם פריקת מטען מלט מיכלית מהווה תאונת דרכים

  102. עובד שלא מסוגל לחזור לעבודה לאחר תאונת דרכים

  103. שבר בעצם האף ושפשופים במותניים עקב תאונת דרכים

  104. תאונת דרכים: האם הנתבע פנה בדרך נמהרת ורשלנית ימינה

  105. תאונת הדרכים נגרמה כתוצאה מפתיחתו הפתאומית של מכסה מנוע

  106. תאונת דרכים: אי התאחות עצם הזרוע עם התהוות מפרק נד מדומה

  107. תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה הכניסה ללוד, בסמוך לכיכר

  108. מחלוקת על תיאור השניות הבודדות שלפני קרות ההתנגשות בתאונת דרכים

  109. תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה בכיוון יציאה משער נמל תל אביב

  110. בעקבות תאונת דרכים אובחן כסובל מחבלות במצח משמאל והתלונן על חבלת ראש

  111. תאונת דרכים: הפרעת דחק בתר חבלתית בדרגת חומרה בינונית תסמינים דיכאוניים משניים

  112. תאונת דרכים: מטטרסלגיה עם חוסר חיבור של שברים במטטרסים 2-4 והשטחה של הקשת הרחבית

  113. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון